נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן ויורש העצר של איחוד האמירויות מומחד בן זאיד בפגישתם האחרונה באנקרה, 28 בפברואר 2012 (צילום: AP Photo/Umit Bektas, Pool)
AP Photo/Umit Bektas, Pool

מעבר לגבול: בדרכה להפוך למעצמה אזורית, אבו-דאבי מחממת יחסים עם טורקיה

אחרי הסכמי שלום עם ישראל והתקרבות אל איראן, איחוד האמירויות פתחה בדיאלוג עם טורקיה אחרי שנים של עוינות ● קדאפי הבן יתמודד בבחירות לנשיאות בלוב ● שינויי האקלים משנים את הדמוגרפיה ומאיימים על היציבות בעיראק ● והיום לפני 22 שנה, האו"ם הטיל על הטליבאן סנקציות כלכליות - שלא הוסרו עד היום ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

אבו-דאבי מנסה לעצב סדר אזורי חדש

לפני מעל שנה הכריזה אבו-דאבי על נכונותה לחתום על הסכם שלום עם ישראל ולאחר כמה חודשים החלה ההתקרבות בינה לבין איראן. עכשיו הגיע תורה של טורקיה.

בשבוע הבא יורש העצר האמירתי שייח' מוחמד בין-זאיד שנים יבקר בטורקיה בפעם הראשונה מזה שנים וייפגש עם הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. שני הצדדים, שהפגינו עוינות משמעותית זה כלפי זה זמן רב – כאשר ברקע התמיכה הגלויה של ארדואן בארגון האחים המוסלמים ובאסלאם הפוליטי, פתחו בדיאלוג אסטרטגי כבר בחודש מאי השנה ועכשיו המאמצים הללו הבשילו לביקור רשמי.

במקביל, ניכרת פעילות משמעותית של החברות והמשקיעים האמירתים בטורקיה. אבו-דאבי שואפת להרגעת הרוחות במזרח התיכון ומנסה למצב את עצמה בתור כוח אזורי משמעותי שמוביל תהליכים וקובע מגמות.

אפשר לומר שאבו-דאבי מאמצת היום את המדיניות הטורקית מלפני עשור של "אפס אויבים". במקרה הטורקי המדיניות הזאת לא צלחה, ובשלב מסוים אנקרה מצאה את עצמה עם אפס ידידים, אחרי שהצליחה לריב עם כולם.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן נפגש עם היועץ לביטחון לאומי של איחוד האמירויות השייח' טנהון בן זאיד בפגישה באנקרה, 18 באוגוסט 2021 (צילום: Turkish Presidency via AP, Pool)
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן נפגש עם היועץ לביטחון לאומי של איחוד האמירויות השייח' טנהון בן זאיד בפגישה באנקרה, 18 באוגוסט 2021 (צילום: Turkish Presidency via AP, Pool)

אך השליט של אבו-דאבי אינו מתכוון לחזור על הטעויות של הטורקים. הוא שואף להיות החוליה החשובה ביותר שמצליחה לגשר, לתווך ואפילו לפייס בין השחקנים השונים במזרח התיכון.

קדאפי הבן יתמודד בבחירות

הבחירות לנשיאות בלוב אמורות להתקיים בעוד כחודש, אך בינתיים הכוחות הפוליטיים במדינה המפולגת אינם מצליחים להסכים בינם לבין עצמם על כללי המשחק ועל הקריטריונים להתמודדות.

מה שכן, כרגע אין מחסור במועמדים שנויים במחלוקת. שני אישים מוכרים היטב הכריזו בשלב הזה על נכונותם להתמודד: סיף אל-אסלאם, בנו של מועמר קדאפי, שליט לוב המנוח; והגנרל חליפה הפתר שנלחם נגד ממשלת לוב המוכרת על ידי האו"ם והנתמך על ידי רוסיה, מצרים, איחוד האמירויות ומספר מדינות אירופיות.

לשני המועמדים יש תומכים נלהבים ומתנגדים חריפים, כל אחד מהם טוען שרק הוא יוכל לאחד את לוב ולהחזיר את העטרה ליושנה.

אך השאלה הגדולה היא האם לבחירות הללו יהיה תוקף כלשהו והאם – אם יתקיימו – יוכרו על ידי כל הכוחות הפוליטיים והצבאיים במדינה. לוב מתנהלת כבר כמה שנים עם שני פרלמנטים ושלוש ממשלות, כך שהסבירות לכך שהמנצח יוכל להרכיב מחדש את החלקים מהפאזל אינה גבוהה במיוחד.

שינויי האקלים בעיראק משנים את הדמוגרפיה

כל שנה בעיראק נשברים שיאי חום חדשים, ובכל שנה החקלאים מתלוננים שגידול החיטה והשעורה בתנאים של בצורת וחום קיצוני הופך למשימה בלתי אפשרית. השנה הבצורת הייתה קשה במיוחד ומחוז נינווה שבמהלך אלפי שנים היה נחשב לפורה מאוד, הושפע באופן קשה במיוחד.

השנה, מחוז נינוה היה ה"מושפע ביותר" בעיראק מבצורת וטמפרטורות גבוהות במיוחד. בשנת 2020 החקלאים קצרו כ-927,000 טונות של חיטה, אך השנה הייצור ירד לכ-89,000 טונות בלבד. הגשמים בקושי ירדו, ומפלס המים בנהרות פרת וחידקל ירד מאוד.

השנה, מחוז נינוה היה ה"מושפע ביותר" בעיראק מבצורת וטמפרטורות גבוהות במיוחד. בשנת 2020 החקלאים קצרו כ-927,000 טונות של חיטה, אך השנה הייצור ירד לכ-89,000 טונות בלבד

גם הקמה של סכרים בטורקיה ובאיראן השכנות משפיעה לרעה על כמות המים בנהרות העתיקים שלחופיהם התפתחו לפני אלפי שנים מרכזים אנושיים קדומים.

כתוצאה מהתנאים הקשים, משפחות רבות של חקלאים נוטשות את אדמתם ועוברות לערים השכנות – מוסול, כירכוכ או בצרה – אך התשתיות בערים הללו אינן ערוכות לקליטה של כמויות הולכות וגדלות של המהגרים מאזור הכפר.

כך עיראק בעצם נפגעת שלוש פעמים, כאשר היא מאבדת את היבולים החיוניים וגם את החקלאים שנוטשים את הכפרים, וגם כאשר הערים הגדולות שלה מתנפחות עוד יותר מבלי שנוצרו בהן תנאים ראויים לדיור, עבודה וקיום אנושי.

היום הזה בתולדות מזרח התיכון:
האו"ם מטיל עיצומים כלכליים נגד הטאליבן

ב-14 בנובמבר 1999 מועצת הביטחון של האו"ם הטילה על משטר הטאליבן באפגניסטן עיצומים כלכליים לאחר שהארגון הקיצוני ששלט אז ברוב שטחי המדינה סירב להסגיר את מנהיג אל-קאעדה, אוסאמה בן לאדן. הוא הואשם בתכנון של הפיגועים בשגרירויות ארה"ב בקניה וטנזניה בשנת 1998.

העיצומים הללו הקפיאו את כל הכספים שהיו שייכים לטאליבן ואת כל המקורות הכספיים שהיו בשליטת הארגון באופן ישיר או עקיף. ההחלטה ההיא מעולם לא בוטלה, למרות שבמהלך התקופה הזאת הכוחות האמריקאים פלשו לאפגניסטן בעקבות אירועי 11 בספטמבר והדיחו את משטר הטאליבן.

אנשי טליבאן תולים דגל של הארגון לקראת מסיבת עיתונאים עם דובר הטליבאן בקאבול, אפגניסטן, 17 באוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Rahmat Gul)
אנשי טליבאן תולים דגל של הארגון לקראת מסיבת עיתונאים עם דובר הטליבאן בקאבול, אפגניסטן, 17 באוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Rahmat Gul)

מה שזה אומר שכעת, לאחר שהטאליבן החזיר לעצמו את השלטון במדינה, הוא שהארגון עדיין נמצא תחת העיצומים הכלכליים הבינלאומיים מתוקף ההחלטה של מועצת הביטחון מס' 1267.

עוד 616 מילים
סגירה