הצעת החוק הממשלתי להגבלת כהונה שעברה אתמול בערב קריאה ראשונה במליאת הכנסת ברוב של 66:48 השאירה ואקום גדול לעקיפת החוק ולהמשך כהונות לא רצופות של ראש ממשלה שנים קדימה.
למעשה, לפי החוק כפי שעבר, ראש ממשלה יוכל לכהן שמונה שנים, לצאת להפוגה של שלוש שנים ולחזור לכהן שוב לשמונה שנים נוספות – וחוזר חלילה.
בשלוש השנים שבתווך, אותו ראש ממשלה דמיוני יכול להיות חבר כנסת מן השורה, שר בממשלה, יו"ר הכנסת – ואפילו ראש ממשלה חלופי – ולוודא שאחד מנאמניו יושב בתפקיד ראש הממשלה למשך שלוש שנים ויום אחד.
בעלי מוח קונספירטיבי במיוחד היו מכנים את המהלך הזה מורשת-פוטין-מדבדב: השתלת ראש ממשלה בובה לתקופת מעבר עד לעת בה שעון הגבלת הכהונה מתאפס וניתן להתמנות לראש ממשלה מחדש.
אפשרות אחרת, לפי הצעת החוק הנוכחית, היא לבנות זוגיות של רוטציה בין שני ראשי ממשלה, כאשר האחד מכהן למשך שנתיים והשני למשך שנתיים אחריו, ואחרי הבחירות שוב השני למשך שנתיים והראשון למשך שנתיים – כלומר, ליצור רצף של ארבע שנים כל אחד. הצמד-חמד הנ"ל יכול להמשיך להחליף במושכות השלטון לשנים רבות קדימה, ללא כל הגבלת כהונה.
כל הבעיות הללו יכלו להיפתר אם הממשלה הייתה מאמצת את תזכיר החוק המקורי של שר המשפטים גדעון סער.
סער דחף לחקיקה שלא תאפשר לראש ממשלה לכהן יותר משמונה שנים – בין אם ברציפות או במצטבר. תזכיר החוק שלו, שהונח בפני הממשלה, כלל ניסוח שקבע כי "תקופת כהונה מרבית היא תקופה של שמונה שנים בין רצופה ובין שאינה רצופה".
תזכיר החוק של סער, שהונח בפני הממשלה, כלל ניסוח שקבע כי "תקופת כהונה מרבית היא תקופה של שמונה שנים בין רצופה ובין שאינה רצופה"
אך בין הנוסח לעיל לזה שהונח בפני ועדת השרים לחקיקה ב-14 בנובמר, חל שינוי בנוסח וסעיף הגדרת ה"בין רצופה ובין שאינה רצופה" הוסר לחלוטין.
שינוי נוסף חל בוועדת השרים לחקיקה והנוסח שהוגש לכנסת להצבעה כלל כבר סעיף חדש: "יראו כמה תקופות כהונה בתפקיד ראש הממשלה, יחד, כתקופת כהונה אחת רצופה, אם חלפו פחות משלוש שנים בין כל תקופת כהונה כאמור לזו שאחריה".
כלומר, ניתן יהיה לכהן כראש ממשלה יותר משמונה שנים רצוף, אם בין חלק אחד לחלק אחר התבצעה הפרדה של שלוש שנים.
למעשה, הדיון על כך החל כאשר שרת הפנים איילת שקד מימינה העירה כי הסיכום המקורי בהסכמים הקואליציוניים לא כלל הגבלת כהונה על שמונה שנים כאשר הן לא רצופות. לפיכך סער נאלץ לסגת ולדבוק בנוסח המוסכם על כולם, והוא הגבלת כהונה למשך שמונה שנים רצופות. השרים לא הסכימו גם לניסוח שיכסה מצב בו אדם מכהן את אותן שמונה השנים בחלקים נפרדים.
הדיון על כך החל כאשר איילת שקד העירה כי הסיכום המקורי בהסכמים הקואליציוניים לא כלל הגבלת כהונה על שמונה שנים כאשר הן לא רצופות. לפיכך סער נאלץ לסגת ולדבוק בנוסח המוסכם על כולם
שר הביטחון בני גנץ טען שאם ההגבלה היא על שמונה שנים בלבד, הרי שראש ממשלה פוטנציאלי יכול לכהן מעט פחות מאותן שמונה שנים, לצאת להפוגה של חודש ולחזור אחריהן. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הציע שישולב כלל השלוש שנים להפרדה בין הכהונות כפרק זמן סביר.
אני מברך על העברת החוק להגבלת כהונת ראש הממשלה. אני מודה לשר המשפטים @gidonsaar על קידום החוק וגם על תיקון ההצעה על פי בקשתי, כך שראש הממשלה יכהן או 8 שנים רצופות בלבד או ייצא לתקופת צינון בת שלוש שנים בין קדנציה לקדנציה. השנים האחרונות הוכיחו עד כמה חוק כזה נחוץ במדינת ישראל.
— בני גנץ – Benny Gantz (@gantzbe) November 22, 2021
במשרד המשפטים חשבו שיש בכך היגיון, שכן ההנחה היא שפוליטיקאי שנשלח אל מחוץ למשרד ראש הממשלה למשך שלוש שנים מאבד את הכוח הפוליטי שלו – והחזרה שלו לתפקיד, אחרי שלוש שנים בחוץ, היא בתנאים לא מיטביים.
גורמים פוליטיים אמרו לזמן ישראל שגם אם בתיאוריה ישנה פירצה בחקיקה, הרי שבפרקטיקה זה קשה לביצוע – ולראיה הצביעו על ניסיונותיו של נתניהו לסובב את החוקים החוקתיים כך שיתאימו להמשך כהונות אינסופיות שלו, אשר נבלמו בסופו של דבר.
גורמים פוליטיים אמרו לזמן ישראל שגם אם בתיאוריה ישנה פירצה בחקיקה, הרי שבפרקטיקה זה קשה לביצוע
עם זאת, הצעת החוק עברה אתמול בקריאה ראשונה בלבד והיא צפויה להגיע לוועדת חוק חוקה ומשפט, שם אמור להיערך דיון מעמיק יותר באשר לחוק המוצע, על כל החורים שנוצרו בו. לפיכך, נוסח החוק עשוי עוד להשתנות לפני שיגיע להצבעה במליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם