הממשלה תדון בהחמרתו ובהארכתו של חוק הסמכויות המיוחדות

ראש הממשלה נפתלי בנט בדיון של קבינט הקורונה, 3 באוקטובר 2021 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)
קובי גדעון, לע"מ
ראש הממשלה נפתלי בנט בדיון של קבינט הקורונה, 3 באוקטובר 2021

ביום שני הקרוב תדון ועדת חוקה ומשפט בהצעת החוק לתיקון של ״חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקרונה״.

ראשית, החוק מבקש להאריך את תוקפו – על מכלול הסמכויות, תיקוני החוק והחוקים החריגים שנגזרים ממנו – עד סוף דצמבר 2022. שנתיים אחרי תחילת הפנדמיה, עם אחוזי התחסנות גבוהים, חיסון לילדים מגיל 5 ומעלה, תו ירוק שכבר מיושם ונאכף, נסיון קליני מצטבר של צוותים רפואיים בטיפול בקורונה ונסיון ניהולי מצטבר של הממשלה, הרשויות המקומיות, גורמי אכיפה וכן הלאה – למעשה חיי שגרה לצד הקורונה – הממשלה מבקשת לחוקק לעצמה סמכויות חריגות (אף יותר מבעבר) ליותר משנה, כאילו רק פרצה המגפה.

חוק הסמכויות המיוחדות מבקש להאריך את תוקפו – על מכלול הסמכויות, תיקוני החוק והחוקים החריגים שנגזרים ממנו – עד סוף דצמבר 2022. הממשלה מבקשת לעצמה סמכויות חריגות כאילו רק פרצה המגפה

באותה רוח, החוק המורחב מבקש להאריך את הכח להכריז על מצב חירום לתקופה של 4 חודשים ולא 60 יום כפי שמוגדר בחוק המקורי, להכפיל את השעיית הפיקוח הפרלמנטרי על החלטות הממשלה מ-24 שעות ל-48 שעות ועוד הארכות והרחבות שמסירות את המכשול הדמוקרטי.

חשוב להדגיש שהארכת מצב חירום (בין אם בהכרזה או בעצם העברת חוק הסמכויות שמניח מצב חירום) היא למעשה השעייה של הדמוקרטיה. בעוד שמצב חירום כגון פרוץ מגפה או פרוץ מלחמה בהחלט יכול להצדיק ״הלוואה״ זמנית וזהירה של חירויות מידי הציבור לידי הממשלה, בחוק הזה הממשלה למעשה מודיעה לציבור שהיא כבר אינה רואה בכח שלקחה לעצמה הלוואה מהציבור שעליה להחזיר. נהפוך הוא, היא עכשיו דורשת מהציבור גם לשלם לה ריבית על ההלוואה שהיא לקחה.

החוק אמנם מבטל את האפשרות להגביל את זכות ההפגנה ב״מצב חירום מיוחד״ (אולי כי ראש הממשלה לא נאשם בפלילים), אבל באותה נשימה מתקבעות בחוק באופן חסר תקדים שלילת חירויות, אכיפה דרקונית (כולל צו מנהלי לסגירת עסק שלא פעל ביסודיות מספקת לאכיפת התו הירוק), והלאמה גובלת בביזאר של הפרט ופרטיותו.

כך למשל הממשלה מבקשת משום מה לקבוע בחוק סמכויות מיוחדות עד תום 2022 שקטין מעל גיל 14 לא יזדקק להסכמת הורים כדי להיות במעקב דיגיטלי, או שמידע על מתחסנים יעבור ישירות לידי מנהלות בתי ספר.

החוק אף שוקל להפוך אי-ביצוע בדיקה לעבירה פלילית. כמה מקרים כאלו היו, עד שמעבר לחובת בידוד, עטיית מסיכה, תו ירוק וחיסון מרבית האוכלוסיה – הממשלה עוד רוצה לקבוע בחוק שאי-ביצוע בדיקה רפואית זה מעשה פלילי?

הארכת מצב חירום היא השעיית הדמוקרטיה. במצב חירום כמו פרוץ מגפה או מלחמה בהחלט יכול להצדיק ״הלוואה״ זמנית וזהירה של חירויות מהציבור לממשלה, אך בחוק זה הממשלה מבטלת את הצורך להחזירה

הפער בין שגרת החיים לצד הקורונה ובין החוק, שכתוב כאילו מתוך בונקר בדקות הראשונות להפגזת פתע, זועקת אפילו בזמן ההפצה המקוצר שניתן לציבור כדי להגיב אליו. עם זאת, 16,719 איש ואשה הגיבו, רובם.ן עם התנגדויות חריפות.

שנתיים לתוך משבר הקורונה, עם נסיון וכלים טכנולוגים וניהוליים רבי עוצמה, ובוודאי עם ממשלה חדשה שלכאורה אינה מנסה למנף את המגפה תוך ניגוד עניינים כדי להמלט מאימת הדין, נשאלת השאלה מדוע הרחבת הסמכויות ושלילת החירויות – שיתכן שחלקן רע זמני הכרחי – אינה נשענת על קריטריונים שקופים ובני מדידה.

מדוע הממשלה הזו מבקשת לעצמה את הסמכות להגביל באופן קיצוני זכויות אזרח ואדם לתקופה של יותר משנה, בלי שום דין וחשבון לציבור על בסיס מה?

מדוע הממשלה הזו מבקשת להרחיב חוק שנולד בחטא, תוך ניגוד עניינים, מבלי לבצע את התיקון החשוב ביותר שממשלה ששואפת להיות דמוקרטית היתה חייבת לפתוח בו: פרמטרים שקופים ומדידים.

בלי שמוגדר באיזה מצב – מוגדר בפירוט על ידי קריטריונים שקופים ומדידים (חולים קשה, מכונות הנשמה, תפוסת מיטות וכן הלאה) – מופעל מצב חירום?
בלי שמוגדר מאיזה מצב – מוגדר בפירוט על ידי קריטריונים שקופים ומדידים – מוסר מצב החירום?

בלי שהממשלה הזו מגדירה בחוק הסמכויות המיוחדות את הקריטריונים השקופים ומדידים שמפעילים את מצב חירום, מפעילים כל מגבלה, כל שלילת חירות או זכות, כל חוק שנגזר וכל סנקציה או ענישה על אזרחים ואזרחיות במסגרת שמירה על הציבור מתחלואה ומוות מקורונה – החוק על כל סעיפיו הוא השעייה חד משמעית של הדמוקרטיה תחת כסות אפלה, פרוצה לחלוטין לניצול לרעה.

הפער בין שגרת החיים לצד הקורונה ובין החוק, שכתוב כאילו מתוך בונקר בדקות הראשונות להפגזת פתע, זועקת אפילו בזמן ההפצה המקוצר שניתן לציבור כדי להגיב אליו. עם זאת, 16,719 הגיבו, רובם בחריפות

דווקא מי שרוצים ורוצות להאמין שהממשלה הזו אינה פועלת ממניעים זרים בכל הקשור לקורונה, כפי שהיה ניתן לחשוד בקודמתה, חייבים וחייבות לדרוש שהממשלה הזו תבדל את עצמה בכך שתפסיק להדליק ולכבות את כבוד האדם וחירותו, את השפיות והשגרה והבטחון בחברה, שוב ושוב בחדרי חדרים, באפלה, תחת צנזורה, ללא דין וחשבון, ללא פג תוקף וללא הכרה בכך שכל הסמכויות האלו ניתנו לממשלה, בנסיבות חריגות, אך ורק בהלוואה ולא כמתנה.
Absolute power corrupts absolutely. כוח מוחלט משחית באופן מוחלט.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם. Nitzan Waisberg is a design thinking specialist, lecturing and advising various organization. She is also a social and political activist in the field of education. She served as a Consulting Professor at the Stanford University d.school before returning to her homeland to find it almost unrecognizable. She lives in Hod-HaSharon with her husband and their four children.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5
גם אני מצפה מממשלת השינוי לנהוג משנה זהירות בדמוקרטיה השברירית שלנו ולהימנע מלחוקק חוק זה. הדמוקרטיה היא חיה נדירה. אנחנו צריכים להבין את זה, ולהוקיר את העובדה שנפל בחלקנו המזל לחיות במ... המשך קריאה

גם אני מצפה מממשלת השינוי לנהוג משנה זהירות בדמוקרטיה השברירית שלנו ולהימנע מלחוקק חוק זה.
הדמוקרטיה היא חיה נדירה. אנחנו צריכים להבין את זה, ולהוקיר את העובדה שנפל בחלקנו המזל לחיות במדינה דמוקרטית, פסיק בהסטוריה האנושית, בזמן ובמקום.
אבדן הדמוקרטיה הוא אקט של חורבן. עלינו לעשות הכל כדי לשמור עליה ולהגן עליה.

עוד 722 מילים ו-5 תגובות
סגירה