מתפללים במסגד אל-אקצא, 6 בנובמבר 2020 (צילום: Mahmoud Illean, AP)
Mahmoud Illean, AP

האסלאם הפוליטי משתלט על מזרח ירושלים

האכזבה מהפוליטיקה והיחלשותה הזוחלת של הרשות הפלסטינית במזרח ירושלים יוצרות מגמה חדשה: פחות זהות מפלגתית, יותר זהות אסלאמית ● במצב הזה, לתושבי מזרח ירושלים טבעי יותר להתחבר לרעיונות שמוביל חמאס ● הרשות הפלסטינית נרדמה בשמירה ובחמאס מנצלים את הפרצות הפתוחות, במה שנראה כמו תהליך מתגלגל שישראל תתקשה לעצור ● פרשנות

השייח' עכרמה צברי, אחד ממנהיגי הדת הבולטים והמשפיעים במסגד אל אקצא ומי שהיה המופתי של ירושלים עד לפני 15 שנים, הזהיר ביום חמישי האחרון מפני "סכנה קיומית" המאיימת על אל אקצא. דבריו באו בעקבות הקריאות שהושמעו בוועדת החינוך של הכנסת להכניס את הר הבית לרשימת האתרים שייפתחו לביקורי תלמידים.

המערכת הפלסטינית כולה התגייסה למתקפה. הגינויים כללו האשמות כלפי ישראל כי לא מדובר בצעד פוליטי גרידא שבא לנגוס בריבונות הפלסטינית במזרח ירושלים, אלא בניסיונות להפוך את הסכסוך לדתי.

אלה בדיוק המסרים החבויים שמועברים בדרשותיהם של השייח' צברי ודומיו במסגד אל אקצא. חמישה ימים אחרי פיגוע הירי בעיר העתיקה שבו רצח פאדי אבו שחידם בנשק אוטומטי את אליהו קיי ז"ל, הדגיש השייח' צברי כי הפיכת מתחם אל אקצא לאתר ביקורי תלמידים באה במסגרת ניסיונותיה של ישראל למחוק את הזהות והמאפיינים המוסלמיים בירושלים ולייהד אותה.

חמישה ימים אחרי פיגוע הירי בעיר העתיקה, הדגיש השייח' צברי כי הפיכת מתחם אל אקצא לאתר ביקורי תלמידים היא חלק מניסיון ישראל למחוק את הזהות המוסלמית בירושלים ולייהד אותה

האמירות האלה אינן חדשות. הן הפכו למנטרה קבועה וצצות בכל פעם שהמתיחות בירושלים גוברת – גם בימי שגרה, כשיהודים עולים להר הבית. הנרטיב כי "אל אקצא בסכנה" התקבע ונצרב מזמן בתודעה הכללית של הפלסטינים במזרח ירושלים, בגדה ובעזה.

גם בחמאס – ואולי דווקא שם יותר מבכל ארגון פלסטיני אחר – יודעים לשלוף את הקלף הזה ביעילות להשגת מטרות פוליטיות, כחלק ממאבקם בישראל.

שייח' עכרמה צברי (צילום: AP/Joao Silva)
שייח' עכרמה צברי (צילום: AP/Joao Silva)

על אף ניסיונותיה של ישראל לנתק את הקשר שארגון חמאס יצר בין עזה לירושלים במלחמת "שומר החומות", נראה שבחלוף חצי שנה מסיומה, הציר הזה מתהדק והולך. הסיבות לכך קשורות בעיקר בכוחו המתחזק של חמאס ובמשבר האמון שהתפתח במהלך השנים בין הרשות הפלסטינית לתושבים הפלסטינים במזרח ירושלים ובגדה.

מי שמבקש למפות כיום את תושבי מזרח ירושלים לפי השתייכות מפלגתית או פוליטית, יגלה כי הדבר כמעט בלתי אפשרי. חלק גדול מהתושבים שם מחזיקים בזהות עצמאית ולא משייכים את עצמם בהכרח לארגון פלסטיני כזה או אחר.

"במזרח ירושלים יש הכול. פת"ח, חמאס ואסלאם פוליטי לצד 'חזב א-תחריר' וגורמים מקומיים שצברו מידה מסוימת של כוח במשך השנים", אומר גורם פלסטיני ממזרח ירושלים לזמן ישראל.

"אבל באופן כללי, אנשים במזרח ירושלים לא מחשיבים את עצמם פת"ח או חמאס. ברור שיש לנו תודעה פוליטית והזדהות עם הסוגיה הפלסטינית, אבל אנחנו לא רואים את עצמנו כשייכים לפת"ח או לחמאס. אנשים יכולים להזדהות יותר או פחות עם ארגון כזה או אחר אבל אין פה עניין של שיוך.

"ברור שיש לנו תודעה פוליטית והזדהות עם הסוגיה הפלסטינית, אבל אנחנו לא רואים את עצמנו כשייכים לפת"ח או לחמאס. אנשים יכולים להזדהות יותר או פחות עם ארגון כזה או אחר אבל אין פה עניין של שיוך"

"אם מסתכלים על הנהגת פת"ח בירושלים והגורמים שמזוהים איתה – למרות שאלו מינוים של אבו מאזן ותנועת פת"ח – אפשר לזהות שלא כולם שם מרוצים מהמדיניות של הרשות הפלסטינית, ויש תחושה מזה שנים שהרשות מזניחה את תושבי מזרח ירושלים ולא דואגת לאינטרסים שלהם.

 שכונת סילוואן במזרח ירושלים, יוני 2021 (צילום: AP Photo/Maya Alleruzzo)
שכונת סילוואן במזרח ירושלים, יוני 2021 (צילום: AP Photo/Maya Alleruzzo)

"אז מה שקורה זה שהם רשמית כאילו מסונפים לרשות הפלסטינית, אך בפועל לא מזדהים איתה רגשית, כך שבסוף הם נהנים ממידה מסוימת של ניתוק ועצמאות מהרשות" .

בשבועות האחרונים הודיעה הממשלה הפלסטינית בראשות מוחמד אשתייה על הכנת תוכנית אסטרטגית רב-שנתית לחיזוק תושבי מזרח ירושלים.

לפי התוכנית, יושקעו עשרות מיליוני שקלים בפיתוח תשתיות בנייה ותחבורה, לצד פרויקטים לייצור חשמל ואנרגיה מתחדשת. תקציבים יוקצו גם לטובת מערכת הבריאות והתיירות, בניית מוסדות לימוד, והפניית משאבים לסוחרים ולפיתוח הכלכלה.

במזרח ירושלים מתייחסים בסקפטיות לתוכנית הגרנדיוזית וטוענים כי זו תישאר על הנייר ולא תיושם בפועל. "גם אם תיושם, זה ייקח זמן, אבל אנשים צריכים פתרונות עכשיו – במיוחד הסוחרים שהפסידו הרבה כסף בגלל הקורונה", אומר אותו גורם.

"אם הרשות הפלסטינית כל כך מתעניינת במצוקותיהם של המזרח ירושלמים, היא הייתה צריכה לפעול מזמן. במקום זה, היא הזניחה את העיר שנים ארוכות. הסוחרים בעיר שאיבדו הרבה מאוד קיוו לקבל סיוע כלשהו מהרשות, אבל בסוף לא קיבלו כלום וצריכים להסתדר בעצמם. לכן כל ההצהרות האלה, אף אחד לא לוקח אותן ברצינות. יש מהן מיאוס בדיוק כמו שיש מיאוס מהרשות הפלסטינית.

"אם הרשות הפלסטינית כל כך מתעניינת במצוקותיהם של המזרח ירושלמים, היא הייתה צריכה לפעול מזמן. במקום זה, היא הזניחה את העיר שנים ארוכות"

ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה, נובמבר 2021 (צילום: Phil Noble/Pool via AP)
ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה, נובמבר 2021 (צילום: Phil Noble/Pool via AP)

"אנשים במזרח ירושלים פחות מגדירים את עצמם לפי ארגונים פוליטיים. אי אפשר לומר בבירור שארגון מסוים מתחזק על חשבון האחר, אבל מה שכן אפשר לזהות זה את הזהות הדתית שמתחזקת. פחות פוליטיקה, יותר זהות אסלאמית. זה ממש לא אומר שכולם הפכו להיום אסלאמיסטים שמזדהים עם הרעיונות של האסלאם הקיצוני, למרות שיש גם כאלה.

"זה פשוט אומר שהשיוך הדתי הפך להיות מגדיר זהות דומיננטי יותר ממגדירי הזהות האחרים. ברגע שהזהות האסלאמית מתחזקת, לצד היחלשות התפקיד של הרשות הפלסטינית במזרח העיר, זה אומר שלאנשים יהיה יותר קל להתחבר בסוף לחמאס מאשר לפת"ח ולהנהגת הרשות.

"ברגע שהזהות האסלאמית מתחזקת, לצד היחלשות התפקיד של הרשות הפלסטינית במזרח העיר, זה אומר שלאנשים יהיה יותר קל להתחבר בסוף לחמאס מאשר לפת"ח ולרשות"

"הרשות הפלסטינית לא נתפסת כגורם שאפשר לסמוך עליו, כזה שיכול לספק משענת ומגן לתושבים, בעוד שחמאס הוכיח שהוא דווקא כן מסוגל".

בחמאס מבינים שהמאבק האמיתי במזרח ירושלים הוא לא רק על ריבונות אלא על זהות, ובמגרש הזה יש לחמאס יתרון על פני יתר הפלגים הפלסטינים. השיוך המפלגתי-פוליטי אינו משחק עוד תפקיד מרכזי בהגדרת זהותם של המזרח ירושלמים. המרכיב הדתי-אסלאמי הופך דומיננטי יותר, ונתפס כמקום מפלט בטוח לעומת הפוליטיקה שאכזבה את תושבי מזרח ירושלים פעם אחר פעם.

במצב שבו זו המגמה שמתפתחת, לצד דעיכתה הזוחלת של הרשות הפלסטינית, בחמאס – כארגון שמוביל את הקו האסלאמיסטי – לא צריכים לעבוד כל כך קשה כדי להכשיר את לבבות התושבים, זה כבר קורה מעצמו.

עוד 859 מילים
סגירה