נגישות היא רגישות.
נגישות היא בסך הכול התשובה המתבקשת (שמתורגמת להקצאת משאבים) לשאלה הפשוטה מי זכאי ליהנות מהעולם. מי יכול לנוע בו בחופשיות. למי מותר לצרוך, להתבטא, ליטול חלק, להשתתף, להיות ספונטני, להיות משוחרר. אם התשובה המובנת מאליה לכל השאלות האלה היא "מה זאת אומרת? העולם שייך לכולם במידה שווה" – אז נגישות. זה עד כדי כך פשוט.
נגישות היא בסך הכול התשובה המתבקשת לשאלה הפשוטה מי זכאי ליהנות מהעולם. מי יכול לנוע בו בחופשיות. למי מותר לצרוך, להתבטא, ליטול חלק, להשתתף, להיות ספונטני, להיות משוחרר
אבל בכל פעם מחדש מתברר, שזה לגמרי לא פשוט. כי בסוף כל משפט שאנחנו אומרים בפוליטקלי-קורקטיות יושב נכה בכיסא גלגלים ומסתכל בעיניים כלות על הארץ המובטחת שהוא לא יכול לבוא אליה. כי ככה. כי לא חשבו עד הסוף. כי הוא לא הודיע מראש שהוא מגיע. כי מה אפשר לעשות, העולם לא מושלם. כל התשובות חסרות הרגישות האלה שחוזרות בווריאציות שונות, אפילו שכבר נדמה שהתפתחנו, השתכללנו, למדנו, החכמנו. לכאורה.
תקרית שרת האנרגיה קארין אלהרר בוועידת האקלים בגלזגו היא תזכורת עצובה איפה אנחנו באמת תקועים, כמה ארוכה הדרך וכמה עוד מוטל עלינו לתקן.
![לינוי בר-גפן (צילום: חמ"ל בר גפן)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/11/linoy.jpg "לינוי בר-גפן (צילום: חמ"ל בר גפן)")
מאחר שגורלי שפר עליי ואני לא מכיר את הנושא על בשרי, או על בשרם של יקיריי, התקשרתי ללינוי בר-גפן, העיתונאית המצוינת שהקימה את חמ"ל בר גפן לסיוע לאנשים עם מוגבלויות, אחרי שבן זוגה, העיתונאי בן זילכה, עבר אירוע מוחי שהותיר אותו נכה סיעודי.
מכאן והלאה המדור השבוע נמסר לידיה המיומנות, למונולוג שערכתי מתוך שיחה שקיימנו אחרי שהתפרסמו פרטי התקרית בגלזגו:
"כששמעתי מה קרה לקארין אלהרר, התגובה הראשונה הייתה התכווצות של צער. הכעס – לפחות אצלי – מגיע רק אחר כך. הכעס הוא אדפטציה. כי הצער מופנה פנימה והכעס מופנה החוצה. וזה נורא קשה להתמודד עם רגש שמופנה פנימה. אז מתמודדים איתו באמצעות ההמרה שלו לכעס. מעבר להכול – המקרה הזה קודם כל נורא מצער. ורק אז הוא גם מכעיס נורא.
"הוא מכעיס, כי הגיע הזמן להפסיק את החלוקה ל'אנחנו' ו'הם'. נכים זה לא 'הם'. מחר זה יכול להיות גם אתה. רוב האנשים לא נולדו נכים. רוב הנכויות הן לא נכויות מלידה, אלא נכויות שמתרחשות במהלך החיים. וסטטיסטית, אחוז האנשים עם מוגבלות באוכלוסייה נמצא בעלייה מתמדת. יש לתופעה הזו כמה סיבות. אחת המשמעותיות שבהן, היא שאירועים גופניים שבעבר היו מובילים למוות, כבר לא מובילים למוות.
"רוב האנשים לא נולדו נכים. רוב הנכויות הן לא נכויות מלידה, אלא נכויות שמתרחשות במהלך החיים. וסטטיסטית, אחוז האנשים עם מוגבלות באוכלוסייה נמצא בעלייה מתמדת"
"ניקח מחלות נוירולוגיות, כמו האירוע המוחי שבן הזוג שלי נפגע ממנו. אחוז התמותה מאירוע מוחי בעבר היה גבוה הרבה יותר. הטכנולוגיה הרפואית הובילה לזה, שאפשר לעכב אנשים מלמות מאירועי לב או מאירועים מוחיים – אבל המחיר הוא לפרוס את המוות שלהם לתשלומים נושאי ריבית. הנכות היא הריבית. ובניגוד למה שאנשים רבים אולי חושבים בטעות, הגורם מספר אחד לנכויות הן מחלות נוירולוגיות, לא תאונות עם פגיעות אורתופדיות.
"אחד מכל שני ישראלים יחלה במהלך חייו במחלה נוירולוגית כרונית. 20 אלף ישראלים עוברים אירוע מוחי מדי שנה. שליש מהם מתים ממנו. שליש מהם יוצאים בזול, עם פגיעות קלות, או כמעט בלי פגיעה. ושליש – נשארים נכים. מתוך האנשים שעוברים אירועים מוחיים, 20% הם בגיל העבודה. אנשים צעירים.
"קח מחלות שיש בהן מרכיב של מתח נפשי ברקע שלהן, כמו טרשת נפוצה, כמו פיברומיאלגיה (דאבת שרירים), גם הן מובילות למוגבלויות. ככל שאנחנו חשופים יותר למצבי סטרס ודיכאון, ההסתברות שלנו לחלות במחלה שתשאיר אותנו מוגבלים, גדלה יותר. זה אחלה שהפסקנו לעשן, אבל הסכנות לא נגמרו.
"הסקוטים באו בטענה למשלחת הישראלית שלא הודיעה מראש שקארין אלהרר בכיסא גלגלים, ולכן הם לא נערכו לבואה. אנחנו יכולים להתעצבן על הסקוטים כמה שאנחנו רוצים, אבל זו תגובה שהיא גם מאוד מאוד ישראלית באופי שלה.
"הסקוטים באו בטענה למשלחת הישראלית שלא הודיעה מראש שקארין אלהרר בכיסא גלגלים, ולכן הם לא נערכו לבואה. אנחנו יכולים להתעצבן על הסקוטים כמה שאנחנו רוצים, אבל זו תגובה מאוד ישראלית באופיה"
"למשל – נסיעה ברכבת ישראל. אם אתה נכה, אתה צריך להודיע מראש שאתה מגיע, אחרת לא יהיה מי שיעזור לך בתחנה. אתה נכה שמגיע למסעדה? אתה צריך להודיע מראש. כל פעולה של נכה לעולם לא יכולה להיות ספונטנית. היא תמיד חייבת להיות עם הודעה מראש, כאילו אתה מנהל לו"ז של מנכ"ל. זה טירוף.
"אני גם תוהה ביני לביני, האם קארין אלהרר, מבין אלפי משתתפים בוועידת האקלים של האו"ם, היא באמת הנכה היחידה? אם כן, אז יש שם בעיית ייצוג קשה. אנחנו הרי יודעים, שלפחות עשרה אחוזים מהאוכלוסייה היא עם מוגבלות תנועה. מה זה אומר על אפיקי ההתקדמות של נכים, אם קארין אלהרר היא הנכה היחידה בוועידת האקלים של האו"ם?
"ואם היא לא הנכה היחידה בוועידה – למה הם לא יוצאים מראש מנקודת ההנחה שיגיעו לוועידה השיעור הממוצע של נכים באוכלוסייה? למה אתם צריכים לחכות ל'הודעה מראש' שקארין אלהרר תגיע לוועידה? לא פעלתם מראש להנגשה בשפת סימנים? לא פעלתם להנגשה ללקויי ראייה? לא פעלתם להנגשה לאנשים עם מוגבלויות אחרות, כמו מוגבלויות מוטוריות? יש כל כך הרבה שאלות שהסיפור הזה הציף.
"זה נכון שיש גם שיפור בנושאים האלה. זה קורה במקביל. אם נעשה השוואה לרגע לעולם אחר לגמרי – עולם ההטרדות המיניות – העובדה שרמת המודעות עלתה, זה ברור וזה מובהק. אבל דווקא העלייה ברמת המודעות גורמת לזה שמקרים, שפעם היינו מתייחסים אליהם בשוויון נפש, מתחילים עכשיו לבלוט יותר.
"אם מה שקרה לקארין אלהרר היה קורה לפני חמש או עשר שנים, הוא לא היה מוזכר בעיתון אפילו בעמוד 17 למטה. קודם כל – סביר להניח שעוד לא הייתה קארין אלהרר. סביר שלא הייתה שרה נכה באותו זמן. אבל גם אם הייתה, והיא הייתה נתקלת בבעיית נגישות, זה בכלל לא היה אייטם. עצם זה שזה אייטם היום, שזה נושא שיחה, מראה שמשהו בכל זאת השתנה. אבל זה לא מספיק.
"אם מה שקרה לקארין אלהרר היה קורה לפני חמש או עשר שנים, הוא לא היה מוזכר בעיתון אפילו בעמוד 17 למטה. קודם כל – סביר להניח שעוד לא הייתה קארין אלהרר. סביר שלא הייתה שרה נכה באותו זמן"
"הטעות הגדולה שעשיתי בעקבות המקרה הזה הייתה לקרוא טוקבקים לידיעות על קארין אלהרר. ושם ישראלים רבים מאוד, לא אחד או שניים – עשרות – שאלו 'סליחה, למה שהעולם יתאים את עצמו לצרכים של נכה?' כאילו מדובר פה באיזו סוגיה של העדפה ומכפיפים עכשיו את כולנו לצרכים של מיעוט קטן. כאילו מדובר באיזו העדפה קולינרית או משהו כזה. כאילו הנכה דורש משהו שהוא גחמני נורא.
"אני מבחינה פה בין התחשבות בהעדפות של אנשים, לבין התחשבות ביכולות של אנשים. אף אחד לא בחר להיות נכה. אם יש – לצורך העניין – טבעונים בין משתתפי הוועידה, אז טבעונות היא העדפה. העדפה שאפשר בהחלט להניח על ראשה כתר מוסרי. אבל זו עדיין העדפה. זו בחירה. אדם יכול לבחור להיות טבעוני, והוא יכול לבחור לא להיות טבעוני. נכות היא לא בחירה. נקודה. זה הבדל משמעותי.
"טבעונות היא העדפה. זו בחירה. אדם יכול לבחור להיות טבעוני, והוא יכול לבחור לא להיות טבעוני. נכות היא לא בחירה. נקודה. זה הבדל משמעותי"
"ולא כדאי שנתפוס תחת על הבריטים בעניין הזה. אנחנו, בישראל, לא מדינה מספר אחת בעולם בהנגשה. אנחנו במקום הרבה יותר טוב מאיפה שהיינו לפני כמה שנים, אין ספק. ויש בעולם מדינות גרועות יותר. גם בזה אין ספק. אבל אם נסתכל על מכלול זכויות הנכים בבריטניה לעומת ישראל, מצבנו לא יותר טוב משלהם.
"אנחנו במקום טוב באמצע. זה תלוי על איזה פרמטרים אתה מסתכל. יש הרי כל מיני פרמטרים – הנגשה, זכויות סוציאליות, ציוד ניידות ושיקום. בסעיף האחרון, למשל, בריטניה היא בין המדינות שלנכה הכי קל בה לקבל סבסוד לציוד כזה. בישראל הרבה פחות.
"אם אתה נכה, אתה אמור לקבל בעיקרון כיסא גלגלים מהמדינה. זה שמשתמשים אצלנו ב'יד שרה' מלמד אותך מה היכולת האמיתית שלך לפדות את הזכות הזאת. כיום המתנה לכיסא ממונע, כמו הכיסא שקארין אלהרר מתניידת בעזרתו, נע בין חצי שנה לשנתיים.
"אתה רואה נכה מחכה פרק זמן כזה עד שהמדינה תאפשר לו להתנייד? ובינתיים, מה הוא יעשה בדיוק? אז הרבה אנשים קונים כיסא גלגלים כזה באופן פרטי במדינות כמו גרמניה או ספרד, ששם זה יחסית בזול, ומביאים לארץ.
"אני חושבת כמה זה מביך לאישה כמו קארין אלהרר להפוך להיות עכשיו אייטם בגלל המוגבלות הגופנית שלה. קארין אלהרר עבדה נורא קשה כדי לצאת ממשבצת הנכה. כלומר שהיא לא תצטרך להתעסק בתפקידים הפרלמנטריים שלה אך ורק בזכויות נכים, ולהיות אך ורק 'הדמות המוגבלת'.
"היא שרת האנרגיה של מדינת ישראל, שנסעה לייצג את המדינה בוועידת האקלים העולמית, שנוגעת ישירות לנושאי המשרד שלה. והנה היא שוב צריכה להתמודד עם תגובות כמו 'למה שלחו אותה לשם בכלל?'.
"וככה קארין אלהרר שוב צריכה להיות במוקד תשומת הלב בגלל המוגבלות שלה ולא בגלל היכולות שלה. אני חושבת כמה זה מבאס עבורה. העולם אומר לה: את קודם כל ולפני הכול – נכה. אבל היא לא נכה לפני הכול. היא לפני הכול שרה בממשלת ישראל, שהנכות שלה לא משפיעה על היכולות הקוגניטיביות שלה. הנכות שלה לא משפיעה על כמה היא חכמה או חרוצה או מוכשרת.
"ועל מה אנחנו מדברים פה בסוף? כולה ראמפה. שימו ראמפה ותסגרו עניין. מה הבעיה שלכם?"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם