מחאה בשכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים בינואר 2010 (צילום: אביר סולטן/פלאש90)
אביר סולטן/פלאש90

הרשות הפלסטינית מנסה להישאר רלוונטית באמצעות המאבק על שייח' ג'ראח

הרשות הפלסטינית בחשה, גורמים בפת"ח לחצו – והמשפחות בשכונת שייח' ג'ראח נכנעו ודחו את הצעת הפשרה של בית המשפט ● אלא שלרשות לא באמת אכפת ממאבק התושבים, וברגע האמת היא עלולה להפקיר אותם לגורלם ● פרשנות

מאבק המשפחות הפלסטיניות נגד פינוי הבתים בשכונת שייח' ג'ראח שבמזרח ירושלים הגיע בימים האחרונים לנקודת הכרעה גורלית. תושבי השכונה התכנסו כדי לקבל החלטה סופית בעניין הצעת הפשרה שהניח לפתחם בית המשפט. לפי ההצעה, המשפחות יוגדרו "דיירים מוגנים" ותינתן להן האפשרות להישאר בבתיהן 15 שנים נוספות, שבמהלכן ישלמו דמי שכירות לעמותת "נחלת שמעון".

המשפחות דחו את ההצעה, ואחרי כמה חודשים טובים של שקט יחסי נפתחה הסוגיה מחדש. הדרמה שהתחוללה סביב הדיונים שקדמו להחלטת המשפחות לדחות את הפשרה, חשפה מאבקי כוחות יצריים בין גורמים שונים ובעלי עניין במזרח ירושלים וברמאללה.

הדרמה שהתחוללה סביב הדיונים שקדמו להחלטת המשפחות לדחות את הפשרה, חשפה מאבקי כוחות יצריים בין גורמים שונים ובעלי עניין במזרח ירושלים וברמאללה

כל אחד מהם ניסה למשוך לכיוון שלו – על חשבון המשפחות שבתיהן עומדים תחת איום הפינוי. חלק מהמשפחות ראו בהצעת בית המשפט נוסחת פשרה שאפשר לחיות איתה, ושתקנה להם שקט תעשייתי לתקופת מה.

זה יכול היה להיגמר כך אלמלא מסכת הלחצים מכיוון הרשות הפלסטינית ותנועת פת"ח, לצד גורמים מיליטנטים נוספים ממזרח ירושלים, שהטילו מורא על המשפחות ואיימו עליהן שלא לקבל את הפשרה הנתפסת ככניעה לישראל וכהכרה בבעלות המתנחלים על הקרקע והרכוש.

הפגנות בשייח' ג'ראח, 30 ביולי 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
הפגנות בשייח' ג'ראח, 30 ביולי 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

"חשבנו שמבחינה משפטית כדאי לנו לקבל את ההצעה בתנאי שיאפשרו לנו להפקיד את דמי השכירות בקופה חיצונית, כלומר אצל גורם ניטרלי, ולא ישירות אצל המתנחלים. מרגע שהסיפור התחמם והתחילו לצאת הדלפות שאנחנו שוקלים את ההצעה, פתאום הפכנו למטרה.

"חשבנו שמבחינה משפטית כדאי לנו לקבל את ההצעה בתנאי שיאפשרו לנו להפקיד את דמי השכירות בקופה חיצונית, כלומר אצל גורם ניטרלי, ולא ישירות אצל המתנחלים"

"כל מיני גורמים מטעם פת"ח והרשות התחילו להסתובב בשכונה ולהפעיל לחצים בכל מיני אמצעים. הם השתמשו בכל מיני דרכים כדי לגרום לנו להבין את המסר", מספרים גורמים המעורים במאבק תושבי שייח' ג'ראח.

"ואז שאלנו אותם: נגיד שאנחנו דוחים את הפשרה, האם הרשות הפלסטינית תהיה איתנו? תדאג לנו? אמרו לנו – לא. אז הבנו שהרשות לא באמת איתנו במאבק הזה.

"אם אנחנו דוחים את הפשרה אנחנו לא רק מסתכנים שבית המשפט יחליט להורות על פינויינו, אלא גם אין לנו שום ערבויות מהרשות הפלסטינית לקבל סיוע והגנה לאחר מכן. לפחות תבטיחו לתמוך בנו, גם לזה הם סירבו להתחייב", מוסיפים הגורמים.

הפגנה בשייח' ג'ראח, אוגוסט 2021 (צילום: שי קנדלר)
הפגנה בשייח' ג'ראח, אוגוסט 2021 (צילום: שי קנדלר)

הרשות הפלסטינית לא ויתרה על מאמציה להגביר את השפעתה במזרח ירושלים, אלא שהישגיה בתחום הזה בשנים האחרונות מוגבלים למדי. אכיפה מוגברת של משטרת ישראל מונעת מהרשות לבסס אחיזה שם.

הרשות הפלסטינית לא ויתרה על מאמציה להגביר את השפעתה במזרח ירושלים, אלא שהישגיה בתחום הזה בשנים האחרונות מוגבלים למדי. אכיפה מוגברת של משטרת ישראל מונעת מהרשות לבסס אחיזה שם

כל פעולה מצד הרשות הפלסטינית ומה"זרוע הירושלמית" של תנועת פת"ח לערעור האיזון הקיים ולהגברת הנוכחות הפלסטינית במזרח ירושלים נתקלת בתגובות מהירות של גופי הביטחון הישראליים. פשיטות על אירועי תרבות הנערכים בחסות הרשות הפלסטינית, וסיכול כינוסים פוליטיים הם חלק מפעילות שגרתית שנועדה להיאבק בניסיונות לקרוא תיגר על הריבונות הישראלית.

ישראל לא מאפשרת לרשות הפלסטינית דריסת רגל במזרח ירושלים, אך זה רק חלק אחד של הסיפור. בהסתכלות רחבה יותר, נראה שיו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס מזמן איבד את הזירה הזאת, בדיוק כפי שאיבד את רצועת עזה בקיץ 2007.

הרשות הפלסטינית לא מצליחה לבסס את השפעתה במזרח ירושלים לא רק בגלל שישראל עומדת על המשמר ומדכאת כל ניסיון לערער את ריבונותה באזור הזה, אלא גם בגלל חוסר רצון אמיתי של עבאס לקחת אחריות מנהיגותית ולהתייצב כ"מגן" התושבים הפלסטינים במזרח ירושלים.

הפגנות בשייח' ג'ראח, 11 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
הפגנות בשייח' ג'ראח, 11 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

פיון במשחק

הרשות הפלסטינית בדרך כלל נזכרת להתייצב לצד התושבים הפלסטינים רק "לאחר מעשה", ברצותה לקצור את התהילה. כך קרה "במשבר המגנומטרים" ב־2017, כשהרשות ניסתה לגזור קופון ולרשום את הצלחת ההתקוממות על שמה, בעוד שבפועל אנשיה רק רכבו על הגל וניצלו אותו לצורכיהם הפוליטיים.

סוגיית פינוי הבתים בשייח' ג'ראח ממחישה זאת היטב. הרשות הפלסטינית מעולם לא יצאה מגדרה או נרתמה להובלת מאבקים דומים במזרח ירושלים בעבר. כהרגלה, היא השאירה את המאבק לתושבים עצמם ונמנעה ממעורבות או מנקיטת צעדים מעשיים ומוראליים למענם.

הרשות הפלסטינית מעולם לא יצאה מגדרה או נרתמה להובלת מאבקים דומים במזרח ירושלים בעבר. כהרגלה, היא השאירה את המאבק לתושבים עצמם ונמנעה ממעורבות או מנקיטת צעדים מעשיים ומוראליים למענם

אולם הפעם משהו השתנה. הרשות ותנועת פת"ח דאגו להיות מעורבים ושיחקו תפקיד כבד משקל בתהליך קבלת ההחלטות של המשפחות בשכונת שייח' ג'ראח, בטענה כי צריך להיאבק למען הלאומיות הפלסטינית. קרי, לא להסכים לפשרות ולהמשיך עד הסוף את המאבק נגד הפינוי, ולא – הדבר ייחשב כבגידה.

לא בכדי הרשות הפלסטינית רואה חשיבות בהבלטת הלאומיות הפלסטינית דווקא כעת, בתקופה שבה חלקים רחבים בציבור הפלסטיני מאשימים את עבאס ב"מכירת" הסוגיה הפלסטינית, לנוכח שיתוף הפעולה והתיאום הביטחוני עם ישראל. הביקורת נגדו גברו לאחר מבצע "שומר החומות" בעזה ובריחת ששת האסירים מכלא גלבוע.

שר הביטחון בני גנץ, יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, ארכיון (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
שר הביטחון בני גנץ, יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, ארכיון (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

הצעדים האזרחיים־כלכליים שעליהם הכריז שר הביטחון בני גנץ לחיזוק הרשות הפלסטינית מעוררים חשש ברמאללה מפני כרסום דווקא במעמדו של עבאס בקרב הציבור הפלסטיני, בטיעון כי הוא נוטש את עקרונות הלאומיות הפלסטינית.

מבחינה זו, יו"ר הרשות ואנשיו מנסים להיאחז בכל דבר שיש בו כדי להציג את הרשות הפלסטינית כשומרת הסף של הסוגיה הפלסטינית, בעיקר כשבחמאס נושפים בעורפו. המשך מאבק המשפחות נגד פינוי הבתים בשכונת שייח' ג'ראח משרת מטרה זו. המאבק האמיתי הוא על שימור הרלוונטיות של הרשות, מקומה ומעמדה. התושבים עצמם הם רק פיון במשחק הזה.

עוד 788 מילים
סגירה