איילת שקד התעקשה להסביר לרינה מצליח איך עובדת קואליציה: חוק הגבלת הקדנציות היה בהסכם הקואליציוני, והחוק האוסר על ראש ממשלה לכהן בזמן כתב אישום לא היה, וככה זה עובד.

שקד התעקשה להסביר לרינה מצליח איך עובדת קואליציה: חוק הגבלת הקדנציות היה בהסכם הקואליציוני, והחוק האוסר על רה"מ לכהן עם כתב אישום לא היה, וככה זה עובד

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מעניין אם היא מיתממת. אוסלו לא היה בשום הסכם קואליציוני והרוטציה של בני גנץ כן הייתה, וכל זה לא משנה. חשוב מה אפשרי, רצוי, ופופולרי.

1

מנסחי ההסכם הקואליציוני הנוכחי הבינו כמה דברים לא נכון.

החוק המגביל קדנציות לא מתאים לשיטה הפרלמנטרית, שבה המפלגה נבחרת ולא ראש הממשלה, ושבה קדנציות יכולות להימשך חודש ימים וגם פחות. הרי חווינו ארבע בחירות בשנתיים האחרונות. הרעיון מתאים למערכות נשיאותיות שבהן קדנציה היא קדנציה, בלי חכמות. אני בעצם רוצה שישראל תעבור למערכת נשיאותית. אבל עד שזה יקרה החוק הזה מיותר.

בינתיים אנו נאנקים תחת האבסורד לפיו אף משרת ציבור, כולל שרים, לא יכול לכהן תחת כתב אישום, אבל ראש הממשלה כן יכול. "המחוקק" הניח שאף פוליטיקאי לא יעז לדבוק בכסאו אם יעמוד למשפט, אבל ההנחה הכמעט-אנגלית הזו לא עובדת בעידן האין-בושה. אז צריך גרסה של החוק.

יש משקל מסוים לטענה שלא ייתכן שפקיד לא-נבחר יוכל להדיח את ראש הממשלה. אולי צריך לשקול לאפשר לראש הממשלה להשלים את כהונתו. אולי זה צריך לחול רק על אישומים של שוחד. אבל קטסטרופת נתניהו הצביעה בבירור על כך שיש צורך בגרסה כלשהי של החוק, ובוודאי שאסור שהנשיא יוכל להעניק לחבר כנסת שעומד למשפט את המנדט.

בינתיים אנו נאנקים תחת האבסורד לפיו אף משרת ציבור, כולל שרים, לא יכול לכהן תחת כתב אישום, אבל רה"מ כן יכול. "המחוקק" הניח שאף פוליטיקאי לא יעז לדבוק בכסאו אם יעמוד למשפט

2

ראש האופוזיציה הוא עניין אחר. נתניהו יכול להאחז בכיסאו כמה שירצה, בעוד משפטו נמשך. זה כנראה בסדר שחבר כנסת עומד למשפט. אבל מה אם הוא לא ייאחז?

עלו ספקולציות רבות שנפתלי בנט אינו מתכוון לבצע את הרוטציה. נראה שהוא עודד את הספקולציה הזו עם הערות שונות שדלפו משיחות פנימיות. קשה להאמין שבנט יעשה טריקים ושטיקים נוסח קודמו, אבל אולי לא לזה הוא מתכוון.
אם נתניהו יעזוב, ובנט עדיין נוקט בהשקפה ימנית, אולי יפרק את הקואליציה ויצטרף לליכוד (אם יקבלו אותו)? הם יקבלו.

אי לכך אני מבקש להזכיר. הבעיה היא לא רק נתניהו; הבעיה היא הליכוד. המפלגה הזו הביאה לישראל נזק פנומנלי, מכיבוש לבנון דרך היפר-אינפלציה (400% לשנה) ועד להתנחלויות, קנוניה עם חמאס להרס תהליך השלום, בניית המדינה החרדית-בתוך-מדינה שמאיימת להרוס את הציונות, שיסוי המזרחים באשכנזים וההשחתה הנוראית של החיים הציבוריים.

3

יש שאלה גדולה שמרחפת מעל בנט. האם הוא, כמו ציפי לבני, אהוד אולמרט ואריאל שרון לפניו, הבין שהכיבוש בגדה מזיק לישראל? יש אנשים שאומרים שזה לעולם לא יקרה, יען כי בנט "ימני". אינני יודע מה זה ימני. אני חושב שאני יודע שבנט לא טיפש.

הוא יתחמק מהשאלה לעת עתה. אני מקווה שהוא יתאפס על עצמו לפני פרוץ האינתיפאדה הבאה.

עלו ספקולציות שבנט אינו מתכוון לבצע את הרוטציה. נראה שהוא עודד אותן עם הדלפות משיחות פנימיות. קשה להאמין שיעשה טריקים ושטיקים, אבל אולי אם נתניהו יעזוב הוא יפרק את הקואליציה ויצטרף לליכוד?

כי הרי זהו לב העניין. הרבה אנשים בשמאל-מרכז אוהבים את בנט ברגע זה. הוא ימני, אבל זה הונח בצד. גם אם בני ציפר יתפלץ, העיקר היה להיפטר מנתניהו.

העניין הזה הביא את בנט לשלטון – אבל אבוי, בעניין הזה בדיוק בנט לא נראה כל כך רציני. זו הבעיה. בניגוד לגדעון סער, הוא הסכים לערוק רק אם יהיה בעצמו ראש ממשלה, למרות שמפלגתו קטנה והדבר מעניק דיווידנדים לליכוד.

סער וחבורתו היו רציניים. אביגדור ליברמן היה רציני. מדובר באנשי ימין שהבינו שנתניהו מוביל לפוטיניזציה של ישראל, והם קפצו למים. לא היה צורך לשחד אותם; הם לא פלרטטו עם נתניהו.

סער פרש מממשלת נתניהו לפני שנים וקרא תיגר על נתניהו בפריימריס של הליכוד ב-2019, ואז גנב מהליכוד אנשי מפתח כמו זאב אלקין. ליברמן כבר הבהיר שהוא מבין את המציאות הדמוגרפית והיה חלק מממשלת קדימה בשנות ה-2000, והוא היה אחראי באופן אישי לשלילת הרוב השלטוני מנתניהו לאחר הבחירות הראשונות מבין ארבעת המרתונים, באמצע 2019.

סער וחבורתו היו רציניים בסילוק נתניהו. ליברמן היה רציני. מדובר באנשי ימין שהבינו כי נתניהו מוביל לפוטיניזציה של ישראל וקפצו למים. לא היה צורך לשחד אותם. הם לא פלרטטו עם נתניהו

אפשר לטעון שבנט רק בילף ושהוא ממילא היה תומך ב"ממשלת שינוי". לעולם לא נדע, אבל זה לא נראה לי. כי בנט המשיך לשרת את נתניהו כל העת. עד לבחירות השלישיות, כשהיה ברור שנתניהו ישרוף את הבית הדמוקרטי כדי לחמוק מהמשפט, להשיג חסינות, להחליף את היועץ המשפטי לממשלה או להמציא תחבולות אחרות.

לאורך כל הדרך, בנט המשיך לחתום על שבועות נאמנות מגוחכות ולהגן על הרעיון שאדם יוכל יקבל את ראשות הממשלה בזמן שהוא עומד למשפט.

בסוף 2020 הוא מיצב עצמו איכשהו על הגדר. הוא השתמש בזה כדי לסחוט את משרד הביטחון מנתניהו. ב-2021, אחרי הבחירות הרביעיות. הוא טען פעם אחר פעם שהוא מוכן להמשיך לכהן בממשלת נתניהו אם הדבר יתאפשר – כלומר אם נתניהו יזכה בתמיכת רע"ם. הוא אמר שנתניהו יכול לסמוך על ה"אצבעות" של ימינה – תוך שימוש במונח וולגרי במכוון, כיאה לליכוד.

אי לכך בנט העמיד את אחת מנקודות הציר המרכזיות בהיסטוריה הישראלית – האם לפגוע נואשות בדמוקרטיה, או להדיח את נתניהו – בידי בצלאל סמוטריץ', והוא היה פסיבי. ככה לא בונים חומת מנהיגות.

בהתעקשותו להיות ראש ממשלה הוא העניק לנתניהו את הטיעון המצוין לפיו בממשלה יש אלמנט של אבסורד – ראש ממשלה ששולט בעשירית מהקואליציה, מצב שראינו רק בסדרות טלוויזיה דניות.

יש לי קצת כבוד לבנט. הוא עשה מעשה אמיץ למדי כאשר שבר שמאלה מהבייס, והוא לבטח ידע שיש סיכוי שישלם מחיר. הוא נראה מקצועי והגיוני, הוא לא וולגרי ולא ממהר לתפוס קרדיט, והוא קצת דומה למשה דיין. הכיפה שלו כל כך קטנה שנראה שהיא רומזת שדתיותו לא לגמרי רצינית. מדובר בהתחלה משובחת עם המרכז-שמאל הציוני.

אפשר לטעון שבנט בילף ושממילא היה תומך ב"ממשלת שינוי". אבל לאורך כל הדרך בנט המשיך לחתום על שבועות נאמנות מגוחכות ולהגן על הרעיון שאדם יוכל יקבל את ראשות הממשלה כשהוא עומד למשפט

אבל בשלב מסוים הוא יצטרך לענות על השאלה: האם הוא באמת היה מוכן להמשיך לתמוך בנתניהו? עד שתתברר הסוגיה, תמיד תרחף עננה מעל ראשו. עננה של אופורטוניזם, חולשה ומגוחכות.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com