1

אדינבורו

הפילוסוף והכלכלן הסקוטי אדם סמית (1723–1790) לא השתמש במונח "קפיטליזם" בכתביו. ב־12 השנים האחרונות לחייו התגורר באדינבורו, ושם גם נקבר. לדברי סמית, המערכת הכלכלית האידאלית היא "מערכת החירות הטבעית". משנותיו נתפסו, במשך דורות ארוכים, כבסיס המושגי לקפיטליזם – צמיחה כלכלית באמצעות ניסוח כללי השוק החופשי.

במייל המלכותי – הציר ההיסטורי הראשי של בירת סקוטלנד, אדינבורו, ניצבת אחת מהכנסיות העתיקות – קנונגייט קירק (Canongate Kirk) – שם, בחצר, קבור הכלכלן המפורסם.

להתראות אדינבורו, מעניין מה אדם סמית (שחי פה ונקבר פה, מצ"ב תמונות שצילמתי היום) היה כותב על השינויים הכלכליים המתוכננים בעידן האקלים החדש. היו לו כבר אז תובנות על תיעדוף תוצרת מקומית ואתיקה של ייצור והון, לא? pic.twitter.com/Mb9d5JMrKc

— ‏Tal Schneider טל שניידר تال شنايدر (@talschneider) November 2, 2021

הכתבים של סמית נלמדים כבר במשך מאות שנים. מכוני מחקר קפיטליסטיים בכל העולם מתבססים על ההיגיון הכלכלי של "עושר עמים", ספרו המפורסם של סמית. 

בעשורים האחרונים מזוהה המאבק בהתחממות הגלובלית עם הסוציאליזם, הדוגל בצדק חלוקתי. אולם בימין הכלכלי ניטש ויכוח כיצד ניתן לתרגם את המושגים השמרניים גם לשמירה על כדור הארץ.

בעשורים האחרונים מזוהה המאבק בהתחממות הגלובלית עם הסוציאליזם, הדוגל בצדק חלוקתי. אולם בימין הכלכלי ניטש ויכוח כיצד ניתן לתרגם את המושגים השמרניים גם לשמירה על כדור הארץ

בקצב איטי מאוד מחלחלת ההבנה שגם מי שדבק בתיאוריות הכלכליות של אדם סמית וממשיכיו, לא יכול להפקיר את הכדור. לא לכך כיוון סמית. אדרבא, בחלק מכתביו ניתן למצוא תמיכה ברעיונות הדוגלים בכלכלה מקומית. כלומר, רתימת היזמות מהשוק הפרטי היא מהלך קריטי כדי להסיט את הכיוון אליו צועדת האנושות.

ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט בטוח מאמין בכך. פעם אחר פעם, בנאומיו ובשיחות לאורך ולרוחב ועידת האקלים בגלזגו (שתי הערים, אדינבורו וגלזגו, נמצאות במרחק של שעה זו מזו), הוא תלה תקוות גדולות בשוק היזמי הישראלי.

ראש הממשלה נפתלי בנט וביל גייטס בשולי ועידת האו"ם לשינוי אקלים, 2 בנובמבר 2021 (צילום: חיים צח, לע"מ)

לדבריו, היזמים הישראלים צריכים להפסיק להתמקד רק בפיתוח תוכנות אינטרנטיות למיניהן (כמו החברות שהוא עמד בראשן), ולהתרכז בפיתוחים טכנולוגיים שיסייעו באופן משמעותי במאבק למען הכדור.

יתרה מזאת, בנט הדגיש שבעלי ההון הישראלים – דהיינו אותם ישראלים שכבר עשו אקזיט אחד או שניים – הם בעלי הפוטנציאל הגדול מכל להמציא ולחדש. זאת משום שהם מבינים את הצד העסקי, את הצורך ברווח אישי ואת החובה להעביר את שוק היזמות הירוקה לשוק רווחי.

כל זה נוגד את התפיסה המקובלת בקרב פעילי הסביבה. הפעילים, ההוגים והחולמים, חושבים שהקפיטליזם הוא מה שהרס את הכדור, ששורת הרווח של תאגידי הענק היא זו שהביאה בסופו של דבר להרס הסביבה. הרעיון של ייצור רווח עבור בעלי מניות הוביל לניצול עובדים, זיהום, הרס סביבתי, רמיסת ערכים.

אדם סמית לא היה בעד כל זה. הוא כתב נגד ניצול עובדים והשקיע מחשבה באתיקה של השווקים, התנגד לאליטות של סוחרים ו"ליד נעלמה" שמיטיבה עם אותה אליטה על חשבון הציבור הרחב.

ראש הממשלה נפתלי בנט וראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון בטקס קבלת הפנים של ועידת האקלים, 1 בנובמבר 2021

ועידת האקלים הייתה עדיין התכנסות של מנהיגים מהצד הליברלי של העולם – אלה שמאמינים כי יש להכווין את הפעילות לטובת כדור הארץ באמצעות התערבות ממשלתית

ועידת האקלים השבוע הייתה עדיין התכנסות של מנהיגים מהצד הליברלי של העולם – אלה שמאמינים כי יש להכווין את הפעילות לטובת כדור הארץ באמצעות התערבות ממשלתית וארגונים בינלאומיים.

באמריקה בולט במיוחד הפער בין הדמוקרטים, בהובלת ג'ו ביידן, לבין ראשי המפלגה הרפובליקאית, שרחוקים מלהירתם למאבקי הכדור. בלי שהחלק הסוציאליסטי ישכנע את השמרנים והקפיטליסטים שהם זקוקים זה לזה במאבק, נדמה שלא ניתן יהיה לקדם מהלכים רציניים.

2

גלזגו

רמת הארגון של ועידת האקלים הייתה מהגרועות שיצא לי לראות, וראיתי ועידות ענק בימי חיי – החל מוועידות בנושאי ביטחון במינכן ועד ועידות עצומות של המפלגות הדמוקרטיות והרפובליקאיות בארה"ב, אליהן זורמים עשרות אלפי אנשים מרחבי המדינה והעולם.

קיום הוועידה, ומספר משתתפיה, היה ידוע שנתיים מראש. הוועידה אמורה הייתה להתקיים לפני שנה אך נדחתה בשל הקורונה. המחדל הגדול ביותר, מבחינה לוגיסטית, הוא הנגישות – שרה בכיסא גלגלים לא יכלה להיכנס למקום.

שרת האנרגיה קארין אלהרר בוועידת האקלים בגלזגו, 2 בנובמבר 2021 (צילום: AP Photo/Alberto Pezzali)

מדובר באירוע בלתי נתפס בעולמם של הכנסים והוועידות ברחבי העולם בשנת 2021. לא רק שהשרה קארין אלהרר נותרה בחוץ, אלא גם שבתוך המרחב העצום של מרכז הכנסים בגלזגו לא ראיתי ולו אדם אחד עם מוגבלויות.

לא רק שהשרה קארין אלהרר נותרה בחוץ, אלא גם שבתוך המרחב העצום של מרכז הכנסים בגלזגו לא ראיתי ולו אדם אחד עם מוגבלויות

30 אלף איש – פעילים, יזמים, פרזנטורים, מחוקקים, שרים, 120 ראשי מדינות – מתכנסים במקום אחד כדי לחולל שינוי בעולם ואין ביניהם אף אדם עם מוגבלות, נעזר בכיסא גלגלים או בהליכון? בלי קשר לאלהרר, ברור שבוועידה הזו לא הייתה נגישות לרבים אחרים.

ביום שלישי בלילה, כשעשינו את דרכנו באוטובוס לכיוון שדה התעופה, הגיע אימייל מהמארגנים של הוועידה: "משתתפי COP26 היקרים. מזכירות ועידת האו"ם לשינוי האקלים מתנצלת על אי הנוחות בגישה למשטח הוועידה – הן גישה פיסית והן גישה וירטואלית", נכתב במייל.

הם ממשיכים להאשים את מגבלות הקורונה באי־סדר שנוצר (מגבלות שלא נשמרו בשום צורה בתוך הוועידה). הם טוענים כי הבלגן קרה בשל סידורי אבטחה וניסיון להגן על הנוכחים מפני הידבקות.

בגדול, הבריטים מתנצלים על ארגון מחורבן #cop26 pic.twitter.com/FMuSBdOhQy

— Shani Ashkenazi | شَني اشكِنزي | שני אשכנזי ???? (@ShaniAshkenazi) November 2, 2021

לא קנינו את ההסבר הזה. לא מדובר רק בכך שאלהרר נתקעה בחוץ יום שלם בשל חוסר הנכונות לארגן לה רכב נגיש. חוץ ממנה לא ראינו שם אף אדם אחר עם מוגבלויות.

גם הקישורים לצפייה חיה בנאומים לא עבדו, התורים היו ארוכים באופן בלתי סביר, האוכל שניתן היה לרכוש בוועידה היה דלוח והדוכנים לרכישת מים ומזון נסגרו בשעה 16:00 – בזמן שעשרות אלפי אנשים עדיין מתרוצצים ועובדים בתוך הוועידה.

אנשי האו"ם, שיודעים דבר אחד או שניים על מפגשים גלובליים, וגם הבריטים – כשלו הפעם, ובגדול

אצלנו נוהגים לקטר על יכולות הפקה וארגון של אירועים בישראל והנה – גם אנשי האו"ם (שיודעים דבר אחד או שניים על מפגשים גלובליים) וגם הבריטים כשלו הפעם, ובגדול.

בסוף כל הבלגן הזה נחתנו בשדה התעופה בן־גוריון בשעה 04:00 לפנות בוקר. התור לבדיקות PCR תקתק וחיכינו רק 10 דקות לחיטוט המעצבן בגרון ובאף. כעבור שש שעות, בעודי ישנה, נחת בנייד שלי המסרון החשוב – עם תוצאת הבדיקה השלישית וההודעה על שחרור מבידוד.

אפילו טופסולוגיית הטיסות היוצאות והנכנסות הישראלית עשתה לי השבוע נחת, זאת אחרי שחוויתי לכמה שעות את הבירוקרטיה הבריטית המעיקה. אם כך, יש לנו עוד מיתוס אחד להעיף מסדר היום. ישראל אינה רק מדינת "יהיה בסדר וסמוך" ו"אני יש לי רק שאלה" ו"תנו לי לעקוף את התור". אנחנו בסדר, ואילו ההפקה הבריטית/או"מית נחשפה במלוא עליבותה.

בדיקות קורונה בנמל התעופה בן־גוריון, 8 במרץ 2021; למצולמים אין קשר לדיווח (צילום: פלאש 90)

3

ירושלים

בסיום הוועידה ערך גורם מדיני תדרוך לעיתונאים שליוו את מטוס ראש הממשלה. התדרוכים הללו תמיד חשובים ומספקים הרבה חומר למחשבה. הגורם המתדרך יכול להיות מגוון – בכיר בלשכה או מנהיג נבחר. זה משתנה מפעם לפעם וממנהיג למנהיג.

במבט לאחור על שנים של סיקור נסיעות מדיניות של ראשי ממשלה, אפשר לסכם כי התדרוך עשוי להיות החלק המעניין והמלמד בביקור הדיפלומטי.

ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו מיעט לדלג על השעות הללו. בציבוריות הישראלית חשבו שהוא שונא עיתונאים מושבע, אבל פעם אחר פעם ניכר היה שבניגוד להשתלחויות שלו בתקשורת בחוץ, הוא דווקא נהנה לשבת ולפטפט עם עיתונאים. הוא והכתבים (כמעט) לבד. זה היה ריטואל קבוע.

זכורה לי אולי פעם אחת בה הוא לא ערך תדרוך. לא השתתפתי בכל נסיעותיו המרובות לחו"ל בעשור האחרון, כנראה היו מקרים נוספים אך זה היה חריג.

גם כשהצרות הפליליות שלו נערמו אחת על השנייה, הוא ישב לתדרך. פעם אחת, בוועידת מינכן בפברואר 2018, התדרוך לעיתונות התרחש בזמן שיועץ התקשורת שלו ניר חפץ ישב בתא מעצר על מזרן עם פשפשים. פעם אחרת, תוך כדי פגישה של נתניהו בבית הלבן עם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, פורסם כי אותו ניר חפץ חתם על הסכם עד מדינה. גם אז הוא לא ויתר על התדרוך המסורתי.

ראש הממשלה נפתלי בנט משוחח עם נציגי התקשורת לפני המראתו לוועידת האו"ם, 31 באוקטובר 2021 (צילום: חיים צח, לע"מ)

למרבה הצער, נדמה שראש הממשלה החדש נפתלי בנט ו/או הצוות שלו, לא מכירים בחשיבות השיח הזה עם העיתונות שמסקרת את ביקוריו בחו"ל

למרבה הצער, נדמה שראש הממשלה החדש נפתלי בנט ו/או הצוות שלו, לא מכירים בחשיבות השיח הזה עם העיתונות שמסקרת את ביקוריו בחו"ל. בנט עדיין ראש ממשלה טרי וזה לא שהוא נמנע מכך לחלוטין. נקווה שישכיל לשפר את קשריו עם העיתונאים.

מסיבות עיתונאים פומביות – גם הן דבר קריטי בדמוקרטיה. הציבור צריך לראות את המנהיג מתמודד עם שאלות – גם אם לא נעימות – בשידור חי. בנט קיים עד היום שתי מסיבות עיתונאים פתוחות, בשיא של הגל הרביעי. אחרי העברת התקציב תהיה לו עוד הזדמנות טובה וחשובה להתייצב מול הציבור ולענות על שאלות בכל הנושאים.