ועדת פרס ישראל בתחום מדעי המחשב תגיש בימים הקרובים עתירה שנייה לבג"ץ. העתירה הקודמת – תקדימית במובן זה שמעולם לא עתרה ועדת הפרס נגד השר הממונה עליה – בדרישה לבטל את החלטתו של שר החינוך דאז יואב גלנט לדחות את המלצת הוועדה להעניק את פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך, התקבלה על ידי בג"ץ.
אין שום תרחיש שהעתירה השנייה, שתוגש נגד שרת החינוך הנוכחית, ד"ר יפעת שאשא-ביטון, תסתיים אחרת.
ביום חמישי האחרון הודיעה שרת החינוך כי בדיוק כמו קודמה בתפקיד, גם היא החליטה שלא להעניק את הפרס לגולדרייך, וזאת בנימוק כי גולדרייך תמך בעצומה "הקוראת להחרים את אוניברסיטת אריאל".
לדבריה, המקרה של גולדרייך הוא "מקרה חריג המצדיק את הבחירה שלא להעניק למועמד את הפרס, על אף הישגיו המקצועיים הבולטים והמרשימים בתחום מחקרו".
בחודש פברואר השנה, כמקובל בכל שנה לקראת טקס הענקת פרסי ישראל ביום העצמאות, הודיעה ועדת הפרס בתחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב, על החלטתה להעניק את פרס ישראל לגולדרייך בשל מצוינות אקדמית ומחקרים פורצי דרך.
גלנט קיבל מגורמי ימין מידע על עצומות שעליהן חתם גולדרייך לאורך השנים, לרבות תמיכה בארגון "שוברים שתיקה", ביקורת על פעולות צה"ל במבצע "צוק איתן" ומה שנראה כתמיכה בארגון ה-BDS.
ועדת הפרס – לא גולדרייך – עתרה לבג"ץ נגד שר החינוך, בדרישה לפסול את החלטתו של גלנט שלא לקבל את המלצתה להעניק לגולדרייך את הפרס. עמדתו של גלנט, טענה הוועדה, מהווה התערבות פוליטית בהחלטה שאמורה להיות נקייה לחלוטין משיקולים פוליטיים.
הותרתו של פרס ישראל מחוץ לדיון הפוליטי והקפדה על כך שהשיקולים העומדים בבסיס ההחלטות בדבר הענקתו יהיו ענייניים – הם אינטרס עליון למפעל פרס ישראל כולו; הכתמתו בפוליטיזציה תרמוס את יוקרתו ותביא עליו את סופו.
הותרתו של פרס ישראל מחוץ לדיון הפוליטי והקפדה על כך שהשיקולים העומדים בבסיס ההחלטות בדבר הענקתו יהיו ענייניים – הם אינטרס עליון למפעל פרס ישראל כולו
בית המשפט נתן לגלנט עוד ועוד הזדמנויות לעשות את המעשה הנכון, ולפעול בהתאם לתקנון פרס ישראל – גם במחיר כך שמועד הענקת הפרס לשנה הנוכחית חלף. גלנט עמד בסירובו, והצליח לרתום למהלך גם את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שאין מופע של נרפות הקטן על מידותיו.
היועץ הודיע לבג"ץ כי רצונו של גלנט להעמיק ולחקור ב"מידע שהגיע לידיו" איננו חורג ממתחם הסבירות, אך בסופו של יום הסכים אפילו מנדלבליט שדין החלטת השר להיפסל.
בסופו של דבר, בחודש אוגוסט האחרון החליט בג"ץ פה-אחד לקבל את עתירת ועדת הפרס ולפסול את החלטתו של גלנט. "מקצועיות ומצוינות – זו נקודת המוצא וזו גם נקודת הסיום", הסביר השופט עמית.
אלא שבשאלת התוצאה האופרטיבית של פסק הדין, נחלקו השופטים: שופט המיעוט, ראש ההרכב יצחק עמית, היה בדעה שעל בג"ץ לקבוע כי המלצת ועדת הפרס מתקבלת וכי גולדרייך יקבל את פרס ישראל באופן מיידי – או בטקס שיתקיים ביום העצמאות הבא; ואילו שופטי הרוב, נעם סולברג ויעל וילנר, החליטו לנצל את העובדה שבינתיים חלו חילופים בתפקיד שר החינוך, ולהחזיר את הנושא ל"שיקול דעת מחודש" אצל השרה החדשה, שאשא-ביטון.
הסיבה שבעטיה ראו וילנר וסולברג לנכון להחזיר את הנושא לשיקול דעת מחודש אצל השרה החדשה, מבוססת על ניצול הנסיבות הפוליטיות של התחלפות הממשלה והרצון המוסדי של בג"ץ לא להיות זה שמעניק את הפרס לגולדרייך, המבוסס על הקוד בדבר כיבוד הדדי בין הרשות השופטת לרשות המבצעת. זאת, על אף שמדובר בהחלטה בינארית, ושבית המשפט פסל את אחת משתי האפשרויות.
במילים אחרות: לשאשא-ביטון נותרה, מבחינת בית המשפט, אפשרות אחת בלבד שאותה היא יכולה לבחור, והיא האפשרות להעניק את הפרס לגולדרייך.
הנה במילותיו של סולברג: "אל לנו להפוך את בית המשפט לוועדת-על להענקת פרסים. מוטב לנו, כשופטים, להימנע מלהכניס ראשנו למחלוקות ציבוריות-ערכיות מעין אלה".
במילותיו של סולברג: "אל לנו להפוך את בית המשפט לוועדת-על להענקת פרסים. מוטב לנו, כשופטים, להימנע מלהכניס ראשנו למחלוקות ציבוריות-ערכיות מעין אלה"
תכבד כל החלטה
על מה בדיוק יצא קצפם של גלנט, שאשא-ביטון ומנדלבליט? העצומה האחרונה שעליה חתם גולדרייך ושעניינה הובא לדיון, היא עצומה ממרץ 2021, הכוללת קריאה לאיחוד האירופי להפסיק שיתופי פעולה של מוסדות ותוכניות הקשורים לאיחוד האירופי עם אוניברסיטת אריאל, תוך הדגשה כי בשיתוף פעולה כזה יש גם הפרה של כללי האיחוד האירופי עצמו. מנדלבליט הגדיר זאת: "שאלה לא טריוויאלית שעשויה לדרוש ליבון משפטי".
שאשא-ביטון כבר הודיעה עם כניסתה לתפקיד, כי אינה רואה צורך להידרש לעניין מאחר שהשר שקדם לה בתפקיד, גלנט, כבר קיבל החלטה סופית בעניין, והבהירה כי היא "תכבד כל החלטה של בית המשפט". היכן הוא אותו כיבוד של בית המשפט?
השופט עמית ציין בפסק הדין כי חתימתו של גולדרייך על עצומה זו "מעוררת קושי מסוים" נוכח הוראות חוק החרם, וציין כי קריאה לחרם על ישראל או על האקדמיה בישראל עשויה להיחשב לאחד המקרים הקיצוניים והחריגים שיצדיקו התחשבות בשיקול "חיצוני", שאיננו מבוסס על מצוינות ומקצועיות, לעניין מתן הפרס.
סולברג ציין כי הוא מקבל את עמדתו של מנדלבליט, שראה "בחומרה רבה" את הצטרפותו של גולדרייך לעצומות שונות שמהן משתמעת תמיכה ב-BDS, והשופטת וילנר הוסיפה כי גם קריאה לחרם על מוסד אקדמי יחיד עשויה לשמש שיקול "חיצוני" הפוסל מועמד מקבלת הפרס.
האמנם? העצומה שעליה חתם גולדרייך בינואר 2021, ושפורסמה בחודש מרץ, עניינה בקריאה לאיחוד האירופי להקפיד על כלליו-שלו, האוסרים על שיתוף פעולה עם אוניברסיטת אריאל, הממוקמת בשטחי הגדה המערבית.
העצומה שעליה חתם גולדרייך בינואר 2021, ושפורסמה בחודש מרץ, עניינה בקריאה לאיחוד האירופי להקפיד על כלליו-שלו, האוסרים על שיתוף פעולה עם אוניברסיטת אריאל, הממוקמת בשטחי הגדה המערבית
אפשר היה לטעון שקריאה לאיחוד האירופי להימנע משיתופי פעולה אקדמיים ותוכניות מחקר עם אוניברסיטת אריאל נכנסים לגדר "חרם" לפי חוק החרם. אך הדבר אינו זהה לקריאה לאיחוד האירופי להקפיד על כלל שעליו כבר הוחלט ממילא.
מה שעוד לא ניתן להבנה, הוא כיצד ממשלת ישראל החליטה לאשר את שיתוף הפעולה האקדמי עם האיחוד האירופי, הכולל בתוכו תקציבי מחקר רבים למוסדות אקדמיים, תוך שהיה ברור אף לממשלה ששיתוף הפעולה הזה אינו כולל את המוסדות האקדמיים בשטחים. ממשלת ישראל החליטה לשתף פעולה עם האיחוד האירופי תוך שהוא עצמו מקיים "חרם" על אוניברסיטת אריאל.
האם ניתן להאשים גם את ממשלת ישראל בהפרת הוראות חוק החרם? וכיצד אפשר לבוא בטענה כלשהי כלפי גולדרייך ושורת אקדמאים נוספים מאוניברסיטאות בישראל, שביקשו מהאיחוד האירופי להקפיד על כלליו-שלו, תוך שממשלת ישראל חתמה על שיתוף פעולה המבוסס על אותם כללים?
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מדוע שיהיה למדענים ישראלים אינטרס לדרוש מהאיחוד האירופי להקפיד על כללים שהם מלכתחילה נגד האינטרסים של מדינתם? זו התנהגות "מה יפית" גלותית. הפרס נקרא "פרס ישראל" ולא סתם פרס המצוינות או כל שם כללי אחר.