הגיעה העת לעסקה חדשה בדמוקרטיה הישראלית

שלטון החוק, אילוסטרציה (צילום: iStock / artisteer)
iStock / artisteer
שלטון החוק, אילוסטרציה

בנימין נתניהו בתסכולו כי רב מגלה שהכיסא נשמט מתחת לרגליו. האיש שהוגדר על ידי רבים במערכת הפוליטית כקוסם, הבחין שלפתע פתאום קמו קוסמים אחרים והוכיחו שהכל אפשרי.

כן, נתניהו מתריס בפני נפתלי בנט "אתה לא ראש ממשלה אמיתי". נתניהו יודע שבנט יושב על כסא ראש הממשלה ומנהל את הממשלה בהתאם. אבל הוא מתוסכל מהעובדה שהוא יושב באופוזיציה, כשבסקרים יש לליכוד 35 מנדטים, ולעומתו נפתלי בנט משמש ראש ממשלה, כשמפלגתו ימינה נמחקה בסקר אחד ונותרה עם 6 מנדטים בסקר אחר.

נתניהו מתריס בפני בנט "אתה לא רה"מ אמיתי". הוא יודע שבנט יושב על כסא רה"מ ומנהל את הממשלה בהתאם, אבל מתוסכל מכך שהוא באופוזיציה, כשבסקרים יש לליכוד 35 מנדטים ולבנט נמחקה המפלגה באחד הסקרים

גם נתניהו וגם בנט וגם כל אזרחי ישראל יודעים שסקרים הם סקרים ומה שקובע אלו הבחירות ועל פיהן יישק דבר. היו בחירות והתוצאות יותר מכל הראו פעם נוספת את הבלבול שיש כאן בישראל שקיימת קצת יותר משבעים שנה. אבל לצד הבלבול אכן נוצרה כאן סיטואציה בלתי אפשרית שראש מפלגה בת 7 חברות וחברים יכול להיות ראש ממשלה.

יש שיאמרו שזו ממשלת מיעוט. אכן ממשלת מיעוט שנוצרת במשטר דמוקרטי זה לא ממש מסתדר עם השכל הישר. אגב בדיוק כמו שראש ממשלה מכהן יבלה חלק ניכר מזמנו בבית המשפט כדי להוכיח את חפותו. אלה גם אלה מתאפשרים במערכות פוליטיות שבהן האתיקה היא לא מרכיב חשוב, והחשיבה היא שאפשר להתגמש בלי סוף. גמישות או פרגמטיות היתר, לבחירתכם, היא הבסיס לדמוקרטיה עקומה.

אז נתניהו וחבריו לליכוד צודקים, אתית ומוסרית בנט לא יכול להיות ראש ממשלה, בדיוק כפי שאתית ומוסרית נתניהו לא יכול להיות ראש ממשלה בשל כתב האישום נגדו. ומעבר לדברים הללו חייבים להיכנס לעומק סוגיה זאת ולבחון מה קורה לדמוקרטיה בכלל ולדמוקרטיה הישראלית בפרט.

ישראל עלתה על קרקע הדמוקרטיה כשהוקמה ב-1948. המייסדים הבינו שכדאי לה למדינת היהודים שתהיה דמוקרטית. הבינו, ניסו לבנות כאן חברה מתוקנת שמתבססת על הסכמה.

סוגיה לא פשוטה למדינה חדשה שאזרחיה מגיעים מאינסוף גלויות ותרבויות. המצוקה הכלכלית והמלחמות האינסופיות עם שכנינו יצרו סוג של הסכמה שהתבססה על האויב הערבי המשותף, הקם עלינו לכלותינו.

ממשלת מיעוט וגם רה"מ בהליכים משפטיים מתאפשרים במערכות פוליטיות שבהן האתיקה לא מרכיב חשוב, ונדמה שאפשר להתגמש בלי סוף. גמישות או פרגמטיות יתר, לבחירתכם, היא הבסיס לדמוקרטיה עקומה

הלכה למעשה, מלבד ההסכמה הזאת אין לנו הסכמות אחרות. יש לנו חוקים שנולדו כדי לפתור בעיות מקומיות, כמו למשל סוגיית שרות החובה בצבא, תשלום מיסים ועוד חוקים רבים שמיועדים להסדיר את החיים המשותפים.

לצד החקיקה הרגילה יש חוקי יסוד שהם כמעין תחליף לחוקה. אבל בשונה מחוקה, גם הם יכולים להשתנות ביעף. נבחרי הציבור הגדילו לעשות ומאז 1985 אנחנו חיים עם חוק ההסדרים, שהוא הוראת שעה שמתחדשת מאז וכעת בעקבות הקורונה חיים עם חוקי חירום והוראות שעה.

במילים אחרות ישראל, מאז שהוקמה, מחוקקת את עצמה לדעת. חברי וחברות כנסת והממשלות לדורותיהן ייצרו ומייצרות אינספור חוקים ומזמן איבדו בהם את הידיים והרגליים. כך נותרו ניסוחים בעיתיים, התמקדות בחוקים שמאפשרים ללכת לבחירות חדשות לפני שהוקמה כנסת חדשה או סעיפי חוק שמאפשרים לחשוד בפלילים להיות בתפקיד ראש ממשלה.

ההסברים לכל חוק ארוכים ומשכנעים, אך לא עומדים במבחן המציאות, כי הם חוקים שנועדו לפתור בעיות אד הוק. את העובדה הזאת גילה זה מכבר בנימין נתניהו וזה מה שאפשר לו לקחת את כולנו לבחירות חדשות ומתחדשות פעם אחר פעם. וזה מה שאפשר לנפתלי בנט עם שבעה מנדטים (אחד מתנדנד) להיכנס לשותפות עם לפיד להיות ראש ממשלה לחצי קדנציה.

הלהטוטן נתניהו הבין לפתע שגם פוליטיקאים אחרים יודעים לקרוא וזיהו את הפרצה המוזרה הזאת. אגב אנחנו לא יחידים בעולם. יש עוד מדינות שיש בהן ממשלות מיעוט, למשל דנמרק, אבל השאלה הגדולה האם אפשר לקרוא לכך דמוקרטיה.

לצד החקיקה הרגילה יש חוקי יסוד שהם כמעין תחליף לחוקה. אבל בשונה מחוקה, גם הם יכולים להשתנות ביעף. נבחרי הציבור הגדילו לעשות ומאז 1985 אנו חיים עם חוק הסדרים, שהוא הוראת שעה שמתחדשת

רבים מעמיתי יאמרו בוודאי, זה רצון העם. אבל המילים רצון העם קצת מפחידות אותי, כי לא אחת עומד מאחוריהן מנוע הסתה נורא ואיום שמתפרץ ודוגמאות לכך לא חסרות. יש גם נקודה נוספת – ממשלה כזאת יכולה להביא אל העולם שלנו חוקים שכל מטרתם היא ההישרדות שלהם בשלטון.

לטעמי חייבים לערוך בסוגיה זו דיונים פומביים. זכותם וחובתם של האזרחים להבין את התהליך ולהגיע לתובנות שדמוקרטיה יכולה להבנות רק על בסיס הסכמה רחבה. הפתרון של מציאת אויב משותף כדי להתלכד למדינה שגוי מיסודו. מיותר להסביר מדוע.

אני מציע לפעול ולתבוע ממקבלי ההחלטות באשר הם והן לשבת לדיוני עומק עם האזרחים, עם ארגונים אזרחיים, אנשי רוח, אנשי עסקים ועוד. לבנות "עסקה חדשה", שמתבססת על הקשבה וראיית המגוון כבסיס לבניית הטוב המשותף.

רגע, כדי שלא תחשבו שאין לי רעיונות לפתרון, יש גם יש, כמו לעוד רבות ורבים שחיים כאן. בוא נקיים דיונים רציניים ונגיע להסכמות, זה יעשה טוב משותף לכולנו.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 733 מילים
סגירה