אסור לתת לבכי הזה להכתיב מדיניות

רחלי וזאנה בוכה בוועדת הכנסת, נובמבר 2021, צילום מסך מערוץ הכנסת
רחלי וזאנה בוכה בוועדת הכנסת, נובמבר 2021, צילום מסך מערוץ הכנסת

השבוע, במהלך דיון בוועדה בכנסת, פרצה בבכי רחלי ואזנה. לראות מישהו בוכה מדם ליבו זה מחזה שקשה לעמוד בפניו גם אם אתה לא מסכים עם הנאמר. אבל אסור לתת לבכי הזה להכתיב מדיניות.

השבוע, במהלך דיון בוועדה בכנסת, פרצה בבכי רחלי ואזנה. לראות מישהו בוכה מדם ליבו זה מחזה שקשה לעמוד בפניו גם אם אתה לא מסכים עם הנאמר. אבל אסור לתת לבכי הזה להכתיב מדיניות

ואזנה, סטודנטית לתואר שני ואשת אברך, הגיעה לכנסת לדיון שעסק בשאלת סבסוד מעונות יום. לפי חוק ההסדרים שעבר לאחרונה, ההגדרות לזכאות להשתתפות במימון מעונות יום של התמ"ת שונו, כך שלימוד תורה של האב לא יחשב כעבודה.

המדינה מסבסדת מעונות יום כדי לעודד יציאת נשים לעבודה. מכיוון שהמטרה הגדולה היא מיצוי כושר ההשתכרות, כוללים בסיבסוד הזה גם לימודים לתואר ראשון ובמקרים מסויימים גם תואר שני ושלישי.

הרעיון הוא פשוט בעיקרו – אמנם עכשיו המדינה מממנת את התשלום על המעונות, אבל האפשרות להכניס את הילד למעון תאפשר לנשים בהמשך להיכנס לשוק העבודה ולהרוויח יותר. כך הן גם לא תיפולנה לנטל על החברה, גם לא תצטרכנה לקבל סיוע מהמדינה, ובעתיד הן עתידות להחזיר את ההוצאה באמצעות תשלום מסים. מכיוון שמטרת החוק היא מיצוי כושר ההשתכרות, נדרש שגם הגבר יעבוד או ילמד.

הרעיון פשוט – אמנם עכשיו המדינה מממנת תשלום על המעונות, אבל זה יאפשר לנשים בהמשך להיכנס לשוק העבודה ולהרוויח יותר. מכיוון שמטרת החוק היא מיצוי כושר ההשתכרות, נדרש שגם הגבר יעבוד או ילמד

אבל בחברה החרדית יש בעיה נדירה של אחוזי תעסוקה נמוכים דווקא אצל הגברים, אפילו יותר מאשר אצל הנשים. עד היום, לימוד תורה כאברך נחשב כלימודים לצורך קבלת הסבסוד במעונות היום.

חריג לכך היה בממשלה ב-2013 בה לפיד כיהן כשר אוצר, אז שונו הנהלים כפי ששונו עכשיו בחוק ההסדרים וביטלו את ההכרה בלימוד תורה כעבודה לעניין הסבסוד. באותה תקופה חלה עליה ביציאת גברים חרדים לשוק התעסוקה. עליה זו נבלמה עם חזרת המפלגות החרדיות לממשלה וביטול ההחלטה מתקופתו של לפיד.

בכנסת ואזנה זעקה שפוגעים בילדים שלה ובמשפחתה בכך שמונעים ממנה את הסבסוד; כך גם טענה ח"כ אורית סטרוק ממפלגת הציונות הדתית, שאמרה שרוצים לרוקן את בתי המדרש על גבן של הנשים והילדים., והוסיפה שמדובר ב"התנהגות אנטיוכוסית וסדומית".

ההצגה הזאת דמגוגית ומטרתה אחת – להזיז את האשמה מההורים, שבחרו בדרך חיים זו, לממשלה, שכביכול בערלות לב ואכזריות פוגעת בילדים. וכמובן, איך אפשר בלי, תוספת אנטישמיות לכוונות שמאחורי המהלך.

לימוד תורה כאברך נחשב כלימודים לקבלת הסבסוד במעונות, למעט בממשלה בה כיהן לפיד כשר האוצר. אז בוטלה ההכרה בלימוד תורה כעבודה ובאותה תקופה חלה עליה ביציאת חרדים לשוק התעסוקה

אחת הטענות שחוזרות על עצמן מצד מתנגדי המהלך היא שאין הבדל בין סטודנטים, בפרט למדעי הרוח, לבין אברכים. הטענה גורסת שכמו שאנשים הלומדים מקצועות שאינם בהכרח יצרניים כמו במדעי הרוח זכאים לסיבסוד – כך גם מקצוע לא יצרני (מבחינה גשמית) כמו לימוד תורה צריך להיכלל בחוק.

הטענה הזאת מתעלמת מההבדלים הפרקטיים והמהותיים בין סטודנט לאברך, בפרט אברך חרדי:

  • קודם כל כמות הסטודנטים שזכאיים להנחה קטנה מאוד, מהסיבה הפשוטה שאחוז ההורים מבין הסטודנטים נמוך בהרבה מאחוז ההורים מבין האברכים.
  • שנית, לימודים אקדמיים מוגבלים בזמן.
  • אבל ההבדל המהותי יותר הוא שלא כולם הולכים ללמוד מדעי הרוח – כי הם יודעים שהם יצטרכו לשלם על זה (גם אם לא מחיר מלא, שכן המדינה מסבסדת), ושאחרי מספר שנים הלימודים יסתיימו והם יצטרכו להמשיך בחייהם ולמצוא עבודה מבלי שהתמחו במקצוע פרקטי ונדרש בשוק העבודה. בודדים מביניהם שיצטיינו יתקדמו לתארים מתקדמים ואולי יקבלו תקן באקדמיה.
  • אצל אברכים המצב שונה בתכלית. אי הגבלת שנות הלימוד זה קצה הקרחון. הבעיה המרכזית היא שהלימוד עצמו הוא הערך שמנחה את הבחירה ללמוד תורה. וגם אם חלקם יעברו לעבוד במשרות תורניות שונות, חלק נכבד מהם ישארו ב"כולל" במשך כל חייהם. בשונה מחברות אחרות שבהן יש בעיה של אחוזי תעסוקה נמוכים ועוני – החברה החרדית רואה בלימוד תורה ואי יציאה לעבודה של הבעל אידיאל שכולם צריכים לשאוף אליו.

כאן אנחנו מגיעים להסבר לדבר תמוה שהתרחש אתמול בוועדה בכנסת. רוב האברכים, בפער עצום, הם חרדים. למרות זאת נשות האברכים שהגיעו לוועדה היו ברובן דתיות לאומיות. בציבור הדתי לאומי יש מיעוט של אברכים, אבל הם כולם ממשיכים לעבוד בהמשך חייהם ולא נשארים אברכים לתמיד. חלקם יוצאים בהמשך לאקדמיה ועבודות רגילות אחרות, חלקם למשרות תורניות שונות, אבל הם לא נשארים כל חייהם בכולל. מדובר בתחנה זמנית. הבדל נוסף ומשמעותי לא פחות – ילדיהם ברובם הגדול לומדי לימודי חול ומוציאים תעודת בגרות, ובעיקר לא גדלים בחברה, בה אם יצאת לעבוד אתה נחשב פחות ערך.

אי הגבלת שנות הלימוד אצל חרדים היא רק קצה הקרחון. בשונה מחברות שבהן יש בעיה של אחוזי תעסוקה נמוכים ועוני – החברה החרדית רואה בלימוד תורה ואי יציאה לעבודה של הבעל אידיאל שכולם צריכים לשאוף אליו

הבעיה במגזר החרדי אינה הבחירה של אנשים להסתפק במועט וללמוד תורה אלא הרצון שהמדינה תממן את אורח החיים הזה. ובעיקר – ההעברה של זה לדור הבא. ילד שגדל בחברה החרדי יתקשה להשתלב בהמשך באקדמיה ושוק התעסוקה. זה אפשרי, אך רבים נושרים כפי שיצא לי לראות בלימודי בקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו. ללא לימודי ליבה מאוד קשה להצליח להישאר באקדמיה, ובלי תואר קשה להשתלב כיום בשוק התעסוקה במשרות מכניסות.

דוב מורל עובד כפרילנס במחלקת הדאטה של שומרים – המרכז לתקשורת ודמוקרטיה. סטודנט למשפטים, נער גבעות לשעבר וכיום פעיל בקבוצת 'הליברלים במרצ'.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
לא טפילה, מדינת ישראל *לא* קמה ועומדת ותמשיך לעמוד רק מכוח לימוד התורה... היא קמה בזכות האנשים שהקימו אותה, בנו אותה, לא התפללו שתקום - עשו. לכי תעשי... שבעלך יצא ועשה. תפסיקו לחיות על ... המשך קריאה

לא טפילה, מדינת ישראל *לא* קמה ועומדת ותמשיך לעמוד רק מכוח לימוד התורה… היא קמה בזכות האנשים שהקימו אותה, בנו אותה, לא התפללו שתקום – עשו. לכי תעשי… שבעלך יצא ועשה. תפסיקו לחיות על כבפי המיסים שלי. ילדה חצופה.

עוד 789 מילים ו-2 תגובות
סגירה