נשיא איראן אבראהים ראיסי בראיון טלוויזיוני, ספטמבר 2021 (צילום: Iranian Presidency Office via AP)
Iranian Presidency Office via AP

איראן חוזרת למו"מ חזקה מתמיד

איראן פרסמה בסוף השבוע את כמויות האורניום ברשותה, בדיוק 48 שעות אחרי ההודעה הרשמית של טהרן כי תחזור לשיחות הגרעין בסוף החודש בווינה ● עם הרבה יותר אורניום מועשר ועם רוח גבית של סין ורוסיה, איראן תתיישב אל שולחן המו"מ כשהיא בעמדה חזקה מאי-פעם, ועם דרישות שיהיה הרבה יותר קשה לסרב להן ● פרשנות

ברגע של כנות, סיכם ביום חמישי האחרון רפאל גרוסי, ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם, את המצב הנוכחי מול איראן: "אין לנו באמת תמונה ברורה על הנעשה באתרי הגרעין האיראניים, בעיקר בשל העובדה שטהרן לא מאפשרת לפקחים גישה".

גרוסי, שאמר את הדברים בראיון עם כריסטיאן אמנפור ב-CNN במהלך ועידת האקלים בגלזגו, שם למעשה מראה מול העולם. כולם מגששים באפלה בחודשים האחרונים לגבי הנעשה באתרי הגרעין באיראן.

סימני השאלה הללו הפכו לסימני קריאה מדאיגים יממה אחרי הדברים של רוסי, כשהוועדה לאנרגיה אטומית של איראן פרסמה את כמויות האורניום שברשותה: 210 ק"ג לרמת העשרה של 20% ו-25 ק"ג לרמה של 60% – עלייה של כ-20 ק"ג בהשוואה לדיווח הקודם, לפני שלושה חודשים.

תיזמון ההודעה לא היה מקרי – בדיוק 48 שעות אחרי ההודעה הרשמית של הממשל בטהרן כי הוא יגיע לשיחות הגרעין בסוף החודש הקרוב בווינה. האיראנים, למי ששכח, המציאו את משחק השחמט, ואת הודעת השח ליריב הם מסרו דרך "כתב הכמויות".

ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם, רפאל גרוסי (צילום: AP Photo/Lisa Leutner)
ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם, רפאל גרוסי (צילום: AP Photo/Lisa Leutner)

איראן הניחה על השולחן את הקלף החזק ביותר שלה – כמות האורניום – כמו רוצים לומר, אם לא תהיו קשובים לעמדה האיראנית, הצנטריפוגות ימשיכו להסתובב.

כאן נשאלת השאלה שארגוני ביון רבים שואלים את עצמם, האם איראן תתקדם למדרגה הבאה בהעשרה, לרמה של 90%, שזה כבר חומר רדיואקטיבי לשימוש אחד בלבד: פצצת אטום. בינתיים האיראנים זהירים מאד בהקשר הזה, אולי מחשש כי בעת נקיטת מהלך כזה לא תהיה לישראל – ואולי גם לארה"ב – ברירה אלא לתקוף. בעבר על צעדים "קלים" יותר, ישראל דרכה את המערכת.

ב-2012 הגיע ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לנאום בעצרת הכללית של האו"ם עם אותו ציור פצצה מפורסם. קהל היעד לאותו נאום לא היה בישראל אלא באיראן ובארצות הברית. נתניהו הגיע כשחיל האוויר הישראלי כבר קיבל התראה. הסיבה אז הייתה כמויות האורנים המועשר. איראן הגיע ל-3.5 טון אורניום מועשר ל-3.5%, ו-250 ק"ג לרמה של 20% – כמות שאמורה בהמשך להספיק לבניית יותר מפצצה אחת.

המספרים היום גדולים יותר, וחשוב מכך, לאיראן יש היום הרבה יותר צנטריפוגות מדגמים מתקדמים מאד ובעיקר ידע רב ברמת העשרה, כולל הפיכת האורניום המועשר ממצב גז למצב מתכתי.

צנטריפוגות בכור ההעשרה הגרעיני בנתנז, איראן, נומבמבר 2019 (צילום: Atomic Energy Organization of Iran via AP)
צנטריפוגות בכור ההעשרה הגרעיני בנתנז, איראן, נומבמבר 2019 (צילום: Atomic Energy Organization of Iran via AP)

את הנתונים הללו מכירים היטב גם בוושינגטון. אלא ששם המטרה היא כרגע להחזיר את האיראנים לשולחן המו"מ, במגמה ליצור מחדש איזשהו תהליך פיקוח. על השאר, מבחינת האמריקאים, יהיה אפשר לדון בהמשך.

אלא שבשונה מ-2015, שם הייתה פחות או יותר חזית אחידה בין המעצמות, הפעם ארה"ב מגיעה לבדה. רוסיה וסין כבר חצו את הרוביקון האיראני – סין עם הסכם כלכלי-אסטרטגי שמאפשר לה דריסת רגל במפרץ הפרסי; ורוסיה שמחפשת לקוחות לתעשיית הנשק שלה.

לשתי היריבות/ידידות הללו מצטרפת גם צרפת. אם בעבר, בתקופת ניקולא סרקוזי ואחר כך פרנסואה הולנד, צרפת הייתה הסמן הימני מול איראן, הרי שעתה תחת הנהגת עמנואל מקרון היא לעומתית לארה"ב. הסיבה העיקרית היא כעס על הנטישה של ההסכם בתקופת טראמפ ללא תיאום, אך סביר להניח שגם הכעס הצרפתי על עסקת הצוללות בין בריטניה, ארה"ב ואוסטרליה עושה את שלה.

במצב הזה, לישראל לא נותר אלא לנסות ולגייס את בריטניה וגרמניה. האחרונה היא בבחינת לא נודע, שכן הקנצלרית אנגלה מרקל מתחלפת בקרוב וטרם שמענו את עמדתו של מחליפה בהקשר האיראני. האם יחזור על עמדת מרקל כי גרמניה לא תתיר לאיראן להשיג נשק גרעיני? או שמא יסתפק בשתיקה, שבמקרה האיראני אומרת הרבה.

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל וראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון בוועידת האקלים של האו"ם בגלזגו, 4 בנובמבר 2021 (צילום: AP Photo/Alastair Grant)
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל וראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון בוועידת האקלים של האו"ם בגלזגו, 4 בנובמבר 2021 (צילום: AP Photo/Alastair Grant)

על עובדה אחת אין עוררין. איראן מגיעה לסבב השיחות הזה חזקה מתמיד. היא מחזיקה הרבה מאד אורניום מועשר, עם רוח גבית של סין ורוסיה. במצב הדברים הזה, הסוכנות לאנרגיה אטומית לחיצה מאד ולכן יכולת התמרון של ישראל קטנה מאד.

סביר להניח שארצות הברית תשאף לחזור קודם כל להסכם הישן, שכן זו הייתה נקודת ההסכמה האחרונה של כל הצדדים, כולל איראן. כדי להגיע לשם, ממשל ביידן יצטרך לשלם באופן מיידי בהסרת שורה של סנקציות כלכליות, כולל אלו שהוטלו בתקופת הנשיא דונלד טראמפ, בהקשר לפעילות הטרור האיראנית ובלי קשר לפרויקט הגרעין.

רמז לכך נתן אתמול (שבת) חבר הפרלמנט פריידון עבאסי, לשעבר ראש הוועדה לאנרגיה אטומית באיראן: "אם ארה"ב רוצה מו"מ היא חייבת ליישר קו עם שאר המדינות שחתמו על הסכם הגרעין. ואם אכן היא תעשה זאת, היא חייבת לפצות את איראן על כל הנזקים שנגרמו לה מאז הפרישה שלה מההסכם".

"אם ארה"ב רוצה מו"מ היא חייבת ליישר קו עם שאר המדינות שחתמו על הסכם הגרעין. ואם אכן היא תעשה זאת, היא חייבת לפצות את איראן על כל הנזקים שנגרמו לה מאז הפרישה שלה מההסכם"

במצב הדברים הזה, ישראל נותרה המדינה היחידה שמניחה אופציה התקפית על השולחן. האמריקנים – למרות רמזים עבים לעבר טהרן, בדמות טיסת המפציץ האסטרטגי B1b מעל שמי ישראל מזרחה לפני שבוע כשהוא מלווה במטוסי קרב ישראליים – מעדיפים בשלב הזה לדבר.

מטוס F15 של חיל האוויר הישראלי מלווה מפציץ B1b של חיה"א האמריקאי במהלך טיסת הרתעה מעל שמי המזרח התיכון, 30 באוקטובר 2021 (צילום: U.S. Air Force/Senior Airman Jerreht Harris via AP)
מטוס F15 של חיל האוויר הישראלי מלווה מפציץ B1b של חיה"א האמריקאי במהלך טיסת הרתעה מעל שמי המזרח התיכון, 30 באוקטובר 2021 (צילום: U.S. Air Force/Senior Airman Jerreht Harris via AP)
עוד 702 מילים
סגירה