כשדן גורלנק עלה לישראל מאוסטרליה ב-2012 הוא לא תיאר לעצמו שהוא עתיד ליטול חלק בהונאת אינטרנט בינלאומית. "תמיד רציתי לעלות לישראל", אומר גורלנק, שלמד בבית ספר יהודי בסידני. הוא עבד באדמיניסטרציה במפעל באוסטרליה, כשלפתע המנהל שלו נפטר. בגיל 28 הבין שזה הזמן לעלות לארץ. "חשבתי, 'אני חופשי, חסר מחוייבויות, אני יכול לנסוע'".
גורלנק נרשם ללימודי עברית באולפן עציון ואז עבר לתל אביב השוקקת, שם עבד בעבודות מזדמנות בשכר מינימום של 25 ש"ח לשעה: קוצץ ירקות במסעדה, נהג של נכה, משמרת לילה בדוכן נקניקיות.
אבל גורלנק לא הצליח לשרוד בעיר שבה השכירות בגובה השמיים ויוקר המחיה יחסית למשכורת שנייה רק ליפן. הוא שמע שבתעשייה בשם 'אופציות בינאריות' משלמים פי שניים ממה שהרוויח בתוספת עמלות.
"ברגע שהתחלתי לחפש עבודה, התחלתי לקבל טלפונים כל יום מחברות של אופציות בינאריות", נזכר. "הם שולטים במודעות הדרושים".
גורלנק גם לא התקשה למצוא עבודה. "אתה נכנס והם עושים הצגה שלמה כאילו שהם שוקלים אם הם באמת רוצים אותך או לא. אבל הם רוצים אותך".
ביום שבו גורלנק נכנס למשרדים המפוארים של מעסיקו החדש בהרצליה פיתוח, הוא ידע שהצליח. "היה קפה טרי, אוכל בחינם", גורלנק אומר. "המשכורת שלי הייתה 7,500 ש"ח בחודש בתוספת עמלות".
גורלנק ישב במוקד טלפוני עם כ-50 עובדים נוספים, רבים מתוכם עולים חדשים השולטים במגוון שפות. תפקידו היה להתקשר לאנשים מכל העולם ולשכנע אותם 'להשקיע' במוצר כלכלי כביכול שנקרא 'אופציות בינאריות'. את הלקוחות עודדו לתת פיקדון – זאת אומרת, לשלוח כסף לחברה – ואז להשתמש בכסף הזה כדי 'לסחור'. הלקוחות היו צריכים להעריך אם מטבע או סחורה יעלו או ירדו בשווקים הבין-לאומיים תוך זמן קצר וקצוב. אם העריכו נכון, הם זכו בכסף – בין 30 ל-80 אחוז מהסכום שהפקידו. במקרה שטעו הם הפסידו את כל הסכום ששמו על אותה 'עסקה'. מהר מאד גורלנק ראה שככל שהלקוחות מבצעים יותר עסקאות, כך גברו הסיכויים שיפסידו את כל ההפקדה הראשונית שלהם.
הורו לגורלנק להציג את האופציה הבינארית בתור 'השקעה' ואת עצמו בתור 'ברוקר' אף על פי שידע שברוב הסיכויים יפסידו את כל כספם. "הלקוח לא באמת רוכש משהו. מה שהוא קונה זאת הבטחה מהחברה שלנו שנשלם לו. זה הימורים ואנחנו סוכני ההימורים", הוא אומר היום.
לפני תחילת העבודה, החברה נתנה לגורלנק קורס שיווק במשך שבוע, שבו הוא רכש מספיק ידע כלכלי כדי להישמע אמין באזני לקוח שידע פחות ממנו. הוא גם קיבל הדרכה בטקטיקות מכירה אינטנסיביות.
"הם לימדו אותנו איך לגרום לאנשים אי-נעימות, איך לענות להתנגדויות, איך להשאיר אותם על הקו".
לקורס ההכשרה קראו "קורס המרה" והמטרה הייתה ללמוד איך להפוך לקוח פוטנציאלי ללקוח ממש על ידי תשלום הפקדה ראשונית. בחברה שלו, לאנשי מכירות היה אסור לקבל הפקדות הנמוכות מ-250$.
במהלך קורס המכירות, הנהלת החברה נתנה לגורלנק עצה שלאחר מכן שבה להטריד אותו. "אמרו לנו להשאיר את המצפון בדלת".
האם זה חוקי?
ככל שעברו השבועות, עלו לגורלנק יותר ויותר שאלות – שאלות שהדגישו את השאול הכלכלי הביזארי שאליו נכנס.
למה לא ידע את שמות המשפחה של המנהלים שלו? למה נאסר על העובדים לדבר בעברית או להביא טלפונים ניידים למוקד הטלפוני? מי מנכ"ל החברה? למה לצוות הערבי-ישראלי של החברה הותר למכור אופציות בינאריות במקומות כמו ערב הסעודית בזמן שמדינות אחרות דוגמת ישראל, ארה"ב ואיראן היו מחוץ לתחום?
גרוע מכך, גורלנק התחיל לחשוד שמעבר לסיכויים הגרועים של הלקוחות להרוויח כסף כלשהו, ומעבר לטקטיקות המכירה האגרסיביות, מה שהחברה עושה היה ממש פלילי.
למשל, כל איש מכירות התבקש להמציא שם וביוגרפיה מזוייפים. המוקד הטלפוני השתמש בטכנולוגיית VoIP, המעבירה דיבור דרך האינטרנט והמציגה מספר מקומי ללקוחות בכל מקום בעולם. באתר החברה נרשמה כתובת בקפריסין.
"אמרו לי להגיד לאנשים שיש לי שנים של ניסיון בשוק, ושלמדתי באוקספורד ועבדתי ב'בנק אוף סקוטלנד'".
במהלך קורס המכירות, הנהלת החברה נתנה לגורלנק עצה שלאחר מכן שבה להטריד אותו. "אמרו לנו להשאיר את המצפון בדלת".
גורלנק אומר שנאמר לו להציג את עצמו כברוקר המקבל עמלה על המסחר ולהדגיש כמה כסף הלקוח יכול להרוויח תוך המעטת הסיכון. למעשה, במקום לעזור ללקוחות לעשות עסקאות חכמים, האינטרס האמיתי של ה"ברוקר" היה לגרום להם לחיזוי לא מוצלח ולהפסדת הכספים.
גורלנק אמר שהוא גם חש חוסר נוחות גובר ממה שקרה כשלקוחות ניסו להפסיק, שאז התבקשו למלא הרבה ניירת.
"היינו אומרים, 'אתה רוצה למשוך? בסדר. אנחנו צריכים לוודא את הזהות שלך לפני שנוכל לשחרר את הכספים. אתה צריך לשלוח לנו צילום של חשבון ביתי, רישיון נהיגה, תצלום דרכון, כרטיס אשראי'" – אין צורך לומר שדרישות אלה לא הוזכרו בזמן שהלקוח השקיע את כסף.
בזמן שהלקוח אסף והכין את הניירת, היה מתקשר אליו סוכן 'שימור' ויחד היו עוברים על העסקאות, כביכול כדי להבין מה השתבש ותוך כדי שיכנוע הלקוח להמשיך לסחור. "יכלנו למשוך את הסחבת הזאת הרבה מאד זמן".
אם הלקוח היה מתעקש, סיפר גורלנק, במקרים רבים החברה הייתה מפסיקה לענות לו לטלפונים או שולחת לו מייל הטוען ש "אנחנו חושדים בך בהונאה" ומקפיאה את כל הכספים שלו. הלקוח לא ידע את השם והמיקום האמיתיים של סוכן המכירות שלו ולכן "לא היה לו לאן לפנות כדי לקבל את הכסף חזרה", מסביר גורלנק.
אך החלק העגום ביותר עבור העולה הצעיר היה כשביקש כסף מאנשים שעשו רושם של עניים או מדוכאים.
"הם מאמינים שהם עושים משהו טוב. הם משקיעים, עושים משהו אחראי. והם לא. כל סיפור הוא עצוב. לכל אחד יש אנשים שתלויים בהם. הרבה אנשים סוף סוף חוזרים לעמוד על הרגליים אחרי בעיית סמים או משהו".
הסיפור הקשה ביותר היה כאשר לקוח אמר לו, "אני בבית חולים".
"כשמישהו אומר, 'אני בבית חולים ויש לי סרטן', אנחנו עדיין אמורים למכור להם. אבל כל פעם הייתי משבש את המכירה. לא יכולתי לעשות את זה".
תעשייה ענקית ומושחתת
אם תדפיסו את המילים "אופציות בינאריות" או "פורקס" בקבוצות פייסבוק המכוונות לעולים חדשים, תתקלו במאות שרשורים סוערים.
"האם מישהו מכם המעורב בפורקס / אופציות בינאריות מבין שזה עסק מאד לא מוסדר המשדל אנשים מוטעים או חסרי השכלה להימורים?" כתוב בפוסט לדוגמה מקבוצת "תל אביב הסודית" הפופולרית.
"למה באים אליי בטענות שאני מוכר משהו לאנשים טפשים?" עונה מישהי. "אם מישהו מעל גיל 18 ורוצה אלכוהול, סיגריות, סכין, חשבון של אופציות בינאריות, זאת האחריות שלו".
"האם היית מוכרת את זה לסבתא שלך?" יורה חזרה כותב הפוסט המקורי.
בקבוצת הפייסבוק "התנועה להשארת עולים חדשים בארץ", אשה כותבת: "שלום לכולם, מישהו יכול להסביר לי מה הם עבודות בפורקס ואופציות בינאריות ולמה אנשים כל כך מתנגדים לעבודה הזאת בארץ?"
"זהו תחום מגונה", כתוב באחת התשובות. "עשיתי את זה ואני מרגיש רק בושה ושנאה עצמית על הטרדת אנשים שמעולם לא ביקשו את השיחה הזאת וניסיון להוציא מהם כספים שרוב הסיכויים שבחיים לא יקבלו חזרה".
"אם אתה לא אוהב את זה, אל תתעסק בזה", עונה מישהו אחר. "תעבוד במה שנחשב בעיניך עבודה 'ישרה', תרוויח את ה-6,000 ש"ח שלך בחודש, תוציא חצי על שכירות ותחיה כמו מכרסם ממה שנשאר". הוא ממשיך, "אני ותעשיות הבינארי והפורקס משלמים 50% מס מהמשכורות שלנו כדי לשלם לך על הביטוח הרפואי, הביטוח הלאומי והביטחון. אני יכול לדבר בשם כולנו, אנחנו לא צריכים שתשפוט אותנו".
נראה שאף אחד לא יודע מה הגודל המדויק של תעשיות האופציות הבינאריות והפורקס בישראל. אפילו לא הרשות לניירות ערך אשר, כשנשאלו, ענו בהודעת טקסט – "מכיוון שהתעשייה עדיין לא מוסדרת, אין לנו תמונה כוללת".
אך הערכות זהירות מעריכות כי מספר האנשים המועסקים בתעשייה עומד על כמה אלפים, רובם בתל אביב וערי הסביבה דוגמת הרצליה ורמת גן. ההכנסה השנתית בין מאות מיליוני דולרים למיליארדים.
באופן כללי, המונח פורקס מתייחס לרוב לסחר לגיטימי במטבע חוץ ואילו אופציות בינאריות הם כלי פיננסי. בשיח הרווח בישראל יש נטייה לקשור יחד 'אופציות בינאריות' ו'פורקס' כחלק מאותה תעשייה. כאשר ישראלים מתייחסים לחברות פורקס, פעמים רבות הם מתכוונים לחברות ה'סוחרות' אופציות בינאריות על מטבעות. לפעמים המונחים פורקס ואופציות בינאריות משמשות בערבוביה כדי להתייחס לעסקאות מהירות של הכול-או-כלום במגוון נכסים.
לטיימס אוף ישראל נאמר שתהליך ה"מסחר" יכול לעבוד בצורה כזאת. לאחר שהעבירו את ההפקדה הפיננסית שלהם לחברה, הלקוחות נרשמים לתוכנת סחר מקוון, כפי שהורו להם אנשי המכירות של החברה. בתוכנה הם שמים כסף על תחזית כי מחיר המטבע או הסחורה תעלה או תרד בשווקים הבין-לאומיים תוך, נניח, חמש הדקות הקרובות. אם הלקוח חזה נכון, הוא מרוויח אחוז מסויים והחברה מפסידה כסף. אם הלקוח טועה, הוא מפסיד את כל הכסף ששם על העסקה, והחברה שומרת אותו לעצמה. סוחרי אופציות מקצועיים איתם התייעצו הטיימס אוף ישראל אמרו שאפילו גאון פיננסי לא יכול לחזות בביטחון כלשהו מה יעשה, למשל, מחיר הזהב בחמש הדקות הבאות; במקום השקעה, הסחר הוא למעשה לא יותר מאשר הימור.
הייצוג המוטעה של הימורים בתור השקעה אחראית היא חמורה לכשעצמה. מה שיותר גרוע ומושחת באופן בוטה, כך נאמר לטיימס אוף ישראל, זה שבחברות מסויימות בעל הבית מסדר את העסקה תוך שימוש במגוון תחבולות. התשלום האפשרי לחיזוי מוצלח מחושב באופן מורכב ומעורפל המבטיח את הקטנת ההפסד לחברה. אם נכס מתנהג באופן צפוי – למשל, מחיר הנחושת מתחיל לעלות בעקבות רעש אדמה בצ'ילה – החברה תמשוך את הנכס הזה מהתוכנה המקוונת. בחלק מחברות האופציות הבינאריות, התוכנה המקוונת מתוכנתת להראות תוצאות כוזבות המבטיחות את הפסד הלקוח.
השערות לגבי מספר חברות האופציות הבינאריות והפורקס בישראל נעות בין 20 לכמה מאות. חברת המחקר IVC, חברה המספקת מידע על המגזר הטכנולוגי בארץ, העריכה בשנתון שלה ל-2015 כי יש 100 חברות סחר מקוונות בארץ, מתוכם הרוב המכריע עוסקות בפורקס ואופציות בינאריות. חברת IVC מעריכה כי חברות אלה מעסיקות מעל 2,800 אנשים בארץ. אולם השנתון מצהיר כי "קשה להעריך את הגודל האמיתי של תעשיית הסחר הפיננסי המקוון בישראל", וזאת מפני שהתעשייה שומרת על 'פרופיל נמוך' וגם כי 'פעמים רבות הקשר לישראל אינו ניכר".
דו"ח על תעשיית האינטרנט בישראל משנת 2014 שנערך על ידי TheTime, חממת סטארט-אפ, טוען כי מתוך תשעים חברות האינטרנט הישראליות בעלות הכנסה של 10 מיליון דולר או יותר בשנה, 15 היו תוכנות לסחר מקוון, רבות מהן סוחרות במניות פורקס או אופציות בינאריות. הערכות הכנסה לגבי שלוש מתוכן, הם של לפחות 100 מיליון דולר בשנה. כמה מהחברות האחרות ברשימה כוללות את 'איי-פורקס', 'בי-פורקס', 'אני אופשן', 'פורקס-פלייס', 'אופשן-ביט' ו'בנק די בינארי'. על בסיס הערכות אלו, תעשיות הפורקס והאופציות הבינאריות בישראל מגלגלות כל שנה מאות מיליוני דולרים, ואולי אפילו מיליארדי דולרים.
כמה מתוכם עוסקים בהונאה?
אפשר רק לנחש מהו אחוז החברות לסחר פיננסי מקוון המיישמות נוהלי עבודה הנוגדות את האתיקה והחוק והמהוות הונאה. הבחנה אחת שנעשתה על ידי רבים מהמראויינים לכתבה זו הייתה בין חברות מוסדרות ובלתי מוסדרות.
כמה חברות גדולות המוכרות יותר נוסדו על ידי ישראלים או המנהלות פעולות או סחר משמעותיים בישראל אבל הן מוסדרות בקפריסין. זה מקנה להם רישיון למכור מוצרים פיננסיים במדינות מסויימות באיחוד האירופי גם אם אינן מוסדרות באותן מדינות.
אולם רבות מחברות הפורקס או האופציות הבינאריות הפועלות בישראל אינן מוסדרות. סם כ. (שם בדוי), עולה חדש מארצות הברית, מתאר את החוויה שלו כשעבד בחברת אופציות בינראיות לא מוסדרת בקיץ שעבר.
"הם מאד, מאד מקשות על הלקוחות למשוך את הכסף שלהם", אומר סם, אשר עבד בשירות לקוחות ושמו שמור במערכת, לבקשתו.
"אתה צריך למצוא עותק של רישיון הנהיגה שלך, עותק של חשבון ביתי ויש כל כך הרבה חוקים ודרישות. חצי מהשיחות שנאלצתי להתמודד איתם היו רק אנשים שהתלוננו ואמרו שעברו חודשים ושהם צריכים את הכסף עכשיו. אני צריך את הכסף כדי לשלם על דבר כזה או אחר. בעצם החברה פשוט מסרבת לוותר על הכסף".
למעשה, סם אומר כי הוא "לא יכול לאשר" שלקוח כלשהו אי-פעם קיבל תשלום או משך את הכספים שלו במשך החודשים המעטים שבהם עבד בחברה.
"אנשים היו מתקשרים ומתקשרים. ובשלב מסוים, אחד המנהלים שלי היה אומר, 'אל תענה יותר לשיחות מאותו אדם ותסגור את החשבון שלו'. היו אומרים, 'סיימנו איתו וכל הכסף לא חשוב. אל תיקח ממנו שיחות יותר'".
רוב הלקוחות בחברה של סם היו מארצות הברית, למרות שבארה"ב החוק אוסר על חברות למכור אופציות בינאריות ללקוחות אמריקאיים בדרך זו. לקוחות נוספים היו מאפריקה, קטאר וערב הסעודית. רבים מהם הקליקו על מודעה ששיווקה דרכים "להרוויח כסף מהבית" או צפו בוידיאו שהבטיח לגלות אסטרטגיות השקעה סודיות.
"רובם היו נראים… הטיפש הסטריאוטיפי", נזכר סם. "אתה אפילו לא תופס שאנשים כאלה קיימים מחוץ לסרטים. הם ממש מאמינים שהם יהיו מיליונרים רק מלעשות את זה. וזה כמעט עצוב".
כשנשאל לגבי המנהלים שלו, סם אמר שהם היו ישראלים צעירים שכנראה חשבו שזה מדליק לעבוד על אנשים.
"היה נראה כאילו הם עכשיו ראו את 'הזאבים מוול סטריט' ורצו להיות כמו הדמויות. השיחות ביניהם היו בסגנון, 'וואלה, אני לא מאמין שהוא נפל בפח הזה, לא מאמין ששכנעת אותו להשקיע 300$'".
סם אומר שאחד המנהלים שלו היה ממש מצטט מילה במילה את נאום שיווק המכירות של ליאונרדו דיקפריו מהסרט כשניסה למכור אופציות בינאריות.
"שלום ג'ון, מה שלומך היום? כתבת לחברה שלי לפני כמה שבועות, ביקשת מידע על מניה שיש לה פוטנציאל רווח ענק עם מעט מאד סיכוני ירידה', הוא היה מצטט מהזיכרון, 'האם זה מזכיר לך משהו?'"
"חשבתי שזה די פתטי, למען האמת", נזכר סם.
מניפולציות של תוכנה
ב-2013 ארצות הברית הוציאה את שיווק האופציות הבינאריות לאזרחיה מחוץ לחוק, חוץ ממספר קטן מאד של בורסות מוסדרות. באתר של הועדה לסחר בסחורות עתידיות (CFTC – Commodity Futures Trading Commission), סוכנות עצמאית של ממשלת ארה"ב, מתריעים משקיעים על "מזימות הונאה העוסקות באופציות בינאריות ותוכנות הסחר שלהן. מזימות אלה כוללות לכאורה סירוב לזכות חשבונות של לקוחות, הכחשת החזרת כספים, גניבת זהות, ומניפולציות של תוכנות כדי לייצר הפסדי סחר".
"סחר באופציות בינאריות יכול להיות הצעה מסוכנת ביותר", מזהיר אתר האינטרנט של סוכנות מוסדרת אחרת הממוקמת בארה"ב, הרשות המסדרת של התעשיה הפיננסית (FINRA – Financial Industry Regulatory Authority). "שלא כמו סוגים אחרים של חוזי אופציות", אומרים ב-FINRA, מלכ"ר המווסת חברות מסחר ושוקי חליפין החברות בו, "אופציות בינאריות הם הצעות של הכל-או-כלום. כאשר אופציה בינארית פוקעת, היא מרוויחה כמות כסף קבועה מראש או כלום ואז המשקיע מפסיד את כל ההשקעה. סחר באופציות בינאריות נעשה עוד יותר מסוכן בגלל מזימות הונאה, שהמקור של רבים מהם הוא מחוץ לארה"ב".
בישראל, הרבה מחברות 'הפורקס' לכאורה מוכרות למעשה אופציות בינאריות, מה שאומר שלקוח מהמר אם מטבע מסויים יעלה או ירד אבל לא קונה את המטבע, כך מסביר ל'טיימס אוף ישראל' ג'ארד ק., ברוקר לשעבר מוול סטריט.
"הפורקס המסורתי הוא שאני קונה ב-3.50 ומוכר ב-3.60. פורקס בינארי (זאת אומרת, פורקס בעולם של אופציות בינאריות) אומר, 'אם זה עולה ל-3.60 אני זוכה בכסף, נניח 20% יותר משהימרתי, אבל אם זה עומד על 3.50 או פחות, הפסדתי".
גרהם פ., העובד כרגע בשיווק בחברת אופציות בינאריות גדולה המוסדרת בקפריסין והממוקמת בתל אביב, אומר שהוא יודע שנעשים ניסיונות לעשות מניפולציות על תוכנות כפי שתואר על ידי ה-CFTC – התערבות צינית של חברות אופציות בינאריות כדי לוודא שהם יזכו, המקבילה בתעשיה של רולטה מוטה.
אני פונה לרגולטור האמון על פיקוח על שירותים בנקאיים ולוועדת הכספים של הכנסת האמונה על חקיקה והסדרה של התחום הפיננסי במדינת ישראל, בקריאה לפעול במיידי ובעוצמה ולעצור גל הביזה, הגניבה, המירמה והלבנת הון, פשע בקנה-מידה בין-לאומי המנוהל ומתופעל מישראל, הפוגע באלפי לקוחות ובעיקר באזרחים של עשרות מדינות. — אריאל מרום
"דיברתי עם אדם שעלתה אפשרות שאעבוד איתו, והוא בעצם פיתח תוכנה לאופציות בינאריות. הוא אמר שכל מי שהוא פגש והתעניין לרכוש ממנו את התוכנה (כדי להקים חברה משלו) רצה שהוא יכניס דלת אחורית".
כשהוא אומר "דלת אחורית", גרהם מתכוון שהחברות רוצות להיות מסוגלות לערוך מניפולציות על 'סחר' בדקה ה-90 אם נראה שלקוח או קבוצה של לקוחות מרוויחים יותר מדי.
"בוא נגיד שמסיבה מסויימת 70 אחוז מהסוחרים מהמרים שמחיר השמן יעלה. במקרה כזה החברות אומרות, 'רגע, אם נגרום ל-30 אחוז בלבד לזכות, נוכל לשמור אצלנו הרבה יותר כסף'. והאלגוריתם עושה את זה. קל מאד לומר ללקוח, 'אה, הקו נפל מעט מתחת לפוזיציה שלך'."
אם הלקוח מביא הוכחות שמחיר השמן באמת עלה לאן שחזו שיעלה, החברה תפנה אותו לאותיות הקטנות, שם כתוב כי לחברה יש אלגוריתמים משלה העלולים להיות שונים מזמן אמת.
"שערי מסחר המוקצים לנכסים שבאתרינו הם אלה אשר בהם חברתנו מוכנה למכור אופציות בינאריות ללקוחותיה בנקודת המכירה", כך כתוב בהודעת סירוב טיפוסית בהרבה אתרים של אופציות בינאריות. "ככאלה ייתכן שלא יקבילו ישירות לשערי השווקים בזמן אמת בנקודה בזמן שבו מתבצעת מכירת האופציות".
גרהם, שחברתו מוסדרת בקפריסין, אומר שבעיניו "כל תעשיית האופציות הבינאריות היא הונאה". אם כך, זהו תיאור של שחיתות צינית ושיטתית בקנה מידה עצום – זה מגמד שערוריות מזיקות דוגמת המכירה הלא-חוקית של מוצרי ים המלח בידי ישראלים בקניונים בכל העולם המורשים לפרוח באופן חסר אחריות, כשיש להם פוטנציאל עצום להשלכות חמורות על מדינת ישראל.
"מאיזו שהיא סיבה מטורפת זה חוקי באירופה. אומות אירופאיות מסוימות מאפשרות לאופציות הבינאריות לעוף בזמן שמדינות כמו ארצות הברית זיהו את הבולשיט מזמן והפכו אותו ללא-חוקי".
גרהם אומר שתחושת הבטן שלו בעד סגירת כל התעשיה הזו, אבל הוא מודאג.
"יש כל כך הרבה כסף שמוזרם לתוך העיר, זה לגמרי תעשייה פה – אני כולל גם את פורקס. בטוח שזה מממן את הרכבת התחתית שמקימים עכשיו. את יכולה לדמיין אלפי אנשים מובטלים בתל אביב?"
טרור כלכלי
בנובמבר 2014, אדם בשם אריאל מרום, שתיאר את עצמו כעובד לשעבר של מספר חברות בתעשיית הפורקס, שלח מכתב חריף לוועדות הכלכלה והאתיקה של הכנסת, כפי שדווח בעיתון הכלכלי גלובס.
"אני פונה לרגולטור האמון על פיקוח על שירותים בנקאיים ולוועדת הכספים של הכנסת האמונה על חקיקה והסדרה של התחום הפיננסי במדינת ישראל, בקריאה לפעול במיידי ובעוצמה ולעצור גל הביזה, הגניבה, המירמה והלבנת הון, פשע בקנה-מידה בין-לאומי המנוהל ומתופעל מישראל, הפוגע באלפי לקוחות ובעיקר באזרחים של עשרות מדינות".
מרום תיאר את תעשיית הפורקס כ'טרור כלכלי' המכוון כלפי אזרחים של מדינות רבות.
"פרסום מידע בתחקירים עיתונאיים, שללא ספק יגיעו בשלב מוקדם או מאוחר, ייפגע במעמדה של מדינת ישראל ויגרום לגל שנאה כלפי העם היהודי וישראל, והנזק יהיה עצום".
מרום אומר במכתב כי הוא חיפש עבודה בחודשים האחרונים ובתור דובר רוסית הוא התראיין בחברות פורקס הפועלות בישראל עם לקוחות מחו"ל. הוא אומר שהוא הופתע מגודל התופעה של התעשייה המתפתחת במהירות.
"מאות משרות פתוחות ברגע זו לדוברי ערבית, רוסית, אנגלית, ספרדית וצרפתית כי החברות האלה מחפשות עובדים חדשים למחלקות המתרחבות".
מרום הוסיף שלאחר שנים בתעשיית הבנקאות הקונבנציונלית, הוא הזדעדע מהנהלים שראה בכמה חברות פורקס.
"בהיעדר כל רגולציה, הן פשוט שודדות את הלקוחות. רבים משווים את הפורקס לקזינו, אבל רבות מחברות הפורקס גרועות בהרבה מקזינו. קזינו נותן את הזכייה ביד ובמקום; חברות הפורקס – ומדובר ברוב החברות – פשוט לא מאפשרות הוצאת כספים".
מרום ממשיך: "חברות הפורקס פועלות מול מדינות זרות, והלקוחות שלהן אפילו לא מודעים שמדובר בחברה הפעילה בישראל, במיוחד כאשר מדובר בדסקים בשפה הערבית. התלונות לא מגיעות אל הגופים המקומיים (בתי משפט), ולכן החשיפה מועטה. כיצד ייתכן שכל זה מתבצע כבר לאורך שנים, ללא שום פיקוח מקומי? מה יקרה כאשר אותם אלפי טורקים, רוסים, ספרדים, איטלקים וצרפתים ידעו שהעושק אליו הם נפלו קורבן, מתבצע מכאן מישראל? הרגולטור שלנו ממתין עד אשר יתפוצצו בתי כנסת בעולם על רקע שנאה כלפי יהודים בעולם, כדי למגר את התופעה?"
לא ברור מה עשתה ועדת הכלכלה של הכנסת בעקבות המכתב של מרום. הטיימס אוף ישראל ניסה למצוא את מרום, אך מנכ"ל חברת פיקס (FeeX), חברת סטארט-אפ בהיי טק שבה עבד כבלוגר, אמרו שלא שמעו ממרום כבר כמה שנים ולא היו להם פרטי קשר. פרופיל הלינקד-אין של מרום ממקם אותו בחברת היי-טק בברזיל שבה אף אחד מהעונים לטלפון לא דיבר אנגלית. שיחה ל"אריאל מרום" הרשום באזור חיפה נענתה על ידי אשה שאמרה שבעלה הוא אסטרונום, ולא איש פיננסי.
"את העיתונאית השלישית שמתקשרת בשבועיים האחרונים ומחפשת את אריאל מרום", היא אמרה. "עכשיו אני כבר סקרנית".
הרשות לניירות ערך: כנראה לא נאפשר אופציות בינאריות
הרשות לניירות ערך (ני"ע) ממוקמת בבניין בסגנון אקלקטי משנות ה-20' של המאה הקודמת באחת השכונות המקסימות ביותר בתל אביב, ליד הבורסה לניירות ערך. איציק שורקי, מנהל מחלקת בורסה וזירות הסוחר ברשות לני"ע, הוא אמנם אדם שקט אך הוא יוצא בחריפות נגד האופציות הבינאריות.
שורקי אומר כי במאי 2015 נכנס לתוקף חוק חדש להסדרת תעשיות לסחר פיננסי מקוון. החברות שרצו להמשיך להציע את מוצריהם ללקוחות ישראליים נדרשו לבקש רישיון מהרשות לני"ע. עשרים ואחת חברות ביקשו רישיון. אחת נפסלה כי בעל השליטה במניות, אביב טלמור, ברח לקפריסין כדי להימלט ממעצר על פשעים פיננסיים לכאורה. טלמור חזר מאז ארצה ונמצא כיום במעצר בית. שתי חברות אחרות משכו את בקשותיהם, וכך נותרו שמונה עשרה חברות. מתוכן, ארבע הן בעיקר חברות של אופציות בינאריות בעוד האחרות מבקשות להציע גם סוגים אחרים של CFD (Contracts for Differences), או חוזה הפרשים.
עברה כמעט שנה ואף אחת מהחברות לא קיבלה אישור. שורקי אומר שהתעשייה נמצאת כרגע בשלב מעבר בזמן שהרשות לני"ע בוחנת את המועמדות. במהלך תקופה זו, ל-18 החברות יש רשות להמשיך לפעול.
"אם נחליט שכן, הם יהפכו לחברות מוסדרות באופן מלא; אם נחליט שלא, הם ייאלצו להפסיק את פעולותיהם".
לאיזה כיוון נוטה הרשות לני"ע? "בנוגע לאופציות בינאריות כבר הודענו לחברות שהכוונה שלנו היא כנראה לא לאשר את המוצר הזה. הבסיס שלו בעייתי. כי בסופו של דבר – אני לא רוצה להשתמש במילה 'הימורים' כי זהו כלי פיננסי – אך בדרך שבה היא מוצעת ומסגרת הזמן הקצרה, עם כל המורכבות שבה, בעינינו זה מקרב אותו יותר למשחק ניחושים מאשר למוצר פיננסי שניתן להעריך את שוויו".
שורקי אומר ש-CFD, או חוזי הפרשים, שהוא כלי פיננסי בעל סיכון גבוה שנאסר גם בארה"ב חוץ מבבורסות רשומות לניירות ערך, יהיו מותרים בישראל. אולם, שורקי טוען כי ה-CFD יהיו מוסדרים בזמן אמת וטקטיקות שיווק אגרסיביות ומטעות יהיו בניגוד לחוק. הרשות לני"ע תפקח על המחירים של כל המוצרים המוצעים כדי לוודא שקיפות והוגנות; הסוחרים יידרשו להיות מורשים; על הסוחרים ייאסר להציע עצות או טיפים ללקוחותיהם.
"לא יכול להיות מצב שבו אתה נותן עצות והרווח של הלקוחות זה ההפסד שלך", מסביר שורקי.
כל זה נשמע מרשים למדי. אפשר להניח כי ברגע שהרשות לני"ע תקבל החלטה, רמאי האופציות הבינאריות ימצאו עצמם מובטלים. אך יש מלכוד – מלכוד רציני בעל פוטנציאל למניעת פיקוח ישראלי על חלק הארי של המסחר באופציות בינאריות: הרגולציות החדשות מתייחסות רק לחברות המתמקדות בלקוחות ישראליים. אם חברת אופציות בינאריות או חברת פורקס מתמקדת רק בלקוחות בחו"ל, הרשות לני"ע לא תפקח עליה. לכן, כדי לוודא שהחוק לא חל עליהן, החברות פשוט צריכות להימנע מלקוחות ישראליים.
הקשר הצרפתי
ייתכן שהמרירות והדאגה הנובעות מהסחר במניות פורקס ובאופציות בינאריות המבוססות בישראל הן המייסרות ביותר בקרב קהילת יהודי צרפת בארץ.
בינואר השנה, כותרת סיפור השער של 'מגזין ישראל' הצרפתי, ז'ורנאל חודשי ואתר אינטרנט המשרת את קהילת יהודי צרפת בארץ ובעולם, הייתה: "פורקס, האם זה כשר?"
העיתונאי אנדרה דרמון כותב בהקדמה למאמר: "מטרת כתבה זו איננה להפנות אצבע מאשימה לעבר חלק מאזרחינו או בני דתינו, כי זוהי תופעה גלובלית, אלא להעלות מודעות לכך שדור של צעירים נמצא בתהליך של סילוף עצמו לעובדי עגל הזהב ושהצורך להתפרנס אינו מתיר הכול!"
"המוקדים הטלפוניים האלה מעסיקים נשמות אבודות", כותבת העיתונאית אילנה מזוז ב'אליאנס', מגזין רשת יהודי-צרפתי. "רבים מהם אינם דוברים אנגלית או עברית, ולתקופה קצרה זה מעניק להם אשליה של חיים נורמליים בישראל".
יש רבנים שאסרו על אנשים לעבוד בתעשיה זו בנימוק שזהו 'גזל'. דרשות רבניות באינטרנט הצרפתית נושאות שמות דוגמת, "פורקס, עבודה בזויה ועמלק".
שוב, קשה להשיג מספרים לגבי כמות העובדים הצרפתיים המועסקים בתעשייה. דידייה פ., איש עסקים יהודי-צרפתי, סיפר לטיימס אוף ישראל כי אחרי שסיים ללמוד במרכז הבינתחומי בהרצליה, הרבה מחבריו ללימודים גוייסו על ידי חברות פורקס ואופציות בינאריות.
יש רבנים שאסרו על אנשים לעבוד בתעשיה זו בנימוק שזהו גזל. דרשות רבניות באינטרנט הצרפתית נושאות שמות דוגמת, פורקס, עבודה בזויה ועמלק.
דידייה טוען כי הרבה מבעלי אתרי הפורקס הם נוכלים מהקהילה היהודית-צרפתית המתחבאים בארץ מפני רשויות החוק הצרפתי. המשטרה כאן, הוא טוען, לא ממש מפריעה להם.
כפי שכבר דווח בטיימס אוף ישראל, כ-10 עולים חדשים מצרפת נאשמו אשתקד בפשעי רשת והונאות בטלפון, בעוד צרפת שלחה לכאורה עוד שבעים בקשות רשמיות לסיוע משפטי במקרים של חשדות להונאה. בצרפת נעשה סרט לאחרונה על אחד מהנוכלים לכאורה. קוראים לסרט "Je Compte sur Vous", ובעברית – "אני סומך עליך".
"אני מת על זה שאומרים שהעלייה מצרפת כל כך גדלה, עכשיו הגיעו ל-7,000 אנשים", אומר דידייה. "זה מעולה, אני שמח. אבל אז אתה רואה כמה מתוכם עובדים בתעשיית הפורקס או בתעשיית האופציות הבינאריות. אתה הולך היום לתל אביב, כשאתה אומר למישהו בקהילה הצרפתית שאתה עובד בתחום הפיננסי, הם מייד חושבים שאתה עוסק בחרא הזה".
דידייה מוסיף, "גם אם זה סכום כסף קטן, הם גונבים כסף מאנשים עניים. זה הורס משפחות. יש אנשים שהתאבדו".
על פי דיווח בשבועון החדשות הצרפתי, 'לה נובל אובזרבטור', הרשות הצרפתית לניירות ערך (l'Autorite des Marches Financiers) קיבלה מספר מטלטל של מעל 4,500 תלונות לגבי הונאות פורקס ואופציות בינאריות בשנת 2014. תלונות אלו לגבי פורקס ואופציות בינאריות היוו 37 אחוז מסך כל התלונות על הונאות בניירות ערך שהתקבלו ברשות באותה שנה. על פי הכתבה, המקור של רוב עסקאות הפורקס בגינם התקבלו התלונות היה בישראל.
חזרה לאוסטרליה
אריאל מרום, עובד הפורקס לשעבר שנעלם באופן מסתורי וחיבר את אותו מכתב מיוסר לכנסת ב-2014, הזהיר מפני ההשלכות של חשיפת היקף השחיתות בתעשיית האופציות הבינאריות בישראל.
"מה יקרה כאשר אותם אלפי טורקים, רוסים, ספרדים, איטלקים וצרפתים ידעו שהעושק אליו נפלו קורבן, מתבצע מכאן מישראל?", שאל במכתבו. "הרגולטור שלנו ממתין עד אשר יתפוצצו בתי כנסת בעולם על רקע שנאה כלפי יהודים בעולם, כדי למגר את התופעה?"
דן גורלנק, העולה מאוסטרליה, כבר הסיק לעצמו מסקנות. "באוסטרליה בחיים לא היו מתירים כמות כזאת של הונאה", הוא אומר. "הם היו סוגרים [את התעשייה] בן-לילה".
לאחרונה גורלנק התארס עם ישראלית, אך הוא מקווה לשכנע אותה לחזור איתו לאוסטרליה. חלק מהסיבה נובע מיוקר המחיה שגרם לו לעבוד בתעשיית האופציות הבינאריות מלכתחילה, וחלק נובע מהשחיתות שבה נתקל.
"עכשיו אני רואה שחיתות בכל מקום שבו אני מסתכל", הוא אומר. "בכל מקום שבו לא מכוונים אור על השחיתות במדינה הזאת, אני מרגיש כאילו זה הולך וגדל".
באתר קורסתורה.קום, אתר האינטרנט של בית כנסת של דוברי צרפתית הנמצא ליד כיכר המדינה בתל אביב, יש עמוד המזהיר בפני תעשיית האופציות הבינאריות בארץ. כותרתו: "עצרו את התרמית!"
"רבים מהאנשים שאתם מכירים עובדים באופן ישיר או עקיף עבור אתרי ההונאה האלו", כתוב בעמוד, ומזהיר כי חברות האופציות הבינאריות ורוב חברות הפורקס הפועלות מישראל הן רמאיות. ההצעה לבני הקהילה הוא "לברוח מהחברות הללו!"
העמוד מוציא תזכורת הנדרשת בבירור: "בואו נזכור כי הדיברה השמינית היא 'לא תגנוב'".
קריאה נוספת
The wolves of Tel Aviv: Israel's vast, amoral binary options scam exposed
Times of Israel Editorial. Binary options: An Israeli scam that has to be stopped
Why hasn't Israel shut down binary options scam? A former MK describes how she tried
Ex-binary options salesman: Here's how we fleece the clients
זהו תקציר בעברית של המאמר המקורי שהופיע באנגלית ב'טיימס אוף ישראל
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם