ראשת עיריית חיפה, ד"ר עינת קליש-רותם, ממלאת את תפקידה רק שלוש שנים אבל כבר הצליחה לעטוף עצמה בחגורה רחבה מאוד של יועצים חיצוניים, חלקם מקורביה. רבים מתוכם נבחרו ללא מכרז, לעיתים באופן המנוגד להוראות משרד הפנים. לטענת גורמים בעירייה, הם מכבידים על התקציב ללא צורך ולא תמיד מצליחים למצוא את מקומם או להצדיק את העסקתם.
חגורת היועצים המתנפחת תככב, על פי בכירים בעירייה, בדוח מבקר הפנים לשנת 2020 שיוצג לציבור בחודש הבא. חלק מקומבינות היועצים נחשפו בכתבה הראשונה בסדרה זו: ניפוח מופרז של שכרם, ניגוד עניינים, נוהל התקשרות לא תקין ועוד.
בסך הכל האמירה בתקופתה של קליש-רותם עלות היועצים החיצוניים פי שלושה (מ- 2.2 מיליון שקל לפני שנתיים ל- 6 מיליון שקל בהצעת התקציב החדשה), ורק לאחרונה החליטה ועדת הכספים הלעומתית החדשה שקמה – כחלק מהתפרקות הקואליציה של ראשת העיר ואובדן יכולת המשילות – על סיום חגיגת היועצים, וסירוב לאשר את הארכת חוזיהם.
אבל יש יועץ אחד שפעל בשנתיים האחרונות אשר על פניו העסקתו והשימוש שנעשה בשירותיו חמורים במיוחד.
קליש-רותם שכרה אשתקד את שירותיו של רואה החשבון יהודה ברלב, בהליך של אישור ועדת מנכ"ל המאפשרת התקשרות ללא מכרז בסכום של עד 142 אלף שקל. בפועל, אישרה הועדה את ההתקשרות עמו ללא בחינה של הגורמים הממונים, וכך אושר לשלם עבור שירותיו 38% יותר מהתקרה המותרת לשעת עבודה.
הציבור ישלם, ועוד איך
השירות שנתן ברלב לעיריית חיפה היה בתחום הביקורת החקירתית. מדובר בשירות ספציפי, הכפוף לאישור הייעוץ המשפטי של העירייה ומבקר הפנים, המאפשר בין היתר מעקב אחרי ביצוע פרויקטים עירוניים.
ברלב נושא בכליו רזומה עשיר בתחומי החקירה. אביו, צבי ברלב, היה ממקימי השב"כ והוא עצמו שירת כקצין ביחידה הארצית לחקירות הונאה של משטרת ישראל ועסק במגוון של תיקי ביקורת חקירתית של חברות ציבוריות ובנקים, הונאות מחשב, פשעי צווארון לבן ועוד.
ברלב נושא בכליו רזומה עשיר בתחומי החקירה. אביו, צבי ברלב, היה ממקימי השב"כ והוא עצמו שירת כקצין ביחידה הארצית לחקירות הונאה של משטרת ישראל ועסק במגוון של תיקי ביקורת חקירתית
בין הפרשות שמשרדו "ברלב ושות' רואי חשבון", אשר הוקם ב- 1988, טיפל בהן אפשר למנות את חקירת פרשת הבנק למסחר (פרשת אתי אלון) אשר ברלב מונה כמנהל מיוחד שלה, איתור והשבת נכסי נספי השואה, ההונאות בחברת הנדל"ן חפציבה, וגם שורה של חקירות עבור ממשלות בינלאומיות.
באתר האינטרנט של ברלב אף נכתב כי ברלב היה זה שטבע את המונח "ביקורת חקירתית" והביא להכרה רשמית בתחום בשנת 1990.
שירותיו של ברלב עבור עיריית חיפה התרחבו מאוד בעקבות מכרז שהתקיים כמה חודשים אחרי ההתקשרות הראשונה עמו, מכרז אשר בו זכה – כך שהסכומים אותם הוא מקבל האמירו לכמאה אלף שקל בממוצע לחודש. בדיקת כרטסת העבודה שהגיש לאישור תשלום מעלה כי לפחות מחצית עבודתו, על פניו, לא נראית קשורה במישרין לביקורת חקירתית.
ניכר כי קליש-רותם הצטיידה ביועץ לעניינים מיוחדים היושב בישיבות העוסקות בקבלנים, מלווה את ראשת העיר בביקור בעיר השכנה נשר, משתתף בדיונים על האצטדיון, מקבל תשלום על "הכנת מצגות לראש העיר בנושאים כלליים", מטפל ב"מטלות לאחר פגישה עם ראש העיר", בוחן דוחות כספיים, משתתף בישיבות תקציב, נוטל חלק ב"תיאום ותכנון סיורים", מעורב ב"פרויקטים" וב"הדרכות" ועוד ועוד עניינים.
רק כמחצית הנושאים שהוגשו לאישור תשלום עסקו לכאורה במישרין בביקורת חקירתית, התחום שלשמו נשכרו שירותיו של ברלב. על אישור פירוט העיסוקים הליברלי הזה חתמה גם ראשת העיר קליש-רותם בעצמה במאי האחרון. בסך הכל גבה ברלב מהציבור החיפאי כ-1.4 מיליון שקל לפחות עבור שירותיו הענפים.
ברלב השתתף גם בדיונים משפטיים גרידא. אחד מהם נגע לתביעה משותפת של 11 בעלי קרקעות במבואות הדרומיים של חיפה אשר קרקעותיהם הופקעו על ידי העירייה בשנות השמונים, וחלקם לא קיבלו פיצויים בעבור ההפקעה ותבעו עשרות מיליוני שקלים.
במהלך הדיון המשפטי הגיעו הצדדים להצעת פשרה בגובה של כ-1.6 מיליון שקל. היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד ימית קליין, סמכה ידיה על הפשרה, מתוך הבנה שסיכוייה לזכות נמוכים, והכרעת בית המשפט עשויה לעמוד על סכום גבוה הרבה יותר.
בדיון שהתקיים בנושא בוועדת הכספים אישרה את תמיכתה באופציית הפשרה והוסיפה כי במשרדה העריכו שהסיכון יכול להגיע אפילו ל-20 מיליון שקל במקרה של הפסד לעירייה.
אולם בסופו של דבר נדחתה ההצעה על ידי העירייה, בין השאר בגלל עמדתו של ברלב, אשר, כאמור, קשה להבין בכלל מדוע לקח חלק בדיון זה.
התוצאה העגומה לא איחרה לבוא: שופטת בית המשפט המחוזי, ריבי למלשטרייך-לטר, פסקה נגד עיריית חיפה והשיתה עליה לשלם פיצויים מצטברים של כ-30 מיליון שקל לבעלי הקרקעות. 30 מיליון במקום 1.6. פי עשרים מהצעת הפשרה. וזה עדיין לא סוף הסיפור: תביעת המשך בנושא דומה עדיין תלויה ועומדת, ועלות הפיצויים עוד עלולה לתפוח בעקבותיה.
בשלב מסוים, בכירים בעירייה נדהמו לגלות כי מתחת לאפם החלה חברת ה"ביקורת החקירתית" לדוג מידע אודות נבחרי ציבור ועובדי עירייה בכירים.
אם ביקורת פנים היא סוגיה רגישה, הרי שביקורת פנים על נבחרי ציבור רגישה שבעתיים. פסיקת בית המשפט העליון קובעת כי רק מבקר הפנים עצמו רשאי להחליט על בדיקה סביב נבחר ציבור (ולא קבלן חיצוני כמו רואה חשבון, למשל) וגם אז עליו לעשות זאת בזהירות רבה – או בלשון בית המשפט, "להפעיל ריסון רב" – באופן ביצוע הביקורת, כדי למנוע מצב שבו הביקורת פוגעת ביכולתו לשרת את הציבור בהתאם למשימה אליה נבחר בבחירות דמוקרטיות.
פסיקת בית המשפט העליון קובעת כי רק מבקר הפנים עצמו רשאי להחליט על בדיקה סביב נבחר ציבור (ולא קבלן חיצוני כמו רואה חשבון, למשל) וגם אז עליו לעשות זאת בזהירות רבה
בפועל, החלו חברי מועצה ובכירים בעירייה לחשוד כי נאסף עליהם חומר. "עשו חקירות על עובדי עירייה, ביניהם גם חברי מועצה", אומר חבר המועצה שמשון עידו. "אני שמעתי את הדברים מתוך העירייה שבודקים אחרי המתנגדים לקליש-רותם ושמי גם עלה שם. לא שיש לי מה להסתיר.
"היות שהנהלת העירייה במצוקה ואין לה רוב, אז היא מחפשת טראבל-מייקרים. בכל מקרה, אסור להם בתכלית האיסור לבצע חקירות על חברי מועצה וככל שעשו חקירות כאלה זה חרג מהתפקיד שלהם וזה לא תקין".
גם חבר המועצה ויו"ר ועדת הביקורת יוסי שלום הופתע לגלות שהוא וחבריו הם מושא לביקורת חקירתית. "בחודשים האחרונים הצטברו אצלי מידעים שהנהלת העירייה משתמשת בברלב ובמשרד שלו כדי לבצע חקירות על חברי מועצה ובכירים בעירייה. אמרו לנו שמי שלא איש שלומה של ראשת העיר הוא במוקד בעניין הזה.
"שמעתי את זה מכמה גורמים ואז פניתי למבקר העירייה וביקשתי שהטענות האלה ייבדקו, כי אם יש דברים בגו – אלה מעשים חמורים מאוד. גם אנחנו, אם יש טענות נגדנו כנבחרי ציבור, יש דרך לעשות את זה. אבל לא הגיוני שישתמשו בכספי ציבור לניסיונות כאלה".
עד מהרה החשדות הפכו להוכחות חותכות, לאחר שהתברר כי ברלב סיפק לקליש-רותם ממצאים לגבי יריבים פוליטיים, הגורמים לה כאב ראש לא קטן עם השאילתות שלהם. מהר מאוד הפכו הממצאים של ברלב להאשמות של ממש – ללא ביסוס, ללא בדיקה, ללא סמכות.
עד מהרה החשדות הפכו להוכחות חותכות, לאחר שהתברר כי ברלב סיפק לקליש-רותם ממצאים לגבי יריבים פוליטיים, ומהר מאוד הפכו הממצאים של ברלב להאשמות של ממש
להשחיר, להשחיר, להשחיר
אולי בניסיון להסתיר את הבדיקות אחר נבחרי ציבור ובכירים בעירייה, בכרטיס העבודה של רואה החשבון הוגדרו הממצאים תחת שם כללי של ביקורת רכש, אולם בפועל הוא עסק בניסיון להשחיר חברי מועצה מהאופוזיציה.
מכאן והלאה המשיכו הממצאים להתעופף לכל עבר, וחלקיקים מתוכם צצו לפתע בפייסבוק, באורח פלא, בפוסטים של פעילים המזוהים עם ראשת העיר, אשר החלו להשתתף במסע השחרה נטול בדיקה.
קליש-רותם, על פי בכירים בעירייה, הייתה מרוצה מפירות העץ המורעל הזה. גורמים בעירייה שמעו אותה מתבטאת כי הממצאים הינם "חמורים מאוד". ניכר שלא בחנה את הממצאים כיאות, ולא בהכרח הפנימה שחקירה פנימית אינה הדרך לאוורר טענות נגד נבחרי ציבור יריבים, מרגיזים או בעייתיים ככל שיהיו.
בשלב הזה היא גם הוזהרה באופן רשמי על ידי כמה גורמים בכירים בעירייה ששימוש בחומר אשר הושג באמצעים לא חוקיים וללא סמכות, עלול להתפרש כניסיון חיסול לא תקין של יריבים פוליטיים.
בשלב הזה קליש-רותם גם הוזהרה באופן רשמי על ידי כמה גורמים בכירים בעירייה ששימוש בחומר אשר הושג באמצעים לא חוקיים וללא סמכות, עלול להתפרש כניסיון חיסול לא תקין של יריבים פוליטיים
ואכן, בזה אחר זה התנערו מהמעשים הגורמים המקצועיים בעירייה, כולל אלה האמורים לפקח ולאשר את עבודתו של רואה החשבון ברלב. אחד מהם כינה את הממצאים "קשקוש שנכפה עלינו", שני הבהיר כי לא ידע כלל על אפיק זה בפעילותו של ברלב. שלישי התלונן כי ברלב, שנשכר על ידי העירייה לתכלית ספציפית, מתנהל כמו בעל הבית הסמוך לצלחתה של הבוסית, ולמעשה הוא משמש כמעין מנכ"ל צללים.
גורמים בכירים ששוחחו עם זמן ישראל סיפרו שפעילותו של ברלב יצרה מחלוקת עזה בעירייה: בעוד שבסביבתה הפוליטית של קליש-רותם בירכו על תוצרתו, בזירה המקצועית הגדירו את אופן ההעסקה, כיווני החקירה והפעילות המתרחבת של ברלב כחורגות מתנאי העסקתו ולכאורה אף מהוראות החוק.
בשלב הבא נכנסו לתמונה גורמים משפטיים בעירייה אשר הורו לבחון מחדש את הממצאים שהוגשו בכלים משפטיים נפרדים. בין השורות עלה בדיונים הפנימיים החשש כי החומר שהביא ברלב מהווה דיבה, וכי בתביעות לשון הרע שיוגשו בעתיד עלולים להיפגע בדרך עקיפה גם גורמים מקצועיים, כתוצאה מהוראות שניתנו ממניעים פוליטיים.
ברלב, ככל הידוע, לא נרתע. הוא הגיש את פירוט שעות העבודה שלו לדיווח עבור המחלקה המשפטית כדי שזו תאשר את התשלום. לידי זמן ישראל הגיעה רשימה של שעות עבודה אשר לא אושרו לתשלום, ולצידן הערה כי מדובר בעבודה שלא הוזמנה כלל או אשר לא קיבלה את האישורים הנדרשים.
זה קרה סביב חודש מאי 2021 – חודש בו באורח פלא גדל היקף העסקתו של ברלב כמעט פי שלושה – מ-113,000 ו-133,000 שקל בחודשים מרץ ואפריל בהתאמה, לסכום עתק של 312,000 שקל בחודש מאי, סביב הבדיקות שבוצעו נגד חברי המועצה.
באורח פלא גדל היקף העסקתו של ברלב בחודש מאי כמעט פי-3 – מ-113,000 ו-133,000 שקל במרץ ואפריל בהתאמה, לסכום עתק של 312,000 שקל במאי, סביב הבדיקות שבוצעו נגד חברי המועצה
מידע לא קשור ואף מטעה
גורם בלשכה המשפטית התריע במייל: "לדעתי ישנה טעות מסוימת בחלק מהשעות שכן חלק מהנושאים שנרשמו אינם מוכרים לי" (ההדגשים במקור) ואף הוסיף כי אינו מכיר את מקור הממצאים אודות חברי מועצה בעבורם נדרש תשלום.
במילים אחרות: ברלב יצא למסע איסוף חומר, ככל הנראה ללא אישור אנשי המקצוע בעירייה, ששימש את ראשת העירייה.
אבל האם היה ממש בממצאים שאיתר? האם חברי מועצה ובכירים בעירייה אכן פעלו באופן לא תקין, לא חוקי או בניגוד עניינים כפי שניסה לטעון בממצאיו? האם הממצאים שהגיש לראשת העירייה באמת חמורים, כאלה המצדיקים חקירה?
גורמים משפטיים בעירייה ביצעו "בדיקה על הבדיקה", ומסקנתם הייתה שממצאיו של ברלב לא רק שהושגו בניגוד לחוק לכאורה, אלא גם כללו קביעות מטעות ולעיתים ממש לא נכונות.
למשל, אחד המסמכים שצורפו לביקורת החקירתית של ברלב נגד חברי מועצה כ"הוכחה", התגלה בייעוץ המשפטי כ"מידע שממש לא קשור ואפילו מטעה" – משנה לא נכונה ומפרויקט אחר לחלוטין מזה שנדון בביקורת.
אחד המסמכים שצורפו לביקורת החקירתית של ברלב נגד חברי מועצה כ"הוכחה", התגלה בייעוץ המשפטי כ"מידע שממש לא קשור ואפילו מטעה" – משנה לא נכונה ומפרויקט אחר לחלוטין מזה שנדון בביקורת
אחד הגורמים המשפטיים בעירייה שבדקו חלק מהממצאים החמורים כביכול עליהם הצביעה ראשת העיר מצא כי הקביעות של ברלב אינן נכונות, והוא אף רומז כי נכתבו ברשלנות, ללא בדיקה וללא הוכחות, באופן אשר "יכול להקים עילת תביעת לשון הרע" נגד העירייה.
בשיחות פנימיות הוזהרה קליש-רותם בשנית כי שימוש בהאשמות שווא נגד גורמים פוליטיים, אשר הושגו בדרך שלכאורה אינה תואמת את תנאי העסקתו של רואה החשבון, לא נראית טוב.
לבסוף, ורק אחרי התרעות רבות, הוחלט על הפסקת העסקתו של ברלב. אך המסמכים הקלוקלים עדיין מסתובבים במסדרונות העירייה ובקרב פעיליה. וברלב עצמו? הוא מועסק כיום על ידי החברה הכלכלית של עיריית חיפה שראשת העיר היא היו"ר שלה.
* * *
תגובת רואה החשבון יהודה ברלב: "בשל רגישות הנושאים קיים חיסיון מלא על כל פעילות הביקורת החקירתית בעיריית חיפה ומחוצה לה, ולכן אנו מנועים מלהגיב".
על אף פניות ושאלות רבות לעיריית חיפה, לא נמסרה תגובה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כתבה שבמילים פשוטות, מתבססת על חוסר יכולת הצד השני להגיב.
כי הרי מה שאפשטיין מעלה כתבה ארוכה שכל כולה להראות שהיא עשתה טעות בשכירת עורך דין, יותר ידוע כמלחמה עם בעלי כוח שהרבה שנים השתמשו בקרקעות באופן לא ראוי.
אז היא מתכוונת ליישר ולתקן. אז בטח בגלל שהיא חדשה בתחום. והיא ידעה שתיתקל בהתנגדות היא שכרה עורך דין טוב.
אז הכתבה שלך מבוסס על להשמיץ ולהשמיץ בהמון סיפורים שניכר לעין שזה לא נכון כי זה מספר רק צד אחד, ובסוף אומרים שהיא לא רצתה להגיב. על מה יש להגיב, על למה היא בהחלט פיטרה עורך דין מוערך אם הבינה שהוא חזק מדי. או על מה שהכתב הגאוותן אבנר אפשטיין טוען בכל העוצמה שהיא אהבה להשתמש בהוכחות פסולות.
איזה כיף. מישהו יכול לספר עלי שנהניתי להשתמש בלשון הרע ושנהניתי גם לגנוב כספי עירייה שהרי שכרתי משרד פרסום ועוד אלף סיפורים, ואם אני לא מגיב כי מה שאני יגיד הוא ימצא סיבה להפוך את זה כי טענותיו מבוסס על עובדות שהוא יצר כדי להתקיל ולא כדי לגרום לאמת לנצח. אז כל מה שמישהו מספר על מישהו דברים של חצאי אמת כשהדגש על "הוא לא רצה להציל , הוא רק גנב, הוא רק גזלן" ישר אם המושמץ לא מתייחס לטענות זה כבר ה"אמת" של המשמיץ.
בקיצור,
ניכר לעין כוונתך אבנר.
להגיב צריך להגיב רק אם המדבר נגד מתכוון להבין ולא כאשר הוא מתכוון להשמיץ.