השבוע הודיעה לשכת הרמטכ"ל כי רא"ל אביב כוכבי הזדעזע כל כך מתלונות החיילות שצולמו בעירום ללא ידיעתן על ידי סא"ל דן שרוני, עד שהחליט על יום "עצור מטכ"לי" בנושא "האדם יקר". יום מיוחד וחשוב זה יתקיים ביום רביעי הבא, 8.12.21.
על פי ההודעה מלשכת הרמטכ"ל נמסר כי:
"לאחרונה, אנו עדים למספר אירועים חריגים, שאינם עולים בקנה אחד עם ערכי צה"ל, ובבסיסם פגיעה בערך 'כבוד האדם' ובתוך כך פגיעה בכבודם, ביטחונם ופרטיותם של המשרתות והמשרתים בצה"ל".
השבוע הודיעה לשכת הרמטכ"ל כי רא"ל כוכבי הזדעזע כ"כ מתלונות החיילות שצולמו בעירום ללא ידיעתן על ידי סא"ל דן שרוני, עד שהחליט על יום "עצור מטכ"לי" בנושא "האדם יקר"
בדבריו בהדלקת נר שלישי של חנוכה בבה"ד 6 הרחיב הרמטכ"ל ואמר לחיילות, על פי דיווח של אמיר בוחבוט באתר וואלה (30.11.21), כי הוא "מחזק את כל הבנות האחרות ומאחל שנתחזק מהאירוע הזה":
"אני מאוד מזדהה אתכן ורוצה לחזק אתכן. זהו מקרה פסול, חמור ומגונה, והוא מהווה חרפה לכל אדם וחרפה כפולה, כשמדובר בקצין ומפקד. כל צורה של פגיעה מילולית, פיזית או פגיעה בפרטיות היא חמורה ביותר ולא מקובלת. קבענו במקרים מהסוג הזה עקרון של 'אפס סבלנות' ולראייה לכך, הקצין נעצר, הושעה, הודח ויעמוד למשפט בבית הדין.
"אני רוצה לומר לכן שאנחנו עושים מאמצים גדולים בכדי ליצור אווירה של ביטחון בכל יחידות צה"ל, דרך הטמעה ולימוד, ביקורות ומנגנונים לעידוד הדיווח. בשבוע הבא נעשה 'עצור פעילות' בכל הצבא וכולנו נעסוק בהגברת המודעות ובאופן בו צריך לטפל במקרים מסוג זה".
הערב, הגיע הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, להדלקת נר שלישי של חג החנוכה עם מפקדות ומפקדים בבית הספר למקצועות הלוגיסטיקה (בה"ד 6) בקריית ההדרכה, על רקע העבירות החמורות אותן ביצע קצין בדרגת סגן-אלוף>>https://t.co/GY4S3b1PY8 pic.twitter.com/XeLm1B6AJd
— צבא ההגנה לישראל (@idfonline) November 30, 2021
שמחתי מאד למקרא דברים אלה, וברצוני לחזק את הרמטכ"ל בהחלטתו. אכן, כל פגיעה מילולית או פיזית או פגיעה בפרטיות היא חמורה ביותר, בייחוד כאשר מדובר בפגיעה בערך כבוד האדם. חשוב מאוד שכל דרגי הפיקוד בכלל, ודרגי החינוך בפרט, יטמיעו את ערך כבוד האדם בכלל יחידות צה"ל, ולא רק ביום העצור שעליו הכריז הרמטכ"ל, אלא בכל ימות השנה.
שמחתי מאד למקרא דברים אלה, וברצוני לחזק את הרמטכ"ל בהחלטתו. אכן, כל פגיעה מילולית או פיזית או פגיעה בפרטיות היא חמורה ביותר, בייחוד כאשר מדובר בפגיעה בערך כבוד האדם
כבוד האדם הוא זכות טבעית, המוקנית לכל אדם באשר הוא אדם. כולנו נבראנו בצלם ה', כל אחד ואחת מאתנו, ללא הבדל דת, מין, מוצא, לאום, עדה, מגדר או נטייה מינית, בא.ה לעולם עם נפשו.ה הסגולית ועם יכולותיו.ה האישיות ועם תכליתו.ה בעולם. ראוי שכל אחד ואחת מאתנו נוכל לחיות את חיינו בשלום, בביטחון וברווחה, ונהיה רשאים להתפתח איש אישה בדרכו.ה, כל עוד איננו פוגעים בזולת או שוללים את זכויותיו הטבעיות, השוות לאלה שלנו, לחיים של שלום, ביטחון ושלווה, חירות, שוויון, זכות העיסוק וזכות הקניין.
חינוך קציני.ות וחיילי.ות צה"ל לשמירה על ערך כבוד האדם אינו יכול לעצור ואסור לו שיעצור רק בשמירת כבודן של חיילות וזכותן לפרטיות. צבא, כל צבא, מתחכך בעתות שלום עם אוכלוסייה אזרחית ובעתות מלחמה עם שבויים ואוכלוסייה אזרחית באזורי לחימה. וצבא של מדינה הכובשת אומה אחרת, גם אם מתוך כורח ביטחוני או היסטורי, ממילא נתקל מדי יום, עשרים וארבע שעות ביממה, באוכלוסייה אזרחית. בתפקיד השיטור כפוי-הטובה שנכפה עליהם מוכרחים קציני וחיילים צה"ל ללמוד, לשנן ולזכור, שעליהם לשמור גם על כבוד האדם הכבוש, הפלסטיני.
אי-אפשר לצפות מחיילים שילמדו לכבד את כבודן של נשים המשרתות עמם, אבל לא יכבדו את כבודן של נשים פלסטיניות, ילדיהן ובעליהן. הרי כבר נודעו לנו גם מקרים של פגיעה בנשים פלסטיניות, ודאי וודאי גם בפרטיות משפחות בשטחים הכבושים.
כאשר חיילים נכנסים לבית משפחה באמצע הלילה, מעירים את ילדיה ודורשים מהם לצעוק 'צ'יז' כדי לצלמם, מדובר בפגיעה חמורה לא רק בפרטיות, אלא בכבוד האדם. כאשר חיילים מסתערים כמו עדר זאבים חולי כלבת כדי לסתום באר מים של חקלאים פלסטינים, מדובר בפגיעה בכבוד האדם, חירותו וזכותו הבסיסית ביותר לחיים.
נעלין- כוחות הכיבוש נכנסו כדי להרוס באר לאגירת מים. pic.twitter.com/7kd27ZI9WW
— רסאלה (@RISALA_2) November 29, 2021
כאשר חיילים עומדים מן הצד בשעה שעשרות גזענים חובשי כיפה משחיתים מטעי זית, שדות ויבולים, מבריחים עדרים ופוגעים בזכות היסוד של האוכלוסייה הכבושה להתקיים בכבוד, הריהם פוגעים לא רק בכבוד האדם, אלא בזכות הבסיסית ביותר של בני האדם – לחיות.
חינוך קציני.ות וחיילי.ות צה"ל לשמירה על ערך כבוד האדם אינו יכול לעצור רק בשמירת כבודן של חיילות וזכותן לפרטיות. צבא מתחכך גם עם אוכלוסייה אזרחית
בכותבי כל זאת, איני קובע דבר בכל הנוגע לדרישות המדיניות הלגיטימיות של העם הפלסטיני. אלה צריכות וחייבות לבוא לידי ביטוי במשא ומתן הדדי. אבל משא ומתן כזה, שמי ייתן ויתקיים במהרה בימינו, וישים קץ לכיבוש, ובתוך כך גם להפיכת חיילים צה"ל לקלגסים מתוך כורח, יכול להתקיים רק מתוך אמון הדדי. ככזה הוא יהיה כרוך גם בהכלת האלימות, הרצחנות, הפגיעות ההדדיות של כל צד כלפי רעהו. וזה יקרה רק כאשר נקבל את העקרון הפשוט: כבוד האדם וחירותו, וזכויותיו הבסיסיות ביותר, אינן נחלתם של מגדר אחד, עדה או מגזר או לאום. הן עקרונות יסוד בקיומה של ציוויליזציה, והם הם הבסיס להשתתת יחסים הדדיים של שכנות טובה, אמון ושלום.
השופט בנימין הלוי, בפסק הדין שנתן בשנת 1957, במשפטם של מבצעי הטבח בכפר קאסם, קבע כי חייל צה"ל חייב לציית לפקודה הניתנת לו, ולמלא אותה על הצד הטוב ביותר, וכי כלל זה חיוני לפעולתו התקינה של הצבא, אך יש לו חריג, כאשר הפקודה שניתנה היא פקודה בלתי חוקית בעליל. על סימניה כתב כך:
"סימן היכרה של פקודה 'בלתי חוקית בעליל' – מן הדין שיתנוסס כדגל שחור מעל לפקודה הנתונה, ככתובת אזהרה האומרת: 'אסור!'. לא אי חוקיות פורמלית, נסתרת או נסתרת למחצה, לא אי חוקיות המתגלה רק לעיני חכמי משפט חשובה כאן, אלא: הפרת חוק גלויה ומובהקת, אי חוקיות ודאית והכרחית המופיעה על פני הפקודה עצמה, אופי פלילי ברור של הפקודה או של המעשים שהפקודה מצווה לעשותם, אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת – זוהי מידת אי החוקיות הדרושה כדי לבטל את חובת הציות של חייל ולהטיל עליו את האחריות הפלילית למעשיו".
אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת – ראוי שתתעורר בלב כל קצין.ה או חייל.ת, בשעה שהם משתעשעים בצילום ילדי פלסטינים באישון ליל, מתנפלים על באר מים חיים לחוסמה או עומדים מנגד, בשעה שטרוריסטים חובשי כיפה מבצעים פוגרום בכפר פלסטיני או ביושביו.
אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת – ראוי שתתעורר בלב כל קצין.ה או חייל.ת, המשתעשעים בצילום ילדי פלסטינים באישון ליל או מתנפלים על באר מים לחוסמה
אמנם פקודה בלתי חוקית בעליל היא פקודה צבאית, שברור לכל אדם כי אינה חוקית, וציות לה הוא עבירה פלילית ולכן אין לציית לה. ואילו פקודה לא מוסרית, היא כזו המנוגדת באופן קיצוני למצפונו או לעקרונותיו הדתיים או הפוליטיים של החייל שקיבל אותה. אכן, ההבדל בין השתיים מהותי, והוא המונע מצה"ל להפוך מצבא העם לאוסף מיליציות. הקריטריון להיותה של פקודה "בלתי חוקית בעליל" היא פליליותו של המעשה אותו נדרש החייל לבצע על פי חוקי מדינת ישראל.
אבל מעבר לעקרונותיו הדתיים או הפוליטיים של החייל ישנם עקרונות מוסר כלל אנושיים, שאינם תלויי השקפה פרטית. כזה בדיוק הוא עקרון כבוד האדם וחירותו, וזכויותיו הבסיסיות הנובעות מערך זה. ועל כך בדיוק ראוי ורצוי שייסוב יום העצור המטכ"לי הקרוב.
* * *
ולקינוח, סיפור קטן: בשירות המילואים שלי הייתי מרצה במדור מרצים במפקדת קצין חינוך ראשי. יום אחד נשלחתי למפגש ביחידת שדה בשטחים, זמן קצר אחרי שהתגלתה פרשה שחיילים סרחו בה, ביחסם לאוכלוסייה הפלסטינית.
פרטי המקרה אינם זכורים לי, כי עברו מאז כמעט ארבעים שנה. אבל בשומעי לאיזו יחידה אני נשלח, ואחרי מה, הכנתי לי כרטיסיה ועליה ציטוט פסק הדין של השופט בנימין הלוי בפרשת הטבח בכפר קאסם. וכאשר הגעתי ליחידה, אמרתי לחיילים, שאני מבקש לייחד את המפגש עמם לדיון בנושא פקודה בלתי חוקית ו"דגל שחור".
רק התחלתי לצטט את פסק הדין של כבוד השופט לוי, יצא מפקד הבסיס בהפגנתיות מן האולם. אחרי החרו-החזיקו קציני היחידה. כאשר סיימתי את ההרצאה ניגש אלי נגד הבסיס, והודיע לי שמפקד הבסיס החליט להעמיד אותי לדין, בהיותי חייל מילואים בתפקיד, על שום שהבעתי דעה פוליטית קיצונית בפני חייליו.
רק התחלתי לצטט את פס"ד כבוד השופט לוי, יצא מפקד הבסיס בהפגנתיות מן האולם ואחריו קציני היחידה. כשסיימתי, ניגש אלי נגד הבסיס, והודיע שמפקד הבסיס החליט להעמידני לדין, על הבעת דעה פוליטית קיצונית בפני חייליו
כך, אפוא, מצאתי את עצמי צועד, בבגדים אזרחיים, בצעדי שמאל-ימין, אל תוך לשכת המב"ס, ונכנס אליו, בעודו יושב בראש השולחן, כולו רושף זעם.
הוא צרח עלי. אני השבתי לו מה שהשבתי. בסופו של דבר העניין נגמר בלא כלום.
אבל אחרי כן חדלתי מלנסוע ליחידות כמרצה, ותחת זאת המצאתי את פרויקט חודש הספר העברי בצה"ל, במסגרתו נידבתי סופרים וסופרות להופיע בפני חיילים, ודאגתי למשלוח ניידות ספרים ליחידות, וכך הלאה.
אני מקווה שצה"ל בראשות רא"ל אביב כוכבי פתוח דיו וחכם דיו כדי להבין, שהחינוך לכבוד האדם הוא אכן הכרחי, אך אינו יכול להיעצר בכבוד החיילת.
ואם הרמטכ"ל או חיל החינוך זקוקים לעזרה בגיבוש הרצאות ו/או כתובים מתאימים, אשמח לשוב ולנדב סופרים וסופרות, שיכתבו ואף יבואו לשוחח עם החיילים והחיילות על ערך כבוד האדם, ובו האדם הכבוש והאדם הכובש, הילד, הגבר והאישה.
אילן שיינפלד הוא סופר ומשורר, מראשי מחאת הסופרות/ים והמשוררות/ים. הוא בן למשפחה מנובוסליץ אוקראינה ומשדלץ פולין. סבו וסבתו מצד אמו חיו בשיכון ד' בבני ברק וקבורים בבית העלמין "חזון איש". עיקר יצירתו עוסקת בפרשות מן ההיסטוריה היהודית, עליה זכה בפרסים רבים ובהם פרס ברנר לספרות ופעמיים בפרס ראש הממשלה לסופרים. אילן הוא אב גאה יחידני לתאומים בני אחד עשר, ומתגורר בתובל בגליל המערבי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם