רם לנדס

רם לנדס כבר הצהיר מזמן: "זאת אשליה שהתקשורת מייצגת מציאות"

האם ההחלטה להשתיל נשק בביתו של סאמר סולימן לצורך צילומי הסדרה "מחוז ירושלים" התקבלה בשל ״טעות בשיקול הדעת״, או שהיא דווקא נאמנה לתפישת עולם שאינה מבחינה בין חדשות לטלנובלה? התבטאויותיו בעבר של רם לנדס, מבעלי ״קודה תקשורת״ שהפיקה את הסדרה, אינן משאירות הרבה מקום לספק

העיתונאי והמפיק רם לנדס נקלע לתסבוכת חמורה: במהלך צילומי הסדרה התיעודית "מחוז ירושלים" של "כאן", שהפיקה חברת "קודה" של לנדס, שתלו שוטרים בביתו של תושב מזרח ירושלים סאמר סולימן, נשק ש"נתפש" אחר כך ב"תיעוד" של פשיטה משטרתית לביתו של סולימן.

נוסף על התמונה הקשה שעולה מהאירוע על יחסה של המשטרה לתושבי מזרח ירושלים, עולות לא מעט שאלות על היומרה של תוכניות דוקומנטריות לשקף את המציאות. מסתבר שהאירוע, שהצופים ראו בו חלק מהמציאות האמיתית, היה מבוים לגמרי, ושלוש סצינות נוספות מהסדרה נבדקות כעת בחשד שגם בהן הושתלו ראיות.

האם זה מקרה חריג? במכתב ששיגרה "קודה תקשורת" לתאגיד השידור, כתבה חברת ההפקה: "אנחנו מתייחסים במלוא החומרה לממצאים שעלו. מדובר בטעות בשיקול הדעת. קודה לוקחת אחריות על הצד שלה בטעות הקשה הזאת, ואנחנו מתנצלים בפני כל מי שנפגע", על פי הדיווח ב"הארץ". במכתב קודה מוסרת עוד כי הם "מבטיחים להסיק הן את המסקנות האישיות וגם את כל המסקנות הנדרשות וקביעת הנהלים הדרושים כדי להבטיח שטעות מסוג זה לא תחזור לעולם".

אולם, מבדיקת התבטאויות של לנדס בעבר, קשה שלא להסיק שדווקא מדובר בהחלטה הנאמנה לתפישת העולם של לנדס עצמו.

"זאת הצגה"

בראיון שהעניק לנדס ב-2009 למוסף "הארץ", על רקע השקת הסדרה "מחוברות", הוא אמר: "העיתונות, במשמעותה הבסיסית, איבדה את יכולתה למלא את תפקידה. היא נמצאת במצב סופני, ואין כיסוי ליומרתה להביא מידע אמיתי".

"מה ההבדל בין טלנובלה לחדשות? זה בידור וזה בידור. זה טלוויזיה וזה טלוויזיה. גם חדשות זה בידור. אם טלנובלה זה תיאטרון, אז חדשות זה תיאטרון יפני של מחוות מינימליסטיות, אבל עדיין תיאטרון", אמר לנדס באותו ראיון. "המאבק על השגת האמת העיתונאית למעשה הוכרע; מה שנשאר זה להודות בכך".

"מה ההבדל בין טלנובלה לחדשות? זה בידור וזה בידור. זה טלוויזיה וזה טלוויזיה. גם חדשות זה בידור. המאבק על השגת האמת העיתונאית למעשה הוכרע; מה שנשאר זה להודות בכך".

לנדס אמר באותו ראיון כי הפסיק כמעט לצפות בחדשות וסיפר כי מכיוון שהתייאש מהסיכוי להציג את האמת העובדתית כפי שהיא, פנה לעסוק בטלנובלות ובסדרות ריאליטי ודוקו-ריאליטי כמו "מחוברות".

בראיון שהעניק שנה קודם לכן למוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות" אמר לנדס: "בטלוויזיה אין שום דבר חוץ מתקשורת רגשית. חדשות בטלוויזיה זה ז'אנר רגשי. מה ההבדל בין חדשות לטלנובלה? זה בידור וזה בידור. ההבדלה שעושים צופים בין חדשות לבידור נובעת רק מהצורך שלהם בתמונת עולם מסודרת".

ואילו בפאנל של אנשי תקשורת שהתקיים באותה תקופה באוניברסיטת תל-אביב לרגל השקת ספרה של ד"ר אורית גלילי-צוקר, "פוליטיקה תקשורתית בת זמננו", ותועד באתר "העין השביעית", אמר לנדס: "בחדשות יש בדרך כלל סיפור שאין שום קשר בינו לבין ההתרחשות בעולם האמיתי. כאשר כתב עומד במחסום א-ראם ומדווח על מה שקורה זו הצגה", אמר לנדס באותו פאנל.

"אין לכתב מושג מה קורה. הוא עומד שם עם המצלמה והתאורה, לא יכול לזוז לא ימינה ושמאלה, הטלפון שלו סגור, והוא שומע באוזן מהקונטרול מה קורה. זה משחק, כמו דרמה או ריאליטי".

"בחדשות יש בדרך כלל סיפור שאין שום קשר בינו לבין ההתרחשות בעולם האמיתי. כאשר כתב עומד במחסום ומדווח על מה שקורה זו הצגה. זה משחק, כמו דרמה או ריאליטי"

"תנאי ייצור החדשות הנוכחיים אינם מאפשרים בכלל מצב, שבו התקשורת תשקף את המציאות נכוחה. כאשר אתה בא לנתח מציאות מורכבת, שיש בה אנשים שהמומחיות שלהם היא לייצר תמונת עולם מדומה, אין דרך בעולם שבן-אדם, בטח כשיש לו דד-ליין של כמה שעות, יידע מה נכון ומה לא נכון.

"את התקשורת עושים בני-אדם, ובני-אדם אינם יכולים להבחין לעולם בין אמת ושקר. כאשר התבקשתי להקים חברת חדשות לערוץ 10, רציתי להקים ארגון תקשורת שונה, אמפתי, ספקן, זהיר, לא שיפוטי, לא נמהר, שיבדוק את עצמו", אמר לנדס. "אחרי שלוש שנים בתפקיד המנכ"ל הגעתי למסקנה, שאין דרך לקיים ארגון כזה, כי זה בניגוד לטבע האנושי".

העיתונאים ואנשי התקשורת בהווה ובעבר, שנכחו באותו פאנל, הגיבו לדבריו של לנדס בזעם. העיתונאי בן כספית הגדיר דברים אלה כ"צבר של פילוסופיות בחצי שקל שאי-אפשר לעבור עליהן לסדר היום, שלא יתוארו במופרכות שלהם. אני קם, חי, יושב, רץ ומתנהל כל ימי חיי, שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, כדי שתדעו יותר. זה כמו שבועת רופא. טעיתי מאות פעמים, אבל השבועה שרירה וקיימת, ויש עדיין עיתונות טובה, אמיתית וחוקרת".

"כשהקמתי את חדשות 10, רציתי להקים ארגון תקשורת שונה, אמפתי, ספקן, זהיר, לא שיפוטי, לא נמהר, שיבדוק את עצמו. אחרי שלוש שנים הגעתי למסקנה, שאין דרך לקיים ארגון כזה, כי זה בניגוד לטבע האנושי"

הח"כ והעיתונאית לשעבר שלי יחימוביץ', שנכחה בפאנל, אמרה כי היא  "מתקוממת מוסרית וערכית" על דברי לנדס. גם פרופ' אביעד קליינברג הוטרד מהאמירות של לנדס. "הדברים מדהימים ומדאיגים. אני חושש ממצב שבו חושבים שאי אפשר לדעת שום דבר בביטחון, כי הכל שקר, אז מותר לנו להיות חרא של עיתונאים, לא לעשות שיעורי בית, ולהביא רק רייטינג, קשקשת וחרטא".

היחיד שהסכים עם לנדס היה יועץ התקשורת ליאור חורב, שטען כי הציפייה שהתקשורת תעשה את "תפקידה" היא ציפיית שווא, שכן, אין לה שום "תפקיד" כמו שחושבים שיש לה.

תקף את איסוף המידע הלקוי ברשות השידור

לנדס עבד כעיתונאי משנות ה-80 עד העשור הקודם, ככתב בעיתון "חדשות", כתב ועורך בעיתון "הארץ" וככתב, עורך, בוחן ומגיש בעיתונות הרכב. הוא נמנה עם צוות ההקמה של חברת החדשות של ערוץ 2, ולאחר מכן שימש כסמנכ"ל התוכן של החברה, כעורך הראשי של המהדורה המרכזית וכעורך "אולפן שישי". מ-1997 עד 1999 שימש כעורך המוסף לשבת של "ידיעות". ב-2003 הקים את חברת החדשות של ערוץ 10.

גם לאחר שהקים את "קודה" ב-2005 המשיך לעסוק בחדשות, הן כיו"ר דירקטוריון של תחנת רדיו 99, והן בסדרות, סרטים דוקומנטריים והפקות חדשות של החברה. עם אלה נמנים "השופט", הסרט הדוקומנטרי שערך על חמו, נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, והסדרה "חשופים", טלנובלנה שעסקה במערכת חדשות טלוויזיונית שהזכירה לרבים את חברת החדשות של ערוץ 2.

בשנים האחרונות, מרבית היצירות של "'קודה" הן דוקומנטריות או סאטיריות. בין השאר, מפיקה "קודה" את תוכניתו היומית של גיא זהר, "מהצד השני", עבור כאן 11, וכן את תוכנית התחקירים של זהר, "שטח הפקר".

רם לנדס, יאיר לפיד וגלעד ארדן בעת הגשת דו"ח לנדס על רשות השידור (צילום: יוסי זלינגר, פלאש 90)
רם לנדס, יאיר לפיד וגלעד ארדן בעת הגשת דו"ח לנדס על רשות השידור (צילום: יוסי זלינגר, פלאש 90)

ב-2013 מונה לנדס על ידי שר התקשורת דאז, גלעד ארדן, לעמוד בראש הוועדה שנקראה על שמו לבדיקת מצבה של רשות השידור, והאפשרויות ליישם רפורמה בשידור הציבורי. הדו"ח שהגישה הוועדה היה הבסיס לפירוק רשות השידור ולהקמת תאגיד השידור הציבורי.

בדו"ח, שבדק לעומק את מצבה של רשות השידור, תקף לנדס בחריפות את חוסר השקיפות והמידע הלקוי בתוך רשות השידור.

"העובדה שברשות השידור לא ידעו כמה עובדים מועסקים בארגון היא תמוהה ומדאיגה", אמר לנדס בהצהרותיו לתקשורת על רקע הגשת הדו"ח. "אני מופתע שיש 2,000 עובדים ברשות. אנחנו בוועדה שמענו על 1,600-1,700 עובדים, אבל סמנכ"ל הכספים לא ידע להגיד בדיוק, ואמר שסמנכ"ל משאבי האנוש מעביר לו דיווחים שקרים".

טרם התקבלה תגובה מלנדס ו"קודה תקשורת".

עוד 1,007 מילים
סגירה