למען האמת

״זמן ישראל״ הוקם במטרה לחזק את הדמוקרטיה הישראלית ומתוך נאמנות לאמת ולקוראי האתר בלבד ● זהו ניסיון אמיתי ותמים לעשות עיתונות קלאסית - אמינה, מעמיקה, מאתגרת, נטולת פניות או פחד - בכלים חדשניים ● ברוכים הבאים ל״זמן ישראל״

01/05/2019 06:00
העידן הדיגיטלי, אילוסטרציה (צילום: DisobeyArt / iStock)

בסתיו 2015 טסתי לרומניה, לנסיעת עבודה. באחד הערבים פגשתי עורכת בכירה לשעבר באחד העיתונים היומיים שם, שנסגר זמן קצר קודם לכן. היא ציירה תמונה עגומה על מצב העיתונות במדינתה, מאז נפילת שלטון צ׳אוצ׳סקו כ-25 שנים קודם לכן.

"בשנים שחלפו", היא סיפרה, "נחשפו עוד ועוד סיפורים על שיתוף הפעולה של התקשורת עם השלטון, והאמון של הציבור בכל כלי התקשורת אבד ללא תקנה".

הצעירים במדינה, אמרה, כבר לא קונים עיתונים, לא נכנסים לאתרי חדשות ממוסדים, לא צופים במהדורות החדשות בטלוויזיה. במדינה עם כ-20 מיליון תושבים, סך הקריאה בכלי התקשורת הכתובים – בפרינט או באינטרנט – מסתכם במאות אלפים בודדות; הרייטינג של שידורי האקטואליה בתקשורת האלקטרונית הוא אפסי.

ובמקום שבו אין תקשורת, צומחת תשתית לתיאוריות קונספירציה ולהפצת מידע לא בדוק. ברומניה, הפייק ניוז זה העיתונות היומיומית.

כמה חודשים אחרי שביקרתי שם, קראתי דיווחים על התפרצות מחלת החצבת ברומניה – התפרצות שהפכה את רומניה לכן השיגור של המחלה אל רחבי אירופה ושאר העולם. בין הסיבות שפורטו להתפרצות המחלה: העדר מידע נפוץ על סכנות המחלה, וגידול במספר מתנגדי החיסונים אשר נשענים על תיאוריות קונספירציה ומפיצים מידע שגוי וכוזב.

ככה נראית מדינה שאין לה עיתונות חזקה ועצמאית.

נאמנים לאמת

כשדיוויד הורוויץ החליט להקים את "זמן ישראל", הוא הציב בפנינו מטרה אחת: לחזק את הדמוקרטיה הישראלית ולהיות נאמנים לאמת ולקוראי האתר בלבד.

בשנים האחרונות, ראינו כיצד חופש העיתונות בישראל מוטל שוב ושוב בספק – בין אם בשל התערבות פוליטית או בגלל התערבות מסחרית; בין אם כתוצאה מלחצים מבחוץ או כאלו מבפנים – והמוניטין של כלי תקשורת מרכזיים ניזוקו באופן מובהק ומדאיג.

יש שפע של עיתונות טובה בארץ, אבל מצבה של העיתונות בכללותה, והתדרדרות האמון של הציבור בה, צריך להדאיג כל מי שחרד לעתיד ישראל כדמוקרטיה חזקה וחופשית

יש, כמובן, שפע של עיתונות טובה ועיתונאים מצוינים בישראל, אבל מצבה של העיתונות בכללותה, והתדרדרות האמון של הציבור בה, צריך להדאיג את כל מי שחרד לעתידה של מדינת ישראל כדמוקרטיה חזקה וחופשית.

במידה רבה, הקמת "זמן ישראל" היא ניסיון אמיתי ותמים לעשות עיתונות קלאסית – אמינה, מעמיקה, מאתגרת, נטולת פניות או פחד – בעידן המודרני, תוך התחייבות לקוראים שלא נתקפל מול גורמים בעלי כוח, ונפרסם את כל האמת, ככל שנצליח לגלותה.

תוכן מקורי ומעמיק

"זמן ישראל" אינו אתר של חדשות מתפרצות, ואיננו מתיימרים לסקר את כל מה שקורה בארץ ובעולם מסביב לשעון.

אם יש משהו שלא חסר בישראל, זה חדשות שוטפות. קשה לחשוב על מדינות נוספות שכל ערוצי השידור המסחריים בה מקדישים את מרבית שעות הערב שלהם למהדורות חדשות, אחת אחרי השנייה, כמו בישראל. ואין דוגמה למדינה נוספת שבה שידורי האקטואליה ברדיו הם המואזנים ביותר, מתחנה לתחנה.

מצד שני, דווקא על רקע ההתמכרות הציבורית לאקטואליה, מאכזב לראות כמה מעט משאבים מושקעים בעבודות תחקיר ומחקר; איך דעות ומבזקים וראשים מדברים באים על חשבון ביקור בארכיון, שיחות עם מקורות, ויציאה לשטח.

הבחירה הראשונה, אם כן, שעשינו בהקמת "זמן ישראל" היא להשקיע פחות בחדשות מתפרצות ויותר בתוכן אקטואליה מקורי ומעמיק.

זנחנו גם את מבנה הערוצים הסטנדרטי שנמצא בכל עיתון וכלי תקשורת ממוסד – חדשות, ספורט, תרבות, רכילות, דעות וכו' – לטובת התמקדות בפוליטיקה, כלכלה, חברה ושלטון החוק.

נושאי הליבה שבהם נתמקד בשלב זה הינם קשרי הון ושלטון, דת ומדינה, אי סדרים ושחיתויות ברשויות הציבוריות, שחיקת מעמדם של שומרי הסף, וסיקור אוכלוסיות שאינן מיוצגות מספיק.

נושאי הליבה שבהם נתמקד הינם קשרי הון ושלטון, דת ומדינה, אי סדרים ושחיתויות ברשויות הציבוריות, שחיקת מעמדם של שומרי הסף, וסיקור אוכלוסיות שאינן מיוצגות

מערכת מקצועית

מערכת ״זמן ישראל״ כוללת עיתונאיות ועיתונאים ותיקים וחדשים יחסית בתחום. בנינו צוות של אנשים בעלי חשיבה עצמאית, ביקורתיים, סקרנים ומקצועיים.

בראש המערכת, לצדי, עומדים עורכת המשנה אילת צור וסגן העורך נעם עינב.  חברים איתנו במסע חברי המערכת הקבועים: אירה אימרגליק-טולצ׳ין, אמיר בן-דוד, אלון הדר, אבנר הופשטיין, אנאבל זמיר, שלום ירושלמי, נועם כהן, אביב לביא, אביב מזרחי, רונה מלכין ועומר שרביט. כותבים נוספים שיתרמו ל״זמן ישראל״ כוללים את יצחק בן-חורין, אמיר בר-שלום, עידוא דגן, אביעד הומינר-רוזנבלום, יעל ערבה, ערן הילדסהיים ואחרים.

אם גם אתם רוצים להצטרף למערכת, או להציע רעיון לכתבה מפעם לפעם, מאד נשמח לשמוע מכם.

עיתונות בגלילה

בחרנו לבנות את "זמן ישראל" אחרת מכל אתר חדשות ואקטואליה, ולבחור דווקא בפורמט של פיד — כמו בפייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ושאר אתרי המדיה החברתית — מתוך הבנה שככה כולנו גולשים היום באינטרנט. ככה צורכים מידע, ככה משתפים אותו.

הימים שבהם קוראי עיתונים נאלצו לדפדף כדי להגיע לידיעה חשובה, או הימים שבהם גולשי אתרים פשוט הקליקו על ידיעה אחת ופספסו בדרך את כל השאר – כל הדרכים הללו לצרוך מידע כבר לא רלוונטיות. גם לא הצורך לחכות שעמוד חדש ייטען כדי לקרוא כתבה, או לחזור אחורנית לעמוד הקודם. ובאמת, מתי בפעם האחרונה הקלקתם על כפתורי ה"אחורנית" או "קדימה" של הדפדפן?

אין עמוד בית ועמוד כתבה, יש רק פיד. איך שלא תיכנסו לאתר, בין אם בכתובת הראשית או דרך לינק לכתבה ספציפית, תקבלו את כל התוכן של האתר בגלילה מתמשכת

הפעולה השכיחה ביותר שכולנו עוסקים בה היא: גלילה. בין אם זה באמצעות עכבר או פשוט עם האצבע, צריכת תוכן בעולם הדיגיטלי הפכה לפעולה של גלילה אינסופית, תוך עצירה פעם בפעם להתעמקות. בנינו את "זמן ישראל" לפי ההתנהגות הזו בדיוק.

כתבות של "זמן ישראל" יוצגו כבר בפיד עצמו – אין עמוד בית ועמוד כתבה, יש רק פיד. איך שלא תיכנסו לאתר, בין אם בכתובת הראשית או דרך לינק לכתבה ספציפית, תקבלו את כל התוכן של האתר בגלילה מתמשכת.

אייטמים קצרים יחסית יופיעו עם כפתור "הרחבה", המאפשר המשך קריאה והוספת תגובות מבלי לעזוב את הפיד; כתבות ארוכות יותר תופענה עם כפתור "לכתבה המלאה" – הפותח את הכתבה במלואה בפופאפ, מה שמאפשר סגירת הכתבה לאחר הקריאה והמשך הגלילה באותו מקום בפיד בדיוק.

בנוסף, נשלב בפיד ידיעות מאתרים אחרים – כשאנו מאמינים שהנושא והידיעה חשובים; וכן סטטוסים על נושאים שנדמים לנו מעניינים או מצחיקים, מרגיזים או מרגשים, ולא בהכרח מצדיקים כתבה שלמה. שיתוף של וידאו, אמירה סאטירית על דברי פוליטיקאי, המלצת קריאה של פוסט מעניין – מה שאנחנו עושים ממילא ביום-יום ברשתות החברתיות.

לכל אייטם יש לינק ישיר, כך שניתן לשתף כל יחידה ויחידה של הפיד ישירות, בין אם ברשתות החברתיות או בווטסאפ או באימייל. וזה כולל גם את התגובות שלכם.

בואו לכתוב אצלנו

"זמן ישראל" הוא גם שלכם. בעידן הנוכחי, שוק הדעות הוא פתוח, ובחברה דמוקרטית וחופשית הוא חייב להיות פתוח לכולם. ועכשיו הגיע הזמן שלכם להביע את דעתכם. התחברו לאתר, הוסיפו תגובות. כיתבו פוסטים.

התגובות ב"זמן ישראל" דורשות התחברות – בין אם באמצעות פייסבוק או טוויטר – ובהכרח זיהוי מלא של הכותב. בעידן הנוכחי, כשכולנו כותבים בשם מלא את דעותינו בכל פורום אפשרי, לא ברור למה דווקא הטוקבקים באתרי האקטואליה ממשיכים לאפשר אנונימיות ורמת שיח נמוכה כל כך. אנחנו מעדיפים לשאוף לאיכות על פני כמות.

אם יש לכם מה להגיד על החברה הישראלית, על יהדות, על המצב הפוליטי, על הכלכלה, על משפט וחוק וכדומה – אנחנו מאד נשמח אם תצטרפו לכותבי הפוסטים באתר שלנו

ההתחברות ל"זמן ישראל" מאפשרת גם, לאלו המעוניינים לא רק להגיב אלא גם ליזום, לכתוב פוסטים באתר – להביע דעה, להציע זוויות ראיה אחרות, לבקר, לספר, לעורר דיון. יש לנו זמן לכולם, וכל מגיבה או כותב יקבלו מאיתנו זמן אישי: פיד המרכז את כל הפוסטים והתגובות (ולפעמים גם כתבות) של הכותב/ת.

אם יש לכם מה להגיד על החברה הישראלית, על יהדות, על המצב הפוליטי, על הכלכלה, על משפט וחוק וכדומה – אנחנו מאד נשמח אם תצטרפו לכותבי הפוסטים. את הפוסטים הטובים אנחנו נשלב בפיד המרכזי – ואת המצוינים שבהם אף נקדם כמו כל כתבת מערכת.

לחצו כאן להתחברות והגשת פוסט לפרסום

בקרוב: גיא זהר פותח את היום

בעתיד הקרוב נשיק גם את "היום שיהיה" – הניוזלטר היומי של גיא זהר ו"זמן ישראל", מהדורה שטרם נראתה כמוה בישראל. ההרשמה (בחינם, כמובן) לקבלת הניוזלטר פתוחה כבר עתה – רק צריך להכניס כתובת אימייל, ותמיד אפשר להסיר אותו מהרשימה – ואנחנו ממש נרגשים לקראת שליחת האימייל הראשון, בעוד שבועות ספורים. אל תחמיצו.

גיא זהר
גיא זהר

בואו להשפיע

אנו משיקים את האתר כשהוא בתקופת הרצה. במשך השבועות והחודשים הקרובים נשיק את כל הכלים הטכנולוגיים שאנחנו עמלים עליהם עתה, אבל ייקח זמן עד שנגיש לכם מוצר שלם, נטול פגמים וחוסרים. למעשה, רוב הסיכויים שזה לא יקרה אף פעם – הדרך אל ה"טוב מאד" היא תמיד קצרה בהרבה מהדרך שנותרה עד ל"מצוין". והדרך אל השלמות לעולם איננה נגמרת.

תהליך ההקמה של "זמן ישראל" מזמן לכם הזדמנות להשפיע על פיתוח האתר ולהשתתף בעיצוב זהותו. באפשרותכם להפוך את "זמן ישראל" לאתר האקטואליה שמשרת אתכם, וזה רק דורש מכם להעיר לנו, להציע, לבקר, לתקן, לשאול – וכמובן, אם תרצו, להגיב לכתבות ולהעלות פוסטים משלכם.

אנחנו, מצידנו, מלאי כוונות טובות ותקוות גדולות. רק תנו לנו זמן, ואנחנו ניתן לכם את זמן ישראל.