נבחרות - פרדיגמה חדשנית לבחירות פנימיות במפלגות

בחירות מתוך רשימות, אילוסטרציה (צילום: iStock / sabelskaya)
iStock / sabelskaya
בחירות מתוך רשימות, אילוסטרציה

נכתב בשיתוף עם ד"ר אריאל רוזנפלד, אוניברסיטת בר אילן וד"ר נמרוד טלמון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

ברשומה "ועדה מסדרת או בחירות דמוקרטיות? על אתגר השימוש בחוכמת ההמונים", הראנו כיצד שיקולי ייצוג בבחירות פנימיות במפלגות לא מקבלים מענה ראוי בשיטות המקובלות ומצאנו כיוון לפתרון על ידי בחירות בין רשימות שלמות ("נבחרות").

לפני שנתאר בפירוט את השיטה המוצעת לבחירת הרשימה וכיצד היא משתלבת עם בחירות ליו"ר, נרצה להכיר יותר לעומק סוג מיוחד של ייצוג, הקשור למבנה המפלגתי וכרוך באמוציות רבות. אחד המאפיינים המשפיעים ביותר במפלגות ועל תדמיתן הוא מחנאות. בריתות על בסיס אידיאולוגי ועל בסיס אינטרסים משותפים מהוות חלק לגיטימי ואף רצוי בחיים הפוליטיים. אבל כשמדובר ב"מחנאות", הכוונה היא למנגנון הרסני הקשור לאופני הבחירה של היו"ר ושל הרשימה לכנסת.

בריתות על בסיס אידיאולוגי ועל בסיס אינטרסים משותפים מהוות חלק לגיטימי ואף רצוי בחיים הפוליטיים. אבל כשמדובר ב"מחנאות", הכוונה היא למנגנון הרסני הקשור לאופני הבחירה של היו"ר ושל הרשימה לכנסת

כיצד בריתות פוליטיות במפלגה עלולות להידרדר למחנאות הרסנית? תהליך אפשרי לכך מתואר באיור הבא.

מנגנון הקיבוע של המחנאות המפלגתית:

מעגל המשוב של המחנאות המפלגתית
מעגל המשוב של המחנאות המפלגתית

להסבר האיור ניעזר במפלגת "נופים" הדמיונית, שיש בה 1000 בעלות זכות בחירה, מתוכן 600 תומכות במחנה "ההר" ו-400 תומכות במחנה "העמק". מתקיימות בה בחירות לרשימה בת 10 מקומות ריאליים, כשכל מצביעה יכולה להצביע ל-10 מועמדות שונות. לכן, אם כל תומכות ההר יצביעו לאותן 10 מועמדות ההר, כל אחת ממועמדות ההר תקבל 600 קולות, הרשימה תורכב ממחנה ההר בלבד ולמחנה העמק לא יהיה כלל ייצוג.

לדחיקה כזו של המיעוט על ידי הרוב באופן לא פרופורציונלי נהוג לקרוא בקצרה מיוריזציה. בדוגמה לעיל, מחנה העמק, שנשאר ללא ייצוג ברשימה, עלול לפרוש ובכך כוחה של המפלגה בבחירות לכנסת ייפגע. בדרך כלל קיים במפלגות רצון לגיוון והסכמה רחבה למניעת מיוריזציה, שבא לידי ביטוי מעשי בתקנון הבחירות.

לדחיקה כזו של המיעוט על ידי הרוב באופן לא פרופורציונלי נהוג לקרוא בקצרה מיוריזציה. בדוגמה לעיל, מחנה העמק, שנשאר ללא ייצוג ברשימה, עלול לפרוש ובכך כוחה של המפלגה בבחירות לכנסת ייפגע

אחת הדרכים הנפוצות לכך היא הגבלת "מספר הפתקים" לכל בוחרת, כך שיהיה קטן משמעותית ממספר המקומות ברשימה. נניח שכל בוחרת יכולה להצביע ל-4 מועמדות בלבד במקום ל-10. כלומר, לתומכות של ההר יש סה"כ 2400 פתקים, לעומת 1600 פתקים לתומכות העמק. אם כל תומכות העמק יתארגנו ויצביעו לאותן 4 מועמדות, אז כל מועמדת כזו תזכה ב- 400 קולות. פעולה מתואמת כזו תבטיח את מקומן של 4 מועמדות העמק.

השיטות הנפוצות להגבלת המיורזציה עובדות היטב בהנחה של הצבעה מחנאית. אבל, אליה וקוץ בה – הצלחתן מובטחת רק בהצבעה מחנאית. בנוסף, השיטות של הגבלת מספר הפתקים גם נותנות תמריץ להצבעה טקטית.

ככלל, הגבלת מספר הפתקים הופכת כל פתק ליקר ערך ויוצרת חשש ל"בזבוז" הפתק (בין אם על מועמדת שמקומה כבר מובטח ובין אם על מועמדת חסרת סיכוי). מנגנון זה למניעת מיוריזציה יוצר מצב בו לצורך ניצול יעיל של זכות ההצבעה נדרשים מידע ותיאום.

שני גורמים אלה הם "הלחם והחמאה" של מטות ארגוניים, מה שהופך את הדילים הפוליטיים ואת הפעילות המחנאית ליעילה ומתגמלת מאוד מבחינה אלקטורלית.

הנזק הגדול ביותר ממעגל המשוב של המחנאות הוא לבסיס הבחירות הדמוקרטיות, שבמקום לבטא את עמדות הציבור משקפות לא פחות את המאפיינים הטכניים של מנגנון מניעת המיוריזציה, את השאיפה לניצול יעיל של הקול ואת היכולות של המטות הארגוניים.

בנוסף, מועמדוֹת עצמאיות שלא מעוניינות להשתתף בדילים המחנאיים צפויות להפגע מכך אלקטורלית – מה שמחזק עוד יותר את המחנאות. לקינוח (מריר) – הדילים ורשימות ההצבעה מעכירים את האוירה בזמן הקמפיין, גורמים לרגשות שליליים בציבור כלפי תופעת המחנאות ופוגעים בתדמית המפלגה.

השיטות הנפוצות להגבלת המיורזציה עובדות היטב בהנחה של הצבעה מחנאית. אבל הצלחתן מובטחת רק בהצבעה מחנאית. בנוסף, שיטות הגבלת מספר הפתקים גם נותנות תמריץ להצבעה טקטית

אז מה ניתן לעשות? נראה בהמשך ששיטת ההצבעה המוצעת יכולה למנוע מיוריזציה מבלי ליצור תמריץ חזק להצבעה טקטית. כתוצאה מכך הכוח של המטות הארגוניים בניצול מידע ותיאום יחלש ומעגל המשוב של המחנאות יתמתן או ינותק. בריתות פוליטיות עדיין צפויות אך תוצאות הבחירות יתאימו יותר להעדפות הציבור.

תהליך הבחירות המוצע לרשימה בשילוב עם בחירות ליו"ר מתואר בקצרה בטבלה 1:

שלב כותרת שיטה הערות
1 הגשת מועמדוּת הגשת בקשות אישיות, שיאושרו בהתאם למקובל עיקרון הזכות להיבחר בתנאים מקובלים של נקיון כפיים וזיקה למפלגה.
2 בחירת יו"ר הצבעה באחת השיטות: ניקוד, אישור או דירוג הכרעה בסיבוב אחד.
3 הערכת מועמדות/ים לכל מצביעה אפשרות לתת ניקוד לכל מועמדת לרשימה לכנסת קבלת נתוני תמיכה במועמדוֹת לעזרה לשלב 4. כמו כן מתקבלות מספר "נבחרות בסיס".
4 גיבוש נבחרות הצעת נבחרות לרשימה לכנסת על ידי מספר גורמים כל "נבחרת" היא רשימה שלמה (ממקום 2 ואילך) של מועמדות. חפיפה חלקית בין נבחרות שונות מותרת ואף צפויה.
5 בחירת רשימה הצבעת ניקוד לנבחרות הרשימה לכנסת: יו"ר + הנבחרת המנצחת.

טבלה 1 – הצעה לתהליך בחירות ליו"ר מפלגה ולרשימתה לכנסת

בשלב 1 אין כל חידוש. שלב 2 דומה למקובל כיום אך מבוצע בשיטה שונה מהצבעה רובית. שלב 3 מיועד לספק עזרה בגיבוש הנבחרות בשלב 4. בין תוצאותיו גם כמה "נבחרות בסיס" שישתתפו בשלב 5, המתקבלות על ידי עיבוד תוצאות הניקוד במספר שיטות (למשל שילוב של הצבעת ניקוד עם הדמיות של הצבעת אישור). בנוסף, רצוי להוסיף לנבחרות הבסיס את הרשימה לכנסת הקודמת (בהתאמות נדרשות).

בשלב 4 מוצעות מספר נבחרות, על ידי מספר גורמים (רצוי בין 3 ל- 15 נבחרות). חיוני שלפחות חלק מהגורמים לא יהיו תלויים זה בזה, כך שיהיה תמריץ חזק למציאת "הנבחרת הטובה ביותר". גורמים אפשריים להגשת נבחרות: המקומות הראשונים בהתמודדות ליו"ר, נשיאות והנהלת המפלגה, נבחרות שקיבלו מספר גדול של חתימות במרכז המפלגה וכד'. בנוסף, רצוי מאוד שמספר נבחרות ייקבעו על ידי חברות המפלגה (באמצעות תהליך וכלים מקוונים).

לבחירת הרשימה בשלב 5 נדרשת מערכת שתציג באופן יעיל ונוח את הנבחרות השונות ואת ההבדלים ביניהן. אתגר טכני זה מורכב יותר ככל שמספר המקומות הריאליים ברשימה גדול יותר.

כעת נוכל לבחון את שיטת הבחירות בין נבחרות מול הפרדיגמה הקיימת להרכבת רשימה בהצבעה אישית. ניעזר בטבלה 2:

היבט פרדיגמה ישנה –
הצבעה אישית
שיטה חדשה –
בחירה בין נבחרות
ביטוי לשיקולי ייצוג כללים קשיחים למספר קטן של ייצוגים, שעלולים לבוא על חשבון המשקל לכישורים האישיים גמישות מלאה למגוון פתרונות לאיזון בין שיקולי ייצוג שונים והכישורים האישיים של המועמדות
מיוריזציה מניעת מיוריזציה לא מובטחת ובמחיר גבוה של הצבעות טקטיות, מחנאות ודילים מיוריזציה לא אפשרית אם יש הסכמה להימנע ממנה. לא נדרש מנגנון ייעודי אם רוב הציבור מעוניין במפלגה מגוונת.
עידוד הצבעה כנה קיימות שיטות מתאימות, אך לא בשימוש נפוץ ניתן להצביע לפי ההעדפה האישית ללא חשש להפתעות או לביזבוז קולות –
"what you see is what you get"
תלות בהון ובבוֹלטוּת תקשורתית גבוהה מאוד מטבעה של ההתמודדות האישית, שמצריכה גם גיוס הון והוצאות משמעותיות לקמפיין אם יש הערכה ותמיכה במעגלי היכרות בתוך המפלגה  ניתן להשתבץ בנבחרת גם ללא השקעת הון או בולטות תקשורתית. ניתן לשתף פעולה בקמפיין הבחירות להוזלת עלויות
רגישות למפקדי ארגזים וקבלנות קולות גבוהה, במיוחד במקומות במורד הרשימה נמוכה מאוד. ההצבעה היא לנבחרת שלמה, כל מועמדת יכולה להופיע במספר רשימות וכל הציבור יכול להצביע לכל הנבחרות, לכן מאמץ חיצוני לקידום ספציפי של מועמדת לא יהיה יעיל ואף עלול להביא לתוצאה הפוכה
נאמנות המתמודדות הנאמנות נתונה בעיקר ל"בייס" במקרה של תמיכה מהציבור, לקבלני הקולות במקרה שהתמיכה מגיעה משם, או לראשי המחנות אם המיקום ברשימה נקבע תוך הסתייעות בדילים הבחירה בנבחרת שלמה מקשה על זיהוי בסיס תמיכה מובהק. לכן הנאמנות תינתן, בנוסף ל"בייס", גם לשותפות לנבחרת וגם לכלל ציבור המצביעות
רגישות להשפעה זרה כתוצאת לוואי של מנגנון מניעת המיוריזציה, גוף זר מאורגן וגדול מספיק (כדוגמת פייגלין בליכוד) יכול לרכז מאמץ ולהיכנס לרשימה, אלא אם ההתמודדות נפסלה בדרך משפטית חסמי כניסה גבוהים לגורמים זרים. כדי להכלל באחת הנבחרות צריך תמיכה מגורמים במפלגה. בנוסף, גורם זר למפלגה יפגע בציון שיקבלו נבחרות שהוא כלול בהן וכך ימנע את נצחונן ואת השתלבותו בכנסת, ללא צורך בהפעלת כלים משפטיים בעייתיים
אופי הקמפיין התמודדות אישית מעודדת קמפיין שלילי בין מתמודדות על מקומות דומים השתייכות למספר נבחרות תעודד קמפיין חיובי ומיקוד בתכונות החיוביות בגלל התלות ההדדית בין המתמודדות
מוטיבציה לחברוּת במפלגה חלק משמעותי מחברות המפלגה עלול להגיע ממניע של תמיכה אישית בלבד וללא הזדהות עם המפלגה וערכיה היעילות הנמוכה לתמיכה אישית תוביל לחיזוק מרכיב התמיכה האידיאולוגית במפלגה
מורכבות ועלות למפלגה שיטות מוכרות גם אם לעיתים די מורכבות מבחינת כללי ההצבעה שיטה חדשה המצריכה כלים להשוואה בין הנבחרות. ללא היערכות מתאימה זמן ההצבעה בקלפי עלול לגדול וההוצאות ללוגיסטיקה עלולות לגדול בהתאם

טבלה 2 – השוואה בין שיטות בחירה עבור הרשימה לכנסת

לאחר כשלושה עשורים בהם חלק מהמפלגות בישראל בחרו את הנציגוּת שלהן לכנסת בבחירות דמוקרטיות, ניתן ורצוי להביט על המגבלות והחסרונות של שיטות ההצבעה הנהוגות ולשדרג את הדמוקרטיה המפלגתית.

לאחר כשלושה עשורים בהם חלק מהמפלגות בישראל בחרו את הנציגוּת שלהן לכנסת בבחירות דמוקרטיות, ניתן ורצוי להביט על המגבלות והחסרונות של שיטות ההצבעה הנהוגות ולשדרג את הדמוקרטיה המפלגתית

פרדיגמה חדשנית המשלבת בין היתרונות של הוַעדה המסדרת היעילה אך סגורה להכרעת ציבור לבין היתרונות של שיתוף הציבור בקביעת הנציגוּת לכנסת עשויה לפרוץ את הדרך למפלגות אהודות יותר על הציבור ובעלות הרכב שמחויב יותר למטרה, לציבור ולשותפוּת במפלגה מאשר לקידום האישי ולגורמים אינטרסנטיים.

הצלחת השיטה עשויה להוביל גם מפלגות שחששו עד כה לאמץ בחירות פנימיות דמוקרטיות להשתנות בהתאם.

אורי כנרות הוא פיסיקאי, יזם וארכיטקט מערכות בתעשיית ההיי-טק. בשנים האחרונות נציג מטעם הוד השרון בוְעידת מרצ.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,340 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 5 ביולי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

השר פריג׳ פורש וקורא להורוביץ להתפטר מהנהגת המפלגה

פריג׳ טוען שהורוביץ ״כשל במבחן המנהיגות״ ● הורוביץ בתגובה: מרצ בהנהגתי הגיעה להישג גדול ● הנדל קורא לאיחוד בימין ● לפיד לעמנואל מקרון: על העולם להגיב לאיראן ● גנץ חשף תמונות לווין המעידות על נוכחות איראנית חריגה ורציפה בים האדום ● יובל שטייניץ פרש מהחיים הפוליטיים ● הדס קליין העידה בתיק 1000: אי אפשר היה לבוא לבלפור בידיים ריקות

עוד 44 עדכונים

היכן היה השב"כ?

היכן היה השב"כ בפרשת הסיגרים והשמפניות? עדותה של הדס קליין חושפת שרשרת אספקה שמגיעה הכי קרוב לראש ממשלת ישראל לשעבר בנימין נתניהו ורעייתו שרה. אל ריאותיו של רה"מ לשעבר ואל מעיה של אשתו. והיכן הממונה על ביטחונם?

היכן היה השב"כ בפרשת הסיגרים והשמפניות? עדות הדס קליין חושפת שרשרת אספקה שמגיעה הכי קרוב לרה"מ ורעייתו. אל ריאותיו של רה"מ דאז ואל מעיה של אשתו. והיכן הממונה על ביטחונם?

קליין מתארת כיצד ארגזי שמפניות הגיעו למעונו הרשמי בבלפור ולביתו הפרטי בקיסריה באמצעות נהג של ארנון מילצ'ן. או באמצעות מילצ'ן עצמו, או בעזרתה שלה. הם היו סוחבים ומכניסים ארגזים וקופסאות, לעיתים עטופים במעטפות או בשקיות, וכל זה עבר תחת עיניהם של מאבטחי השב"כ. צולם במצלמות העוקבות אחר כל תנועה בסביבת ראש הממשלה. בשב"כ ראו את התנועה הזו, ראה את המתנות הזורמות בניגוד לחוק לראש ממשלת ישראל, ושתקו.

יש פה שני עניינים לברר: האם אין כאן סכנה ביטחונית לבריאותו של רה"מ כאשר סיגרים ושמפניות מגיעים ממקור פרטי דרך אנשי עסקים פרטיים ונכנסים אל המעון באופן שוטף?

אין מצב שמישהו יחדיר לשם משקה מזויף עם מתנול מתנה? או קופסת סיגרים מתפוצצת?

והעניין השני הוא מדוע שב"כ לא מתעניין בעברות על החוק מצדו של רה"מ? שב"כ ממונה על ביטחונו אבל ממונה גם על הגנת הדמוקרטיה. וכשראש ממשלה עובר על החוק באופן שוטף, לאורך תקופה ארוכה, באופן מופגן ובוטה ומפעיל אנשי עסקים שעלולים גם לסחוט אותו עבור המתנות וגילוי הסודות הזורמים להנאותיו, יש כאן סכנה מוחשית לדמוקרטיה.

הם סחבו והכניסו ארגזים וקופסאות, לעיתים עטופים במעטפות או בשקיות, והכל עבר תחת עיני מאבטחי השב"כ, צולם במצלמות העוקבות אחר כל תנועה בסביבתו. בשב"כ ראו את המתנות הזורמות בניגוד לחוק ושתקו

כשזמנו של רה"מ מוקדש, לכאורה, לספק את גחמותיה של אשתו בתחום שתיית אלכוהול, ואח"כ היא מתיישבת במקומו, על פי העדויות, לראיין מועמדים לתפקידים בכירים (תא"ל גיא צור למשל) האם היא צלולה בכלל? האם היא לא עושה זאת בהשפעת אלכוהול?

האם מעבר לחוצפה של התערבות בענייני המדינה, היא פשוט נוהגת כך בגלל השפעת אותן מתנות על שיקול דעתה? והוא, הראש, מה בדבר שיקול הדעת שלו כאשר מזינים אותו במתנות ומצפים ממנו לתמורה? איך הוא אמור בהמשך לקבל החלטות לטובת אזרחי המדינה?

ראש ממשלה ששקוע עד צוואר במתנות ושוחד, לא יכול לנהל את ענייני המדינה כי יש חשש, לא בלתי מבוסס, שהוא יקבל החלטות על פי האינטרס האישי שלו ולא על פי שיקולים לאומיים.

היכן, אם כן, אנשי השב"כ שהיו אמורים לבדוק כל בקבוק וכל קופסת סיגרים? כל רכב פרטי שנכנס למתחם המאובטח וכל ארגז וכל נהג שמביא משלוחים?

כשזמנו של רה"מ מוקדש, לכאורה, לסיפוק גחמות אשתו בתחום שתיית אלכוהול, ואז היא מתיישבת במקומו לראיין מועמדים לתפקידים בכירים, האם היא צלולה? האם היא לא עושה זאת בהשפעת אלכוהול?

והיכן ראשי השב"כ שהיו אמורים לדווח על כך ליועמ"ש, למפכ"ל ולפרקליטות מבעוד מועד?

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
שאלה מצחיקה. השב"כ הפך זמן חלילו של הריבון. מדוע לא נשאלה שאלה זו בהרצחו של יצחק רבין. איש השב"כ שהיה צריך לשמור על גבו של רבין נשלח על ידי רבין לחפש את אשתו (של רבין). והוא הלך לחפש ... המשך קריאה

שאלה מצחיקה. השב"כ הפך זמן חלילו של הריבון.
מדוע לא נשאלה שאלה זו בהרצחו של יצחק רבין. איש השב"כ שהיה צריך לשמור על גבו של רבין נשלח על ידי רבין לחפש את אשתו (של רבין). והוא הלך לחפש אותה. איש השב"כ נטש את משמרתו. ח
במשך שנים השב"כ אצל נתניהו שמן וגדל. כאילו אצלנו רוצחים ראשי ממשלה על ימין ועל שמאל.

עוד 428 מילים ו-2 תגובות

ריאיון הללויה עם השיר

לשיר האייקוני של לאונרד כהן "הללויה" נכתבו בשלב מסוים 180 בתים שונים ● סרט תיעודי חדש, "הללויה: לאונרד כהן, מסע, שיר", עושה את מה שמעט מאוד סרטים עשו בעבר – ובוחן את חייו של האומן על רקע שיר אחד בלבד ● יוצרי הסרט אומרים לזמן ישראל: "פחדנו שסרט על שיר יהיה משעמם, ואז ראינו את לאונרד כהן באוקלנד"

עוד 1,912 מילים ו-1 תגובות

אם לא תיכנע לכיל, ישראל יכולה להציל את ים המלח

תחקיר זמן ישראל בזמן שהפוליטיקה המזרח־תיכונית מונעת להזרים יותר מים מהכינרת להחייאת ים המלח, הארגונים הירוקים מקווים שתום זיכיון כיל יאפשר להגן על מה שנותר מהאגם, להאט את העלמותו ולמנוע את המשך הכרייה ● אולם, יש כאלה שחושבים שכבר מאוחר מדי: "צר לי לומר את זה, אני לא רואה שום תקווה עבור ים המלח"

עוד 3,015 מילים

למקרה שפיספסת

עונת הפריימריז יוצאת לדרך

את החודש הקרוב יבלו כמחצית מהמפלגות הקיימות בפריימריז לרשימה לכנסת - וכמה גם לראשות המפלגה ● הליכוד מושכת את מרב תשומת הלב, אבל גם במפלגות הקטנות מימין ומשמאל יש פוטנציאל לדרמות והפתעות ● ומה שבטוח: הפעם התקשורת לא תתעלם מהבחירות שיתקיימו ברע"ם ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 909 מילים ו-2 תגובות

טבח ביום העצמאות

בסמליות עגומה התרחש בארה"ב עוד טבח, ממש בזמן שהאמריקאים חגגו את הארבעה ביולי וציינו את יום השנה ה-246 להיווסדה של האומה.

זה קרה ימים לאחר שבית המשפט העליון הגדיל את הסיכוי למעשי טבח כאלה על ידי הקלה נוספת ביכולת הציבור לשאת נשק בפומבי. זה קרה כחלק משטף יוני של החלטות גדולות: אחת מהן כידוע ביטלה את הזכות להפלות, ושניה מקשה על הממשל הפדרלי לאכוף הגבלת על פליטת גזים ובזאת מקטינה את הסיכויים להציל את כדור הארץ מהתחממות קטסטרופלית.

בסמליות עגומה התרחש בארה"ב עוד טבח, כשהאמריקאים חגגו את ה-4 ביולי וציינו את יום השנה ה-246 לאומה. זה קרה ימים לאחר שביהמ"ש העליון הגדיל את הסיכוי לטבח כזה בהקלה נוספת על נשיאת נשק

כל ההחלטות הללו אינן פופולריות בקרב הציבור – דבר שהשופטים אדישים לו באופן שהיה ראוי לשבח אילו היו אלה גאוני משפט שמסרבים לגחמות פופוליסטיות. אבל זה לא המצב. לבית המשפט העליון של ארה"ב יש כעת רוב המורכב מפעילים שמרנים שמקדמים החלטות פוליטיות לחלוטין המתחזות לפסיקות מלומדות.

כדאי להקדיש רגע לפסיקה בענייני נשק, שכן היא האבסורדית מכולן. זה מבוסס על התעקשות שהתיקון השני לחוקת ארה"ב, שמדבר על חימוש "מיליציות מוסדרות היטב" (WELL REGULATED MILITIA) – בעצם מכשיר את כולם לקנות ולשאת נשק – אפילו רובי סער. המשוגעים לנשק מתנגדים אפילו לבדיקות רקע בסיסיות שעלולות לסנן רוצחי המונים לעתיד. אחד מהם הרג לפחות חצי תריסר אנשים באילינוי בזמן החג.

בפסיקת ההפלה הפרו כמה מהשופטים הבטחות מפורשות לראות את רו נגד ווייד, פסיקת בית המשפט העליון משנת 1972 שאסרה על איסור הפלות, כ"תקדים מבוסס". הבטחות אלה ניתנו בדיונים שלהם בסנאט לפני אישורן – וזה סוג של עדות שקר.

ההחלטות הללו אינן פופולריות בקרב הציבור – דבר שהשופטים אדישים לו. לביהמ"ש העליון בארה"ב יש כעת רוב המורכב מפעילים שמרנים שמקדמים החלטות פוליטיות לחלוטין המתחזות לפסיקות מלומדות

אז זה לא צריך להפליא שמיעוט מהאמריקאים מצהירים על אמון בבית המשפט העליון – 25% בסקר של גאלופ שנערך לאחרונה, וזה שפל הסטורי.

איך הגענו לזה? אפשר להסביר את זה דרך פולחן החוקה שקיים בארה"ב – חוקה שנכתבה על ידי חבורה של גברים (שרבים מהם היו בעלי עבדים) שמעולם לא ראו מדיח כלים. בכל זאת האמריקאים סוגדים להם עדיין ומקדישים מאמץ נרחב לנסות להבין למה בעצם התכוונו בכל מילה. התמסרות פנאטית שמזכירה מה שקורה כאן עם חז"ל.

החוקה, כמובן, הייתה אחד המסמכים הראשונים מסוג זה (לפי הגדרות מסוימות הראשונה ממש), והיא השיגה תוצאות מצוינות במהלך השנים. אבל היא מכילה שגיאה חמורה אחת. זה קורה בסעיף ראשון, שקובע את הסנאט כבית העליון של הפרלמנט ומורה שכל מדינה תהיה מיוצגת על ידי שני חברים.

באותה תקופה, בארצות הברית היו קצת יותר מתריסר מדינות כאלה, ורובן היו בגודל דומה בערך. זה היה נראה אז הגיוני, בשנים הראשונות של המדינה, כשהרעיון של ממשלה פדרלית היה חדש – לזרוק עצם למדינות ולהתייחס לכל העסק כאל קונפדרציה לא לגמרי מחייבת.

התוצאה של זה היום – כשיש 50 מדינות שחלקן ננסיות ומיעוטן עצומות – הוא אבסורד מוחלט. במדינה כמו ויומינג יש כמעט פי 70 פחות אנשים מאשר בקליפורניה, כלומר לכל בוחר שם יש פי 70 יותר כוח בסנאט. זה המקרה בכל רחבי הארץ: מדינות כפריות עם אוכלוסיות קטנות הנוטות לשמרנות ומסורתיות. כולן רפובליקאיות לחלוטין.

זה לא צריך להפליא שמיעוט מהאמריקאים מצהירים על אמון בביהמ"ש העליון – 25% בסקר של גאלופ שנערך לאחרונה, וזה שפל הסטורי. איך הגענו לזה? אפשר להסביר את זה דרך פולחן החוקה שקיים בארה"ב

התוצאה היא שעם משהו בין רבע עד שליש מהקולות אפשר ליצור רוב בסנאט.

והסנאט הוא לא איזה בית לורדים חינני: מדובר בגוף שבלעדיו לא הרבה יכול לקרות באמריקה. הוא יכול להדיח את הנשיא מהשלטון, הוא יכול לעכב כל חקיקה חשובה, הוא מאשר את המינויים הפדרליים החשובים, וכפי שראינו הוא ממנה בפועל את שופטי בית המשפט העליון.

שינוי מבנה הסנאט יחייב תיקון לחוקה הנ"ל. אבל הרף לתיקונים הוא בלתי אפשרי – בדרך כלל דורש אשרור על ידי שלושה רבעים מבתי המחוקקים של המדינות (כאשר, זכרו, כמחציתם מעוזים בטוחים של הרפובליקאים). המדינות אפילו לא הצליחו להעביר תיקון שיצהיר על שוויון זכויות לנשים; אפשר אם כך לשכוח מתיקונים לחוקה.

בקיצור, השיטה מאפשרת למיעוט מהאנשים המחזיקים בעמדות שמרניות קיצוניות לכפות אותן על שאר המדינה, בגלל הסנאט המעוות.

לזה אפשר להוסיף את שיטת האלקטורים, עוד פיגוע של החוקה. כאן יש פחות הטיה מאשר עם הסנאט, אבל אותו עיקרון חל למרות חשבון מעט שונה. בבחירת האלקטורים, הגוף שבוחר בנשיא, לקול בוויומינג יש רק פי ארבעה משקל מאשר לקול בקליפורניה. זו הסיבה שהרפובליקנים זכו במניין הקולות רק פעם אחת מאז 1988 אבל החזיקו בבית הלבן כמחצית מהזמן.

שינוי מבנה הסנאט יחייב תיקון לחוקה. אבל הרף לתיקונים בלתי אפשרי. למעשה, השיטה מאפשרת למיעוט מהאנשים המחזיקים בעמדות שמרניות קיצוניות לכפות אותן על שאר המדינה, בגלל הסנאט המעוות

התומכים בכל זה מנצלים את פולחן החוקה בארצות הברית, בתוספת ההתעקשות על משהו שכבר לא באמת נכון: שארצות הברית היא לא בדיוק ארץ אחת אלא אוסף של מדינות שיש להן אופי משלהן ושמגיעה להן זכות המילה האחרונה בעניינים רבים.

אבל כדאי להם לחשוב פעמיים. מדינות מסוימות עלולות להתייחס לזכויות שלהן ברצינות ולפרוש, דבר שאינו מותר אך גם אינו אסור במפורש בחוקה.

זה נשמע אולי הזוי, וזה באמת לא יקרה מחר. אבל דמיינו את בית המשפט העליון והסנאט גוררים את ארצות הברית כמה צעדים קרוב עוד יותר לגלעד, הדיסטופיה הדתית מ"סיפורה של שפחה". זאת, כאשר הדמוקרטים מנצחים בפערים עוד יותר עצומים, ללא הועיל.

עד מתי מדינות כמו קליפורניה, אילינוי, ניו יורק ומסצ'וסטס ישלימו עם הטירוף? פרידה עשויה להתחיל להיראות כמו הדרך הכי סבירה להימנע מאלימות. אם זה יקרה, המדינות הליברליות יקחו איתן את רוב התל"ג האמריקאי, את רוב מעוזי החדשנות, ואת כמעט כל התרבות שהשפיעה כל כך במאה האחרונה על שאר העולם.

זו הסיבה שמלחמת התרבות בארה"ב היא כה רעילה ואגרסיבית; כולם ירדו מהפסים.

וזו טרגדיה נוראית. ארצות הברית היא לא רק ארץ אחת, היא נשארת הארץ הכי חשובה בעולם – לא 50 המחוזות החשובים. יש לה את מטבע הרזרבה של העולם, חדשנות מדהימה, הצבא החזק ביותר ותפקיד בתור השוטר הטוב (יחסית) של הפלנטה, אם היא חפצה בו עדיין.

כמו ישראל, אמריקה שווה מאמץ להצילה. הדרך היחידה לעשות זאת היא לא להתייאש בארבעה ביולי, ולצאת להצביע בשמיני בנובמבר. שוב כמו בישראל, יש בחירות גורליות (באמת) לסנאט ולבית הנבחרים בסתיו.

עד מתי מדינות כקליפורניה, אילינוי, ניו יורק ומסצ'וסטס ישלימו עם הטירוף? פרידה עשויה להיראות כדרך הסבירה להימנע מאלימות. זו הסיבה שמלחמת התרבות בארה"ב כה רעילה ואגרסיבית; כולם ירדו מהפסים

לבסוף, חומר בונוס למחשבה: אולי יש כאן לקח מסוים לכל הרפורמיסטים הישראלים שכמהים לחוקה, או לאלה שרוצים לשנות את שיטת הבחירות ולחלק את המדינה למחוזות. אולי גם כאן מוטב לחשוב פעמיים.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,012 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

האם שאריות המזון שנזרקות לפח על ידי מליוני ישראלים הופכות לדשן לחקלאות או מושלכות סתם כך לטבע? ● עימות חזיתי בין המשרד להגנת הסביבה לבין תאגיד הפסולת "ורידיס" שופך מעט אור על הנעשה מאחרי הקלעים של תעשיית הפסולת בישראל - והריח לא משהו

עוד 1,638 מילים

בפסק הדין שניתן ביום ראשון בבג"ץ, פסלו השופטים את החלטת שרת הפנים לסגור את שערי ישראל בפני פליטים מאוקראינה מאז תחילת המלחמה, למעט מכסה מצומצמת של אשרות ● מעבר לעובדה ששקד הפרה אמנה שישראל חתומה עליה מ-2010, השופטים הצביעו על העובדה ששרת הפנים קיבלה החלטות ללא פיקוח הכנסת ותוך פגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות ● פרשנות

עוד 1,088 מילים ו-1 תגובות

רוב הבקבוקים עדיין מגיעים לפח – ויש מי שמרוויח מזה

בדיקת זמן ישראל ניב סולטן קוראת לציבור למחזר, אך הסרבול במרכולים מקשה על החזרת בקבוקים ריקים, מה שיוצר כלכלת צללים ● כספי פיקדון מועברים לאוספי בקבוקים שהופכים את המיחזור לעיסוקם העיקרי או להשלמת הכנסה ● המשרד להגנת הסביבה דורש מהיצרנים לאסוף יותר בקבוקים, אך גם שם יודעים שהבעיה האמיתית היא שאין הפרדה של אשפה אורגנית

עוד 1,622 מילים

רוסיה מגנה את התקיפה בסוריה בשבת: ״לחדול מכך ללא תנאי״

נתניהו התקבל הערב בתשואות בבני ברק בארוע שבע הברכות של גפני ● ארה"ב: לא ניתן לקבוע בוודאות מי הרג את אבו-עאקלה - סביר להניח שחיילי צה״ל בשוגג ● לפיד ליועמ״שית: נשמור על מערכת המשפט מפני הרוצים לפגוע בה ● פולין וישראל משקמות את היחסים ● הנגיד העלה את הריבית ל-1.25% ● הושג הסכם בין האוצר והחקלאים לגבי רפורמת הייבוא

עוד 56 עדכונים

הריקוד של מיכאלי בחתונת נכדתו עלולה לעלות לגפני בכיסאו

ח"כ משה גפני הצליח להכניע את שותפיו-יריביו ביהדות התורה ולשמור על המקום הראשון ברשימה - עד אתמול בלילה ● גפני הזמין לחתונת נכדתו את מרב מיכאלי - אולי השרה השנואה ביותר ברחוב החרדי ● "היא באה לחתונה, לא לבשה שמלה, נכנסה עם מאבטחים לתחום הנשים, הרסה את ההפרדה. מה קורה כאן?" זעם בכיר ביהדות התורה ● ויש מי שכבר קורא לגפני לפרוש מהכנסת ● פרשנות

עוד 623 מילים ו-1 תגובות

ישראל נכנסה באופן רשמי לתקופת בחירות, ומערכת המשפט במדינה חייבת להעלות הילוך בהקפדה על שלטון החוק ● היועצת המשפטית לממשלה צריכה לפקח מקרוב על החלטות ממשלת המעבר ● היועמ"שית בכנסת חייבת לשים עין על עבודת הוועדות והמליאה בתקופה זו ● ועדת הבחירות המרכזית צריכה לשים בלמים ● וחשוב מכול: בג"ץ חייב לשמור שלא נעשים שינויים בחוקי המשחק ● פרשנות

עוד 783 מילים ו-2 תגובות

המל"ל ממליץ לקבוע בחוק ייצוג של לפחות 33% נשים בקבינט המדיני-ביטחוני

פרסום ראשון דוח חסר תקדים שהוגש לראש המל"ל מותח ביקורת חריפה על העדרן של נשים ממוקדי קבלת ההחלטות, במיוחד במצבי חירום ● "העדר קשב ומודעות לנושא המגדרי מוביל לפגיעה קשה ובלתי פרופורציונלית בציבור הנשים בישראל", נכתב בדוח ● בין ההמלצות: להסדיר בחוק את ייצוג הנשים בקבינט המדיני-ביטחוני ובוועדת שרים לענייני קורונה, וכן להפוך את ועדת השרים לשוויון מגדרי לוועדה קבועה

עוד 1,427 מילים

המפלגות חייבות לכנסת 167.2 מיליון שקל – וזאת רק ההתחלה

מפלגת הליכוד חייבת לכנסת את הסכום הגבוה ביותר – כ־49 מיליון שקל ● לכחול לבן יש את החוב הכי גבוה ביחס לגודלה: כ־18.5 מיליון ● שתי המפלגות חורגות מתקרת ההלוואות המותרת ביחד עם תקווה חדשה, שכבר הספיקה לצבור חוב של כ־10 מיליון ● חלק מהמפלגות כבר לקחו הלוואות למימון הבחירות בנובמבר ● הסכום שהכנסת משלמת למימון הקמפיינים מאז 2019 יגיע השנה ליותר ממיליארד שקל

עוד 2,137 מילים ו-1 תגובות

יואב קיש: "לא הייתה לי כוונה לאיים על היועמ"שית"

מערכת הביטחון ליועמ"ש: אפשר למנות רמטכ"ל בזמן בחירות ● דיווח: לפיד סרב לבקשת בנט לקבל תנאי רה"מ לשעבר ● כהנא דורש מימינה התחייבות שתאפשר לו להתפלג ● לפיד שלח לנתניהו הזמנה רשמית לפגישת עדכון ● בג"ץ פסל החלטת שרת הפנים להגביל מספר פליטים מאוקראינה, שקד בתגובה: "אקטיביזם חריג" ● פייגלין יתמודד בפריימריז בליכוד ● לפיד מחליף ראש מערך הסברה

עוד 47 עדכונים

חזבאללה ניצל את המצב הפוליטי בישראל להעברת מסר

ראש ממשלה חדש בישראל זו הזדמנות להעביר מסר ולקבוע תקדים - ובתפיסתו של נסראללה, יש כאן איזון אסטרטגי ● ישראל טסה כל העת מעל שמי לבנון ועל פי פרסמים זרים, אפילו תוקפת משמי ארץ הארזים מטרות בסוריה ● לכן הארגון רואה בחדירת כלי טיס לשמי ישראל צעד תגובה לגיטימי ● יירוט המל"טים אתמול הרס לארגון הטרור הלבנוני את התוכניות ● פרשנות

עוד 720 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה