"מדהימים", "אינטימיים", "היסטוריים", "מרטיטים", "מעוררי אימה" הם כמה מהביטויים שהבמאי זוכה האוסקר פיטר ג'קסון משתמש בהם לתיאור 57 שעות של חומרי וידיאו ו-130 שעות של חומרי אודיו ששימשו אותו ואת הצוות שלו כבסיס ליצירת "הביטלס: Get Back" – כולל צילומים והקלטות שטרם נצפו או נשמעו בעבר.
הסדרה, שתעלה מחר (חמישי) לשירות הסטרימינג דיסני פלוס, מציעה תיעוד מפורט ומאיר עיניים של מלאכת היצירה בת 22 הימים של הביטלס שהסתיימה באלבומם המפורסם "Let it Be".
שלושת הפרקים – ובסך הכל שבע שעות שידור – כוללים הצצות נדירות לעבודתם של חברי הלהקה: כתיבת שירים, עריכת חזרות, התלוצצויות והשתטויות; וכן את ההופעה החיה האחרונה שלהם על גג בניין חברת התקליטים אפל, שנמשכה כ-40 דקות, לראשונה בשלמותה.
בנוסף, הסדרה מתארת את סוף שנות השישים, את התפרקותה הסופית של הלהקה האגדית ואת תחילתו של כל מה שאירע מאוחר יותר בחייהם של ארבעת חבריה: פול מקרטני, ג'ון לנון, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר.
הסדרה מתארת את סוף שנות השישים, את התפרקותה הסופית של הלהקה האגדית ואת תחילתו של כל מה שאירע מאוחר יותר בחייהם של ארבעת חבריה: פול מקרטני, ג'ון לנון, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר
במולדתו ניו זילנד, ג'קסון לקח הפסקה מבימוי סרטי אולפן עתירי תקציב כמו "שר הטבעות" זוכה האוסקר ו"ההוביט", כדי לבלות את ארבע השנים האחרונות בחברתם של ג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו. הפרויקט הפך לחוויה ריאליסטית וסוריאליסטית בה במידה – והוביל לאחד האירועים התרבותיים שמעוררים הכי הרבה ציפייה השנה בכל העולם.
הסדרה עולה בדיוק בזמן לסוף שבוע הארוך של חג ההודיה בארצות הברית – זמן מושלם לסדרה על להקה שלמרות שהתפרקה לפני יותר מ-50 שנה, עדיין מושכת מעריצים חדשים שנה אחרי שנה. בששת העשורים האחרונים, פחות או יותר, המוזיקה הפופולרית של הביטלס הייתה מעין לפיד של תשוקה ואהבה שעבר מדור לדור.
ג'קסון והצוות שלו בילו ארבע שנים בצמצום הכמות יוצאת הדופן של צילומים שהם אספו לכדי סדרה באורך שבע שעות, בשלושה חלקים כאמור, אשר עוקבת אחר תהליך היצירה של הלהקה בסדר כרונולוגי פחות או יותר.
"זה היה באמת מרתק לצפות ולהאזין לחומרי מקור עשירים כל כך", אומר ג'קסון לזמן ישראל.
הפרויקט הציב אתגר גדול בפני הבמאי הוותיק: "אחרי חמישים שנה, יש לך סיבה טובה להאמין שכל מה שקשור בביטלס כבר היה מושא לדיון ולניתוח. שכל קטע קטן של צילום כבר נצפה, כל קטע קטן של מוזיקה כבר הושמע, שאין יותר הפתעות בנוגע לביטלס".
"אחרי חמישים שנה, יש לך סיבה טובה להאמין שכל מה שקשור בביטלס כבר היה מושא לדיון ולניתוח. שכל קטע קטן של צילום כבר נצפה, כל קטע קטן של מוזיקה כבר הושמע, שאין יותר הפתעות בנוגע לביטלס"
כך היה עד שג'קסון נפגש עם מנהלי אפל, חברת התקליטים של הביטלס, במהלך ביקור בלונדון לפני פרוץ מגפת הקורונה. הנושא הרשמי של הפגישה היה מציאות מדומה, אבל השיחה סטתה במהרה לכיוון אחר כשג'קסון הציג שאלה שקיננה במוחו במשך עשרות שנים: מה קרה לצילומים שנותרו על רצפת חדר העריכה של "Let it Be", סרט תיעודי שנוי במחלוקת ולעתים מושמץ שצילמו הביטלס בינואר 1969.
התשובה לשאלתו של ג'קסון נמצאה בכספת בלונדון, שבה אוחסנו מאות סלילים של סרטי 16 מ"מ וקלטות שמע מוקלטות – כמו ממתינים במנוחה שייעשה בהם שימוש. ג'קסון האריך את שהותו בלונדון והחל לצפות בצילומים של הלהקה האהובה עליו – במידה שווה של התרגשות, חרדה וחשש.
"חשבתי לעצמי, האם זה הולך לקלקל את הדעה שלי על הביטלס? האם אני עומד לראות אותם מתקוטטים אחד עם השני ומתווכחים? האם אני עומד לראות את הצד האפל של הביטלס?" הוא נזכר.
"חשבתי לעצמי, האם זה הולך לקלקל את הדעה שלי על הביטלס? האם אני עומד לראות אותם מתקוטטים אחד עם השני ומתווכחים? האם אני עומד לראות את הצד האפל של הביטלס?"
"אתה יכול לראות משהו רק בזמן אמת… לוקח 57 שעות לראות את הכול. אז פשוט חיכיתי. אבל ככל שזה נמשך ונמשך, הייתי יותר ויותר בטוח שזה לא עומד לקרות".
ג'קסון מספר שאזר אומץ – לדבריו משהו שלא עשה מעולם קודם לכן – וביקש לקחת על עצמו את העבודה הקשה של הפקת סרט תיעודי חדש.
בצילומים, מינואר 1969, קשה לקשר בין חברי הלהקה עם הצעירים פעורי העיניים בתספורות הפטרייה שהופיעו ב"מופע של אד סליבן" רק חמש שנים קודם לכן. הפופולריות שלהם בעולם הייתה חסרת אח ורע. הם הפסיקו את סבבי ההופעות, והתהילה גבתה את מחירה.
הם עבדו תחת לחץ שכפו על עצמם: הקציבו לעצמם שלושה שבועות כדי להקליט 14 שירים, שבסופו של דבר ינוגנו בהופעה חיה, שתתועד במצלמות. הצילומים האינטימיים להדהים הוצאו מהכספת בלונדון והופקדו בידיו המיומנות של ג'קסון.
חברי הביטלס הקציבו לעצמם שלושה שבועות כדי להקליט 14 שירים, שבסופו של דבר ינוגנו בהופעה חיה, שתתועד במצלמות. הצילומים האינטימיים להדהים הוצאו מהכספת בלונדון והופקדו בידיו המיומנות של ג'קסון
עבור מעריצים רבים של הביטלס, האלבום והסרט "Let it Be" מבשרים את פירוקה של הלהקה. אבל לא עבור ג'קסון, שרואה ב-22 ימי הצילומים דיוקן של שיתוף פעולה על כל הגוונים והמורכבויות שלו, ומכנה אותם "תיעוד היסטורי מדהים של הביטלס בעבודה".
זה לא אומר שהתקופה הזאת ותהליך העבודה היו חפים מעימותים וממתיחויות. הסדרה החדשה של ג'קסון כוללת צילומים של ג'ורג' האריסון עוזב את הלהקה וכן ויכוחים ושיחות אחרות בין המוזיקאים בנושאים שונים – מוזיקליים, יצירתיים ואף אישיים.
היו שיחות ורגעים שהצופים אולי לא היו זוכים לשמוע אלמלא השימוש בטכנולוגיית הפרדת צלילים (demixing). ג'קסון והצוות שלו נעזרו בלמידת מכונה ובבינה מלאכותית כדי לבודד כלי נגינה וקולות מסוימים שהוקלטו במקור שלובים על ערוץ אחד. ג'קסון מתאר את השימוש שלו בטכנולוגיית השמע הזו כ"פריצת הדרך הגדולה" של הפרויקט.
ג'קסון נעזר בלמידת מכונה ובבינה מלאכותית כדי לבודד כלי נגינה וקולות שהוקלטו במקור שלובים על ערוץ אחד. ג'קסון מתאר את השימוש שלו בטכנולוגיית השמע הזו כ"פריצת הדרך הגדולה" של הפרויקט
"הצלחנו לפצל את הגיטרות, לפצל את הקולות האנושיים, לפצל את התופים ואפילו לפצל את הבס", מסביר ג'קסון. "המחשב מזהה את הקול של ג'ון ואת הקול של פול. אז, באופן מדהים, אם הם מדברים אחד על גבי השני, אפשר לקבל רק את ג'ון או רק את פול".
אפשר לתאר את הפרויקט בדרכים רבות ושונות, וברגע מסוים ג'קסון אומר, "אתה גם יכול להסתכל על זה כ'סדרה על חבורה של מעשנים בשרשרת עם גיטרות, שאוהבים לשיר ולנגן שירים'".
ג'קסון מספר על מאמץ אישי נוסף שעורר בו מתח, והוא כיצד הצליח לשכנע את דיסני לאפשר לו לכלול בסדרה קללות: "הביטלס באו מליברפול והם מקללים בחופשיות, אבל לא בצורה תוקפנית או מינית. הצלחנו לגרום לדיסני להסכים לקללות, ואני חושב שזאת פעם ראשונה בערוץ של דיסני".
"הביטלס באו מליברפול והם מקללים בחופשיות, אבל לא בצורה תוקפנית או מינית. הצלחנו לגרום לדיסני להסכים לקללות, ואני חושב שזאת פעם ראשונה בערוץ של דיסני"
עליית הסדרה מלווה בפרסום ספר אלבום הכולל תמונות נדירות של הלהקה, שחלקן מופיעות גם בסדרה של ג'קסון.
ויש עוד חדשות טובות עבור מעריצי הביטלס: האלבום "Let it Be" המקורי גם הוא זכה למיקס חדש, באדיבותו של ג'יילס מרטין, בנו של המפיק האגדי של הביטלס ג'ורג' מרטין, ואחד הכוחות המניעים של הפרויקט החדש של ג'קסון. "התמיכה והעזרה של ג'יילס היו חיוניות להוצאתו לפועל של פרויקט בעל קנה מידה והיקף שכאלה", אומר הבמאי.
עבור ג'קסון, צאתו לאור של "Get Back" מציינת את סופו של מסע ארוך ומפותל במה שהוא מתאר כ"מכונת הזמן הנפלאה של הביטלס". הבמאי הניו זילנדי, שלאחרונה מלאו לו 60, אומר כי החליט מלכתחילה שאינו רוצה לשנות את ההיסטוריה או לכפות את השקפתו האישית על אירועי התקופה.
אף על פי כן, הסדרה מוסיפה מידה רבה של אור ושמחה למה שתמיד נחשב לתקופה האפלה ביותר של הביטלס. בפרפרזה על מילות השיר "היי ג'וד", ג'קסון מרגיש שהוא "took a sad song and made it better".
הסדרה מוסיפה מידה רבה של אור ושמחה למה שתמיד נחשב לתקופה האפלה ביותר של הביטלס. בפרפרזה על מילות השיר "היי ג'וד", ג'קסון מרגיש שהוא "took a sad song and made it better"
ג'קסון מקווה שהסרט שלו ישפוך אור חדש על אלבומה האחרון של הלהקה, ואחרי 52 שנה אולי יחזיר את הסיפור "להיכן שהיה שייך פעם", בהתאם לשמו.
הוא מסכם את החוויה: "פתאום, באנג, משום מקום מגיע האוצר המדהים הזה של זבוב על הקיר אחרי חצי מאה. זה עדיין מטריף לי את המוח. זה באמת ובתמים עדיין מטריף לי את המוח".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם