המהומה סביב ההדלפות:

סנגורי נתניהו מנסים להסיט את תשומת הלב מעדות חפץ

עדותו של ניר חפץ מהווה חוליה משמעותית בראיות נגד ראש הממשלה לשעבר בעבירת השוחד בתיק 4000 ● לא מפתיע, אם כן, שערב העדות מצאו פרקליטי נתניהו עילה לעורר מהומה שתשיג להם לא רק דחייה בעדותו של חפץ אלא גם תסיח את הדעת ממה שחפץ עומד להעיד לגביו ● לראשונה במשפט, יעלה עד לדוכן שיקשור ישירות את בנימין נתניהו לנעשה בוואלה בשנים הרלוונטיות ● פרשנות

ניר חפץ מגיע לבית המשפט המחוזי בירושלים להעיד במשפט נתניהו, 16 בנובמבר 2021 (צילום: Jack Guez/Pool Photo via AP)
Jack Guez/Pool Photo via AP
ניר חפץ מגיע לבית המשפט המחוזי בירושלים להעיד במשפט נתניהו, 16 בנובמבר 2021

עדותו הצפויה של ניר חפץ מלחיצה את בנימין נתניהו. מאוד. ובצדק. חפץ, שהיה אמור להתחיל אתמול (שלישי) להעיד במשפטו של ראש הממשלה לשעבר, ובסופו של דבר יתחיל ביום שני הקרוב, הוא החולייה הממשית הראשונה המחברת באופן ישיר את נתניהו לעבירות השוחד שנעשו, לכאורה, במסגרת תיק 4000.

עד עכשיו שמעו השופטים בבית המשפט המחוזי עדויות על השליטה דה-פקטו שהייתה לנתניהו באתר וואלה, מפי אנשי האתר עצמו. איש מהם לא יכול היה להעיד על כך שהוראות והדרישות הגיעו מנתניהו.

חפץ, שמסר עדות מפורטת במסגרת עסקת עד המדינה שעליה חתם, שימש זרועו הארוכה של נתניהו לעניין ה"מתת" ביחסי השוחד, כלומר זה שווידא את מתן טובות ההנאה לנתניהו, שניתנו לו בעד פעולות שביצע בתפקידו כשר התקשורת.

חפץ שימש זרועו הארוכה של נתניהו לעניין ה"מתת" ביחסי השוחד, כלומר זה שווידא את מתן טובות ההנאה לנתניהו, שניתנו לו בעד פעולות שביצע בתפקידו כשר התקשורת

אין פלא שככל שהלך והתקרב מועד תחילת עדותו של חפץ, כך הלך וגבר הרעש מצדם של נתניהו, סנגוריו ומדברריו. המטרה היא להטביע את המידע המפליל שחפץ אמור למסור על נתניהו בים של טענות, האשמות וטרוניות מסוגים שונים ומשונים, על מנת להסיט את תשומת הלב הציבורית מן העיקר – הוכחתם ההולכת ומתבררת של האישומים נגד נתניהו במסגרת משפטו – אל הטפל.

בנימין נתניהו ופמלייתו מגיעים לבית המשפט המחוזי בירושלים, 16 בנובמבר 2021 (צילום: Jack Guez/Pool Photo via AP)
בנימין נתניהו ופמלייתו מגיעים לבית המשפט המחוזי בירושלים, 16 בנובמבר 2021 (צילום: Jack Guez/Pool Photo via AP)

הטפל בהקשר הזה הוא ההאשמה הקבועה כלפי הפרקליטות בהדלפות כביכול של חומרי חקירה מתוך תיקי החקירות, לקראת רגעי מפתח במשפט. בסבב הנוכחי, מדובר על מידע חדש שמסרה עדת התביעה המיועדת הדס קליין, ששימשה העוזרת האישית של ארנון מילצ'ן, במסגרת "ראיון עד" שנערך לה בפרקליטות לקראת עדותה בבית המשפט.

באותו ראיון, מסרה קליין מידע מפורט בדבר תכשיטים שונים, בעלות של עשרות אלפי דולרים, שהן מילצ'ן והן ג'יימס פאקר רכשו והעניקו למשפחת נתניהו – תוך שהם ממלאים בקפדנות אחר הוראותיהם של בני הזוג.

המידע שמסרה קליין הוביל את הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להורות למשטרה לגבות מקליין עדות משלימה, ולאחריה גם לבצע "מספר פעולות חקירה ממוקדות נוספות" – וכל זאת תחת צו איסור פרסום ממוקד שהוצא לעניין זה, שתכליתו הייתה למנוע שיבוש של השלמת החקירה.

שלשום, ערב עדותו המיועדת של חפץ, מסרה הפרקליטות הודעה לבית המשפט בעניין זה – והאות ניתן למהומת אלוהים.

הדס קליין, העוזרת האישית של ארנון מילצ'ן
הדס קליין, העוזרת האישית של ארנון מילצ'ן

מבחינת סנגוריו של נתניהו, עורכי הדין בעז בן צור ועמית חדד, המטרה היא לדחות את תחילת עדותו של חפץ, ובכך גם את התקדמות המשפט כולו. ניתן היה לעשות זאת על בסיס טענה עניינית – השהות הנדרשת לסנגורים על מנת ללמוד ולהכיר את חומרי החקירה החדשים שהועברו אליהם אתמול בבית המשפט.

אך במקום זאת, הם בחרו למקד את טענותיהם סביב סוגיה אחרת: ההדלפות. טרוניה מעין זו נשמעת בדרך כלל מחוץ לאולם בית המשפט, בתגובות לתקשורת, לפעמים במכתבי-סרק ליועץ המשפטי או בסרטונים מטעם עורכי הדין המופצים ברשתות החברתיות. הפעם הוחלט להפוך את הדרישה לחקירה פלילית למציאת המדליפים לעניין מרכזי בתוך אולם המשפט עצמו.

באופן מפתיע, הסנגורים מצאו אוזן קשבת אצל השופטים. "אשר לטענות בדבר הדלפות חומרי חקירה לתקשורת", כתבו השופטים בהחלטתם בתום הדיון אתמול, שבו הוחלט לדחות לשבוע הבא את תחילת עדותו של חפץ, "אנו סבורים שלא ניתן לעבור על כך לסדר היום, מקום בו הודלפו חומרי חקירה ערב הדיון, ואנו מצפים מרשויות החקירה שיפעלו לבירור העניין ושיעשו כל הנדרש למנוע הדלפות בעתיד".

לא זה המקום להסביר עד כמה השופטים אינם כשירים לקבוע ממצאים עובדתיים בסוגיית ההדלפות, כאילו הטענה שהפרקליטות הייתה זו שהדליפה אינה דורשת הוכחה כלשהי, והיא עובדה שניתן להסיק ממנה מסקנות.

החומרה שהשופטים מייחסים לעיתוי של ההדלפות, מגלה גם את העובדה שהם בעלי אינטרס מובנה בעניין: כמו שופטים בתיקים מתוקשרים אחרים, גם הרכב השופטים בתיק נתניהו היו מעדיפים פחות רעש תקשורתי.

החומרה שהשופטים מייחסים לעיתוי של ההדלפות, מגלה גם את העובדה שהם בעלי אינטרס מובנה בעניין: כמו שופטים בתיקים מתוקשרים אחרים, גם הרכב השופטים בתיק נתניהו היו מעדיפים פחות רעש תקשורתי

עו"ד בעז בן-צור (מימין), בנימין נתניהו ועו"ד עמית חדד בבית המשפט המחוזי בירושלים, 16 בנובמבר 2021 (צילום: Jack Guez/Pool Photo via AP)
עו"ד בעז בן-צור (מימין), בנימין נתניהו ועו"ד עמית חדד בבית המשפט המחוזי בירושלים, 16 בנובמבר 2021 (צילום: Jack Guez/Pool Photo via AP)

האמנם סוגיית ההדלפות מעוררת כעס אותנטי בקרב הנאשמים וסנגוריהם, או שזו אסטרטגיה לניהול ההגנה בשלב הנוכחי של המשפט? רמז לתשובה אפשר למצוא בבחירתם של הסנגורים לפנות שלשום דווקא לבית המשפט, בדרישה ש"יורה" למנדלבליט לפתוח בחקירה למציאת המדליפים.

מדוע הפנייה לשופטים? הם הרי לא הכתובת הנכונה. הסנגורים יכלו לפנות ישירות ליועץ, כמקובל – וכפי שעשו אתמול, אחרי המהומה בבית המשפט – אבל בחרו במקום זאת להפוך את אולם המשפט לזירה שבה יתנהל הקרב בנושא ההדלפות.

מה גם, שהטרוניה כולה מגלמת אי-הבנה בסיסית באשר לפרקטיקת העבודה של העיתונאים בסיקור משפט נתניהו.

"היום", כתב עו"ד עמית חדד לבית המשפט, "ערב עדותו של עד המדינה ניר חפץ, התקבלה אצל ההגנה הודעת המאשימה כי ביצעה השלמות חקירה בקשר לסוגיות הרלוונטיות לאישום השלישי (תיק 1000). כמעט במקביל לשליחת ההודעה החלו לפרסם עיתונאים מכלי תקשורת שונים פרטים על אודות תוכן השלמת החקירה".

אך האמת היא שאין בכך שום דבר מפתיע. הודעת הפרקליטות נשלחה לא רק למשרדיהם של הסנגורים, אלא גם לבית המשפט עצמו – והפכה נגישה לכתבים באמצעות מערכת "נט המשפט". אפשר להניח שבמשפט כל כך מתוקשר, וערב עדותו של עד מפתח, הכתבים בודקים כל דקה אילו מסמכים חדשים נכנסו לתיק.

התובעת ליאת בן ארי מגיעה לדיון במשפט נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, 16 בנובמבר 2021 (צילום: אמיל סלמן/פול)
התובעת ליאת בן ארי מגיעה לדיון במשפט נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, 16 בנובמבר 2021 (צילום: אמיל סלמן/פול)

אפילו חדד נאלץ להודות – בהודעתו הכתובה – כי "ברור שמקור ההדלפה הוא בפרקליטות או באחד מעדיה". כלומר, לא בהכרח הפרקליטות היא זו שהדליפה. הטון הספקני נעלם לחלוטין בהאשמות כלפי הפרקליטות שנשמעו אתמול בבית המשפט.

אפילו חדד נאלץ להודות – בהודעתו הכתובה – כי "ברור שמקור ההדלפה הוא בפרקליטות או באחד מעדיה". כלומר, לא בהכרח הפרקליטות היא זו שהדליפה

גם הקשר בין השלמת החקירה בעניינה של הדס קליין, לבין הצורך לדחות את עדותו של חפץ, לא לחלוטין ברור. אך נראה שבשלב הנוכחי, גם התביעה וגם בית המשפט, שהסכימו לדחייה של שבוע, מעדיפים לרצות את הסנגורים ולמנוע כל טענה בדבר קיפוח זכויות הנאשמים.

זו גישה מוטעית: היא מוחלת על האינטרס הציבורי בניהול המשפט במהירות ויעילות, מתוך ציפייה שלא תתממש להנחת דעתם של הסנגורים. אלה ימשיכו להתלונן בכל מקרה כי אופן ניהול המשפט אינו מאפשר להם להגן כראוי על הנאשמים.

עוד 890 מילים
כל הזמן // יום שישי, 26 בנובמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: בנט מעוניין בסגירת הכניסה לארץ לזרים - הורוביץ מתנגד

נסיונות למצוא נוסחת פשרה לקראת ישיבת הקבינט במוצאי שבת ● זרקא: "עוד לא רוצים לקרוא לזה 'גל חמישי' ובצדק – כי אפשר לכבות אותו" ● בחמאס מגנים את הדלקת הנרות המתוכננת של הרצוג במערת המכפלה ● עופר כסיף: החלטה מבישה ● דוח בריטי: לאיראן יש מספיק אורניום מועשר להרכיב פצצה תוך חודש ● מרב מיכאלי מתנגדת לפרויקט הרכבל לכותל ● סמוטריץ׳: איוולת תחבורתית

עוד 42 עדכונים

על טוקבקים בגוגל ובפייסבוק - טינופת וחנופה

"לדודה הפרחונית שלומית טנא המתהדרת בשמה המלא", כך הגיב בגוגל טוקבקיסט על טוקבק שלי, החתום בשמי, בו הבעתי דעה בוויכוח על סוגיה כלשהי. אותו טוקבקיסט, שחתם בשם פיקטיבי, חלק בגסות על דעתי. בתגובה על השתלחותו בי ציינתי שמתבקשת פה הבהרה:

"למה הזדהות של טוקבקיסט בשמו המלא נתפסת בעיניך כ'התהדרות'? מדוע אינך מפרש חשיפה של השם האמיתי כהימנעות מהסתתרות מאחורי שם בדוי, פיקטיבי? והלוא אותה הסתתרות המקובלת בטוקבקיאדה בגוגל מאפשרת פיזור רעל, הכפשות, ביזוי וטינוף הזולת. גסות רוח מבעבעת. גם בגללה הרשת מתפקעת מאלימות".

וגם חשבתי (בלי לכתוב זאת) על הקנטרנות של אותו טוקבקיסט. אני מניחה שהוא היה מעדן במקצת את ניסוחיו אלמלא הסתתר מאחורי שם בדוי. אילו חשף (כמוני) את שמו המלא, האמיתי.

וגם חשבתי (בלי לכתוב זאת) על הקנטרנות של אותו טוקבקיסט. אני מניחה שהוא היה מעדן במקצת את ניסוחיו אלמלא הסתתר מאחורי שם בדוי. אילו חשף (כמוני) את שמו המלא

הסתרת שמותיהם של רוב המטקבקים בגוגל מלווה, באופן אבסורדי, דווקא בחשיפה. נראה שהיא חושפת מעין תת-הכרה. וגם קנאה עזה נחשפת. אותה מפלצת ירוקת עין מרימה מדי פעם את ראשה.

די להציץ, למשל, באתר וואלה בראנז'ה. שם מתפרסמים דיווחים על מינוי אנשים וקידומם בענפי "התעשייה": הבידור, התקשורת וכו'. רוב המגיבים מפרגנים ומשבחים את מושא הדיווח, משגרים לו איחולי הצלחה, אפילו מאמינים שהוא יגיע רחוק. אבל תמיד יש נם משביתי שמחה. טוקבקים בנוסח "הוא כלומניק", "הוא אפס ביחסי אנוש", "ההצלחות שלו נבנות רק מפוליטיקה, ממרפקים וליקוקים".

ובקוטב השני – פייסבוק. שם, כידוע, אי אפשר לבדות שמות. המגבלה הזאת מצמיחה, בין השאר, פוסטים וטוקבקים מוצפים זיוף ודברי חלקלקות. אינפלציה של סופרלטיבים נפוצים עד לזרא כמו "מדהים", "מהמם", "מקסים", "אתה אלוף", "את אהובה", "יפה מבחוץ ומבפנים" וכיוצא באלו קלישאות.

רוב התגובות הללו (לא כולן) אינן חפות מחנופה. חנופה דביקה, סנטימנטלית, סכרינית, ולעתים קרובות מביכה.

וכבר נאמר שהפייסבוק הביא עימו צורה חדשה של הצגת ה"אני" אל מול קהל חברים מדומיין שתפקידו להחמיא. התצוגה הזאת תמיד אידילית ולכן כוזבת ומלאכותית.

ובקוטב השני – פייסבוק. שם, כידוע, אי אפשר לבדות שמות. המגבלה הזאת מצמיחה, בין השאר, פוסטים וטוקבקים מוצפים זיוף ודברי חלקלקות. אינפלציה של סופרלטיבים

לפעמים אין ברירה, מוכרחים להתחנף קצת כדי להסתדר בחיים, לצאת איכשהו ממצבים מביכים ולמנוע עלבונות. זה כמעט עניין של הישרדות. החנופה שמציפה את העולם הדיגיטלי (וגם את העולם האמיתי) גורמת, בין השאר, לערעור האמון במחמאות. גם למחמאה אמיתית, משמעותית, שמחממת את הלב, נלווה פקפוק כלשהו. אולי המחמיא אינטרסנט (שואל את עצמו המוחמא), שמא גם הוא מתחנף?

ואולי יש צדק מסוים בדברי טובקיסט שכתב: "ספק אם מדובר בחנופה ולא שקרים לבנים שכולנו עושים בהם שימוש. וזה ממש לא חדש. אבל פייסבוק משמש להם במה מעולה וכל הצדדים נהנים".

*  *  *

אני חוזרת מפייסבוק אל גוגל. עד כה לא נתקלתי במענה כלשהו לשאלה: למה בממלכת הטוקבקים של גוגל ההזדהות בשם המלא כל-כך נדירה? גם טוקבקים תרבותיים, לעתים אף מבריקים, וחפים מטינופים ומגסות רוח – חתומים לעתים רחוקות בלבד בשמות האמיתיים של כותביהם.

אשר לי עצמי: מדי פעם אני "מתהדרת" בשמי המלא, אבל במקרים רבים נמנעת מכך, כי לא נוח לי להיות חריגה. זה קצת מביך להיות יוצאת דופן בין עשרות ולעתים מאות שמות פיקטיביים. ואני גם נמנעת מלהזדהות בשמי המלא כאשר טוקבק שכתבתי חושף טפח או יותר מחיי הפרטיים.

עד כה לא נתקלתי במענה לשאלה: למה בממלכת הטוקבקים של גוגל ההזדהות בשם כה נדירה? גם כשמדובר בטוקבקים תרבותיים, מבריקים, וחפים מטינופים ומגסות רוח

ועוד משהו על ההשוואה בין הארסיות המפעפעת בטוקבקיאדה של גוגל לבין הסכריניות שמציפה את פייסבוק. לא אהיה מופתעת אם מומחי מחשבים יבצעו מעקב ויגלו שבין מרססי הרעל בגוגל יש טוקבקיסטים שמתגלים בפייסבוק כגדולי החנפנים.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 550 מילים

מה הקשר בין כת יהודית עתיקה למגילות הגנוזות שנמצאו במקרה במערות ליד ים המלח בשנת 1947? ● מסלול חדש וחינמי בפארק הלאומי קומראן מאפשר להציץ לחייהם של כת האיסיים ולרחבה ששימשה אותם לטקסים הקדושים

עוד 924 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

יאכטה לכל פועל

הגלובוס השחור הולך לרשות הספנות, שמבקשת להתקדם עם התוכנית להפקעת שישה חופים מידי הציבור ולהפוך אותם למגרשי חנייה ליאכטות ● הגלובס הירוק מתפצל לשניים: לבי"ח מאיר בכפר סבא, על המרפסת האקולוגית-טיפולית שנחנכה שם השבוע; ולעיריית קריית ביאליק על חוק העזר האוסר להכניס חד"פים לפארקים ציבוריים ● והטיפ: מסע שופינג בעשרות שקלים ב"ביגודית"

עוד 642 מילים

למקרה שפיספסת

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
גִּינּוּי

מומחים מעריכים שאם נחבר את כל הגינויים השונים שנשמעים בישראל במשך שנה, הטקסט המחובר יגיע מנווה אילן ועד גינאה החדשה ובחזרה ● בהינתן שאלה פני הדברים, מפתיע לגלות שרבים עדיין מעיזים להגיע לאולפני הצדקנות והטרחנות בלי אסטרטגיית גינוי הולמת, ולפעמים אפילו בלי להכין מראש טיוטה של הצהרת גינוי בסיסית

עוד 1,444 מילים ו-1 תגובות

חנוכה ופרהסיה

המשנה במסכת בבא קמא מזכירה את נר חנוכה. אך מה למסכת העוסקת בנזקים שאדם גורם לרעהו לנר חנוכה? התשובה היא פשוטה, המשנה קובעת כי סוחר שמניח נר מחוץ לחנותו, אחראי לנזקים שהנר גורם. את הדין הזה מסייג רבי יהודה וקובע כי אם מדובר בנר חנוכה – אין אחריות לנזקים.

מה למסכת העוסקת בנזקים שאדם גורם לרעהו – לנר חנוכה? עפ"י המשנה, סוחר המניח נר מחוץ לחנותו אחראי לנזקים שהנר גורם. רבי יהודה מסייג, שאם מדובר בנר חנוכה אין אחריות לנזקים

בשני המקרים משתמש בעל החנות ברשות הרבים, כאשר בראשון הוא חייב ובשני פטור – מדוע? הרי גם במקרה הראשון אנו יכולים לטעון שעל מי שעובר בדרך לשים לב לנר. ולחלופין גם במקרה השני, אדם יכול לא לשים לב, להיתקל בנר ולהדליק את סביבתו.

נראה לי כי ההבדל טמון בשימושים המותרים בפרהסיה, ברשות הרבים. בניגוד למה שהתרגלנו, רשות הרבים נועדה להיות תמיד פנויה לרבים, ואין ליחיד זכות לשים בה את רכושו או את דבריו.

כך לכאורה היה צריך להיות בנוגע לרכבים, לשולחנות בתי קפה, לפסולת ואפילו לכיסאות נוח להשכרה על חופי הים. כחברה אנחנו בוחרים לאפשר ליחידים להשתמש ברשות הרבים גם לשימושם הפרטי, על אף שאינם משרתים אדם אחר ועל אף שאין זה ייעודה. זאת למרות שהקצאה זו אינה שוויונית, ומקפחת למשל את מי שלא מחזיק ברכב, והיה ראוי שמי שמשתמש ברשות הרבים יפצה את הכלל על שימוש זה.

בניגוד לכך, כאשר מדובר בנר חנוכה, אנו מתירים את השימוש – כי השימוש הזה נועד לרבים. הוא נועד לספר את הסיפור של העם, להביע עמדה על הזיכרון הראוי לרבים ועל הערכים המתאימים להם. נר חנוכה מספר את סיפור זיכרון המקדש, את סיפור המאבק בגזרות דתיות, וגם את ניצחונה של הדיפלומטיה שהובילה להקמת המדינה החשמונאית.

כאשר מדובר בנר חנוכה, אנו מתירים את השימוש – כי השימוש הזה נועד לרבים. הוא נועד לספר את הסיפור של העם, להביע עמדה על הזיכרון הראוי לרבים ועל הערכים המתאימים להם

מסיבה זו אנו יכולים לדרוש מאדם העובר ברשות הרבים לשים לב לנר החנוכה של אדם אחר – כי נר החנוכה הזה מבטא קול, שכחברה וכציבור אנו קובעים כי חשוב שיהיה נוכח ברשות הרבים. באופן דומה לגיטימי להנכיח קולות יהודיים מגוונים ברשות הרבים ולצפות מהם להתקיים אלה לצד אלה.

רשות הרבים היא בעצם מרחב הזהות הקולקטיבי, ולכן מה שקורה בה צריך לבטא את הזהות הזו. השימוש בה אינו זכות הפרט, אבל הוא כן חלק משיח הזהות הקולקטיבית. לכן ראוי לאפשר ברשות הרבים תפילה מעורבת, תפילת נשים ותפילה נפרדת בהובלת גברים – וכך גם בכותל המערבי.

אגב, מאותה סיבה בדיוק לגיטימי, כי מי שמוחה על אחד מסוגי התפילות יוכל למחות עליה – אך ללא פגיעה בצד השני ומתוך חובה לאפשר לו את דרכו "המוטעית" לטעמו. וכנראה עדיף שאת המחאה יעשה במקום אחר, ולא במקום התפילה של בר הפלוגתא שלו. עם זאת, אם הזהות הקולקטיבית תחשוב שהקול הזה פסול מכל וכל – אין מקום לאפשר אותו.

במובן זה הדיון הוא עדין. דוגמה קרובה היא הפרדה באוטובוסים או באירועים ציבוריים – כאן נראה כי הקולקטיב או הרוב סבור כי אין היא לגיטימית, על אף שיש מיעוט התובע זאת. עם זאת למיעוט יש פתרון בהפעלת תחבורת המונים פרטית נפרדת, או בקיום אירועים נפרדים במרחב פרטי.

גם נושא תפילת יהודים בהר הבית הוא עדין, מה גם שבמקרה זה קשה מאד לעמוד על דעתו של הקולקטיב. אבל צריך לזכור שגם הר הבית, גם הכותל וגם אוטובוס ציבורי – הם הפרהסיה, ועיצובה הציבורי חשוב. אגב, בדמוקרטיה הפרהסיה צריכה לתת מקום גם לרוב וגם למיעוט – מה שהופך את הדיון הזה לסבוך אף יותר.

נושא תפילת יהודים בהר הבית הוא עדין, מה גם שבמקרה זה קשה מאד לעמוד על דעתו של הקולקטיב. אבל צריך לזכור שגם הר הבית, גם הכותל וגם אוטובוס ציבורי – הם הפרהסיה, ועיצובה הציבורי חשוב

ההיתר להניח את נר החנוכה ברשות הרבים מזכיר לנו שהפרהסיה שלנו היא המרחב הקולקטיבי של הציבור, בעוד שהאחריות על חפץ פרטי המונח בשטחה מזכירה לנו שאל לה לפרהסיה לשמש לצרכינו האישיים, הפרטיים.

מאמר זה נכתב במסגרת חוברת לחנוכה על המפגש בין רשות הרבים ורשות היחיד

הרב אבי נוביס־דויטש הוא דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר ופעיל חברתי. תחת הנהגתו, בית המדרש הפך לגורם חשוב ובולט בהכשרת פעילים חברתיים העובדים בשדה העשייה היהודית־חברתית בישראל.. צילום: מיכל פתאל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כחבת: "רשות הרבים היא בעצם מרחב הזהות הקולקטיבי, ולכן מה שקורה בה צריך לבטא את הזהות הזו. השימוש בה אינו זכות הפרט, אבל הוא כן חלק משיח הזהות הקולקטיבית." אבל המקרה של תפילה שוויונית לע... המשך קריאה

כחבת: "רשות הרבים היא בעצם מרחב הזהות הקולקטיבי, ולכן מה שקורה בה צריך לבטא את הזהות הזו. השימוש בה אינו זכות הפרט, אבל הוא כן חלק משיח הזהות הקולקטיבית." אבל המקרה של תפילה שוויונית לעומת תפילה אורתודוקסית שונה מדעתו של רבי יהודה בנוגע להעמדת נר חנוכה ברשות הרבים, כי רבי יהודה התייחס לנר חנוכה ויש להניח שהדלקת נר חנוכה היה בקוצנזוס ולא היו חילוקי דעות לגביו, מה שאינו נכון לגבי השתתפות במניינים שוויוניים (כפי שאני משתתף).

עוד 626 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני שעה

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

דרעי חוזר לבית המשפט - אבל ימשיך להנהיג את ש"ס

היועמ"ש צפוי להודיע על הגשת כתב אישום נגד דרעי על עבירות מס - אולי אפילו עוד היום ● דרעי, לפי מקורביו, לא מתכוון ללכת על עסקת טיעון שיש בה קלון ויעדיף להילחם בבית המשפט ● אולם בניגוד לבן בריתו נתניהו, דרעי מתכנן לנהל את המשפט שלו ללא מלחמות ציבוריות ברשויות החוק ● ובכל מקרה, לאיש החזק ביותר בש"ס אין כל כוונה לעזוב את מקומו בראש המפלגה ● פרשנות

עוד 636 מילים

הבנות עושות רשימה מי שווה אונס, הבנים מחקים את מה שראו בפורנו

משבר הקורונה העצים את האלימות בקרב הנוער ● פי-2 מהם דיווחו על אלימות בבית, פי-3 מעורבים בפשיעה, פי-3.5 נחשפים לאלימות ברשת ● גם תופעת החיזור האלים התגברה בקרב הצעירים ● הנוער מבולבל ומערכת החינוך לא נותנת מענה מספק ● תלמידה: "אני מפחדת להיכנס לשירותים בבית ספר, ואם יש חלון אני מפחדת שמישהו יצלם אותי"

עוד 1,659 מילים

סין מחפשת למנף את הסכסוך הישראלי–פלסטיני כדי לנגח את ארה"ב

ברקע המלחמה הקרה החדשה עם ארה"ב, סין מגלה נכונות להפוך לשחקן מרכזי באזור ולכפות על ישראל את פתרון שתי המדינות ● בזמן שבכירים ישראלים מנסים לשכנע את ארה"ב לא לחתום על הסכם גרעין חדש, איראן מבינה שלאמריקאים אין פנאי למלחמות במזרח התיכון ● פרשנות

עוד 946 מילים ו-1 תגובות

על פי הערכות, כ־130 אלף בתים בחברה הערבית מחוברים לרשת החשמל הארצית באופן בלתי חוקי, חלקם ביישובים מוכרים על ידי המדינה ● כולם מסכימים שחייבים לעשות משהו, אבל אין הסכמה בשאלה מה צריך לעשות ● חוק החשמל של רע"ם עשוי לפתור את הבעיה, אבל מתנגדיו בממשלה טוענים שמדובר בפרס לעבריינות

עוד 1,595 מילים

בעקבות גילוי של וריאנט חדש - שבע מדינות באפריקה הוגדרו כאדומות

כל השבים ממדינות אלה - בהן דרום אפריקה, נמיביה ומוזמביק - יידרשו להיכנס לבידוד במלוניות למשך שבעה ימים ● נציב תלונות הציבור על השופטים קורא לבחון את המשך כהונתו של הרב הראשי יצחק יוסף כדיין בבית הדין הרבני הגדול ● המשטרה צפויה לזמן את מפקד כלא גלבוע להעיד בפרשת הסרסור בסוהרות

עוד 45 עדכונים

"אני מתנגד באופן חד-משמעי לפיצול המוצע בין ראש התביעה לבין היועץ המשפטי לממשלה", אמר השר לשעבר דן מרידור בראיון לפני כעשור ● גם אם דעתו התרככה מאז, בחירתו לייצג את הממשלה בוועדת האיתור מסמנת שהיוזמה לפצל את התפקיד נמצאת בדרך לגניזה, חלקית או מלאה ● ובינתיים צצים רעיונות חדשים בתחום ההעמדה לדין של בכירי המערכת הפוליטית ● פרשנות

עוד 1,167 מילים

ראיון מסע הקסם המסתורי של פיטר ג'קסון

הסדרה "הביטלס: Get Back", שתעלה מחר לדיסני, הפכה לארוע התרבות הגדול של השנים האחרונות ● 52 שנה אחרי שהתכנסו במשך שלושה שבועות להקליט את מה שיהפוך לאלבום האחרון שלהם, חברי הביטלס נחשפים בתיעוד חסר תקדים ובאיכות פורצת דרך ● הבמאי זוכה האוסקר פיטר ג'קסון בראיון לזמן ישראל: "משום מקום מגיע האוצר המדהים הזה. זה עדיין מטריף לי את המוח"

עוד 1,236 מילים

מכרזי התחב"צ בישראל מתעדפים מחיר. בהולנד מעדיפים שירות

במכרז על הפעלת קווי אוטובוס בהולנד, 46% מהניקוד ניתן לאיכות השירות; בישראל - 63% מהניקוד ניתן להצעה שתחסוך הכי הרבה כסף לקופת המדינה ● במשרד התחבורה משוכנעים שהשיטה המקומית היא זו שדווקא מבטיחה שהנוסעים יקבלו תחבורה ציבורית איכותית

עוד 883 מילים

גבעת עמל, הפרקים הבאים

בדיקת זמן ישראל עיריית תל אביב והמדינה להוטות למכור קרקעות לבנייה בדרום-מזרח ת"א וביפו ● לשם כך הוגשו בשנים האחרונות מאות תביעות בטענה של פלישה ● התושבים הוותיקים נדרשים להוכיח בעלות ודורשים דירה כנגד דירה ● בעירייה מוכנים לפצות רק ראשי משפחות, פחות מכך את הילדים ● עורך דין: "האנשים האלה לא שונים מבני קיבוצים, מושבים ואחרים שאיתם הגיעו להבנה"

עוד 3,140 מילים

ועדת המינויים מנסה לעצור את מינויו של עמיר פרץ לדירקטוריון התעשייה האווירית

הוועדה, שפסלה את מינוי פרץ לראשות תע"א, הזהירה את הממשלה - שתדון במינוי בשבוע הבא - מחזרה למינויים פוליטיים ● חברי ועדת הפרס עתרו לבג"ץ בעקבות ההחלטה שלא לעניק את פרס ישראל לפרופסור עודד גולדרייך ● ניר חפץ על "וואלה": "היענות האתר הייתה טוטאלית; אנחנו, מטה הליכוד, קבענו מה יהיו האייטמים" ● גנץ חתם על הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני עם מרוקו

עוד 56 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה