הסחת הדעת מהמחדל המדיני במלחמת יום הכיפורים

מפקד חיל האוויר במלחמת יום כיפור, האלוף בני פלד, צילום מסך מערוץ 1
מפקד חיל האוויר במלחמת יום כיפור, האלוף בני פלד, צילום מסך מערוץ 1

הספר "מלחמה משלו" של פרופ' אורי בר-יוסף, מתאר ומנתח את הדרך שבה פעל חיל האוויר במלחמת יום כיפור. הספר מעורר הדים ויהיה נושא הכנס של עמותת מלחמת יום כיפור ב-14 בדמצבר, בהשתתפות רב-אלוף גבי אשכנזי, האלופים גיורא רום, אמנון רשף ואמיר אשל, רון כתרי, סם ברונפלד, רליק שפר, אורי דרומי ואורי בר-יוסף.

עטיפת הספר "מלחמה משלו", אורי בר-יוסף
עטיפת הספר "מלחמה משלו", אורי בר-יוסף

הספר עורר לא מעט כעס בקרב ותיקי טייסי חיל האויר, שבא לידי ביטוי במפגש עם סגן מפקד חיל האויר במלחמה האלוף דוד עברי.

ללא קשר לשאלה האם צודק בר-יוסף בטענותיו לגבי התיפקוד של חיל האויר במלחמה (עברי מפריך את מרבית הטענות), בר-יוסף האשים גם את ראש אמ"ן במלחמה, האלוף אלי זעירא, באחריות אישית למחדל המודיעיני. הוא טען שזעירא פגע ביכולת של הקברניטים לבצע הערכת מצב ריאלית ערב המלחמה, בספר קודם "הצופה שנרדם".

בר-יוסף, שהוא פרופ' אמריטוס של המחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה אינו עוסק בספריו על המלחמה דוקא בנושא שאמור היה להיות הקרוב אליו ביותר, היחסים הבינלאומיים והתיפקוד של הדרג המדיני במלחמת יום כיפור. בר-יוסף מבקר בחריפות את הדרג הצבאי אבל הוא אינו מבקר באותה חריפות את ההתנהלות החשאית והקלוקלת של הדרג המדיני ושל מזכיר המדינה האמריקאי, דר' הנרי קיסינג'ר, שהובילה למלחמה.

ללא קשר לשאלה אם צודק בר-יוסף בטענותיו לגבי תיפקוד חיל האויר במלחמה (עברי מפריך את רובן), בר-יוסף האשים גם את ראש אמ"ן במלחמה, האלוף אלי זעירא, באחריות אישית למחדל המודיעיני

האם לא היה למנהיגי המדינה חלק במחדל מלחמת יום כיפור והאם לא היה תפקיד מרכזי למזכיר המדינה האמריקאי במלחמה? הרי הם אלו שעמדו בראש המערכת, לא אמ"ן ואלי זעירא ולא חיל האויר ובני פלד. הדרג המדיני קיבל את ההחלטות הגורליות המוטעות ערב המלחמה למרות המודיעין הרב והאיכותי שהיה בידיהם.

קיסינג'ר עצמו אמר בזחיחות בסיום המלחמה שלמחלקת המדינה האמריקאית ולעומד בראשה (קיסינג'ר) היה תפקיד מרכזי במלחמה שאת תוצאותיה הגדיר כהישג גדול של מדיניותו אז מדוע בר-יוסף לא חוקר את המהלכים המדיניים של שנת 1973 שהובילו את ישראל אל סף התהום או לחורבן בית שלישי כפי שאמרו קיסינג'ר ודיין? 

חיל האויר במלחמת יום כיפור מנקודת המבט של דוד עברי

ותיקי חיל האויר פנו אל דוד עברי וביקשו ממנו להגיב על הטענות שבספר. עברי היה שם בחדר השליטה של חיל האויר, הוא היה סגנו של בני פלד וניהל איתו כתף אל כתף את המלחמה של חיל האויר. הוא בוודאי יוכל להסביר לאשר או להפריך את טענותיו של בר-יוסף.

במפגש עם ותיקי החיל, עברי דוחה על הסף את מרבית טענותיו של בר-יוסף. בעניין המחדל של אי תקיפת כוחות המשלוח העיראקיים לגולן, עברי אומר שלאמ"ן לא היה את המידע הדרוש לגבי הציר שעליו ינועו הכוחות העיראקיים. כמו כן, מטוסי הסיור של חיל האויר לא זיהו את הכוחות שהיו יכולים לנוע על שלושה צירים ארוכים של מאות קילומטרים במדבר בעומק השטח הסורי.

בעניין התקציב הגדול של חיל האוויר, לא רק שעברי אינו מסכים עם בר-יוסף, אלא אומר שהוא נאלץ לקצץ את התקציב כשנכנס לתפקידו בחודש מאי 73', ושהבעיה של חיל האויר לא היתה תקציב עודף אלא להיפך. בשל הקיצוץ הנדרש בתקציב לא אושר לחיל האוויר להצטייד באמצעים שעברי ביקש, ושהיו אולי מסייעים מול טילי האויב, שהפילו במלחמה כ-100 מטוסים.

לטענת עברי, הבעיה של חיל האויר לא הייתה תקציב עודף אלא להיפך. בשל הקיצוץ הנדרש לא אושר להם להצטייד באמצעים שביקש, ואולי היו מסייעים מול טילי האויב, שהפילו במלחמה כ-100 מטוסים

עברי אומר שפלד אכן טעה כשהורה בחופזה לפרק את החימוש מהמטוסים בשבת בצהריים ולחמשם ליירוט אוויר-אוויר ומסביר שהיו כ-70 מטוסי מיראז' שיועדו למשימת היירוט וההגנה על שמי הארץ.

עברי מסביר שהטעות נבעה מהכעס של פלד על ביטול מכת המנע של חיל האוויר שהיתה מוכנה, וגם מהדאגה לבסיסי חיל האוויר והימ"חים. אותם, הוא חשש, חילות האוויר של האויב יתקפו בתחילת המלחמה.

אלוף משנה במילואים פסח מלובני (אמ"ן) כתב, שגל התקיפה השני של חיל האוויר המצרי בוטל על ידי המצרים בשל ההצלחה של גל התקיפה הראשון. בגל זה הושגו כל מטרות התקיפה וכמעט לא נפגעו מטוסים מצריים. יתכן שביטול הגל השני של התקיפה המצרית נבע גם מההזנקה של מטוסי חיל האוויר שהמצרים ראו, ולכן לתגובה המוגזמת כנראה של פלד – להזניק לאוויר את כל מטוסי החיל – היה אפקט הרתעתי לעצירת גל התקיפה המצרי השני.

עברי מודה שנעשו טעויות בימים הראשונים של המלחמה במפקדת חיל האוויר, שהביאו לאי הבנה ולנתק עם הטייסים, אשר לא הבינו את השינויים בפקודות ואת הגורמים לכישלון פקודות מבצע תגר ומבצע דוגמן.

עברי אומר שלבני פלד לא הייתה ברירה אלא לבצע את מה שהרמטכ"ל ביקש ממנו, לעשות ככל יכולתו כדי להגן על רמת הגולן גם כשמפקדים אחרים של חיל האוויר חשבו אחרת. על פי עברי, הנחיתות הטכנולוגית של חיל האוויר מול טילי הנ"מ של האויב הייתה ידועה למפקדי החיל ולטייסיו כבר בסיום מלחמת ההתשה ב-1970, ממנה יצאו עם הזנב בין הרגליים.

עברי מודה שנעשו טעויות בימים הראשונים של המלחמה במפקדת חיל האוויר, שהביאו לאי הבנה ולנתק עם הטייסים, אשר לא הבינו את השינויים בפקודות ואת הגורמים לכישלון פקודות מבצע תגר ומבצע דוגמן

עברי אומר שחיל האוויר לא היה מוכן למלחמת יום כיפור מבחינה טכנולוגית, והנחיתות הטכנולוגית אכן עלתה לחיל ביוקר רב במלחמה. למרות זאת, לדבריו, לחיל האוויר הייתה השפעה עצומה על המלחמה. חיל האוויר אמנם לא הצליח להשיג חופש פעולה אווירי מלא ונכשל במבצעים להשמדת טילי הקרקע אוויר של האויב, אבל חיל האוויר הרתיע ופגע באויב והשפיע על ההחלטות של מפקדיו.

מבצע דוגמן 5 אומנם נכשל בחיסול הטילים הסוריים, אבל מתקפת חיל האוויר בגולן עזרה לבלימת המתקפה הסורית ביום השני והקשה ביותר של המלחמה, כשכוחות המילואים הישראליים עדיין לא הגיעו למרכז הגולן, שהיה כבר בידי הסורים.

כוחות היבשה של האויב לא יצאו מטווח ההגנה של הטילים מחשש מחיל האוויר. חילות האוויר של האויב היו עסוקים במגננה על שדות התעופה שלהם ועסקו הרבה פחות מצה"ל בתקיפת כוחות הקרקע ושדות תעופה ישראליים. לכן תקיפת שדות התעופה של האויב היתה נכונה, למרות שלא שיתקה אותם כמו במלחמת ששת הימים. עברי נותן תשובות משכנעות שמפריכות את מרבית הטענות של בר-יוסף וגם לגבי הטעויות שנעשו הוא מחזיר אותן לפרופורציות הנכונות.

ומעבר לתפקוד חיל האויר במלחמה – מי נתן את ההוראה לא לגייס מילואים

ספרו של בר-יוסף הכניס את דוד עברי למגננה, ואולי בשל כך הוא אמר גם דברים משמעותיים מאוד מעבר לשאלת התפקוד של חיל האויר במלחמה. דוד עברי מסביר שהמלחמה לא פרצה בהפתעה.

חיל האוויר גייס כ-3000 אנשי מילואים בשבוע שלפני המלחמה. ביום שישי אחר הצהריים בני פלד כינס את מפקדי החיל ותידרך אותם לקראת המלחמה שתפרוץ למחרת, עוד לפני הפגישה הדרמטית של זמיר עם המלאך בלונדון בשבת לפנות בוקר.

לא היתה הפתעה, כך גם אמר בני פלד מיד לאחר המלחמה וכך חוזר ואומר עכשיו סגנו, 48 שנים אחרי המלחמה. צריך להפנים את זה כי זו נקודה מרכזית להבנת מה שקרה במלחמה, לא היתה הפתעה.

לא היתה הפתעה, כך גם אמר בני פלד מיד לאחר המלחמה וכך חוזר ואומר עכשיו סגנו, 48 שנים אחרי המלחמה. צריך להפנים זאת, כי זו נקודה מרכזית להבנת מה שקרה במלחמה

תיאור ההפתעה והמחדל המודיעיני של מלחמת יום כיפור אינם נכונים לגבי חיל האוויר וגם אינם נכונים לגבי חיל הים, שנערך היטב למלחמה כבר ביום שישי בבוקר ה-5 באוקטובר.

השאלה מדוע עיקר כוחות היבשה לא גויסו בזמן והם אכן הופתעו כשפרצה המלחמה, מקבלת גם תשובה מדוד עברי. היתה הוראה לא לגייס מילואים. עברי לא אומר מי נתן את ההוראה. זוהי הסיבה העיקרית למחדל, הרבה מעבר לנושא אי-הפעלת האמצעים המיוחדים, הערכת אמ"ן מחקר השגויה או התיפקוד של חיל האויר במלחמה.

בתשובה לשאלת אחד המשתתפים, עברי אמר שהייתה גם הוראה לא לשלוח מטוסים לפטרול אווירי בשבת בבוקר, עד שתפרוץ המלחמה בשעה 16:00 או 18:00, כפי  שהתקבל מהמברק של צבי זמיר מלונדון בשבת. הם לא חשבו שהמלחמה תפרוץ כבר בשעה שתיים בצהריים וזו היתה הפתעה.

המברק של זמיר בשבת אישר את מה שדיין וגולדה כבר ידעו ביום שישי והסתירו מחברי הממשלה האחרים, מוועדת החוץ והביטחון ומהציבור. מלחמה תפרוץ למחרת ביום כיפור.

דיין העריך שהצבא הסדיר וחיל האוויר יבלמו את האויב עד שיגיעו כוחות המילואים ביום ראשון. זו היתה הטעות הקשה של דיין, שהעריך שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לעכב את גיוס המילואים וכך יהיה לישראל אליבי לפיו לא אנחנו פתחנו במלחמה.

המברק של זמיר בשבת אישר את מה שדיין וגולדה כבר ידעו ביום שישי והסתירו מחברי הממשלה האחרים, מוועדת החוץ והביטחון ומהציבור. מלחמה תפרוץ למחרת ביום כיפור

ביום שישי דיין וגולדה שלחו מכתב לקיסינג'ר בבקשה שיעשה מאמץ למנוע את המלחמה ולהזהיר את הערבים שאנחנו יודעים מה הם מתכננים, נהיה מוכנים ולא מופתעים. קיסינג'ר כלל לא הגיב למכתב של דיין וגולדה ונתן לסגנו, הגנרל סקוקרופט, להעביר לישראל ידיעות מרגיעות שלא תפרוץ מלחמה.

דיין מספר על כך לוועדת אגרנט בעדותו שהתפרסמה לפני כעשר שנים. דיין טעה בהערכת הכוחות, הודה בטעותו בקבינט המלחמה של גולדה מאיר תוך כדי המלחמה והציע את התפטרותו לראש הממשלה כבר ביום השני של המלחמה ב-7 באוקטובר.

מדוע בר-יוסף אינו חוזר בו מטענתו שאלי זעירא אחראי אישית למחדל כי מנע מהקברניטים לבצע הערכת מצב ריאלית ערב המלחמה? הרי זעירא עזר לדיין בניסוח המכתב לקיסינג'ר ביום שישי ערב המלחמה.

מי שהטעה את דיין ואת גולדה היה קיסינג'ר ולא זעירא. מי שנתן את ההוראה לא לגייס מילואים היה דיין, שטעה בהערכת הכוחות ורצה לייצר אליבי שלא אנחנו פתחנו במלחמה. זה לא היה בני פלד, שקיווה לשווא כי דיין וגולדה יאשרו לחיל האוויר לבצע מכת מנע אליה חיל האוויר נערך כבר ביום שישי. צריך לקרוא את עדותו של משה דיין בועדת אגרנט.

הסחת דעת 

אז מדוע לא חוקרים את המחדל המדיני, את ההתנהלות הכושלת של דיין וגולדה מול קיסינג'ר, שהוליך אותם וגם את המצרים שולל בשנת 1973 והוביל את המזרח התיכון למלחמה נוראה?

ההתעלמות מהמחדל המדיני ומהטעות בהערכת הכוחות של משה דיין מצד אחד והעיסוק במחדלים של הדרג הצבאי של אמ"ן תחילה וחיל האוויר עכשיו, הם הליכה עיוורת בתלם ללא מוצא שיצרה ועדת אגרנט.

ההתעלמות מהמחדל המדיני ומהטעות בהערכת הכוחות של דיין מצד אחד, והעיסוק במחדלי הדרג הצבאי של אמ"ן תחילה וחיל האוויר עכשיו, הם הליכה עיוורת בתלם ללא מוצא שיצרה ועדת אגרנט

הוועדה פיזרה מסך עשן סביב המחדל המדיני והטעות בהערכת הכוחות של דיין, במטרה להסיח את הדעת בהתאם לקו שקבע קיסינג'ר בעצמו לאחר המלחמה, כשהאשים את המודיעין האמריקאי בכישלון לספק את ההתרעה.

הגיע הזמן לפזר את מסך העשן. לא הייתה הפתעה, כמו שאמר פלד מיד אחרי המלחמה וחזר אחריו עברי עכשיו, וגם לא היה מחדל מודיעיני כפי שאמר דיין. הייתה טעות קשה בהערכת הכוחות של דיין ומחדל מדיני חמור בהתנהלות החשאית של גולדה ושל דיין מול קיסינג'ר, שהאפילו על הטעויות האחרות שנעשו.

הדרג המדיני אחראי למחדל יותר מהדרג הצבאי, יותר מאמ"ן ואלי זעירא, יותר מבני פלד או מהתקציב הגדול של חיל האויר.

טייסי חיל האויר נלחמו באומץ לב ובנחיתות טכנולוגית קשה מול הטילים המתקדמים של האויב, כפי שאמר עברי. באומץ ובהקרבה עילאית הם הביאו יחד עם  לוחמי כוחות הים והיבשה וגם חיילי המודיעין המושמצים שלא בצדק, לניצחון הצבאי הגדול בתולדות ישראל.

זו היתה המלחמה שלהם והם ניצחו בה בגדול ובמחיר נורא. האחראים העיקריים למחדל מהדרג המדיני, דיין, גולדה וקיסינג'ר, חמקו מלתת הסברים למעשיהם בעזרת מסך העשן שיצרה עבורם ועדת אגרנט.

זו היתה המלחמה של הלוחמים והם ניצחו בה בגדול ובמחיר נורא. האחראים העיקריים למחדל מהדרג המדיני, דיין, גולדה וקיסינג'ר, חמקו מלתת הסברים למעשיהם בעזרת מסך העשן שיצרה עבורם ועדת אגרנט

טייסי חיל האוויר, לוחמי כוחות הים והיבשה וחיילי המודיעין מנעו את חורבן הבית השלישי שממנו חשש דיין בתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, ואת נפילת ישראל אל התהום, כפי שאמר קיסינג'ר בסיכום מלחמה זחוח לבכירי מחלקת המדינה האמריקאית ב-23 באוקטובר.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
בקשר "לנחיתות הטכנולוגית" של חיל האויר , כנראה העדיפו להשקיע בחיל היםכמו מכ"ם דגון ול"א . בזה עסק מפעל אלתא (חברת בת של התעשיה האוירית) ראה בויקיפדיה "ספינות סער https://he.wikiped... המשך קריאה

בקשר "לנחיתות הטכנולוגית" של חיל האויר , כנראה העדיפו להשקיע בחיל היםכמו מכ"ם דגון ול"א . בזה עסק מפעל אלתא (חברת בת של התעשיה האוירית)
ראה בויקיפדיה "ספינות סער
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A2%D7%A8
ובספר של אלחנן אורן על מלחמת יום הכיפורים

עוד 1,753 מילים ו-2 תגובות
סגירה