בערב חג סוכות של ספטמבר 1993, קיבל ראש מרחב דרום בשב"כ אבי דיכטר טלפון מראש השירות יעקב פרי. "ראש הממשלה יצחק רבין מבקש שתבדוק מה מצבו של השייח' אחמד יאסין שנמצא במאסר. יש שמועות על התדרדרות במצבו הבריאותי".

הרקע לבקשה הייתה חוות דעת של שב"ס כי מצבו של השייח' ירוד וכי צריך לשחרר אותו כמחווה לראש הרשות הפלסטינית יאסר עראפת, ובכך תחסך מישראל בעיה אם ימות בכלא. דיכטר הגיע עם אחד מעוזריו לכלא אשמורת בבית ליד, שם חיכה לו יאסין עם אחד מהמטפלים שלו.

"אבו נביל, מה שלומך?" קידם יאסין את דיכטר, שכן היכרות רבת שנים הייתה בין השניים. לאחר שיחה של יותר משעה הם נפרדו ודיכטר מיהר לעדכן את ראש שב"כ וראש הממשלה: "כרופא, קשה לי להגדיר את מצבו הבריאותי של השייח' יאסין, אבל כאיש שב"כ שמכיר את השייח', אני יכול לומר שמצבו מצוין".

Embed from Getty Images

השייח' אחמד יאסין

הסיפור זה ממחיש אולי יותר מכל את מארג היחסים המיוחד בין שב"כ לפלסטינים באשר הם – במוקטעה או בכלא. הפגישה הראשונה של ראש שב"כ רונן בר עם ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) ברמאללה בחודש שעבר, זכתה השבוע לסיקור נרחב לאו דווקא מהסיבות נכונות, שהעיקרית בהן היא המתח הפוליטי והרגישות בתוך הקואליציה והאופוזיציה לכל פעולה שיכולה להתפרש כתהליך מדיני.

מבחינת בר, שצמח במערך המבצעי, הוא מחליף את הלחיצה על ההדק בלחיצת ידיים. זו הייתה פגישה ראשונה עם הראיס וסביר להניח שלא האחרונה. מאז חתימת הסכמי אוסלו, שב"כ ממלא תפקיד משמעותי ביחסים עם הרשות הפלסטינית. אחת הסיבות העיקריות לכך טמונה בנספח הביטחוני של ההסכם, שמקבע את התיאום הביטחוני בין הרשות לישראל.

מבחינת ראש שב"כ רונן בר, שצמח במערך המבצעי, הוא מחליף את הלחיצה על ההדק בלחיצת ידיים. זו הייתה פגישה ראשונה עם אבו מאזן וסביר להניח שלא האחרונה

בימי ערפאת והאינתיפאדה השנייה, המנגנון הזה חדל להתקיים כשחלק מאנשי המנגנונים משתתפים בפיגועים. דווקא בתקופת אבו מאזן, התיאום הביטחוני לבלב מחדש – אמנם עם לא מעט מורדות, אבל מעולם לא בוטל, כשהסיבה העיקרית טמונה בפלסטינים. מאז שהפת"ח איבד את רצועת עזה לחמאס, הממשק הביטחוני עם ישראל בהובלת שב"כ מנע הפיכה גם ביהודה ושומרון.

ראש שב"כ רונן בר (צילום: פלאש 90)

דווקא אבו מאזן, במהלך לא ברור, כמעט הביא על עצמו את השתלטות חמאס כשהכריז – ולמזלו נסוג אחר כך – על בחירות לפרלמנט הפלסטיני. במילים אחרות, שלא ינעמו לאוזן פלסטינית, ממשל אבו מאזן נשען לא מעט על כידוני שב"כ שדואג לנטרל מבעוד מועד כל ניסיון התקוממות של חמאס.

כך, למשל, קרה ב-2014, במקביל לחטיפת הנערים ומבצע "צוק איתן". ישראל חשפה אז בגדה תשתית עצומה של חמאס, שעמדה לבצע סדרת פיגועים בישראל וגם נגד הרשות הפלסטינית במטרה להביא לנפילתה. 93 פעילי חמאס נעצרו בלילה אחד, כשבכירי שב"כ הם שמעדכנים את אבו מאזן בפרטי התכנון של חמאס, שבנה את התשתית דרך מנגנון התמיכה החברתית שלו – הדעוה.

לא בכדי ראש שב"כ מנהל את הקשר הזה, בדרך כלל באופן ישיר. מבחינת ישראל מדובר במנגנון נוח מאוד להעברת מסרים, גם אם הם לא ביטחוניים, שכן ראש שב"כ נתפס בצד השני כגורם לא פוליטי ויותר מעשי. כך, למשל, בסדרת הפגישות בין ראש שב"כ הקודם נדב ארגמן לאבו מאזן, היה זה ארגמן שהעביר גם מסר מדיני, לבל תפנה הרשות הפלסטינית לבית הדין בהאג.

לא בכדי ראש שב"כ מנהל את הקשר הזה, בדרך כלל באופן ישיר. מבחינת ישראל מדובר במנגנון נוח מאוד להעברת מסרים, גם אם הם לא ביטחוניים, שכן ראש שב"כ נתפס בצד השני כגורם לא פוליטי ויותר מעשי

יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

בכלל, לא פעם הקשר האישי בין ראש שירות ביטחוני – מוסד או שב"כ – למנהיגים ערבים יכול להניב פירות.

אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא ניסיון החיסול של חאלד משעל בירדן ב-1997. חוסיין מלך ירדן זעם על נתניהו וראש המוסד דני יתום, וסירב לדבר עם ישראל במשך יממה מותחת.

השליח שנבחר – ויש האומרים על ידי המלך עצמו – היה אפרים הלוי, ראש המוסד לשעבר שהמלך העריך מאוד. הלוי "תפר" את העסקה מול ירדן שבסופה הוטסה התרופה שהותירה את משעל בחיים ושוחררו עצירים בירדן וישראל – בעמאן לוחמי המוסד, ובישראל השייח' אחמד יאסין, זה שדיכטר פגש בכלא.

ואם בירדן עסקינן, הרי שללבה הרותחת הזו, של כן-או-לא תהליך מדיני, השתרבב גם היורש של חוסיין – המלך עבדאללה, שאירח לאחרונה בארמונו את עבאס, מנסור לא מחמוד.

הרבה מאוד גבות הורמו לנוכח הפגישה הזו, שבה ראש בית המלוכה ההאשמי מארח נציג של האחים המוסלמים. אך על פניו, נראה שמבחינת המלך מדובר במצב של win-win. הוא מארח נציג בכיר מהמגזר הערבי – מה שיכול לקנות לו אהדה בקרב ערביי ישראל, במיוחד כמי שמחזיק את השליטה על ההקדש בהר הבית.

מלך ירדן עבדאללה ויושב ראש רע"ם מנסור עבאס בפגישתם בארמון בעמאן, 9 בנובמבר 2021 (צילום: סוכנות הידיעות של ירדן)

יתרון נוסף מבחינת המלך עבדאללה היא יכולת השפעה מבפנים על ממשלת ישראל, במיוחד בהרכב הנוכחי – הסחיט והלחיץ – של 61 חברי כנסת. לכן, הוויכוח האם יו"ר רע"ם העביר מסר מדיני או לא, הוא בעיקר שטחי.

האוזן הכרויה בתוך הממשלה לאינטרס הירדני הוא ההישג או הסכנה – תלוי את מי שואלים. מהצד השני, גם עבאס הרוויח בפגישה הזו המון. הוא סלל ציר ישיר למי שמחזיק את מפתחות הר הבית, הישג לא מבוטל למי שמנסה לבסס את מעמדו בחברה הערבית מול הרשימה המשותפת.

גם עבאס הרוויח בפגישה הזו המון. הוא סלל ציר ישיר למי שמחזיק את מפתחות הר הבית, הישג לא מבוטל למי שמנסה לבסס את מעמדו בחברה הערבית מול הרשימה המשותפת