קניות בסופרמרקט בישראל. אילוסטרציה (צילום: משה שי/פלאש90)
משה שי/פלאש90

המדד הדמיוני שעל פיו קובע בנק ישראל את גובה הריבית

בזמן שבארה"ב מדד המחירים לצרכן עלה בלא פחות מ-6.25 בשנה וכשהישראלים מרגישים היטב את גל ההתייקרויות בכל ענף, מדד אוקטובר שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עומד על 0.1% ● איך ייתכן שהמדד בישראל כה נמוך? ● כבר לפני כעשור, הסטטיסטיקן הראשי של הלמ"ס הודה שסל המחירים שעל פיו נמדדת האינפלציה בכלל לא משקף את סל המוצרים של האזרחים

עלות ארוחת חג ההודיה השנה שברה שיא היסטורי לפי מספר סקרים, אחרי שהמחירים האמירו ב-14% יותר מאשר בשנה שעברה. על פי סקר של הלשכה האמריקאית לחקלאות, העלות הממוצעת של ארוחת חג המולד השנה הגיעה ל-53.31 דולר, עלייה מ-46.90 דולר בשנה שעברה. על פי הלשכה, הזינוק העצום במחיר תרנגולי הודו השנה אחראי לגידול בעלות ארוחת הערב הכוללת.

הסיבה שהאמריקאים סבלו כל כך השנה מהמחירים היא הדפסות הכספים בסדר גודל של טריליוני דולרים של ממשלות ברחבי העולם שניסו להתגבר על משבר הקורונה. המטרה הייתה להציף את השוק בכסף רב שיתורגם להעלאת הביקוש למוצרים. זה הצליח יותר מדי טוב.

הסיבה שהאמריקאים סבלו כל כך השנה מהמחירים היא הדפסות הכספים בסדר גודל של טריליוני דולרים של ממשלות ברחבי העולם שניסו להתגבר על משבר הקורונה

ההתאוששות הגדולה בביקוש פגשה בעיות תעבורה קשות של סחורות התקועות בספינות שמשתרכות בפקקים ארוכים בנמלים. בנוסף נרשם מחסור במוצרי אחסון כמו מכולות. לזה יש להוסיף את עליות מחירי הנפט והבעיות במערכות היצור הסיניות, ואם לא די בזה – שוק העבודה נפגע בתקופת הקורונה, מה שגרם למחסור בעובדים שמשתייכים לתהליך הייצור והמשלוח.

כל זה הוביל לכך שמדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה בלא פחות מ-6.2% מאז אוקטובר שעבר ושבר שיא של 30 שנה. גם בישראל האזרחים מרגישים היטב את גל ההתייקרויות הזה כמעט בכל ענף, אבל מתברר שעל פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא הייתה התייקרות יוצאת דופן. במדד אוקטובר שפורסם החודש, נרשמה עלייה מינורית של רק 0.1%.

קניות בסניף סופרמרקט של אושר עד בגבעת שאול בירושלים. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
קניות בסניף סופרמרקט של אושר עד בגבעת שאול בירושלים. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

יש כמה הסברים ל"תעלומת המדד הנמוך" שבוודאי לא משקף את מה שמשפחה ישראלית מרגישה בחשבון הבנק שלה. המדד נמדד על ידי הלמ"ס עבור סל צריכה ממוצע של משפחה בישראל. על מנת לבצע את המדידה, הלמ"ס מבצעת סקר ועל פיו היא מחליטה כמה משקל היא נותנת לכל מוצר באותו סל.

הפעם האחרונה שהלמ"ס החליטה על חלוקת הרכב המוצרים בסל הייתה לפי סקרים שביצעה לפני יותר משלוש שנים. כלומר, שינוי הרגלי הצריכה הדרמטיים שהתרחשו בתקופת הקורונה כלל לא משתקפים בסל המחירים הנוכחי.

הפעם האחרונה שהלמ"ס החליטה על חלוקת הרכב המוצרים בסל הייתה לפי סקרים שביצעה לפני יותר משלוש שנים. כלומר, שינוי הרגלי הצריכה הדרמטיים שהתרחשו בתקופת הקורונה כלל לא משתקפים בסל הנוכחי

כך, למשל, המשקל של סעיף הטיסות במדד לא השתנה אף על פי שהוא שינה את פניו מקצה אל הקצה בתקופה זו. כך קרה שהסעיף הזה גרם לירידה לא פרופורציונלית במדד המחירים ולמעשה מחק בשקלול הכללי חלק מהעליות המשמעותיות שהיו בשאר התחומים, שדווקא כן הורגשו היטב בכיס של הצרכן הישראלי.

גם מחירי הדיור עלו בצורה כזו שכבר הביאו זוגות רבים לידי ייאוש מהשגת דירה, ובכל זאת אין לכך שום התייחסות במדד – ולא במקרה.

מחירי הדיור. אילוסטרציה (צילום: iStock)
מחירי הדיור. אילוסטרציה (צילום: iStock)

בשנות ה-90 ישבה ועדה של כלכלנים וסטטיסטיקאים, שהחליטה לשנות את שיטת המדידה ולהוציא את מדד מחירי הדיור מחישוב האינפלציה של הלמ"ס. האינפלציה באותה שנה צנחה אז בבת אחת בעשרות אחוזים. גם בעולם, אגב, סעיף הדיור הוא לא חלק מהמדד שמפורסם. במקומו נמצא במדד מחיר השכירויות שהוא פחות תנודתי ביחס למחירי הנדל"ן.

במדידת האינפלציה מוסיפים עוד פונקציה תמימה להפליא הנקראת רגרסיה הדונית. המשמעות היא שהלמ"ס מעריכה שאנחנו מוכנים לשלם יותר על מוצרים, רק מכיוון שהם השתפרו מבחינת איכותם.

במדידת האינפלציה מוסיפים עוד פונקציה תמימה להפליא הנקראת רגרסיה הדונית. המשמעות היא שהלמ"ס מעריכה שאנחנו מוכנים לשלם יותר על מוצרים, רק מכיוון שהם השתפרו מבחינת איכותם

כך, למשל, אם איכות המחשבים שאנחנו רוכשים משתפרת משנה לשנה אז רק חלק מהעלייה במחיריהם ייכנס לחישובי האינפלציה. הכול רק כי האיכות שלהם השתפרה. זה קורה גם אם אין לרוכש שום אלטרנטיבה לרכוש דגם זול יותר. יותר מכך, אם מחיר המחשב יישאר יציב, בנתוני הלמ"ס ירשמו זאת כאילו מחירו ירד.

המניפולציות על המדד הן כה רבות, עד שהסטטיסטיקן הראשי לשעבר בלמ"ס, פרופ' שלמה יצחקי, הודה באפריל 2012 כי סל המחירים לצרכן שעל פיו נמדדת האינפלציה לא משקף את סל המוצרים של האזרח.

בניין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירושלים (צילום: אוליבייה פיטוסי,פלאש 90)
בניין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירושלים (צילום: אוליבייה פיטוסי,פלאש 90)

הצגת אינפלציה נמוכה שלא משקפת את המציאות, גם בהנחה שלא נעשתה בכוונת מכוון, בהחלט משרתת את בנק ישראל ומשרד האוצר. ניתן רק לדמיין את הכאוס שעלול היה להתחולל במדינה אילו רק היו מפרסמים את המדד האמיתי.

אינפלציה גבוהה הייתה מפעילה לחצים על בנק ישראל להעלות את הריבית כדי לייצב את רמות המחירים. עליית ריבית כזו עלולה הייתה עלולה להביא למשבר נדל"ני ופיננסי, כך על פי דוח של מחלקת המחקר של בנק ישראל.

אינפלציה גבוהה הייתה מפעילה לחצים על בנק ישראל להעלות את הריבית כדי לייצב את רמות המחירים. עליית ריבית כזו עלולה הייתה עלולה להביא למשבר נדל"ני ופיננסי, כך על פי דוח של מחלקת המחקר של בנק ישראל

למעשה, היום אפשר להגיד שמדיניות הריבית הנמוכה מבוססת על מדדים שכלל לא משקפים את המציאות ומאפשרים לבנק ישראל להתחמק מלהתמודד עם בועת הנדל"ן וגל ההתייקרויות הגדול במשק, ולהמשיך להתנהל כאילו מדובר בסך הכול בדמיונות הזויים של הציבור.

בכל מקרה, השיבושים באספקה וההתאוששות של סקטור השירותים מעלים חשש שהאינפלציה הגבוהה מהמצופה תימשך יותר זמן מכפי שמעריכים ראשי המערכת הכלכלית בעולם. בישראל, סביר להניח שהאזרחים גם ירגישו את זה – גם אם באקסלים הרשמיים של האינפלציה מטעם הממשלה זה יורגש פחות.

עוד 761 מילים
סגירה