כשאביחי מנדלבליט יסיים בעוד פחות משלושה חודשים את כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה, תגיע שעת הסיכומים.
מנדלבליט יבקש לצבוע את כהונתו בצבעים הרואיים ולהציג את עצמו כמי שפעל להגן על שלטון החוק בתקופה שבה הוא ניצב בפני מתקפה. הכותרת של כהונתו תהיה: הייתי היועץ המשפטי לממשלה הראשון שהעמיד לדין ראש ממשלה בעודו מכהן.
ואולם, בחינת הרקורד של מנדלבליט לאורך שש שנות כהונתו מלמדת שהיועץ הזה לא היה ארנב אלא צב. חקירות פליליות נגד נבחרי ציבור נמרחו לאורך שנים ארוכות, כאשר בכל תחנה בהליך הפלילי היועץ לוקח את הזמן, מורח, מותח ומתמהמה עד אין קץ כמעט.
בחינת הרקורד של מנדלבליט לאורך כהונתו מלמדת שהיועץ הזה לא היה ארנב אלא צב. חקירות נגד נבחרי ציבור נמרחו לאורך שנים ארוכות, כאשר בכל תחנה היועץ לוקח את הזמן, מורח ומתמהמה עד אין קץ כמעט
בעניינם של שני חברי כנסת מתנהל כיום משפט פלילי: נגד ח"כ נתניהו, בבית המשפט המחוזי בירושלים, משפט המצוי כידוע בשלב עדויות התביעה; ונגד ח"כ דוד ביטן, בבית המשפט המחוזי בלוד, משפט המצוי בשלב כה התחלתי שעניינו הסדרת ייצוגם של הנאשמים על-ידי סנגורים, ושמועד תחילת שלב ההוכחות בו עדיין אינו ידוע.
נגד שלושה חברי כנסת נוספים, שלושתם שרים לשעבר בממשלות נתניהו, אמור מנדלבליט לקבל החלטה סופית בשאלת העמדתם לדין – ועל-פי הפרסומים, בכוונתו "לנקות שולחן" ולא להשאיר את ההחלטות הללו ליועץ הבא: ח"כ חיים כץ (ליכוד); ח"כ אריה דרעי (ש"ס) וח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה).
על כך ניתן לומר: מזל שהקדנציה מגיעה לסיומה ואפשר לסמן קו גבול כלשהו לקבלת החלטות בתחום הפלילי נגד נבחרי ציבור. שאחרת, אפשר שהתיקים הללו היו נגררים לנצח.
תיק חיים כץ
אין כמו השתלשלות האירועים בתיק הפלילי בעניינו של ח"כ חיים כץ כדי להדגים את אוזלת ידו של היועץ המשפטי לממשלה.
החקירה הפלילית נגד כץ, ביחס למעשים שעשה כחבר כנסת בשנים 2010-2011, נפתחה על ידי הרשות לניירות ערך בינואר 2016, עוד בטרם נכנס מנדלבליט לתפקידו. החקירה הסתיימה ביולי 2017 והחומר הועבר לפרקליטות. באוגוסט 2018 החליט היועץ להעמיד לדין את כץ, בכפוף לשימוע, בעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וכן מרמה והפרת אמונים.
על פי החשד התפתחה בין כץ לבין היועץ הפיננסי מוטי בן ארי מערכת יחסים "חברית", הכוללת טובות הנאה שונות לאורך תקופה ממושכת, שהניבו לכץ מיליוני שקלים, תוך ניצול תפקידו הציבורי לקידום האינטרסים האישים של בן ארי. בין השאר הוא נענה לבקשת בן ארי לקידום הצעת חוק שביקש לקדם, שהייתה בעלת ערך כלכלי גבוה לבן ארי ולמקום עבודתו.
השימוע התקיים בחודשים אוקטובר ונובמבר 2018. בהחלטה הסופית של היועץ, לאחר השימוע, "גולחו" העבירות החמורות ונותרה עבירת מרמה והפרת אמונים בלבד.
ההחלטה להעמיד לדין התקבלה באוגוסט 2019, ערב הסבב השני של הבחירות בשנים 2019-2021. באותו מועד החלו גם ההליכים להסרת חסינותו של כץ בכנסת, אך בפברואר 2020 החליטה מליאת הכנסת כי לכץ תעמוד חסינות מפני העמדה לדין, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה.
בעניין זה הוגשו עתירות לבג"ץ (גילוי נאות: הח"מ ייצג את "משמר הדמוקרטיה הישראלית" באחת העתירות הללו) ובספטמבר 2020 החליט בג"ץ לדחות את העתירות על הסף, מאחר שבמועד מתן פסק הדין הן הפכו להיות תיאורטיות.
הטעם לכך הוא, שממילא ההחלטה על חסינותו של כץ, שהתקבלה על ידי הכנסת היוצאת בפברואר 2020 (ערב הסבב השלישי של הבחירות, במרץ 2020), ממילא תקפה לאותה קדנציה בלבד. כך שהיועץ חופשי לפנות מחדש לכנסת החדשה ולבקש לקבוע כי לכץ לא עומדת חסינות.
מה עשה היועץ מספטמבר 2020 ועד היום? מדוע לא הגיש לבית המשפט את כתב האישום שעליו החליט כבר באוגוסט 2019, לפני למעלה משנתיים? מדוע לא טרח אפילו לפנות לכנסת ולפתוח הליך חדש בעניין החסינות?
מה עשה היועץ מספטמבר 2020 ועד היום? מדוע לא הגיש לבית המשפט את כתב האישום שעליו החליט כבר באוגוסט 2019, לפני למעלה משנתיים? מדוע לא טרח אפילו לפנות לכנסת ולפתוח הליך חדש בעניין החסינות?
התשובה היא שבין הצדדים מתקיים מו"מ להסדר טיעון, ומתברר שלאף אחד מהצדדים לא בוער במיוחד להגיע להחלטות. עתירה נוספת נגד היועץ תלויה ועומדת בבג"ץ זה קרוב לשנה.
בשבוע שעבר הודיעה הפרקליטות כי בשבועות האחרונים התקיימו "מגעים אינטנסיביים" עם עורכי דינו של כץ, אך לרוע המזל "התעוררה סוגיה נקודתית נוספת הדורשת ליבון והכרעה של היועץ". סבלנותה של נשיאת העליון אסתר חיות מאיימת לפקוע: אתמול (שני) היא הודיעה כי על היועץ למסור את החלטתו הסופית עד היום.
תיק אריה דרעי
גם הפרשה הפלילית הנוגעת לשר לשעבר אריה דרעי, החלה להתגלגל עוד בטרם נכנס מנדלבליט לתפקידו. בסוף 2015 התקבל במערכת אכיפת החוק מידע הנוגע להעברת מאות אלפי שקלים מאנשי עסקים למשפחת דרעי, לפני ואחרי חזרתו לזירה הפוליטית ב-2013.
לאחר כמה חודשים של בדיקה מקדימה, החקירה הגלויה בפרשה החלה בלה"ב 433 באפריל 2016, והסתיימה בעיקרה בנובמבר 2018.
המשטרה מצאה ראיות לעבירות של מרמה והפרת אמונים, עבירות מס בסך מיליוני שקלים, הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט ומסירת תצהיר כוזב. אולם החשד לעבירת שוחד ירד מהפרק כבר בשלב החקירה, נוכח העובדה שלא נמצאו ראיות המבססות אותו במידה מספקת לצורך העמדה לדין.
צוות הפרקליטות דגר על החומר משלהי שנת 2018, וביולי 2019 העביר פרקליט המדינה באותה עת, שי ניצן, את המלצתו להעמיד לדין את דרעי, להחלטה סופית של היועץ. היועץ שלח את הפרקליטות לכתוב עוד חוות דעת ואת המשטרה לערוך עוד השלמות חקירה.
רק בינואר 2021, אחרי אין-ספור סבבי ישיבות שבהן גילח עוד ועוד את מסכת החשדות נגד דרעי, הגיע מנדלבליט להחלטה: לסגור את התיק בחלקו העיקרי, ולהעמיד את דרעי לדין בעבירות מס שונות, לרבות דיווח כוזב לרשויות המס ואי-דיווח על תקבולים שונים. ההחלטה הייתה בכפוף לשימוע – שהתקיים בזריזות יחסית, חודש לאחר מכן, בפברואר השנה.
רק בינואר 2021, אחרי אין-ספור סבבי ישיבות שבהן גילח עוד ועוד את מסכת החשדות נגד דרעי, הגיע מנדלבליט להחלטה: לסגור את התיק בחלקו העיקרי, ולהעמיד את דרעי לדין בעבירות מס שונות
עתירות לבג"ץ, בניסיון לזרז את הקצב האיטי של קבלת ההחלטות בפרקליטות, באו והלכו, אך החלטה סופית של היועץ – אין. בימים האחרונים דווח כי גם בפרשה הזו מתקיים מו"מ אינטנסיבי בין היועץ לבין עורכי דינו של החשוד על הסדר טיעון, וכי לאחרונה הושגה פריצת דרך, שמשמעותה דילול נוסף של האישומים שיוגשו בסופו של דבר נגד דרעי.
אין כל תועלת ציבורית בהסדר טיעון כזה. בדרך כלל נהוג להצדיק הסדרי טיעון בכך שהם מייתרים משפט פלילי ארוך ובכך מביאים לעשיית צדק מהירה. אך נוכח התנהלות היועץ המשפטי לממשלה לאורך כל הקדנציה שלו בפרשת דרעי, אפשר רק לחייך במרירות נוכח הטענה הזאת. צדק מהיר כבר לא יהיה כאן.
תיק יעקב ליצמן
בשנת 2015 קיבל ליצמן, ששימש אז שר הבריאות בממשלת נתניהו, פניות מעורכי דינה של מלכה לייפר – שהוסגרה לאוסטרליה ועומדת שם לדין בגין עבירות מין שביצעה בתלמידות בית ספר שניהלה במלבורן – ובעקבותיהן פעל על מנת להשפיע על הפסיכיאטר המחוזי במחוז ירושלים לשנות את חוות דעתו ביחס למצבה הנפשי של לייפר, כך שייקבע שלא ניתן להסגיר אותה.
ניסיונותיו של ליצמן להשפיע על הפסיכיאטר המחוזי נמשכו גם ב-2018, כשהתבקש על-ידי בית המשפט שדן בהסגרה להגיש את עמדתו העדכנית בנושא.
בפרשה שנייה, נחשד ליצמן שפעל לסייע לעסק הקרוי "בית ישראל" שהפעיל שירותי קייטרינג ובין היתר ייצור ומכירת סלטים. ב-2015 קבעה מחלקת המזון המחוזית במשרד הבריאות כי על העסק להפסיק לייצר סלטים נוכח ליקויים תברואתיים חמורים, שהובילו אף לתחלואה של צרכנים.
ליצמן, שהיה בקשרי ידידות עם בעלי העסק, פעל על-פי החשד לביטול ההגבלות על בית העסק, ובמסגרת זו הפעיל לחצים על הדרגים המקצועיים במשרד הבריאות כך שישנו את החלטתם.
נגד ליצמן נפתחה חקירה פלילית, ובאוגוסט 2019 הודיעה המשטרה על סיום החקירה והעברת החומר לפרקליטות. עוד הודיעה המשטרה כי נמצאה תשתית ראייתית להעמדתו של ליצמן לדין בעבירות שוחד, הדחה בעדות ומרמה והפרת אמונים.
גם כאן התארך תהליך קבלת ההחלטה בפרקליטות ובלשכת היועץ, והדבר הוביל להגשת עתירה לבג"ץ, שנמחקה לבסוף לאחר שהיועץ הואיל לקבל החלטה.
החלטתו של מנדלבליט בעניין זה, הכפופה גם היא לשימוע, התקבלה רק בחודש מאי 2021. בהחלטה זו, שהתעכבה עד לאחר מערכת הבחירות (הסבב הרביעי שהתקיים במרץ השנה) אימץ היועץ את עמדת הדרגים שמתחתיו, והורה להעמיד לדין את ליצמן בשתי הפרשות.
בהודעה לא פירט היועץ מהן העבירות שבהן יואשם ליצמן, אך מלשון ההחלטה עולה שגם כאן השוחד ירד מהפרק, ונותרה בעיקרה עבירת מרמה והפרת אמונים.
בהודעה לא פירט היועץ מהן העבירות שבהן יואשם ליצמן, אך מלשון ההחלטה עולה שגם כאן השוחד ירד מהפרק, ונותרה בעיקרה עבירת מרמה והפרת אמונים
השימוע לעורכי דינו של ליצמן התקיים, על פי פרסומים, לפני כחודשיים. גם כאן, הכדור נמצא על שולחנו של היועץ.
מנדלבליט יפנה את לשכת היועץ ב-31 בינואר 2022.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם