איראן חוזרת לשולחן המו"מ כשידה על העליונה

בפעם הראשונה מאז נחתם הסכם הגרעין ב-2015, איראן מגיעה לשולחן המשא ומתן עם נכסים אמיתיים: סף יכולת גרעינית, רוח גבית מסין ורוסיה, ובידוד מוחלט של ארצות הברית החלשה ● במצב הדברים הזה, נראה שלישראל לא נותרה ברירה מלבד איום צבאי ישיר - המפחיד את המעצמות לא פחות מאשר את איראן ● פרשנות

ראש סבא"א רפאל גרוסי (מימין) בפגישה עם עם סגן ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית של איראן, 22 בנובמבר 2021 (צילום: Atomic Energy Organization of Iran via AP)
Atomic Energy Organization of Iran via AP
ראש סבא"א רפאל גרוסי (מימין) בפגישה עם עם סגן ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית של איראן, 22 בנובמבר 2021

ברגע של יאוש שהוביל לרגע של כנות, קיבל העולם ביום רביעי האחרון הצצה מדאיגה למתרחש בין איראן למעצמות ולסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.

ראש הסוכנות רפאל גרוסי, שנחת שעות קודם לכן בווינה מביקור בזק בטהרן, כינס מסיבת עיתונאים כדי לדווח על המגעים עם האיראנים. שפת הגוף שלו העידה על עייפות וקוצר רוח. התשובות של האיטלקי המנומס היו קצרות מאד, די דומות להודעה שפורסמה שעה קודם לכן על "שיחות שלא הניבו תוצאות".

אלא שבשלב מסוים אחד העיתונאים החל ללחוץ על גרוסי בעניין הפיקוח על מתקני הגרעין שכבר תשעה חודשים כמעט שלא קיים. גרוסי ירה תשובה מהירה: "אנחנו קרובים מאד נקודה שבה לא נדע מה קורה שם".

בשלב מסוים אחד העיתונאים החל ללחוץ על גרוסי בעניין הפיקוח על מתקני הגרעין שכבר תשעה חודשים כמעט שלא קיים. גרוסי ירה תשובה מהירה: "אנחנו קרובים מאד נקודה שבה לא נדע מה קורה שם"

הדברים הללו מחלחלים בשבועות האחרונים לתודעה העולמית, אם כי נראה שלא ממש מניעים מישהו לפעולה אגרסיבית. נראה שכולם מחכים לחידוש המגעים בין הצדדים מחר (שני).

כך ייראו השיחות בווינה: איראן תשב מול נציגי חמש מעצמות – רוסיה, סין, צרפת, בריטניה וגרמניה. ארצות הברית לא תהיה נוכחת בחדר, נציגיה ישבו בחדר סמוך ויתעדכנו, שכן ארה"ב הרי פרשה מההסכם.

מצלמות מול הכניסה למלון גרנד הוטל וינה, לקראת פתיחת השיחות על הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן, 20 ביוני 2021 (צילום: AP Photo/Florian Schroetter)
מצלמות מול הכניסה למלון גרנד הוטל וינה, לקראת פתיחת השיחות על הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן, 20 ביוני 2021 (צילום: AP Photo/Florian Schroetter)

יותר מכך, איראן לא מוכנה לשאת ולתת עם האמריקאים עד שאלה יסירו מייד את הסנקציות שהוטלו עליהם מאז יולי 2018, כולל אלה שאינן קשורות להסכם הגרעין.

בדיוק בהקשר הזה מעניין לראות את השוני בהגדרות למשא ומתן בווינה בין טהרן לוושינגטון. הראשונה מכנה זאת שיחות להסרת הסנקציות; השנייה חידוש הסכם הגרעין. תהום עמוקה פעורה בין הצדדים וספק אם בכלל היא ניתנת לגישור.

מעניין לראות את השוני בהגדרות למו"מ בין טהרן לוושינגטון. הראשונה מכנה זאת שיחות להסרת הסנקציות; השנייה חידוש הסכם הגרעין. תהום עמוקה פעורה בין הצדדים

אז מה יעשו האמריקאים? האם הבית הלבן הכין תכנית אלטרנטיבית למקרה שבו איראן עוזבת את שולחן המו"מ ללא הסכם ולמעשה משוחררת מכל התחייבות, כולל של פיקוח?

הרמזים ששחררו בשבועות האחרונים בכירים אמריקאים לא ממש הרשימו את מקבלי ההחלטות בטהרן. השגרירה האמריקנית באו"ם לינדה תומאס גרינפילד שביקרה בישראל ומיד אחריה מזכיר המדינה אנתוני בלינקן הצהירו כי בהקשר של איראן, לדיפלומטיה יש תאריך תפוגה.

אלא שההצהרה הזו נתפסת כאיום סרק. עובדתית, מאז יוני 2019, כשהנשיא הקודם דונלד טראמפ ביטל את התקיפה המאסיבית על מטרות באיראן, ארצות הברית לא ממש נקטה בצעדים התקפיים ממשים כלפי מטרות איראניות רשמיות. אמנם היו תקיפות נגד מיליציות שיעיות בעיראק ובסוריה, אבל אלה נתפסו כמגרש משחקים אחר, לא בשטחה של איראן ולא כאיום ישיר.

ראש הממשלה נפתלי בנט נפגש עם שגרירת ארה"ב לאו"ם לינדה תומאס-גרינפלד בעת ביקורה בירושלים, 15 בנובמבר 2021 (צילום: חיים צח/לע"מ)
ראש הממשלה נפתלי בנט נפגש עם שגרירת ארה"ב לאו"ם לינדה תומאס-גרינפלד בעת ביקורה בירושלים, 15 בנובמבר 2021 (צילום: חיים צח/לע"מ)

זו בדיוק הסיבה שישראל מעלה את רף ההצהרות, גם כלפי איראן וגם כלפי ארצות הברית. התפיסה הישראלית היא כי כל עוד אין מדינה שמציבה איום צבאי ישיר על איראן, היא לא תמצמץ ולא תוותר.

הרצון הישראלי לחלץ מארצות הברית אמירה דומה או לפחות כזו המשתמעת כאיום נכשלה עד כה. הכי רחוק שהבית הלבן היה מוכן ללכת היה בהכרזה כי לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. בשלב הזה של פרויקט הגרעין והביטחון המופרז שעמו מגיעים האיראנים לווינה, נראה שזה לא ממש מספק.

הרצון הישראלי לחלץ מארצות הברית אמירה דומה או לפחות כזו המשתמעת כאיום נכשלה עד כה. הכי רחוק שהבית הלבן היה מוכן ללכת היה בהכרזה כי לאיראן לא יהיה נשק גרעיני

זו הסיבה לאמירה של ראש הממשלה נפתלי בנט בשבוע שעבר בכנס אוניברסיטת רייכמן, כי ישראל לא רואה עצמה מחויבת לשום הסכם שייחתם. גם כך נראה שהסיכוי להשגת הסכמות קלוש, ואם יהיו כאלה, סביר להניח שהם יהיו יותר ויתור אמריקאי מאשר התגמשות איראנית.

ישראל הבינה – ויש הטוענים באיחור ניכר – כי למרות החיבוק של הנשיא ג'ו ביידן לראש הממשלה בנט, ארצות הברית לא מתכוונת להקשיח עמדות. מצב דומה היה ב-2015 לקראת חתימת ההסכם המקורי. גם אז ישראל הבינה באיחור כי הנשיא ברק אובמה דוהר להסכם, ואז החל בליץ מדיני בבריטניה וצרפת.

ראש הממשלה נפתלי בנט נפגש עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בבית הלבן, 27 באוגוסט 2021 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
ראש הממשלה נפתלי בנט נפגש עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בבית הלבן, 27 באוגוסט 2021 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

זו בדיוק הסיבה לנסיעה הדחופה של שר החוץ יאיר לפיד השבוע לפריז ולונדון – אחרי ביקור בשבוע שעבר של הנשיא יצחק הרצוג בבריטניה ושיחה שלו על העניין עם ראש הממשלה בוריס ג'ונסון. הבריטים והצרפתים ישמעו, ספק גדול אם יקשיבו.

ב-2015, צרפת של פרנסואה הולנד וקודמו ניקולא סרקוזי הייתה הסמן הימני מול איראן. חילופי המסרים בין פריז לירושלים היו אז אינטנסיביים, והניבו לישראל – במסגרת המגבלות – כמה הישגים. כמו, למשל, זמינות הביקורים של פקחי הגרעין באתרים ואורך ההסכם שמגביל את איראן בייצור אורניום מועשר לפצצה.

הפעם ימצא שר החוץ לפיד נשיא צרפתי אחר, לאו דווקא קשוב לאינטרס הישראלי. עמנואל מקרון גם כך מלא כעס על ארצות הברית ובריטניה בעניין עסקת הצוללות עם אוסטרליה.

מקרון היה גם מי שניסה ב-2018 "לתפור" עם איראן מנגנון עוקף סנקציות אמריקאיות בכדי לאפשר סחר עם איראן. המאמצים הללו נבלמו בהכרזה חד משמעית של ארצות הברית כי מי שיעשה זאת יוכנס מיידית לרשימה השחורה של משרד האוצר האמריקאי ותיאסר עליו פעילות עם חברות אמריקאיות. אחת הנפגעות הגדולות מכך הייתה חברת "איירבאס" הצרפתית שחתמה על הסכם ענק למכירת מטוסי נוסעים לאיראן.

נשיא צרפת עמנואל מקרון וראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון בבוועידת האקלים בגלזגו, 1 בנובמבר 2021 (צילום: Christopher Furlong/Pool via AP)
נשיא צרפת עמנואל מקרון וראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון בבוועידת האקלים בגלזגו, 1 בנובמבר 2021 (צילום: Christopher Furlong/Pool via AP)

לכן, ספק אם יש מישהו בירושלים שתולה תקוות בבריטניה או צרפת, כשגם עמדתה של גרמניה לא חורג מעבר לאמפתיה לטענות הישראליות.

השורה התחתונה מבחינת ישראל מדאיגה. בפעם הראשונה מאז נחתם ההסכם ב-2015, איראן מגיעה לשולחן המשא ומתן עם נכסים אמיתיים: סף יכולת גרעינית, רוח גבית מסין ורוסיה, ובידוד מוחלט של ארצות הברית החלשה.

השורה התחתונה מבחינת ישראל מדאיגה. בפעם הראשונה מאז נחתם ההסכם ב-2015, איראן מגיעה לשולחן המו"מ עם נכסים אמיתיים: סף יכולת גרעינית, רוח גבית מסין ורוסיה, ובידוד מוחלט של ארה"ב החלשה

במצב הדברים הזה, נראה שלישראל לא נותרה ברירה מלבד איום צבאי ישיר. יש מי שגורס שרק איום כזה עשוי לשנות במשהו את מצב הדברים – שכן הוא מפחיד את וושינגטון, לונדון, ברלין ופריז לא פחות מאשר את טהרן.

עוד 867 מילים
סגירה