• הרב שאול שמעון דויטש, מייסד מוזיאון חיות התורה בניו יורק, ליד פוחלץ של תנין (צילום: משה רובין)
    משה רובין
  • כל החיות המוזכרות בתנ"ך נמצאות במוזיאון חיות התורה (צילום: משה רובין)
    משה רובין
  • כל חיות התורה מפוחלצות במוזיאון (צילום: משה רובין)
    משה רובין
  • קרנף לבן במוזיאון חיות התורה בניו יורק (צילום: משה רובין)
    משה רובין

סיפורי ניו יורק מוזיאון טבע חרדי בלי אבולוציה? יש חיה כזאת

מוזיאון "עולם חיות התורה" מציג פוחלצים של כל בעלי החיים המוזכרים בתנ"ך, מבלי להתעכב על נושאים שוליים כמו תורת האבולוציה ● המוצגים מחולקים ל"כשר ו"לא כשר" ● הבעלים, הרב שאול שמעון דויטש, ערך לנו סיור פרטי: "אני מציג כאן את היצירות של אלוהים"

תורה ופוחלצים לא תמיד מתחברים, אבל במוזיאון "עולם החיות בתורה" (Torah Animal World) המעט מוזר ועטור הפרסים בניו יורק, גן חיות מפוחלצות מתעורר לתחייה. בלב השכונה החרדית בורו פארק, ברוקלין, המוזיאון של הרב שאול שמעון דויטש מערבב בין תיבת נח פוחלצית לסיורים אינפורמטיביים.

"בין אם אתה מתעניין בתורה או בטבע, מה שאנחנו עושים כאן הוא לחנך וללמד על כבוד לבעלי חיים", אומר דויטש. באוסף המגוון שלו יש 1,100 הפריטים, בהם חיות בר (כולל משפחה שלמה של אריות) חיות משק, דגים וחרקים.

באופן מדהים, אפשר לגעת בכולם, כולל ראש פיל אפריקאי בגודל של מכונית קטנה (לצד חלקים תואמים בצורת רגל של פיל) שנרכש עבור 40,000 דולר. "אני אומר לילדים 'געו בכף הרגל שלו'", מספר דויטש, "'אף פעם לא חשבתם עד כמה היא שעירה'. היא נותנת לך חוויה של איך זה לעמוד ממש קרוב לחיות האלו".

ההזדמנות הזו שהמוזיאון נותן, היא עניין חשוב עבור הרב, והקהל שלו בהחלט מבין זאת. עולם חיות התורה מציע (בתיאום מראש) סיורים באנגלית, עברית, יידיש ופורטוגזית, והוא מושך קהל מגוון של סטודנטים, מטיילים ואפילו קבוצות של קהילת האמיש. כ-60% מהמבקרים במוזיאון מגיעים מהקהילה החרדית, וזו החוויה הכי קרובה שרובם יקבלו לביקור במוזיאון רגיל להיסטוריה של הטבע.

מותר לחברי הקהילות החרדיות המקומיות לבקר בגני חיות, "אבל אלה אינם מהווים חלופה אמיתית לחוויה", אומר דויטש. "חצי מבעלי החיים שם ישנים. אריות ישנים 20 שעות ביום, ואתה לא רואה אותם מקרוב".

הרב שאול שמעון דויטש, מייסד המוזיאון שכולל את כל החיות המוזכרות בתנ"ך (צילום: מיכה ב. רובין)
הרב שאול שמעון דויטש, מייסד המוזיאון שכולל את כל החיות המוזכרות בתנ"ך (צילום: משה רובין)

חלק מהפוחלצים ראו ימים טובים יותר

המוזיאון של דויטש ממוקם בבניין בן שלוש קומות בצבע בז'. בחזית יש מתקני משחק בצורת סוס וג'ירפה המופעלים במטבעות, וההרגשה הכללית היא של מחסור בתקציב. המדרגות המכוסות בשטיח חום חורקות, קורות התקרה חשופות ומחלידות, וחלק מהפוחלצים ראו ימים טובים יותר. למרות התחזוקה השוטפת, לחלק מהפריטים חסרים חלקים של פרווה, או שהם נראים פשוט עייפים.

ראש עצום של קרנף לבן, בדומה לשאר האוסף, מעורר רושם רב ותחושה טרגית במקביל. הקרנף הזה ניצוד בטבע עד לרמה של כמעט-היכחדות (אין זכרים החיים בטבע, ורק שתי נקבות נותרו). העור של הראש העצום סדוק ומתקלף, והקרן שלו הוחלפה הרבה לפני הרכישה בקרן חלופית שאינה משנהב.

החדרים של המוזיאון מאורגנים על פי בעלי חיים כשרים ולא-כשרים, והם מלאים עד אפס מקום ביצורים עם עיני זכוכית. בחלל המרכזי, דגים משומרים מוצגים לאורך אחד הקירות תחת תקרה מעוטרת עננים. אריות אפריקאים בוהים בזברות.

אזור החווה מלא בעזים ובכבשים. צבי, ביזון, ועזי בר ממלאים את חלק החיות הכשרות. שם נמצא גם הראש בגובה 2 מטר של הג'ירפה. דויטש, שהוא גם שוחט מוסמך, מספר כי "בשר הג'ירפה מאוד קשה" – למרות שהוא מעולם לא טעם אותו בעצמו. שחיטת בעלי חיים אקזוטיים, הוא מסביר אסורה על פי חוק בניו יורק.

בחדרים אחרים במוזיאון דחוסות באופן דומה חיות בר. הקירות והרצפות מלאים בציפורים, קופים, צבים, זברות וסוגים רבים של דגים. כמעט בכל המוצגים אפשר לגעת, כולל בתנין יאור באורך 5 מטר, החיה המועדפת על דויטש בכל האוסף.

דויטש אינו מתנגד בעצמו לצייד (כל הפריטים במוזיאון הגיעו מאספנים, ממוזיאונים או מגני חיות), אך הוא יודע שהמוזיאון יכול להשפיע באופן עמוק על המבקרים. "במהלך סיור של קבוצת סטודנטים מטקסס, אחד מהם אמר לי 'רבי, הרסת לי את החיים. אני צייד, ואני לא חושב שאי פעם אוכל לצוד שוב'", הוא נזכר.

הצהרה שכזו הופכת את ההשקעה של דויטש בחינוך רב-חושי למשתלמת כל-כך. "אתה לא יכול להתקרב לצבוע ולהתחיל לשחק איתו. המוזיאון נותן הזדמנות לחוות את בעלי החיים האלו בצורה בטוחה", הוא אומר.

מוזיאון חיות התורה (צילום: Micah B. Rubin/ Times of Israel)
מוזיאון חיות התורה (צילום: משה רובין)

לגעת בכתר של קליאופטרה

דויטש, 52, פתח את המוזיאון ב-2008, אך העניין שלו בחינוך החל ב-2002. ה-Living Torah Museum, מוזיאון אח הממוקם באותה כתובת, שואף להפיח רוח חיים בתורה דרך עתיקות. אפשר לגעת גם בכל הפריטים באוסף הזה, לרבות כתר זהב עדין שנלבש לכאורה על ידי קליאופטרה, או חרב קרב שחוקה של גלדיאטור. מאז שנפתחו , שני המוזיאונים משכו יחד יותר מ-1.3 מבקרים.

לדברי דויטש, המשבר הכלכלי העולמי של 2008 כמעט וחיסל את מפעל חייו,  שכן המימון שלו נגמר בעקבות הונאת הפונזי של ברני מיידוף, כפי שקרה ללא מעט מוסדות אמריקניים שנשענו על תרומות. חלק מהאוסף שלו נמכר אז, ובשלב מסוים הבניין שבו פועלים המוזיאונים הועמד למכירה.

למרבה המזל, דויטש גייס נותני חסות חדשים, ואפילו השיק חלל תצוגה נוסף לפוחלצים (הפתוח רק חלק מהשנה) בפאלסבורג, ניו יורק.

"חינוך הוא תיקון עולם", אומר דויטש. "יהודים חסידים, אופנוענים, חרדים מודרניים, אפרו-אמריקאים ואמריקאים ממוצא אסייתי מגיעים למוזיאונים שלי. אני מאפשר להם לפקוח את העיניים כדי לראות את היצירות של אלוהים".

הכתבה פורסמה לראשונה באנגלית ב-The Times of Israel

עוד 679 מילים
סגירה