אילוסטרציה (צילום: istockphoto/Overearth)
istockphoto/Overearth

בניגוד לחששות: ירידה במספר ההתאבדויות גם ב-2021

במכון לרפואה משפטית נמצא כי בינואר עד ספטמבר השנה ארעו 187 מקרי מוות המצביעים על חשד להתאבדות ● למרות הקורונה, הסגר, המצב הכלכלי ומבצע שומר החומות, מדובר בירידה של כ-16% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ושל כ-11% לעומת התקופה המקבילה ב-2019 ● החדשות הרעות: מספר ההתאבדויות נוטה לרדת בזמן משבר - אך גם לעלות אחריו

בתשעת החודשים הראשונים של 2021 נרשמה ירידה קלה במספר ההתאבדויות בישראל. כך עולה מנתונים של המכון לרפואה משפטית שנמסרו לזמן ישראל ממשרד הבריאות.

לפי הנתונים, בחודשים ינואר עד ספטמבר 2021 נמצאו 187 מקרי מוות שבמכון הוגדרו כ"מצביעים על חשד להתאבדות". מדובר בירידה של כ-16% לעומת 221 מקרים כאלה בתקופה המקבילה ב-2020, וירידה של כ-11% לעומת התקופה המקבילה ב-2019.

הנתונים הרשמיים על התאבדויות בישראל מתפרסמים באיחור של שלוש שנים, בשל חוסר תיאום בין הרשויות האוספות את המידע, ביניהן משרד הבריאות ומשטרת ישראל. עם זאת, במשרד הבריאות מבהירים כי הנתונים מהמכון לרפואה משפטית "מהווים כשני שליש מכלל ההתאבדויות לפי סיבות מוות", כך שניתן לראות בהם אינדיקציה ברורה לשינויים בשיעור ההתאבדויות.

עם פרוץ מגפת הקורונה והטלת הסגרים, נשמעו בתקשורת אזהרות רבות מפני גל של התאבדויות, בשל הסבל הנפשי הרב שהסגרים גורמים, הפגיעה בשגרת החיים, הבדידות הכפוייה, אבדן החופש האישי והפגיעה בפרנסה.

במוקדי הסיוע של ארגון ער"ן למצוקה נפשית נרשם זינוק במספר הפניות בעלות אופי אבדני ואיומי ההתאבדות. מספר הפניות לטיפול נפשי זינק, עד לקריסה ממש של שירותי בריאות הנפש. מבצע שומר החומות החמיר את המשבר עוד יותר.

משבר הקורונה: עובדי מד"א נערכים לבידוד חולים בבית מלון בתל אביב (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
משבר הקורונה: עובדי מד"א נערכים לבידוד חולים בבית מלון בתל אביב (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

למרות כל זאת, הנתונים מהמכון מראים כי גלי התחלואה בקורונה, הסגרים והמבצע לא הביאו לעלייה מיידית במספר ההתאבדויות, ואף להיפך. מספר המקרים ה"חשודים כהתאבדות" בשנים 2018 ו-2019, לפני המגפה, היה גבוה מזה של 2020 ו-2021.

יתרה מזאת: בשנתיים האחרונות, נרשמה ירידה משמעותית במספר המקרים המעלים חשד להתאבדות בכל החודשים שבהם נרשמה עלייה בתחלואה ("גלי הקורונה") ומגבלות הקורונה הוחמרו: מרץ-אפריל 2020, יולי-ספטמבר 2020, נובמבר 2020 עד פברואר 2021 ויולי-ספטמבר.

בחודשים הללו נתגלו 15-20 מקרים של חשד להתאבדות. בחודשים שבהם נרשמה ירידה בתחלואה ונעשו הקלות במגבלות מספר המקרים הללו עלה לשיעור הרגיל, 21-33 לחודש.

הנתונים הללו תואמים נתונים שהתקבלו ברחבי העולם, שהראו שבזמן המגפה לא נרשמה עלייה עולמית במספר ההתאבדויות. גם מחקר שפורסם בירחון המדעי לאנסט והתבסס על נתונים שנאספו ב-21 מדינות הראה שבאף אחת מהן לא נרשמה עלייה במספר ההתאבדויות בשנה הראשונה של המגפה.

הנתונים הללו אינם אמורים להוות סיבה לשאננות. כל אנשי המקצוע והמטפלים העוסקים בהתמודדות עם ההתאבדויות אומרים שבזמן משברים קשים, כמו מלחמות ומשברים כלכליים, נרשמת דווקא ירידה במספר ההתאבדויות, בשל תחושת החירום וההתגייסות, ואילו אחרי שהמשברים מסתיימים מתחילה עלייה חדה בשל ההתמודדות עם הקשיים שמתעוררים במשבר.

כבאי בבניין שספג פגיעה ישירה באשדוד במבצע שומר החומות, 17 במאי 2021 (צילום: מד"א)
כבאי בבניין שספג פגיעה ישירה באשדוד במבצע שומר החומות, 17 במאי 2021 (צילום: מד"א)

"הניסיון ממלחמות ומשברים כלכליים מראה שיש ירידה זמנית בהתאבדויות בזמן המשבר ועלייה חדה אחריו", אומר מנכ"ל ער"ן דוד קורן, "זה מה שקרה בזמן מבצעים בעזה, עמוד ענן, צוק איתן. אנחנו מניחים שזה המצב גם במשבר הקורונה".

"הבעיה שהמשבר הזה לא דומה לשום משבר לפניו. מעולם לא הוטל סגר כמו בקורונה, כבר הרבה שנים לא היו מגפות גדולות ולא הייתה תקופה ארוכה כל כך של טלטלות ושינויים קשים. אז אנחנו לא יודעים למה לצפות.

"נקודת האור היא שכיום, בניגוד למשברים קודמים, אנשים נוטים לדבר בפתיחות על המצוקות, לשתף ולבקש עזרה. יש מקום לקוות שזה ימנע מחלק מהאנשים במצוקה להתאבד".

"נקודת האור היא שכיום, בניגוד למשברים קודמים, אנשים נוטים לדבר בפתיחות על המצוקות, לשתף ולבקש עזרה. יש מקום לקוות שזה ימנע מחלק מהאנשים במצוקה להתאבד"

מנכ"ל עמותת ער"ן דוד קורן (צילום: עמוד הפייסבוק של ער"ן)
מנכ"ל עמותת ער"ן דוד קורן (צילום: עמוד הפייסבוק של ער"ן)

גל נסים-עמנואל, ומייסדת ומנכ"לית תנועת "מש"ה", העוסקת במניעת התאבדויות באמצעות מעורבות הקהילה, ומסייעת לאנשים שמשדרים מצוקה אבדנית ולמשפחות שחוששות מהתאבדות, אומרת דברים דומים.

"בזמן הסגרים היו התגייסות ותודעת חירום והנתונים הלא רשמיים הראו ירידה במספר ההתאבדויות. לצערי זה לא סוף פסוק. הקורונה והסגרים עשו שמות בנפשם של אנשים. הם החריפו מצוקות נפשיות קיימות ויצרו מצוקות אצל אנשים שמעולם לא היו במצוקה".

"בזמן הסגרים היו התגייסות ותודעת חירום והנתונים הראו ירידה במספר ההתאבדויות. לצערי זה לא סוף פסוק. הקורונה והסגרים עשו שמות בנפשם של אנשים"

נסים-עמנואל טוענת שמספר ההתאבדויות בישראל ובעולם גבוה בהרבה מזה שמדווח באופן רשמי, ושהנתונים – גם הנתונים הרשמיים המתפרסמים באיחור של שלוש שנים, הם "קצה קרחון".

גל ניסים-עמנואל, מנכ"לית תנועת מש"ה (צילום: יפעת רגב)
גל ניסים-עמנואל, מנכ"לית תנועת מש"ה (צילום: יפעת רגב)

לדבריה: "היום בישראל אין יכולת אמיתית לדעת כמה אנשים מתאבדים. הנתונים לא נאספים בזמן אמת, וגם כשהם מתפרסמים יש הטיית חסר של עשרות אחוזים. אנשים שהיקרים להם התאבדות חוששים לחשוף זאת בגלל הסטיגמות, החשיפה הרגשית, רגשי האשם והביטוח. הרשויות לא מעוניינות לחשוף מידע מסיבותיהן-שלהן, ובישראל יש גם סוגיות דתיות והלכתיות.

"אנחנו מהלכים בעלטה בתחום שזקוק לבהירות חד משמעית. נתונים הם התשתית ליצור שינוי ותיקון".

"אנחנו מהלכים בעלטה בתחום שזקוק לבהירות חד משמעית. נתונים הם התשתית ליצור שינוי ותיקון"

השבוע מצוין בעולם שבוע המודעות לאובדנות. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בעולם מתאבדים כ-700 אלף בני אדם בשנה והתאבדויות מהוות 1.3% ממקרי המוות. לפי הנתונים הרשמיים, שיעור ההתאבדויות בישראל נמוך ביחס לעולם.

לרגל שבוע המודעות לאבדנות, משרד הבריאות השיק אתר חדש של היחידה הלאומית למניעת אבדנות. האתר כולל מידע והכוונה על עזרה ראשונה למצבים של מצוקה אבדנית, מידע והכוונה לתמיכה במשפחות שכולות של מתאבדים, מידע על קבוצות סיכון להתאבדות, מידע למטפלים מקצועיים ולציבור הרחב על דרכים למניעת אבדנות בקהילה, מידע כללי על התאבדויות, ועוד.

אנשי זקא נושאים גופות של גבר ואישה בשנות ה-80 לחייהם שנמצאו מתים בביתם בגבעון החדשה, סמוך לירושלים. 17 ביוני 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
אנשי זקא נושאים גופות של גבר ואישה בשנות ה-80 לחייהם שנמצאו מתים בביתם בגבעון החדשה, סמוך לירושלים. 17 ביוני 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

גם ביחידה למניעת אובדנות של משרד הבריאות מזהירים שלא להתבשם מהעובדה שעד כה לא נרשמה עלייה בשיעורי ההתאבדות ומזהירים מפני עלייה כזאת בעתיד הקרוב.

באתר היחידה מצויין כי: "ההיסטוריה מלמדת כי במצבי חירום לאומיים כמו מלחמות ואסונות טבע ישנה ירידה בשיעורי ההתאבדות משום שהעיסוק בהתמודדות עם הסכנה גובר על התמקדות בכאב ומצוקה פנימיים. מצב זה מוכר כ- Pulling together effect. אולם לאחר חלוף המשבר, ישנה עלייה בשיעורי ההתאבדות. כך למשל התרחש לאחר תום כל אחת ממלחמות העולם".

"ההיסטוריה מלמדת כי במצבי חירום לאומיים כמו מלחמות ואסונות טבע ישנה ירידה בשיעורי ההתאבדות משום שהעיסוק בהתמודדות עם הסכנה גובר על התמקדות בכאב ומצוקה פנימיים"

"למגפת הקורונה היו השלכות רבות שגרמו לעלייה במצוקה הנפשית בציבור, עד עכשיו: החשש מההדבקה, המחלה עצמה, אבדן של קרובים,  בידוד, סגרים, והריחוק החברתי שהובילו לירידה במעגלי התמיכה החברתית ולבדידות, קשיי פרנסה עקב סגירת מקומות עבודה, ילדים ונוער ללא מסגרת חברתית, ערעור מערכות יחסים בתוך המשפחה עקב השהייה בבית, עומסים נפשיים על צוותי הרפואה והמטפלים וירידה בנגישות לשירותי רפואה ובריאות הנפש".

עוד 882 מילים
סגירה