העידן הדיגיטלי, אילוסטרציה (צילום: DisobeyArt / iStock)

למען האמת

דבר העורכת

״זמן ישראל״ הוקם במטרה לחזק את הדמוקרטיה הישראלית ומתוך נאמנות לאמת ולקוראי האתר בלבד ● זהו ניסיון אמיתי ותמים לעשות עיתונות קלאסית - אמינה, מעמיקה, מאתגרת, נטולת פניות או פחד - בכלים חדשניים ● ברוכים הבאים ל״זמן ישראל״

בסתיו 2015 טסתי לרומניה, לנסיעת עבודה. באחד הערבים פגשתי עורכת בכירה לשעבר באחד העיתונים היומיים שם, שנסגר זמן קצר קודם לכן. היא ציירה תמונה עגומה על מצב העיתונות במדינתה, מאז נפילת שלטון צ׳אוצ׳סקו כ-25 שנים קודם לכן.

"בשנים שחלפו", היא סיפרה, "נחשפו עוד ועוד סיפורים על שיתוף הפעולה של התקשורת עם השלטון, והאמון של הציבור בכל כלי התקשורת אבד ללא תקנה".

הצעירים במדינה, אמרה, כבר לא קונים עיתונים, לא נכנסים לאתרי חדשות ממוסדים, לא צופים במהדורות החדשות בטלוויזיה. במדינה עם כ-20 מיליון תושבים, סך הקריאה בכלי התקשורת הכתובים – בפרינט או באינטרנט – מסתכם במאות אלפים בודדות; הרייטינג של שידורי האקטואליה בתקשורת האלקטרונית הוא אפסי.

ובמקום שבו אין תקשורת, צומחת תשתית לתיאוריות קונספירציה ולהפצת מידע לא בדוק. ברומניה, הפייק ניוז זה העיתונות היומיומית.

כמה חודשים אחרי שביקרתי שם, קראתי דיווחים על התפרצות מחלת החצבת ברומניה – התפרצות שהפכה את רומניה לכן השיגור של המחלה אל רחבי אירופה ושאר העולם. בין הסיבות שפורטו להתפרצות המחלה: העדר מידע נפוץ על סכנות המחלה, וגידול במספר מתנגדי החיסונים אשר נשענים על תיאוריות קונספירציה ומפיצים מידע שגוי וכוזב.

ככה נראית מדינה שאין לה עיתונות חזקה ועצמאית.

נאמנים לאמת

כשדיוויד הורוויץ החליט להקים את "זמן ישראל", הוא הציב בפנינו מטרה אחת: לחזק את הדמוקרטיה הישראלית ולהיות נאמנים לאמת ולקוראי האתר בלבד.

בשנים האחרונות, ראינו כיצד חופש העיתונות בישראל מוטל שוב ושוב בספק – בין אם בשל התערבות פוליטית או בגלל התערבות מסחרית; בין אם כתוצאה מלחצים מבחוץ או כאלו מבפנים – והמוניטין של כלי תקשורת מרכזיים ניזוקו באופן מובהק ומדאיג.

יש שפע של עיתונות טובה בארץ, אבל מצבה של העיתונות בכללותה, והתדרדרות האמון של הציבור בה, צריך להדאיג כל מי שחרד לעתיד ישראל כדמוקרטיה חזקה וחופשית

יש, כמובן, שפע של עיתונות טובה ועיתונאים מצוינים בישראל, אבל מצבה של העיתונות בכללותה, והתדרדרות האמון של הציבור בה, צריך להדאיג את כל מי שחרד לעתידה של מדינת ישראל כדמוקרטיה חזקה וחופשית.

במידה רבה, הקמת "זמן ישראל" היא ניסיון אמיתי ותמים לעשות עיתונות קלאסית – אמינה, מעמיקה, מאתגרת, נטולת פניות או פחד – בעידן המודרני, תוך התחייבות לקוראים שלא נתקפל מול גורמים בעלי כוח, ונפרסם את כל האמת, ככל שנצליח לגלותה.

תוכן מקורי ומעמיק

"זמן ישראל" אינו אתר של חדשות מתפרצות, ואיננו מתיימרים לסקר את כל מה שקורה בארץ ובעולם מסביב לשעון.

אם יש משהו שלא חסר בישראל, זה חדשות שוטפות. קשה לחשוב על מדינות נוספות שכל ערוצי השידור המסחריים בה מקדישים את מרבית שעות הערב שלהם למהדורות חדשות, אחת אחרי השנייה, כמו בישראל. ואין דוגמה למדינה נוספת שבה שידורי האקטואליה ברדיו הם המואזנים ביותר, מתחנה לתחנה.

מצד שני, דווקא על רקע ההתמכרות הציבורית לאקטואליה, מאכזב לראות כמה מעט משאבים מושקעים בעבודות תחקיר ומחקר; איך דעות ומבזקים וראשים מדברים באים על חשבון ביקור בארכיון, שיחות עם מקורות, ויציאה לשטח.

הבחירה הראשונה, אם כן, שעשינו בהקמת "זמן ישראל" היא להשקיע פחות בחדשות מתפרצות ויותר בתוכן אקטואליה מקורי ומעמיק.

זנחנו גם את מבנה הערוצים הסטנדרטי שנמצא בכל עיתון וכלי תקשורת ממוסד – חדשות, ספורט, תרבות, רכילות, דעות וכו' – לטובת התמקדות בפוליטיקה, כלכלה, חברה ושלטון החוק.

נושאי הליבה שבהם נתמקד בשלב זה הינם קשרי הון ושלטון, דת ומדינה, אי סדרים ושחיתויות ברשויות הציבוריות, שחיקת מעמדם של שומרי הסף, וסיקור אוכלוסיות שאינן מיוצגות מספיק.

נושאי הליבה שבהם נתמקד הינם קשרי הון ושלטון, דת ומדינה, אי סדרים ושחיתויות ברשויות הציבוריות, שחיקת מעמדם של שומרי הסף, וסיקור אוכלוסיות שאינן מיוצגות

מערכת מקצועית

מערכת ״זמן ישראל״ כוללת עיתונאיות ועיתונאים ותיקים וחדשים יחסית בתחום. בנינו צוות של אנשים בעלי חשיבה עצמאית, ביקורתיים, סקרנים ומקצועיים.

בראש המערכת, לצדי, עומדים עורכת המשנה אילת צור וסגן העורך נעם עינב.  חברים איתנו במסע חברי המערכת הקבועים: אירה אימרגליק-טולצ׳ין, אמיר בן-דוד, אלון הדר, אבנר הופשטיין, אנאבל זמיר, שלום ירושלמי, נועם כהן, אביב לביא, אביב מזרחי, רונה מלכין ועומר שרביט. כותבים נוספים שיתרמו ל״זמן ישראל״ כוללים את יצחק בן-חורין, אמיר בר-שלום, עידוא דגן, אביעד הומינר-רוזנבלום, יעל ערבה, ערן הילדסהיים ואחרים.

אם גם אתם רוצים להצטרף למערכת, או להציע רעיון לכתבה מפעם לפעם, מאד נשמח לשמוע מכם.

עיתונות בגלילה

בחרנו לבנות את "זמן ישראל" אחרת מכל אתר חדשות ואקטואליה, ולבחור דווקא בפורמט של פיד — כמו בפייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ושאר אתרי המדיה החברתית — מתוך הבנה שככה כולנו גולשים היום באינטרנט. ככה צורכים מידע, ככה משתפים אותו.

הימים שבהם קוראי עיתונים נאלצו לדפדף כדי להגיע לידיעה חשובה, או הימים שבהם גולשי אתרים פשוט הקליקו על ידיעה אחת ופספסו בדרך את כל השאר – כל הדרכים הללו לצרוך מידע כבר לא רלוונטיות. גם לא הצורך לחכות שעמוד חדש ייטען כדי לקרוא כתבה, או לחזור אחורנית לעמוד הקודם. ובאמת, מתי בפעם האחרונה הקלקתם על כפתורי ה"אחורנית" או "קדימה" של הדפדפן?

אין עמוד בית ועמוד כתבה, יש רק פיד. איך שלא תיכנסו לאתר, בין אם בכתובת הראשית או דרך לינק לכתבה ספציפית, תקבלו את כל התוכן של האתר בגלילה מתמשכת

הפעולה השכיחה ביותר שכולנו עוסקים בה היא: גלילה. בין אם זה באמצעות עכבר או פשוט עם האצבע, צריכת תוכן בעולם הדיגיטלי הפכה לפעולה של גלילה אינסופית, תוך עצירה פעם בפעם להתעמקות. בנינו את "זמן ישראל" לפי ההתנהגות הזו בדיוק.

כתבות של "זמן ישראל" יוצגו כבר בפיד עצמו – אין עמוד בית ועמוד כתבה, יש רק פיד. איך שלא תיכנסו לאתר, בין אם בכתובת הראשית או דרך לינק לכתבה ספציפית, תקבלו את כל התוכן של האתר בגלילה מתמשכת.

אייטמים קצרים יחסית יופיעו עם כפתור "הרחבה", המאפשר המשך קריאה והוספת תגובות מבלי לעזוב את הפיד; כתבות ארוכות יותר תופענה עם כפתור "לכתבה המלאה" – הפותח את הכתבה במלואה בפופאפ, מה שמאפשר סגירת הכתבה לאחר הקריאה והמשך הגלילה באותו מקום בפיד בדיוק.

בנוסף, נשלב בפיד ידיעות מאתרים אחרים – כשאנו מאמינים שהנושא והידיעה חשובים; וכן סטטוסים על נושאים שנדמים לנו מעניינים או מצחיקים, מרגיזים או מרגשים, ולא בהכרח מצדיקים כתבה שלמה. שיתוף של וידאו, אמירה סאטירית על דברי פוליטיקאי, המלצת קריאה של פוסט מעניין – מה שאנחנו עושים ממילא ביום-יום ברשתות החברתיות.

לכל אייטם יש לינק ישיר, כך שניתן לשתף כל יחידה ויחידה של הפיד ישירות, בין אם ברשתות החברתיות או בווטסאפ או באימייל. וזה כולל גם את התגובות שלכם.

בואו לכתוב אצלנו

"זמן ישראל" הוא גם שלכם. בעידן הנוכחי, שוק הדעות הוא פתוח, ובחברה דמוקרטית וחופשית הוא חייב להיות פתוח לכולם. ועכשיו הגיע הזמן שלכם להביע את דעתכם. התחברו לאתר, הוסיפו תגובות. כיתבו פוסטים.

התגובות ב"זמן ישראל" דורשות התחברות – בין אם באמצעות פייסבוק או טוויטר – ובהכרח זיהוי מלא של הכותב. בעידן הנוכחי, כשכולנו כותבים בשם מלא את דעותינו בכל פורום אפשרי, לא ברור למה דווקא הטוקבקים באתרי האקטואליה ממשיכים לאפשר אנונימיות ורמת שיח נמוכה כל כך. אנחנו מעדיפים לשאוף לאיכות על פני כמות.

אם יש לכם מה להגיד על החברה הישראלית, על יהדות, על המצב הפוליטי, על הכלכלה, על משפט וחוק וכדומה – אנחנו מאד נשמח אם תצטרפו לכותבי הפוסטים באתר שלנו

ההתחברות ל"זמן ישראל" מאפשרת גם, לאלו המעוניינים לא רק להגיב אלא גם ליזום, לכתוב פוסטים באתר – להביע דעה, להציע זוויות ראיה אחרות, לבקר, לספר, לעורר דיון. יש לנו זמן לכולם, וכל מגיבה או כותב יקבלו מאיתנו זמן אישי: פיד המרכז את כל הפוסטים והתגובות (ולפעמים גם כתבות) של הכותב/ת.

אם יש לכם מה להגיד על החברה הישראלית, על יהדות, על המצב הפוליטי, על הכלכלה, על משפט וחוק וכדומה – אנחנו מאד נשמח אם תצטרפו לכותבי הפוסטים. את הפוסטים הטובים אנחנו נשלב בפיד המרכזי – ואת המצוינים שבהם אף נקדם כמו כל כתבת מערכת.

לחצו כאן להתחברות והגשת פוסט לפרסום

בואו להשפיע

אנו משיקים את האתר כשהוא בתקופת הרצה. במשך השבועות והחודשים הקרובים נשיק את כל הכלים הטכנולוגיים שאנחנו עמלים עליהם עתה, אבל ייקח זמן עד שנגיש לכם מוצר שלם, נטול פגמים וחוסרים. למעשה, רוב הסיכויים שזה לא יקרה אף פעם – הדרך אל ה"טוב מאד" היא תמיד קצרה בהרבה מהדרך שנותרה עד ל"מצוין". והדרך אל השלמות לעולם איננה נגמרת.

תהליך ההקמה של "זמן ישראל" מזמן לכם הזדמנות להשפיע על פיתוח האתר ולהשתתף בעיצוב זהותו. באפשרותכם להפוך את "זמן ישראל" לאתר האקטואליה שמשרת אתכם, וזה רק דורש מכם להעיר לנו, להציע, לבקר, לתקן, לשאול – וכמובן, אם תרצו, להגיב לכתבות ולהעלות פוסטים משלכם.

אנחנו, מצידנו, מלאי כוונות טובות ותקוות גדולות. רק תנו לנו זמן, ואנחנו ניתן לכם את זמן ישראל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
39
נשמע נהדר אך האתר והתוכן המצוי בו דומה מאוד לידידתו "הארץ". נאיבי ביותר לומר שזהו ניסיון לייצר "עיתונות קלאסית" אמינה למקור. בעידן הנוכחי, שקיפות העיתון תהה הרבה יותר מוערכת מאשר זריקת ... המשך קריאה

נשמע נהדר אך האתר והתוכן המצוי בו דומה מאוד לידידתו "הארץ".
נאיבי ביותר לומר שזהו ניסיון לייצר "עיתונות קלאסית" אמינה למקור. בעידן הנוכחי, שקיפות העיתון תהה הרבה יותר מוערכת מאשר זריקת ססמאות השייכות לעולם הישן. הרי יודעים אנחנו, כי אין אמת אחת, ואין פרספקטיבה אחת – ועל כן אין "אמינות" או "נאמנות לאמת". אני אכן מברכת את הצורך בעיתונות מעמיקה יותר ופחות מבזקית. אשמח אם תרימו את הדגל ותהיו העיתון הראשון שכותביו חושפים את האג'נדה שלהם.ובכך, מערכת המאזנת בין דעות ימין, שמאל ומה שביניהם. אם תצליחו לייצר מקום שמדבר לקהל רחב של אנשים, שגם מהצד השני יוכלו להיתקל בדעות שונות משלהם בלי לומר "העיתון הזה שמאלני או ימני" ולהעביר הלאה. בהצלחה!

נדהמתי לקרוא שאחד מיעדי האתר הוא לפעול בגין שחיקת מעמדם של שומרי הסף. בכך כבר הגדרתם את עצמכם מראש בצד של הרעים, בצד של אלה שהחליטו לחסל את הדמוקרטיה, לחסל את השלטון של הניבחרים. כיום, ... המשך קריאה

נדהמתי לקרוא שאחד מיעדי האתר הוא לפעול בגין שחיקת מעמדם של שומרי הסף. בכך כבר הגדרתם את עצמכם מראש בצד של הרעים, בצד של אלה שהחליטו לחסל את הדמוקרטיה, לחסל את השלטון של הניבחרים. כיום, יותר מאשר אי פעם, מעמדם של שומרי הסף כמו היועץ המשפטי לממשלה למשל, הוא מעמד של הדיקטטור המשפטי של הממשלה. האיש שעומד בראש המסע לחיסול הדמוקרטיה. מתוך כך עולה שלא רק שאינכם טובים יותר משאר התישקורת, אלא שאתם עוד סרח עודף של אותה תישקורת.

@shay Lempert: האתר בבעלות חברת ״זמני ישראל בע״מ״, הנתמכת על ידי סת׳ קלרמן. אתה יכול לקרוא עוד כאן, בידיעה של ״העין השביעית״: המשך קריאה

@shay Lempert: האתר בבעלות חברת ״זמני ישראל בע״מ״, הנתמכת על ידי סת׳ קלרמן. אתה יכול לקרוא עוד כאן, בידיעה של ״העין השביעית״: https://www.the7eye.org.il/319417

Miri Ayal: בהחלט נושא חשוב. נעשה ככל שביכולתנו לא להזניח אותו. תודה רבה לכל המברכים ... המשך קריאה

Miri Ayal: בהחלט נושא חשוב. נעשה ככל שביכולתנו לא להזניח אותו.

תודה רבה לכל המברכים 🙂

עוד 1,252 מילים ו-39 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 16 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הָאַנְגְּאוֹבֶר 81

ההופעות הטלוויזיוניות של נתניהו הולמות בחושים כמו צ'ייסרים של עראק. במינון מופרז – כמו ביום העצמאות – האפקט שלו על מערכת העצבים של אלה מבין הישראלים שהוא מעורר אצלם בעיקר עצבים, הוא של אלכוהול זול: פוגע בראייה, מנטרל את החושים, מעורר בחילה וגורם לאובדן אוריינטציה ולירידה מהירה ביכולת הריכוז

עוד 1,013 מילים

כולנו משתתפים בניסוי שנקרא פייסבוק

ב-2010 עשתה פייסבוק ניסוי ב-60 מיליון בני אדם. תוצאת הניסוי עודדה 300 אלף מצביעים מתנדנדים ללכת להצביע בבחירות. כשמודעים לעובדה שטראמפ נבחר ב-2016 על חודם של 100 אלף קולות בלבד, הניסוי הזה מבהיר בדיוק מה כוחו של אחד התאגידים הגדולים בעולם.

אין כמעט מישהו שלא מכיר כיום את המונחים דאטה או ביג דאטה. בעולם שבו האינטרנט הפך למעין תודעה קולקטיבית של האנושות, המידע הזמין לנו בקצות האצבעות הוא אדיר מעבר לכל תפישה.

מעולם, בכל 6,000 שנות ההיסטוריה הכתובה, לא עמדה האנושות מול כמויות כאלה עצומות של מידע. אפילו מהפכת הקרוא וכתוב שפרצה ממכבש הדפוס הראשון של גוטנברג, מתגמדת ככל הנראה לעומת הררי הפטאבייט שמכיל העולם הדיגיטלי נכון להיום (Petabyte שווה מיליון טרהבייט, או 10 בחזקת 15).

כדי לעשות סדר בעומס המידע הבלתי נתפש הזה, כי המוח האנושי ודאי לא יועיל לנו, משתמשים באלגוריתמים ובכוח החישוב העילאי שלהם. יש שתי דרכים עיקריות לעשות זאת – האחת היא לתכנן אלגוריתם סטטי שפשוט עושה מה שאומרים לו, ולא יודע לחרוג מעבר לגבולות שהוצבו לו; והדרך השנייה היא ליצור אלגוריתם שלומד בכוחות עצמו – או "למידת מכונה" כפי שהיא נקראת.

מעולם, בכל 6,000 שנות ההיסטוריה הכתובה, לא עמדה האנושות מול כמויות כאלה עצומות של מידע. כדי לעשות סדר בעומס הזה, כי המוח האנושי לא יועיל לנו, משתמשים באלגוריתמים ובכוח החישוב העילאי שלהם

השיטה הזו היא החדשה יותר מבין השתיים, והיא זו שתפסה תאוצה משמעותית בשנים האחרונות. היינו מצפים שאלגוריתמים חכמים כאלה יצוצו בכל פינה כדי לעשות את חיינו נוחים יותר; אבל למעשה השימוש העיקרי שלהם כיום הוא… כן, ניחשתם – לעשות כסף; אבל לא רק.

הנה כמה דוגמאות.

הבינות המלאכותיות של גוגל (Rank Brain, Bert / Deep Rank) משתמשות בכמויות עצומות של נתונים כדי לקבוע אילו תוצאות חיפוש ומודעות פרסום יוצגו למשתמשים בכל רגע נתון. בסופו של יום זה מה שמביא לגוגל הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים בכל רבעון.

דבר דומה מתרחש גם בעולם המסחר במניות. אם בעבר המילה "בורסה" העלתה בדמיון מגדלי ענק מלאים בסוחרים המנפנפים בידיהם, כיום המגדלים הללו מלאים במחשבי על שמעבירים מיליוני דולרים לכאן ולכאן בשברירי שנייה. אלגו-טריידינג כמעט אינו מצריך התערבות אנושית, ויש חברות שיודעות למנף היטב את שברירי השנייה הללו לטובת לקוחותיהן.

מומחית המחשבים הישראלית, דר' קירה רדינסקי פיתחה גם היא מספר אלגוריתמים מתקדמים תוצרת כחול-לבן. אלגוריתם Debra שפותח על ידי רדינסקי ב-2012 הצליח לחזות את העתיד ברמת דיוק של 80%, ושימש את ארגון האומות המאוחדות לחיזוי אסונות, מגיפות, מהפכות פוליטיות ואפילו רצח עם. בהמשך פיתחה רדינסקי אלגוריתם דומה למטרות שיווק בחברה שהקימה – Sales Predict – שלבסוף נמכרה לאיביי ב-40 מיליון דולר.

גם לפייסבוק יש את האלגוריתמים המתקדמים שלה, ואלו מיועדים לקבוע בעיקר מה תראו בניוזפיד שלכם – החל מפרסומות (שמביאות לה הכנסות של מיליארדי דולרים בכל רבעון), וכלה בתכנים של חברים, קבוצות ודפים בהם אתם חברים ועוד. אבל בניגוד לגוגל, שממנה עוד אפשר לצאת כאשר אתם מסיימים את החיפוש – פייסבוק היא בועה סגורה שבעתיים.

היינו מצפים שאלגוריתמים חכמים כאלה יצוצו בכל פינה כדי לעשות את חיינו נוחים יותר; אבל למעשה השימוש העיקרי שלהם כיום הוא… כן, ניחשתם – לעשות כסף; אבל לא רק

עולם של מניפולציות

בשנת 2010 פייסבוק הודתה שעשתה ניסוי ב-60 מיליון בני אדם: הוצגו להם שתי מודעות זהות שמזכירות להם שהיום הוא יום הבחירות, אבל באחת מהן היה הבדל קטן – תמונות של החברים שסימנו בפייסבוק "הצבעתי". במצב כזה, בו מוצגים לנו אנשים מוכרים ש"כבר רכשו" (אם נשאיל מונח מעולם השיווק) – יופעל עלינו לחץ כלשהו לעשות אותו דבר.

זה נקרא "אפקט העדר" או "לחץ חברתי"; או במילים קצת יותר מודרניות ומכובסות – "הוכחה חברתית" (Social Proof). ההבדל בין המודעות היה מינורי לחלוטין ולגמרי בלתי מורגש, אבל הוא הצליח להניע 300 אלף אמריקאים להצביע בבחירות.

זה לא נשמע הרבה, 300 אלף לעומת 300 מיליון אמריקאים; אבל אם נתקדם מעט אל העתיד – נגיע לשנת 2014. במהלך תקופה זו פנה אחד המועמדים לנשיאות ארצות הברית לחברה בשם קיימברידג' אנליטיקה, לצורך קמפיין בחירות דיגיטלי שהיה עתיד להעלות אותו על כס הנשיאות.

אותו מועמד לנשיאות ידע היטב עם מי יש לו עסק. לקיימברידג' אנליטיקה כבר היה ניסיון רב בהטיית בחירות בעשרות מדינות אחרות בעולם, בהן היא השתמשה כשפני ניסוי להוכחת הטכנולוגיה השיווקית שלה. מעבר לכך, החברה היא בעצם חטיבה אזרחית של יישומים צבאיים לשינוי התנהגות, שנוסו בהצלחה בעבר.

לא ניכנס כאן לשיטות בהן השתמשה קיימברידג' אנליטיקה, למרות שזה נושא מעניין בפני עצמו; מי שרוצה להעמיק מוזמן לראות את הסרט התיעודי המרתק של נטפליקס – The Great Hack.

הנקודה היא שבאמצעות מידע שהודלף מפייסבוק אודות 90 מיליון אמריקאים, וכן נתונים נוספים שנשאבו ממקורות אחרים, הצליחה קיימברידג' אנליטיקה לבצע מניפולציות עדינות ומתוחכמות מאין כמותן – שלבסוף העלו כנראה את דונלד טראמפ אל כס הנשיאות בארצות הברית.

באמצעות מידע שהודלף מפייסבוק על 90 מיליון אמריקאים, ונתונים שנשאבו ממקורות אחרים, הצליחה קיימברידג' אנליטיקה לבצע מניפולציות עדינות ומתוחכמות מאין כמותן – שלבסוף העלו כנראה את טראמפ לנשיאות

פער הקולות בין זכייה להפסד היה 100 אלף איש בלבד. זוכרים את הניסוי של פייסבוק מ-2010? הניסוי הצליח לשכנע 300 אלף איש להצביע בבחירות. אומנם באותו ניסוי תמים לא התיימרה פייסבוק להשפיע על השאלה למי להצביע, אבל בזה כבר טיפלה קיימברידג' אנליטיקה 6 שנים לאחר מכן – כפי שראינו.

שוב פייסבוק מצאה עצמה במרכזה של שערוריית פגיעה בפרטיות. בעוד שלקיימברידג' אנליטיקה זה עלה ביוקר – החברה נסגרה – לפייסבוק זה היה לא יותר מפגיעה קטנה בכנף: כולה קנס קטן של 5 מיליארד דולר. כלום ושום דבר לעומת המיליארדים שהיא מכניסה בכל רגע מפרסום.

מי שחושב שכוחה של פייסבוק מסתכם רק בפרסומות שגורמות לנו לקנות יותר, מוטב שיפקח עיניים. לא צריך להיות גאון טכני כדי להבין איך עובדת מערכת הפרסום בפייסבוק. כל מי שיודע כיצד לתמרן את האלגוריתמים באמצעות פרסום מדויק בסכין מנתחים, יכול לקבוע גם את תוצאות הבחירות – ולא רק אם נשתה זירו או קולה.

עמית אדלר הוא איש דיגיטל, גרפומן בלתי נלאה, בעל תואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדע

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 889 מילים

בין ישראל לאיראן מתנהל בשנה האחרונה דו-שיח מדורג, מתוכנן ושקול, ושני הצדדים שמרו עד כה על גובה הלהבות כדי לא להתדרדר לעימות כולל ● השאלה היא, האם איראן תחרוג מדפוס הפעולה הזה אחרי הפגיעה במתקן בנתנז - וכיצד ישפיעו עליה שיחות הסכם הגרעין עם המעצמות, כמו גם החלטת ביידן לאשר את עסקת הנשק עם איחוד האמירויות ● פרשנות

עוד 551 מילים

דיווח: לפי הסיכום בין הליכוד וימינה, בנט ימונה לשר הביטחון, שקד לשרת החוץ או החינוך

דיווח: על רקע האפשרות שישתפו פעולה, אנשי רע"ם העבירו דרישות לליכוד, רובן - תביעות תקציביות; ברשימה הערבית המאוחדת לא דורשים את ביטול חוק הלאום וחוק קמיניץ

עוד 9 עדכונים

למקרה שפיספסת

שלמה קרעי הציף את הרעיון להקים ממשלת מיעוט עם נתניהו-בנט-סמוטריץ', ולשכנע את תקווה חדשה להימנע ● אבל בכירי הליכוד, שמכירים את סער היטב, מבינים כי אחרי כל ההשפלות שספג מנתניהו, סער לא יימנע בהצבעה ● זה בכלל לא סיפור אידיאולוגי או פוליטי, אלא מסע נקמה ● ובינתיים המו"מ עם בנט מתנהל על ריק ● פרשנות

עוד 433 מילים ו-1 תגובות

מצעד הפרעונים המצרי

שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית.

בתקופות מסוימות זהות אחת הייתה דומיננטית יותר מהשאר, אולם בתקופות אחרות היו הזהויות משולבות זו בזו. מאז עלייתו של סיסי לשלטון ב-2013, ניכר כי הפרעוניות הפכה לרכיב חשוב – אם כי לא בלעדי – של הזהות המצרית, כפי שגם הוכיח הטקס לחנוכת התעלה השנייה של סואץ שנערך באוגוסט 2015.

שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית

הזהות הפרעונית באה גם לידי ביטוי בטקס פתיחת המוזיאון הלאומי החדש לתרבות המצרית בקהיר שנערך ב-3 באפריל. המשטר בחר לציין את האירוע ברוב פאר והדר בפסטיבל מרשים ומתוקשר. הייתה זו הזדמנות מחודשת עבור המשטר להדגיש את זהותה הפרעונית של מצרים ולשווק דימוי של עוצמה.

האירוע, שנקרא בערבית "שיירת המומיות המלכותיות" ובאנגלית "מצעד הפרעונים המוזהב", נערך לכבוד העברתן של 22 מומיות מלכותיות מהמוזיאון המצרי שבכיכר תחריר אל משכנן החדש.

העברת המומיות למוזיאון החדש היא חלק מתכנית ממשלתית רחבה, הכוללת שיפוץ וחידוש המוזיאון המצרי בכיכר תחריר, הקמת מוזיאון חדש וגדול ממדים בקרבת הפירמידות אשר יציג את אוצרות קברו של תות ענח אמון, הקמת מוזיאון "בירות מצרים" בבירה המנהלית החדשה, ואת המוזיאון הלאומי לתרבות המצרית. הקמת הבירה המנהלית החדשה, כמו גם העברת פרטי המוזיאון החשובים, הם גם עדות לירידה בחשיבותה ובמרכזיותה של כיכר תחריר, שהייתה "הלב הפועם" של מצרים במהלך מחאות האביב הערבי שהובילו להפלת משטרי מובארכ ומורסי.

הטקס המפואר והמושקע כלל אלפי ניצבים בלבוש פרעוני, שסיפקו תפאורה לשיירת הרכבים שהובילו את המומיות ועוצבו כסירות פרעוניות השטות על הנילוס. הוא שם דגש על הקשר בין מצרים המודרנית למצרים הקדומה ועל מעמדה של מצרים כערש התרבות. כדברי אחת השדרניות:

"מצרים וההיסטוריה הם תאומים זהים. מצרים היא ערש התרבויות כולם. במצרים נולדה ההיסטוריה והציוויליזציה האנושית לפני אלפי שנים. זוהי תרבות מהקדומות והאדירות שידעה האנושות. אך היא התפתחה והתקדמה ושרדה את תהפוכות הזמן".

האירוע, שנקרא בערבית "שיירת המומיות המלכותיות" ובאנגלית "מצעד הפרעונים המוזהב", נערך לכבוד העברתן של 22 מומיות מלכותיות מהמוזיאון המצרי שבכיכר תחריר אל משכנן החדש

אין ספק כי תכנית המוזיאונים החדשה נועדה למשוך תיירות חוץ ולשפר את מצבו הרעוע של ענף התיירות המצרי שעדיין לא התאושש מאז המהפכה ב-2011 וספג מכה אנושה על רקע מגפת הקורונה.

סרט תדמית שהוצג במהלך האירוע הראה גם את ההשקעה העצומה של מצרים בחשיפה, שימור ושיקום אתרים היסטוריים במדינה – לא רק פרעוניים כי אם גם כנסיות ובתי כנסת עתיקים, דוגמת בית הכנסת "אליהו הנביא" שנבנה באלכסנדריה במאה ה-14 ונחנך לפני כשנה לאחר שיפוץ ממושך. המסר המובהק של הסרט הוא שבמצרים של ימינו שוררים חופש דת וחופש פולחן עבור כלל הדתות המונותאיסטיות.

המסר הזה מתכתב עם מסר נוסף שבלט מתוך הטקס והוא שהתרבות המצרית אינה רק מוסלמית או פרעונית, אלא היא מגוונת ומורכבת מרבדים שונים ותרבויות שונות – פרעונית, יוונית, קופטית, ביזנטית, אסלאמית, נוצרית, יהודית ועוד. שר התיירות והעתיקות המצרי, ד"ר ח'אלד אל-ענאני, שערך לנשיא אל-סיסי סיור במוזיאון התרבות המצרית החדש כחלק מהאירוע, טרח להדגיש את המסר הזה כמה פעמים ולהראות כי כל התרבויות הללו מרכיבות את התרבות המצרית ודרות בכפיפה אחת זו לצד זו במוזיאון החדש.

מעבר לשיקולים הכלכליים ומעל לקולות האסלאמיסטים שמחו נגד "העברת גופות" ונגד הענקת תשומת לב וכבוד למלכים ומלכות "כופרים", ניכר כי המשטר המצרי רצה לשדר מסר של עוצמה. זאת מתוך רצון להאדיר את מעמדה של מצרים, הנשענת על הציוויליזציה הפרעונית העתיקה והמפוארת.

בשני העשורים האחרונים הלך ונשחק מעמדה של מצרים בכלל ובעולם הערבי בפרט, כאשר מדינות המפרץ – במיוחד האמירויות וקטאר – צמחו כמדינות עשירות העושות שימוש בנכסים הקשים והרכים שלהן על מנת לקדם את מעמדן. עלייתן של מדינות אלה לגדולה הינה לצנינים בעיני מצרים, הממשיכים להסתכל מלמעלה על "בני המדבר" הנעדרים, לטענתם, עומק תרבותי.

ניכר כי המשטר המצרי רצה לשדר מסר של עוצמה, שיאדיר את מעמד מצרים, הנשענת על הציוויליזציה הפרעונית העתיקה והמפוארת. בשני העשורים האחרונים הלך ונשחק מעמדה של מצרים בכלל ובעולם הערבי בפרט

אולם חיזוק מעמדה של מצרים לא יכול להיעשות על בסיס העבר בלבד, ואפילו לא על בסיס צבא חזק, אלא על כלכלה איתנה והקטנת הגידול הדמוגרפי. אמרה ידועה (שמקורה אינו ברור) אומרת שמי שאין לו עבר, אין לו עתיד; אולם במקרה של מצרים, גם מי שיש לו עבר, לא בטוח שיש לו עתיד.

פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית וחבר וועד מנהל במיתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. ערך יחד עם פרופ' און וינקלר את הספר "הגל השלישי: מהפכה ומחאה במזרח התיכון".

ד"ר אלעד גלעדי הוא חוקר היסטוריה תרבותית וחברתית בסעודיה וכן ספרות סעודית מודרנית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 670 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בני גנץ מינה את זיו שילון להוביל רפורמה באגף השיקום

חובת מסכה בשטח פתוח תבוטל החל מיום ראשון ● מיכל בת אדם בטקס פרס ישראל: "אני עצובה כי חסר כאן זוכה אחד" ● בן גביר מאיים לתבוע את יאיר גולן ● הנשיא אירח את הסגל הדיפלומטי בפעם האחרונה ● גבי אשכנזי יוצא למפגש עם שרי החוץ של יוון, קפריסין והאמירויות ● נתניהו, גנץ וכוכבי גינו את שריפת הזרים והדגלים על קברי חללים בהר המנוחות

עוד 21 עדכונים

פרויקט מיוחד ישראל שלנו

לכבוד יום העצמאות, מערכת זמן ישראל נכנסת למנהרת הזמן במסע אל הרגעים הפרטיים שמאחורי הזיכרונות הקולקטיביים ● שירת החיילים בששת הימים ● הריצה למקלט במלחמת יום הכיפורים ● האבא שמפרפר בין חיים למוות בשלום הגליל ● אולפן ההקלטות של פורטיס וסחרוף ● שברון הלב כשהרסו את אוסישקין ● הרצון להיות חלק מכולם אחרי רצח רבין ● ואפילו: ישראל כמעט שורפת את צרפת בכדורגל

ראיון המדינה של אבא שלה

כמעט כל פרט בסיפורה האישי של יעל מדיני מתפקע מסמליות לאומית ● בתו של משה שרת - ממייסדי המדינה, שר החוץ הראשון וראש הממשלה השני של ישראל - היא אחת מעדות הראייה האחרונות שחוותה מקרוב, בצורה אינטימית ממש, את הדרמה מאחורי הקלעים של הקמת המדינה ● בראיון לאמיר בן-דוד היא מוסרת, בעברית נפלאה, את עדותה - שהיא גם הצעה לנסיעה במכונת זמן אל ימים אחרים

עוד 4,444 מילים ו-1 תגובות

טיול לחג מחווה לזרים שנלחמו למען עצמאות ישראל

יום הזיכרון ויום העצמאות הם הזדמנות טובה לבקר באנדרטת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ובחורשה סביבה, המוקדשים לאלה שנתנו את חייהם למען מדינת ישראל ● לטייל ולזכור

עוד 1,194 מילים

עשרות מדרגות אל הקבר ומעלית שטרם הותקנה ● מעברים צרים שאינם יכולים לשרת אנשים המתניידים על כיסא גלגלים ● קבלנים שחוסכים בהוצאות וסוגרים את אספקת המים ● ביום שבו רבבות ישראלים מגיעים לבתי הקברות ברחבי הארץ לטקסי יום הזיכרון, כדאי לשים לב לעובדה שהתנאים בחלקם רחוקים מלעמוד בסטנדרטים סבירים של שירות ציבורי במדינה מתוקנת

עוד 708 מילים

ארוכה הדרך הביתה

לוחמים משוחררים הנחשבים בריאים בנפשם ולא מוכרים במערכת הביטחון כהלומי קרב, מגיעים לטיפול במסגרת "מסע שחרור", או אז מתברר כי הם סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ● מנהל התוכנית, ד"ר דני ברום: "הרבה לוחמים פוסט-טראומטיים נמנעים מליצור קשר מחודש עם משרד הביטחון שמזוהה אצלם עם הצבא, ולכן חשוב שמסגרות אחרות יוכלו לטפל בהם ובכל אלה שלא הוכרו כזכאים לטיפול"

עוד 1,056 מילים

צעקות לעבר נתניהו לאחר שאמר שתוקם ממשלה שתבנה אתר הנצחה; "בלי פוליטיקה״

יאיר נתניהו: הכל תוזמן ותוכנן מראש - מבזים אח שכול ● יאיר לפיד: הנופלים לא מתו בשביל שישראל תיראה ככה ● נכי צה״ל עמדו במחאה מול אגף השיקום בפ״ת; "סתם אדם לא שורף את עצמו״ ● מנכ״לית עמותה שטיפלה באיציק סעידיאן: יש מנגנון שלם שמשקיע הרבה כסף כדי להתעמר בפצועי צה״ל ובהלומי הקרב ● גנץ: אירוע קשה - לא אכנס לוויכוח שהוא ויכוח ארגוני

עוד 18 עדכונים

לפיד עדיין בונה על בנט

גם בנט וגם לפיד מאמינים שנתניהו תקוע וללא אפשרות להקים קואליציה ● בנט, אומרים מקורביו, לא רוצה למשוך את הסאגה יותר מדי ויפעל להעברת המנדט לח"כ אחר אם נתניהו לא יצליח להתקדם אחרי 24 יום ● בינתיים, לפיד חזר מארה"ב מסבב פגישות עם יועצו האסטרטגי וכן עם נציגים של ממשל ביידן ● והפיצוץ בין גלעד קריב לח"כים החרדים הגיע הרבה יותר מהר מהצפוי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי... המשך קריאה

ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי טוב שלא היה שורד ואף היה פושט רגל! לענייננו, הנזק גדול על התועלת. ביבי מנסה להחריב את ישראל במידה ואכן המשפט יתקדם והכיוון יהיה כלא; הנזק גדול על התועלת: ההרס שביבי מותיר אחריו גדול על כל הטוב שעשה – גדול בהרבה

עוד 745 מילים ו-1 תגובות

החשוד באיומים על בן-ארי: חבר הליכוד בקצרין ומעריץ של נתניהו

משה אלון, הנחקר בחשד כי שלח מכתב מאיים לתובעת הראשית במשפט נתניהו, הוא פעיל ליכוד ברמת הגולן, אשר התמודד בראש רשימת המפלגה בבחירות האזוריות ב-2018 ● אלון אף אירח את ראש הממשלה בביתו והצטלם איתו לסרטון משותף בו ברך את נתניהו: "שהקדוש ברוך הוא תמיד, אבל תמיד, ישמור עליך" ● בקצרין, הדעות על אלון חלוקות ● ראש המועצה: "אני מכיר את משה כאדם טוב"

עוד 664 מילים ו-2 תגובות

למרות המשבר, חברות הענק שרדו יפה

בדיקת זמן ישראל הדוחות השנתיים של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה מגלים: 2020 לא הייתה רעה אליהן ● פוקס הכניסה יותר מ-3 מיליארד שקל ורשמה רווח נקי של 207 מיליון ● עזריאלי, גם אחרי ירידה גדולה, הרוויחה 189 מיליון שקל ● ההון של פתאל עומד על כמעט 2 מיליארד שקל, והמכירות של שטראוס הסתכמו ב-6.8 מיליארד ● "הרוויחו וחילקו דיבידנד בזמן שעובדים יצאו לחל"ת, זו חזירות"

עוד 2,649 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה