פלסטינים מפגינים לשחרורם של העצירים המנהליים ששובתים רעב בכפר דורה, 17 בספטמבר 2021 (צילום: Wisam Hashlamoun/FLASH90)
Wisam Hashlamoun/FLASH90

מחאת העצורים המנהליים עלולה להצית את ההסלמה הפלסטינית הבאה

ששה עצורים מנהליים בבתי הכלא בישראל מצויים בעיצומה של שביתת רעב, בדרישה לבטל את מעצרם המנהלי ● הרחבת השביתה ומותו של אחד מהם לא תעבור בשקט ● חמאס מצדו מחכה בפינה, אך לא יהסס ללבות את השביתה כשיחליט כי זה משרת אותו ● פרשנות

שביתת הרעב של העציר המנהלי הפלסטיני כאיד אל-פספוס נכנסה אמש ליומה ה-108. במקום השני, מקדאד קוואסמה השובת כבר 101 ימים, ולצידם עוד ארבעה עצורים מנהליים הנמצאים בשלב מתקדם של שביתת הרעב שבה פתחו, במחאה על מעצרם המנהלי.

הנתונים מוזרמים על ידי מועדון האסיר הפלסטיני שמקפיד לעדכן מדי יום את מניין ימי השביתה, התקדמותה, ומצבם הרפואי של האסירים השובתים.

בתקשורת הפלסטינית מדווחים על "החמרה משמעותית" במצבם הרפואי של האסירים השובתים וכי נשקפת "סכנת חיים" לאחד מהם. על מהימנות הדיווחים אפשר להתווכח.

לאמצעי התקשורת הפלסטיניים יש נטייה להגזים בחומרת המצב: כך היה בשביתות קודמות וסביר כי הדבר אינו שונה גם הפעם. עם זאת, אסור לזלזל בפוטנציאל הנפיץ שנושאת עמה המחאה הנוכחית והתסיסה שהיא עלולה להוליד.

בתנועות האסירים מקווים שמחאת העצורים המנהליים תתרחב ושאסירים נוספים יצטרפו לשביתה כאות הזדהות. מעבר לכך התפתחה ציפייה כי הציבור הפלסטיני יתמוך באופן פעיל בשביתת העצורים המנהליים, באמצעות הפגנות והתססה של השטח. הציפייה הזאת לא התאמתה בינתיים.

פלסטינים מפגינים לשחרורם של העצירים המנהליים ששובתים רעב בכפר דורה, 17 בספטמבר 2021 (צילום: Wisam Hashlamoun/FLASH90)
פלסטינים מפגינים לשחרורם של העצירים המנהליים ששובתים רעב בכפר דורה, 17 בספטמבר 2021 (צילום: Wisam Hashlamoun/FLASH90)

בשבוע האחרון התארגנו אירועי מחאה קטנים ומקומיים במספר ערים בגדה, ותו לא. התגובה הרפה של הציבור הפלסטיני נובע מעייפות ו"חזרה לשגרה" אחרי מעצרם מחדש של ששת האסירים שנמלטו מכלא גלבוע בחודש שעבר.

האכזבה מחוסר ההיענות של הרחוב לתמיכה במאבקם של העצורים המנהליים, עשויה להוביל לאחד מהשניים: התפוגגות השביתה מעצמה והשעייתה; או החמרתה, במטרה לעורר תשומת לב ציבורית ברחוב הפלסטיני – מה שעשוי להוליד את המסה הקריטית הנחוצה כדי לעורר את השטח.

האכזבה מחוסר ההיענות של הרחוב לתמיכה במאבקם של העצורים המנהליים, עשויה להוביל לאחד מהשניים: התפוגגות השביתה מעצמה והשעייתה; או החמרתה, במטרה לעורר תשומת לב ציבורית ברחוב הפלסטיני

כמאה אסירים מהג'יהאד האסלאמי הכריזו בשבוע שעבר על השעיית שביתתם שנמשכה 9 ימים, לאחר שלטענתם רוב דרישותיהם נענו על ידי שירות בתי הסוהר.

בעקבות אירוע בריחת ששת האסירים מכלא גלבוע, הוטלו על אסירי הג'יהאד האסלאמי הכלואים בישראל מגבלות – בהן הכנסתם לבידוד, ניודם בין בתי כלא שונים ופיזורם בתאים של אסירים מארגונים פלסטיניים אחרים. הדבר נתפס כסנקציה שאין לעבור עליה בשתיקה וגרר נקיטת צעדי נגד שכללו הכרזה על פתיחה בשביתת רעב.

גופי הביטחון בישראל הבינו את הפוטנציאל הרב שיש להמשך הסנקציות על המצב בשטח והחליטו להימנע ממלחמה "ראש בראש" עם אסירי הג'יהאד השובתים.

תפיסתו של זכריה זביידי, חמישה ימים אחרי שנמלט מכלא גלבוע, 11 בספטמבר 2021 (צילום: משטרת ישראל)
תפיסתו של זכריה זביידי, חמישה ימים אחרי שנמלט מכלא גלבוע, 11 בספטמבר 2021 (צילום: משטרת ישראל)

ההיענות לדרישותיהם נבעה מחישובי עלות-תועלת, ומתוך הבנה שההתעקשות על המשך הטלת הסנקציות על אסירי הג'יהאד בבתי הכלא עלולה להוביל להסלמה ביטחונית, וכן לסכן את הליך השיחות בעניין עסקה אפשרית לחילופי שבויים בין ישראל לחמאס.

לכאורה, שביתת העצורים המנהליים קשה יותר לפתרון מזו של אסירי הג'יהאד. בעוד שדרישות אסירי הג'יהאד נגעו לביטול צעדים טקטיים כדי להחזיר את המצב לקדמותו, העצורים המנהליים דורשים לבטל לחלוטין את מעצרם המנהלי, ולא מתפשרים על פחות מכך.

סביר כי ברגע שבישראל יחושו כי אכן יש סכנת חיים מיידית ואמיתית לאחד האסירים, יוחלט להשעות את מעצרו המנהלי, כדי למנוע אנרכיה בבתי הכלא ומחוצה להם, כפי שכבר קרה בעבר. העובדה שהם עצורים ללא משפט, מספקת להם טיעון חזק יותר מזה של אסירים רגילים, ויכולתם לגייס את דעת הקהל למאבקם לכאורה גבוהה יותר.

מחאת העצורים המנהליים אמנם לא הצליחה עד כה לסחוף אחריה את הציבור הפלסטיני, אך התדרדרות משמעותית במצבם של האסירים – ובייחוד מותו של אחד מהם – עלולה לשנות את המשוואה הזאת, ולהעמיד את ישראל מול הסלמה מחודשת באחת הזירות: הגדה, עזה, ירושלים, או בשלושתן במקביל.

מחאת העצורים המנהליים אמנם לא הצליחה עד כה לסחוף אחריה את הציבור הפלסטיני, אך התדרדרות משמעותית במצבם של האסירים – ובייחוד מותו של אחד מהם – עלולה לשנות את המשוואה הזאת

בחמאס שיגרו שורה של איומים לישראל בשבוע האחרון, באמצעות הקטארים והמתווך המצרי, והזהירו כי "המשך מדיניות הסחבת" של ישראל ידחוף את הפלסטינים לפעולה, במה שעלול להביא להפלתה של ממשלת בנט-לפיד.

כוחות חמאס בעיר עזה, 21 באוקטובר 2021 (צילום: Atia Mohammed/Flash90)
כוחות חמאס בעיר עזה, 21 באוקטובר 2021 (צילום: Atia Mohammed/Flash90)

אמש דיווח העיתון הלבנוני "אלאח'באר" שחמאס שלח אולטימטום לישראל כי "אם לא תחול התקדמות אמיתית בנושאים הקשורים לרצועת עזה בשבועיים הקרובים, הארגון לא יאפשר לממשלה הישראלית להעביר את התקציב, בשקט, כפי שהייתה רוצה".

"אם לא תחול התקדמות אמיתית בנושאים הקשורים לרצועת עזה בשבועיים הקרובים, חמאס לא יאפשר לממשלה הישראלית להעביר את התקציב, בשקט, כפי שהייתה רוצה"

זה מצטרף לאזהרות המפורשות שהשמיע באחרונה זיאד נח'אלה, מזכ"ל ארגון הג'יהאד האסלאמי, כי "הארגון מוכן ללכת למלחמה עם ישראל למען האסירים הפלסטינים המוחזקים  בבתי הכלא הישראליים".

על הרקע הזה גוברים המאמצים של המתווכים הבינלאומיים לבסס את השקט בגבול הרצועה. לכל הצדדים ברור שחמאס עסוק כעת בבניית הכוח שלו ובהתחמשותו מחדש.

למרות שבעיתוי הנוכחי חמאס מעדיף להתרכז בשיקום הרצועה ובפיתוח יכולותיו הצבאיות, מנהיגיו לא יהססו לפנות להתססת השטח ולהסלמה מול עם ישראל אם זו תתמהמה בהרחבת הצעדים הכלכליים לשיפור מצבה של רצועת עזה – או במקרה שבו השלב השלישי של הכנסת המענק הקטארי לתשלום משכורות פקידי חמאס בעזה לא ייושם בקרוב.

חמאס לא מפנה בינתיים קריאה לפעולה ולהתגייסות סביב מחאת העצורים המנהליים, אך זה עשוי להשתנות בזמן ובמקום שמתאימים לחמאס. ברגע שבו יחושו מנהיגיו כי הסוגיות הקשורות ברצועת עזה לא מתקדמות באופן הרצוי להם, הם לא יהססו להשתמש במחאת העצורים וללבות אותה, כאמצעי לחץ נוסף על ישראל.

עוד 750 מילים
סגירה