שרי הממשלה נשבעו אמונים להגנת הסביבה בוועידת גלזגו, והכניסו לתקציב המדינה אגרת גודש על כניסה לגוש דן ושינויים במדיניות החנייה לרעת התושבים, כדי לעודד מעבר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית, נסיעה שיתופית ואופניים, לצד הבטחות לפיתוח מואץ של התחבורה הציבורית.
ואולם, במקביל, המדינה עצמה, כמעסיקה, משלמת לעובדים תשלום שמעודד אותם להחזיק רכבים פרטיים – סעיף "החזקת רכב" שמשולם רק לעובדים בעלי רכבים פרטיים, וזאת, בנוסף לדמי נסיעות שמשולמים לכל העובדים כדי לממן להם שימוש בתחבורה ציבורית, גם אם הם אינם משתמשים בה.
דמי החזקת רכב הם סעיף שכר שמשולם לעובדים בשירות המדינה ובחברות פרטיות רבות לעובדים שמחזיקים רכב ומשלמים עליו ביטוחים ועמלות כחוק – ורק להם. דו"ח של הכלכלן הראשי במשרד האוצר מיולי השנה מראה כי דמי החזקת רכב המשולמים לעובדי המדינה עמדו ב-2019 בממוצע על כ-2,000 שקל לעובד/ת.
האבסורד שבתשלום לעובדים על החזקת רכב עולה מתכתובת שמנהלת עורכת הדין ורד גרטל, המתמחה ביחסי עבודה. גרטל מייצגת את בקרי הגבול המועסקים ברשות האוכלוסין מול הרשות בתביעה גדולה על פגיעה בזכויותיהם בה זכו בפסק דין לפני שנה.
כעת מתברר, לטענתה, כי הבקרים מופלים לרעה גם בכך שהם אינם מקבלים את רכיב ההחזר הוצאות הרכב בשכרם. זאת, לטענתה, בניגוד הסכמי העבודה שלהם ובניגוד לכל שאר עובדי הרשות שמקבלים החזר הוצאות החזקת רכב במידה ויש להם רכב. גרטל שלחה לאחרונה מכתב להנהלת הרשות שבו התלוננה על כך שאינם מקבלים את הרכיב והזהירה מפני הליכים משפטיים.
![ראש הממשלה נפתלי בנט נואם בוועידת האו"ם לענייני אקלים בגלזגו שבסקוטלנד, 1 בנובמבר 2021 (צילום: חיים צח, לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/11/Image-from-iOS-19-640x400.jpg "ראש הממשלה נפתלי בנט נואם בוועידת האו"ם לענייני אקלים בגלזגו שבסקוטלנד, 1 בנובמבר 2021 (צילום: חיים צח, לע"מ)")
מאחר והרשות לא הגיבה למכתבה של גרטל, היא שלחה מכתב תלונה לפרקליטות המדינה, ושם, מעבר לתלונות על אי תשלום דמי החזקת הרכב לבקרים, העירה גם על הבעייתיות שבתשלום תוספת החזקת הרכב עצמה כרכיב שכר שמשולם רק לעובדים שמחזיקים רכבים.
"רכיב הוצאות רכב המשולם לעובדי רשות האוכלוסין אינו מהווה למעשה החזר הוצאות", כתבה גרטל לפרקליטות, "על אף שמו, זהו רכיב שכר לכל דבר ועניין, שאין להתנות את תשלומו בקיום רשיון נהיגה ובבעלות על כלי רכב פרטי, שכלל לא נדרש לשמש לצרכי עבודה".
"מסקנה עובדתית ומשפטית זו אף עולה בקנה אחד עם הצורך הדוחק בהפחתת כמות כלי הרכב הפרטיים הפוקקים את כבישי ארצנו בצפיפות בלתי נסבלת והפחתת זיהום האוויר והפגיעה האקלימית, שהמדינה, בתפקידה כריבון וכרגולטור, סימנה לעצמה כמטרה".
"התניית תשלום רכיב שכר בבעלות על רכב פרטי, אשר אינו נדרש לשמש את העובדים לצרכי עבודה הינה חסרת כל הצדקה עניינית, מזיקה, שגויה ובלתי סבירה, שכן היא חותרת תחת הצורך הקיומי ממש בהפחתת העומס על הכבישים וזיהום האוויר ואף מחבלת בהשגתן, באשר היא מתמרצת ממש את עובדי המדינה לרכוש כלי רכב פרטי ולהחזיק בו, במקום להסתמך על תחבורה ציבורית.
"אין זה הגיוני או סביר משום בחינה, שבידה האחת תכריז הממשלה על הפסקת סלילת כבישים, הטלת אגרות גודש והפניית משאבים לשיפור התחבורה הציבורת, ובידה השנייה תתמרץ את עובדי המדינה להחזיק כלי רכב פרטיים ולנסוע בהם.
"ההגיון והאינטרס הציבורי בימים אלה מחייבים לא רק שהמדינה תכיר בהחזקת רכב כרכיב שכר לכל דבר ותבטל את התנאי של בעלות על רכב פרטי בנוגע למרשיי, אלא שנכון יהיה לתמרץ את מרשיי דווקא למכור את כלי הרכב שלהם, באמצעות תוספת שכר גדולה מזו המשולמת לעובדים בעלי כלי רכב פרטיים".
עורכת הדין ורד גרטל (צילום: באדיבות המרואיינת)
לדברי גרטל: "שלחתי לפרקליטות את המכתב בגלל העוול והאפליה הלא-מוצדקים נגד העובדים שאני מייצגת, ועל הדרך, חשבתי, אם כבר אני מתעמתת איתם על הנושא הזה, אזכיר להם גם את הפגיעה באיכות הסביבה. כאזרחית המדינה, אני מצפה מהממשלה לחשוב באופן יצירתי על מודל תגמול לעובדים, שיתאים לאתגרים הבוערים של זמננו.
"אין שום הצדקה לממן לעובדי מדינה החזקת כלי רכב פרטיים. אני מצפה שהמדינה תשמש דוגמה למעסיקים ותתמרץ את עובדיה להשתמש בתחבורה ציבורית באמצעות הכרה ברכיב החזקת הרכב כתוספת שכר לכל דבר שתשולם לכולם, גם למי שאינו מחזיק רכב, ושישולמו בגינה תנאים סוציאליים (תוספת אי החזקת רכב), במקום לעודד שימוש בכלי רכב מזהמים".
"אין שום הצדקה לממן לעובדי מדינה החזקת כלי רכב פרטיים. אני מצפה שהמדינה תשמש דוגמה למעסיקים ותתמרץ את עובדיה להשתמש בתחבורה ציבורית באמצעות הכרה ברכיב החזקת הרכב כתוספת שכר לכל דבר"
תמריץ ישיר להחזיק רכב
לפי דוח משרד האוצר, כ-80% מהעובדים במשרדי הממשלה זכאים להחזר הוצאות רכב המותנה בבעלות על רכב, לעומת פחות מעשירית מעובדי המגזר הפרטי (לא כולל עובדי מגזר פרטי המקבלים רכב בליסינג).
ואכן, לפי הדוח, ההעסקה במגזר הציבורי מעלה את ההסתברות של משק בית להחזיק רכב. הדוח קובע כי 93% ממשקי הבית שבהם יש עובד ציבור מחזיקים רכב אחד לפחות, לעומת 82% מכלל משקי הבית, וכמחצית מהם מחזיקים שני רכבים, לעומת כשליש מכלל משקי הבית. זאת, למרות שבממוצע, עובדי המגזר הציבורי אינם נוסעים בפועל יותר מעובדים במגזרים אחרים.
הדוח אומר כי העסקה במגזר הציבורי מעלה את ההסתברות שמשפחה תקנה רכב בכמחצית האחוז לפחות, בעיקר בקרב עובדים מהעשירונים הנמוכים – אלה שהחזר הוצאות הרכב מהווה עבורם שיקול משמעותי ברכישת רכב.
לפי הדוח, התמריץ הכספי לעובדי המדינה גורם להעלאת מספר הרכבים בכבישי המדינה בכ-3,000 – לא כולל הרכבים הנוספים על הכבישים בשל תמריצים כספיים דומים שניתנים לעובדים ברשויות מקומיות ובחברות ממשלתיות, וכן במגזר העסקי. "הנתונים מחזקים את ההשערה ששיעור ההחזקה הגבוה של רכבים במגזר הציבורי לעומת יתר הענפים נובע מהסדר החזר הוצאות רכב לו זכאים עובדי המגזר הציבורי", נכתב בדוח.
כל זאת, כאשר צפיפות הרכבים על הכבישים בישראל גבוהה פי שתיים וחצי מממוצע ה-OECD. מדי שנה מתים בישראל כ-2,000 בני אדם מזיהום אוויר. הדוח קובע כי "העלות השולית של כל קילומטר נסיעה על התוצר עומדת על 91 אגורות לקילומטר" וכי "ניתן להעריך בזהירות שההשפעות החיצוניות של ההסדר מסתכמות בעשרות מיליוני שקלים מדי שנה".
"הסדר זה, המתמרץ עובדים להחזיק רכב פרטי, תורם לגודש בכבישים וכרוך בהשפעות שליליות כגון רעש, זיהום ובלאי בתשתיות", קובע הדוח, "להשפעות אלה השלכות כלכליות ובריאותיות ברמת המשק".
לעשות בדיוק ההיפך
"יש צדק רב בטענות שעו"ד גרטל מעלה נגד תשלום שמעודד עובדים לנסוע ברכב במקום להיפך", אומר חיליק רוזנבלום, יו"ר המועצה הלאומית למניעת זיהום אוויר ורעש (מלר"ז). "כשכל כך הרבה אנשים נוסעים ברכב, מתרחש פה בזבוז אדיר של משאב האוויר, והתמריץ הזה של הוצאות רכב גורם לכך שיהיה רכב נוסף במשפחה.
"תשלום הוצאות רכב מבוסס על חישוב כספי קר של המעסיקים, בעיקר המדינה כמעסיק: הוצאות רכב זה רכיב במשכורת שלא משלמים עליו פנסיה וקרן השתלמות. למדינה יש מודוס ויונדי עם העובדים שמחייב אותה לשלם לעובד את האלף או 2000 שקל הנוספים האלה, אבל פוטר אותה מלשלם עליהם תנאים סוציאליים. בשביל שהקומבינה הזאת תהיה חוקית, צריך להגדיר את התשלום כהחזר הוצאות. מעבר לשאלות שזה מעלה בנוגע לפגיעה בזכויות עובדים, העובדה שזה מותנה בהחזקת רכב היא עידוד ישיר לנסיעה ברכב פרטי".
"תשלום הוצאות רכב מבוסס על חישוב כספי קר של המעסיקים, בעיקר המדינה כמעסיק: הוצאות רכב זה רכיב במשכורת שלא משלמים עליו פנסיה וקרן השתלמות"
אם מקבלים כנתון את זה שהמדינה צריכה לשלם לעובד כסף שיוגדר כ'החזר הוצאות', איך היית מגדיר את התשלום באופן שיעודד נסיעה בתחבורה ציבורית?
"באופן הפוך מהמדיניות שלה כיום. לממן לעובדים ישירות נסיעה ברכבת את מלוא עלות הכרטיס, ובלבד שהם באמת ייסעו. ושאטל מהרכבת למקום העבודה, ובלבד שבאמת ישתמשו בו. ואת רכיב הוצאות הרכב לתת בלי להתנות אותו בהחזקת רכב בפועל. ולחייב או לעודד את המעסיקים הפרטיים לנהוג באותה צורה, לשלם לעובדים בפועל על שימוש בתחבורה ציבורית במקום התשלום על דלק, החזר הוצאות רכב והסדרי הרכב בליסינג למיניהם.
"כיום העובדים מקבלים תשלום גלובלי קבוע על נסיעה בתחבורה ציבורית, גם אם הם לא משתמשים בה, ודווקא הוצאות הנסיעה ברכב מותנות בנסיעה בפועל. זה מעוות ומעודד שימוש ברכב. יש עובדים שמחזיקים רכב כי משלמים להם החזר הוצאות, אבל במקום העבודה הכול פקוק ואין חניה אז העובד נותן את הרכב לאשתו והיא מעבירה את הפקקים ובעיות החניה למקום העבודה שלה.
"יש כזה מחסור במקומות חניה באזורי תעשייה, שלא מאשרים בנייה של מגדלים חדשים כי אין להם מספיק חניונים. נוצר גלגל ענק שפוקק את עצמו בלי סוף. צריך להפוך את זה. גם אגרת הגודש תסייע, אבל זה לא מספיק".
במציאות של פיצוץ אוכלוסין ותחבורה ציבורית שהוזנחה עשרות שנים, ריאלי לצפות מעובדים שיגיעו לעבודה בהמוניהם בתחבורה ציבורית, גם אם יהיו לכך תמריצים?
"התחבורה הציבורית גרועה. בנתיבי ההגעה הקיימים, הרבה עובדים לא יגיעו בתחבורה ציבורית בשום מקרה. רוב התחנות נמצאות רחוק מאזורי התעשייה בדיוק כמו שהן רחוקות מאזורי המגורים. עובד באזור התעשייה עתידים, למשל, תחנת הרכבת הכי קרובה שהוא יכול לרדת בה זה בני ברק, ומשם הוא לא יגיע ברגל או באוטובוס. עובדי צווארון לבן לא רוצים להגיע לעבודה מזיעים ומתנשפים עם החולצה המכופתרת ונעלי העקב.
"התחבורה הציבורית גרועה. בנתיבים הקיימים, הרבה עובדים לא יגיעו בתחב"צ בשום מקרה. רוב התחנות נמצאות רחוק מאזורי התעשייה"
"אבל יש לזה פתרונות. רכבות עירוניות, ועד שיהיו רכבות עירוניות – שאטלים, במימון מקום העבודה. או נסיעה שיתופית, שזה גם דבר שמעסיקים יכולים לארגן ולעודד באמצעות החזרי הוצאות חכמים. מה שמחזיר אותנו לכך שהמדינה חייבת לגרום למעסיקים, כולל היא-עצמה כמעסיק, לקחת על כך אחריות ולממן לעובדים אמצעי הגעה שיגמלו אותם מהרכב".
אתה מדבר על כך עם גורמים בממשלה? אתה יודע מי מונע מהמצב להשתנות ומה המניעים שלו?
"אני לא חושב שיש כאן איזה מניעים נסתרים. במשרד האוצר קשובים לטענות שלי ומעוניינים בשינוי. הבעיה היא במבנה המערכות הציבוריות, שהן מסורבלות ואיטיות מטבען. זאת פשוט אינרציה של אוניות כבדות שנוסעות בכיוון שגוי וקשה מאוד לסובב אותן לכיוון אחר לפני שיתנגשו בקרחון".
"אני לא חושב שיש כאן איזה מניעים נסתרים. במשרד האוצר קשובים לטענות שלי ומעוניינים בשינוי. הבעיה היא במבנה המערכות הציבוריות, שהן מסורבלות ואיטיות מטבען"
מרשות האוכלוסין וההגירה וממשרד המשפטים לא נמסרה כל תגובה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם