חג חדש נולד. ב-28 בנובמבר מצוין בפעם הראשונה "יום הים התיכון", עליו החליטו לפני שנה שרים מ-42 המדינות החברות ב"איחוד למען הים התיכון" (UfM), במטרה להבליט מרכיבי זהות ותרבות משותפים לעמי האזור ולקדם שיתופי פעולה בין מדינות הים התיכון.

חג חדש נולד. ב-28 בנובמבר מצוין לראשונה "יום הים התיכון", עליו החליטו לפני שנה שרים מ-42 המדינות החברות ב"איחוד למען הים התיכון", כדי להבליט מרכיבי זהות ותרבות משותפים לעמי האזור

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בישראל לא צפויות אומנם חגיגות לרגל המאורע, אבל כן שוררת הכרה בחשיבות הדיפלומטית הגוברת של אגן הים התיכון ובהזדמנויות שהוא מספק.

Today we mark the first (ever) #MediterraneanDay and we look at what brings us all closer together around the Mediterranean.

What does the Mediterranean mean to you?@UfMSecretariat pic.twitter.com/9ieP7uky4b

— European External Action Service – EEAS ???????? (@eu_eeas) November 28, 2021

המרחב הים תיכוני נוח לישראל. הוא משלב זהות אירופית ומזרח תיכונית כאחד, מבלי שיהיה הכרח לבחור אחת על חשבון השנייה. בשונה מהמזרח התיכון, זהו מרחב בו ישראל מנהלת יחסים עם רוב המדינות, וביכולתה לקחת בו חלק בהובלת תהליכים אזוריים. כמו כן, מדובר באזור בו ישראל יכולה לקדם אינטרסים מדיניים, כלכליים, ביטחוניים ואזרחיים גם עם מדינות ספציפיות וגם דרך מסגרות רב-לאומיות.

"יום הים התיכון" הוא הזדמנות למפות את רשימת המשימות שעומדות בפני ישראל בבואה לתכנן את צעדיה הבאים במרחב, במטרה לשפר יחסים עם מדינות באזור, להגביר ולמנף מעורבות במסגרות רב-לאומיות, ולקדם יישוב סכסוכים.

"יום הים התיכון" הוא הזדמנות למיפוי המשימות שעומדות בפני ישראל בתכנון צעדיה הבאים במרחב: שיפור יחסיה עם מדינות באזור, הגברת ומינוף מעורבות במסגרות רב-לאומיות וקידום יישוב סכסוכים

להחזיר את דרג היחסים עם טורקיה לרמת שגרירים

מאז 2018 לא מכהנים שגרירים באנקרה ובתל אביב, בשל מחאה טורקית על המצב בעזה ועל העברת שגרירות ארה"ב לירושלים. בשנה האחרונה מאותתת טורקיה על רצונה בהחזרת השגרירים, אך בישראל הגיבו לכך עד לאחרונה באדישות. הסיום המוצלח של מעצר הזוג הישראלי באיסטנבול מייצר מומנטום חיובי, אותו ישראל צריכה למנף להעלאת דרג היחסים. הדבר יאפשר, בין היתר, כינון דיאלוג אסטרטגי על סוגיות אזוריות כמו איראן וסוריה והרחבת שיתופי פעולה כלכליים ואזרחיים.

לצקת תוכן חדש ביחסים החדשים עם מרוקו

היחסים עם מרוקו ייחודיים בנוף הקשרים של ישראל עם מדינות ערב. אלו קשרים שהממד האזרחי מרכזי בהם, שיש להם עומק חברתי ותרבותי ייחודי, ושהצליחו להתקיים גם בהיעדר יחסים דיפלומטיים. חידוש היחסים עם מרוקו ושדרוגם בשנה החולפת פותחים הזדמנויות חדשות לשיתופי פעולה, גם עבור ארגונים ישראלים שפועלים לקדם שינוי חברתי ושיתוף פעולה אזורי. אירגונים שיכולים למצוא בזירה החברתית השוקקת במרוקו שותפים לחילופי ידע, לפרויקטים משותפים ולהגברת יכולת השפעה.

להכניס מרכיבים אזרחיים ליחסים עם מצרים

בחודשים האחרונים ניכרת התחממות ביחסים שבין ישראל למצרים, שבאה לידי ביטוי בקשר בין המנהיגים, בנראות הציבורית של היחסים, ובשיתופי פעולה כלכליים וסביבתיים שהולכים ונרקמים. קו הטיסות שהושק בין המדינות, הורדת רמת אזהרת המסע הישראלית ביחס למצרים ומודל היחסים האזרחיים שמתהווה בין ישראל למדינות המפרץ – מייצרים הזדמנות להרחיב גם את הקשרים האזרחיים בין ישראל למצרים. ישראל צריכה לתת לכך קדימות, ולרכך את הרתיעה המצרית מכך.

בחודשים האחרונים ניכרת התחממות ביחסים שבין ישראל למצרים, שבאה לידי ביטוי בקשר בין המנהיגים, בנראות הציבורית של היחסים, ובשיתופי פעולה כלכליים וסביבתיים שהולכים ונרקמים

לפעול להסדרת הגבול הימי עם לבנון

סוגיית הגבול הימי בין ישראל ללבנון היא כלכלית בעיקרה. היא חשובה לארה"ב, שמעמידה לצורך פתרונה שליח מיוחד, ועצם העיסוק בה מאפשר ערוץ שיחות יוצא דופן בין ישראל לשכנתה מצפון. ניכר שישראל מגלה גמישות לאורך תהליך המשא ומתן, שהשלמתו בהצלחה תאפשר מינוף נוסף של מצבורי הגז בים התיכון, תסייע בשיפור המצב הכלכלי בלבנון ובכך תתרום ליציבות המדינה, ותעיד על היכולת של ישראל ולבנון לפתור מחלוקת באפיק מדיני, ולא צבאי.

לייצר הזדמנויות התקרבות לתוניסיה

ממשלת ישראל מעוניינת להרחיב את מעגל הנורמליזציה ומנסה להתקדם עם מדינות ערביות ומוסלמיות שונות. תוניסיה עדיין רחוקה מכך, אבל לאור קרבתה למרוקו שמחממת יחסים עם ישראל, המאפיינים הדמוקרטיים יותר שלה בהשוואה למדינות ערב אחרות, השותפות שלה עם האיחוד האירופי, והמורשת היהודית שם – בהחלט ראוי שישראל תחפש הזדמנויות לקשר עקיף וישיר עם תוניסיה. מודל ההתקרבות למדינות ערב אחרות, שכלל תחילה השתתפות ישראלית באירועים בינלאומיים ללא סממנים לאומיים, יכול להיות רלוונטי גם לשלבי התקרבות ראשונים בין ישראל לתוניסיה.

לייעל את פורום הגז של מזרח אגן הים התיכון

שלוש שנים לאחר הקמתו, פורום הגז טרם ייצר תפוקות משמעותיות עבור ישראל. יש אומנם חשיבות רבה בעצם קיומו, בהרכב שכולל את ישראל והרשות הפלסטינית, לצד מדינות אירופיות וערביות, אך ניתן להפיק ממנו יותר. חשוב שהפורום יעסוק באנרגיות מתחדשות ולא רק בגז טבעי, שלצד הגוף המייעץ שפועל בו מטעם המגזר העסקי יוקם גוף דומה של מכונים מהחברה האזרחית, שהפורום ימונף לכדי שיח מדיני בין החברות בו ולהקמת מסגרות אזוריות נוספות שתהיינה מכלילות יותר (כולל טורקיה ולבנון), ושיוסר הווטו הפלסטיני על הצטרפות איחוד האמירויות כמשקיפה.

3 שנים לאחר הקמתו, פורום הגז טרם ייצר תפוקות משמעותיות לישראל. יש אומנם חשיבות רבה בעצם קיומו, בהרכב שכולל את ישראל והרשות הפלסטינית, לצד מדינות אירופיות וערביות, אך ניתן להפיק ממנו יותר

לממש את הזכות לתפקיד בכיר ב"איחוד למען הים התיכון"

עד לשנת 2016 כיהן ב"איחוד למען הים התיכון" סגן מזכ"ל ישראלי, פרופ' אילן חת, שהוביל שם את תחום ההשכלה הגבוהה והמחקר. מאז, לא מינתה ישראל נציג בכיר מטעמה במטה הארגון, למרות שהיא זכאית לכך ולמרות שבארגון עצמו יש עניין בכך. הסיבות היו המשבר התקציבי של משרד החוץ, שהגביל את היכולת לממן את עלות התפקיד הבכיר, וספקות בממשלה לגבי התועלת המדינית של מעורבות גבוהה יותר בארגון.

כיום, לאור השיפור במצבו הכספי של משרד החוץ והתמורות החיוביות ביחסי ישראל-ערב, גם במרחב הים תיכוני, ישראל צריכה לחדש את ייצוגה בצמרת הארגון.

 לרתום את המרחב הים תיכוני לשיפור יחסים עם הפלסטינים

מדינות הים התיכון יכולות למלא תפקיד בקידום שלום ישראלי-פלסטיני, ביחד או לחוד. מצרים, טורקיה וקפריסין, למשל, גילו כולן מעורבות בשאלת עזה. חילוקי הדעות ביניהן מקשים אומנם על עשייה משותפת, אך ייתכן שיסכימו לקחת חלק בפורום אזורי לשיפור המצב בעזה. הדבר עשוי לשרת גם את התוכנית של שר החוץ לפיד בנושא עזה. בנוסף, מרוקו מעורבת בנושא הישראלי-פלסטיני מזה שנים, וכעת יכולה להפוך למשפיעה יותר; וישראל והרשות הפלסטינית צריכות לפעול יחדיו להצטרף ל"אולימפיאדה הים תיכונית", ממנה הודרו עד כה למרות שהביעו עניין משותף להשתתף.

לקדם שותפויות רב-לאומיות ויישוב סכסוכים באזור

המדיניות המעודכנת שפרסם האיחוד האירופי השנה ביחס לים התיכון כוללת נכונות לתמוך בפרויקטים רב-אזוריים, כולל כאלה בהשתתפות ישראל ומדינות הנורמליזציה. עד כה, לא נקט האיחוד צעדים משמעותיים בכיוון זה, וישראל יכולה לקחת על עצמה להתניע מהלכים, יחד עם שותפותיה בים התיכון ובמפרץ. הדבר יוסיף נדבך נוסף לניסיון לחזק את יחסי ישראל-האיחוד האירופי. בנוסף, ישראל יכולה למלא תפקיד מוביל במהלכים ים תיכוניים ליצירת מסגרת משותפת להתמודדות עם משבר האקלים, ולגלות מעורבות במהלכי תיווך שעיקרם יישוב סכסוכים של אחרים באגן הים התיכון.

המדיניות המעודכנת שפרסם האיחוד האירופי השנה ביחס לים התיכון כוללת נכונות לתמוך בפרויקטים רב-אזוריים, כולל כאלה בהשתתפות ישראל ומדינות הנורמליזציה

הים התיכון מציב, אם כך, בפני ישראל קשת רחבה של משימות מדיניות, שמשקפות מרחב גיאוגרפי רווי הזדמנויות דיפלומטיות. מערך החוץ הישראלי, עם השפעה מדינית גוברת ועם תקציב משופר, נמצא תחת הממשלה החדשה בעמדה טובה מבעבר למימוש הזדמנויות אלו. עליו לתעדף זאת ולבצע את ההתאמות המבניות הדרושות להתנהלות במרחב הים תיכוני, בו דרות בכפיפה אחת מדינות אירופיות וערביות. שיהיה "יום הים התיכון" שמח, לנו ולשכנינו!

ד"ר נמרוד גורן הוא נשיא ומייסד מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, מרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית, ומוביל בשנים האחרונות ערוצי דיאלוג מדיני עם שותפים בטורקיה. מייסד שותף של Diplomeds - המועצה לדיפלומטיה ים תיכונית.