בארצות הברית הורידו ביממה האחרונה כפפות כלפי רוסיה, וזה קורה כשאסטרונאוטים אמריקאים וקוסמונאוטים רוסים נמצאים יחד בחללית מילוט בתחנת החלל הבינלאומית.
דובר משרד החוץ האמריקאי נד פרייס התייצב הלילה מול המצלמות ושלא כדרכו קרא הודעה מטלפרומפטר, אירוע ששמור למצב שבו צריך לשקול כל מילה. "התנהגות חסרת אחריות של רוסיה מסכנת את הפעילות הבינלאומית בחלל וזו הוכחה שרוסיה נמצאת במרוץ חימוש בחלל", הצהיר.
ההודעה הזועמת הזו של ארצות הברית הגיעה אחרי שעות מתוחות מאד במרכז השליטה של NASA. בשלב מסוים אתמול (שני) לפנות בוקר זיהו לווייני תצפית ומערכות מכ"ם ענן רסיסים עצום שנע לעבר תחנת החלל.
בחישוב מהיר התברר שאלפי הרסיסים עלולים לפגוע בתחנת החלל ולכן האסטרונאוטים הוכנסו מיידית לשתי חלליות מילוט – אמריקאית ורוסית – והמתינו לפקודת נטישה. למרבה המזל, ענן הרסיסים חלף מבלי לפגוע בתחנה עצמה וכל שמונת אנשי הצוות קבלו פקודת חזרה לשגרה.
בחישוב מהיר התברר שאלפי הרסיסים עלולים לפגוע בתחנת החלל ולכן האסטרונאוטים הוכנסו מיידית לשתי חלליות מילוט – אמריקאית ורוסית – והמתינו לפקודת נטישה
במקביל לניהול אירוע החירום הזה, ארה"ב החלה בתחקור מערכות המעקב שלה וזיהתה ששלשום שוגר טיל רוסי שפגע בלוויין ישן של סוכנות החלל הרוסית.
הפיצוץ הזה יצר ענן של אלפי רסיסים – 1,500 זוהו על המכ"ם בשל גודלם; מספרם של האחרים, הקטנים יותר, מוערך באלפים. רוסיה לא הגיבה בינתיים להודעה האמריקאית החריגה והסתפקה בהודעה לקונית של סוכנות החלל הרוסית כי חפץ כלשהו סיכן את תחנת החלל ועתה הכול שב לקדמותו.
האירוע הזה תופס את האמריקאים בעיתוי בעייתי מאד. כבר כמעט עשור שארצות הברית מבינה שרוסיה וסין סוגרות מולה פערים טכנולוגיים, במיוחד בכל הקשור לטילים מתקדמים. כך, למשל, במערכות הטילים השגא-קוליים – טילים מהירים הנעים במהירות של יותר מ-5 מאך לשעה ויכולים לחדור את כל מערכות ההתראה והיירוט של ארצות הברית.
סין ביצעה ניסוי בטיל כזה לפני יותר מחודש בחלל, גם אז ארצות הברית הביעה מחאה. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הצהיר לפני שנתיים כי רוסיה מחזיקה בטיל מבצעי כזה היכול לשאת ראש נפץ גרעיני. החשש האמריקאי נובע מהעובדה שארה"ב לעומת סין ורוסיה עדיין לא מחזיקה בגרסה מבצעית של נשק שגא-קולי. הנושא הזה מלחיץ מאד את שני בתי הקונגרס האמריקאיים שעוסקים בכך באופן תדיר.
החשש האמריקאי נובע מהעובדה שארה"ב לעומת סין ורוסיה עדיין לא מחזיקה בגרסה מבצעית של נשק שגא-קולי. הנושא הזה מלחיץ מאד את שני בתי הקונגרס האמריקאיים שעוסקים בכך באופן תדיר
כדי להבין את המציאות העכשווית בחלל צריך ללכת אחורה ל-1967, אז נוסחה ונחתמה אמנת החלל, בחסות האו"ם. באמנה שעליה חתומות רוסיה וארצות הברית נאמר במפורש שהחלל שייך לאנושות ולכן אי אפשר לטעון לריבונות עליו.
אלא שבפועל הכללים שונים. כל מדינה שמציבה לוויין במיקום מסוים בחלל, למעשה קובעת עובדה ותופסת חזקה. זו הסיבה שהמעצמות משתדלות להחליף לוויין בלוויין, כדי לשמור לעצמן את המיקום.
השכבה הצפופה ביותר היא השכבה הנמוכה – ORBIT – שכן הקרבה לכדור הארץ מאפשרת הצבת לוויינים קטנים יותר וזולים יותר. לשם מכוונות רוב המדינות, ובשנים האחרונות החל להיווצר בה עומס.
בעיה נוספת היא לוויינים שיצאו משימוש ומסכנים לוויינים אחרים. בדרך כלל הם מוסטים לשכבות לא צפופות או פשוט מורחקים מכדור הארץ. פתרון אחר הוא השמדה עצמית או יירוט מהקרקע, כפי שקרה במקרה האחרון.
בעיה נוספת היא לוויינים שיצאו משימוש ומסכנים לוויינים אחרים. בדרך כלל הם מוסטים לשכבות לא צפופות או מורחקים מכדור הארץ. פתרון אחר הוא השמדה עצמית או יירוט, כפי שקרה במקרה האחרון
הבעיה כאן היא ענני הרסיסים שמסכנים אלפי לוויינים כיום ובעתיד עשרות אלפי לוויינים. זו הסיבה שממעטים מאד להשתמש בשיטת ההשמדה. בארצות הברית הוקמו בשנים האחרונות מספר חברות שמפתחות "לוויינים לאיסוף פסולת", במטרה לפנות מקום במיקומים אטרקטיביים.
חלק מהחברות מתבססות על אלקטרומגנטים עצומים שימשכו את החלקים, חלקן מפתחות זרועות רובוטיות ומקצתן מתבססות על פריסת רשת מתכת, בדיוק כמו רשת דייגים.
אלא שהמקרה האחרון הוא מבחינת ארצות הברית שבירת כל הכלים. רוסיה הכחישה עד היום כי יש לה טיל נגד לוויינים וכי היא נמצאת במרוץ חימוש חללי – שמנוגד לאמנת החלל שהיא עצמה חתומה עליה.
החשש האמריקאי במקרה הזה ברור: כל המערך המבצעי האמריקאי בכל הזרועות – אוויר, ים ויבשה – מתבסס על מערכות לוויין לצורכי תצפית, תקשורת ומיקום (GPS). השבתה של מערכות הלוויינים הצבאיים האמריקאיים היא בבחינת תרחיש בלהות. זו הייתה אחת הסיבות העיקריות להקמת זרוע החלל בתקופת הנשיא דונלד טראמפ, החלטה שגררה ביקורת רבה בעיקר בשל ההסטות התקציביות אליה.
כל המערך המבצעי האמריקאי בכל הזרועות – אוויר, ים ויבשה – מתבסס על מערכות לוויין לצורכי תצפית, תקשורת ומיקום. השבתה של מערכות הלוויינים הצבאיים האמריקאיים היא בבחינת תרחיש בלהות
במצב הדברים הזה והסכנה לעליונות הטכנולוגית של ארצות הברית, החל בשנים האחרונות מרוץ פיתוח מואץ בשני תחומים: משגרים מהירים וזולים, וננו-לוויינים לפריסה מהירה. התפיסה המבצעית שמתפתחת היא שיגור בתוך שעות של מאות לוויינים קטנים ובכך ליצור תקשורת לוויינית אלטרנטיבית לזו שתפגע.
לוקהיד מרטין, בואינג, SPACE X ו-VIRGIN מפתחות כל אחת בנפרד פלטפורמות שיגור זולות ורב-פעמיות כדי להתכונן לתרחיש הזה, שביממה האחרונה הוכח לא כעתידי אלא כממשי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם