מי האנשים שאתה רוצה שינהלו את חייך?
החיים הם מפגש תמידי עם אנשים שמנהלים לעתים את חיינו. חלק מהם ברגע מסוים, בתקופה מסוימת, בעניין מסוים. לעתים זה כרוך בכסף ופרנסה, בחיים או מוות, בבריאות או חינוך, ולעתים זה רק עניין של נימוס.
החיים הם מפגש תמידי עם אנשים שמנהלים לעתים את חיינו. חלק מהם ברגע מסוים, בתקופה מסוימת, בעניין מסוים. לעתים זה כרוך בכסף ופרנסה, בחיים או מוות, בהשכלה או חינוך, ולעתים זה רק עניין של נימוס
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
לפחות חלק מהם. האחות בקופת חולים, בעל המכולת השכונתית, רופא המשפחה, הקופאית בסופר, קבלן הבניין, יו"ר ועד הבית, המחנכת של הילד בביה"ס, המורה למתמטיקה, המרצה באוניברסיטה, טכנאי המזגנים, המפקד בצבא, הפקיד במשרד הפנים, הכרטיסן בקולנוע, הדיילת במטוס, שוטר התנועה שעצר אותך, נהג האוטובוס שפתח לך את הדלת, המלצרית שהביאה קפה ועוגה ושאלה אם הכל בסדר, הקריין ברדיו שמספר לך על המציאות ומראיין מישהו.
אתה הולך לעיתים ברחוב כשבראשך מתנגן עוד נאום הסתה מטורף של אמסלם או רגב או נתניהו ואתה שואל את עצמך אם אלה האנשים שהיית רוצה שינהלו את חייך. באמת? יש אנשים שרוצים שאחד מבעלי המקצועות בהם אנחנו נתקלים יומיום, ואחראים לרגע או שעה או פרט כלשהו בחיינו, יתנהגו כמו דודי אמסלם? ידברו כמותו? יאיימו, יתגזענו, יקללו כמוהו?
האם היינו חוזרים למסעדה שבה מלצר או מנהל היה מדבר איתנו ככה? בשפת הסמרטוטים? נדרוס אותם, נכלא אותם?
האם היינו עולים שוב על טיסה שבה צוות המטוס היה מתנהג כמו מירי "שאוויש" רגב? האם היינו שוכרים את שירותו של עורך דין חלקלק לשון כמו אמיר אוחנה, שיסביר לנו שהוא אחראי אבל לא אשם ושהמכלאות שאליהן התכוון אמסלם נועדו בעצם לכלוא את כוחם של היועמ"שים?
אתה מביט ומקשיב בהשתוממות בהתנהגות של האנשים האלה בכנסת ושואל את עצמך מהיכן החוצפה. לא לדעות שלהם, אלא להתנהגות הזו. גלית דיסטל אטבריאן נוסעת בערב לתחנת דלק במודיעין כדי לצלם פוסט לעגני לח"כ עידית סילמן שהתלוננה על תקיפה. מה עובר עליה? זו התנהגות של בן אדם? שלא לדבר על המצופה מחברת כנסת?
בפאתי מודיעין בשעת לילה מאוחרת.
תתפללו לשלומי. pic.twitter.com/n2AWhSuQdS— גלית דיסטל אטבריאן (@GalitDistel) November 7, 2021
האם היינו חוזרים למסעדה שבה מלצר או מנהל היה מדבר איתנו ככה? נדרוס אותם, נכלא אותם? האם היינו עולים שוב על טיסה שבה צוות המטוס היה מתנהג כמו מירי "שאוויש" רגב?
אורלי לוי תוקפת סדרנית, חברי כנסת מהימין מכנים כל ח"כ ערבי שהם נתקלים בו בכנסת "מחבל" (או במקרה של דודי אמסלם – "ארכי-מחבל") ללא שום בושה, כאילו הקללה והכינוי הם שפה טבעית.
האם הייתי עולה על אוטובוס שאיתמר בן גביר נוהג בו, על שלל אישומיו הפליליים והרשעותיו והתפרעויותיו בכנסת? בחיים לא. האם הייתי נכנס שוב לחנות שמנהלת מירי רגב אחרי מופעי הלגלוג, ההסתה והצרחות המביכים שהיא נוהגת להפגין בכנסת או בטלוויזיה? לא. ממש לא.
אז מה מוביל את האנשים האלה לחשוב שהתנהגות מופרעת תביא להם תמיכה ציבורית? שזה מה שהציבור רוצה לשמוע? שזה מה שמייצג את דעותיו? מהיכן תרבות הוולגריות הפומבית הזו צמחה?
האם אי אפשר להיות קצת ציניים, סרקסטיים, בעלי חוש ביקורת מבוקר, הגיוני וחכם, כדי להתמודד באופוזיציה עם ממשלה שדעותיה אחרות?
האנשים האלה שנכנסים למעגל הפוליטי ולפתע הופכים למעין חיות טורפות בצורת הביטוי וההתנהגות שלהם, האם הייתם מבקשים מהם ללמד את ילדיכם היסטוריה? לחנך אותם בביה"ס לערכי מוסר ודרך ארץ?
ואדם שתומך בפדופילית, הייתם מוכנים שיהיה רופא המשפחה שלכם? הרי לא הייתם מתקרבים לקופת חולים הזו בשום אופן. ועבריין שחזר מהכלא – הייתם מאפשרים לו להיות נציגכם בועד הבית או בעירייה?
אז מה מוביל את האנשים האלה לחשוב שהתנהגות מופרעת תביא להם תמיכה ציבורית? שזה מה שהציבור רוצה לשמוע? שזה מה שמייצג את דעותיו? מהיכן תרבות הוולגריות הפומבית הזו צמחה?
הדבר המוזר, המטורף, המגוחך והאווילי ביותר בדבריו של דודי אמסלם ובשתיקת בכירי הליכוד, הוא ההתקרבנות של המופרעים. הניסיון להגיד שדופקים אותם בכנסת, שאין צדק במינוי לוועדות, שהקואליציה דורסת אותם ושיש לנקום בחבריה כאשר הליכוד יגיע לשלטון.
"נחוקק להם על הראש חוקים ש 20 שנה הם לא יתאוששו", אומר אמסלם. מה הכוונה? האם החוקים לא נועדו לשרת את חיי כלל האוכלוסייה בישראל? האם חקיקה בכנסת היא מסע נקמות נגד מתנגדיך הפוליטיים?
השפה והשימוש בה לצרכים של השגת שלטון בכל מחיר ("נמחק את המילה צדק כדי לשלוט" צוטט אמסלם) מעוררת את השאלה אם האנשים האלה בכלל מבינים מה המשמעות של להיות בן אדם. לפני הכל. לא חבר כנסת. לא נציג ציבור. קודם כל להיות בן אדם. לנהוג באדיבות בזולת, לדבר בכבוד לבני אדם, לתת יחס שווה והגון למי שמקבל ממך שירות או לקולגות בכנסת שהם נציגי ציבור כמוך, לתת דוגמה אישית לנוער, לחשוב על המסר שאיתו מקבל השירות יוצא לאחר מפגש איתך, לחשוב כיצד תסביר את הדברים שאמרת לילדיך ולסביבתך הקרובה.
מי האנשים האלה? זו השאלה שמנקרת בי בכל פעם שאני נחשף לעוד אמירה מזעזעת בסגנון דודי אמסלם.
מתחרה בו כמובן ח"כ בנימין נתניהו, שלא קימץ במופעי הסתה והטרלה נוראיים לא פחות, וכינה את מפגיני בלפור מפיצי מחלות שעושים צרכים בחצרות.
מה לא נאמר עדיין על האיש הזה שגרר מדינה שלמה למערכות הסתה, שקרים ופילוג למען עתידו המשפטי והפוליטי? אבל האם תומכיו היו הולכים לקבל שירות כלשהו בחייהם ממנהל סופרמרקט שהיה מדבר כמו נתניהו על לקוחות "מפיצי מחלות" שעושים צרכים בחצרות?
"נחוקק להם על הראש חוקים ש 20 שנה הם לא יתאוששו", אומר אמסלם. מה הכוונה? האם החוקים לא נועדו לשרת את חיי כלל האוכלוסייה בישראל? האם חקיקה בכנסת היא מסע נקמות נגד מתנגדיך הפוליטיים?
והאיש הזה שרוצה לנהל את חיינו ונחשף בקלונו, במתנות שהוא לוקח ומזמין מחבריו המיליארדרים, הסיגרים, השמפניות והתכשיטים במיליונים – האם היינו נכנסים שוב לחנות שלו?
מה חולף במוחם של הפוליטיקאים הללו כשהם מדמיינים את משרת הציבור האולטימטיבי בעיני הציבור? האם אדם גס רוח, אלים, בוטה, מגדף ומשקר ופוגע בכל ערך תרבותי אנושי – הוא הדמות שהציבור שלהם רוצה שינהל את חייו?
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הבעיה מתחילה כשהמינון הופך למוגזם, ושלא תהיינה אי הבנות – הגזמות בעניינים מסוימים זה אחלה – אך לא במקרה דנן. אמסלם, בדיוק כמו מושא הערצתו העיוורת, נהנה מהריגוש, האקשן, האטרף, ההזרמת דם בעורקים המדלדלים של גופו ונפשו הגוססים. סחר, פוליטיקה, עסקים וכו' הם כולם משתמשים בטכניקות כאלה ואחרות – כולם מהנ"ל משתמשים בשקר, עיוות האמת, העללה, הסתה וכו'; פה קבור הכלב – ביבי נפל לסמים, הוא התמכר למנות הולכות וגדלות מהסאטלה הזאת – לכן הוא גוסס, פוליטית. שנאמר, גסיסתו הפוליטית של ביבי ארוכה ומכוערת (פייסבוק פרק ככה פסוק ככה ככה)