הכפייה הרבנית בשוק הסלולר החרדי

שלט האוסר שימוש באינטרנט וסמארטפון בבני ברק, (צילום: Dr. Avishai Teicher Pikiwiki Israel)
Dr. Avishai Teicher Pikiwiki Israel
שלט האוסר שימוש באינטרנט וסמארטפון בבני ברק,

לאחרונה התקיימה פגישה בין רבנים בכירים לבין שר התקשורת יועז הנדל. בעקבות הפגישה יצא ח"כ משה גפני נגד שר התקשורת, ואף כינה אותו "פריץ". גם בציבור החרדי פנימה נשמעה ביקרות חריפה על הפגשת הרבנים עם שר התקשורת, בשל חוסר הכבוד בו התקבלו (לדעתם).

לאחרונה התקיימה פגישה בין רבנים בכירים לבין שר התקשורת יועז הנדל. בעקבות הפגישה יצא ח"כ משה גפני נגד שר התקשורת, ואף כינה אותו "פריץ". גם בציבור החרדי פנימה נשמעה ביקרות חריפה

לפני שנתייחס לאירוע ולשיח החרשים הזה, ננסה לתת תמונת רקע.

אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו חיים במדינת חוק מתקדמת, כזו שלא תאפשר שלטון מאפיוזי באזרחים הנסחטים לצרוך תוצרים משורות המאפיונרים. אז זהו, שטעינו. חלק מאזרחי ישראל נתונים לשליטתם הגורפת של פורעי חוק אלימים לכאורה, ונאלצים להשתמש בשרותיהם הבלעדיים. והמדינה? לא זו בלבד שאינה עושה כלום בעניין כדי לחלצם, אלא תמכה – עד כה – בהמשך האחיזה בגרונם. במה מדובר?

כמו בחברות מסורתיות שמרניות אחרות, בחיי החרדי משקל המשפחה, הקהילה והמגזר, גבוה מאשר משקלו האישי. במגזר פנימה מקובל לומר שבבחירות אין לנו "זכות בחירה" אלא "זכות הצבעה" בלבד. גם חרדים שכבר הבינו שהמלך ערום, לא מעזים לפרוץ את גבולות המגזר ומתיישרים לפחות בדבר אחד: חינוך הילדים.

לאדם "מבחוץ" ישמע הדבר מוזר עד מופרך, אבל רבים מהחרדים שולחים את ילדיהם לחינוך חרדי, לא משום שהם רוצים שהללו יצאו רבנים/אברכים (ההסללה הכמעט יחידה במגזר) אלא משום שאינם רוצים לקרוע את משפחתם הגרעינית ממעטפת החברה והמגזר.

בין שאר המיתוסים שמחזיקים את המגזר החרדי מבודד, שוכן אחר כבוד בלוף התקשורת. החברה החרדית יצאה למלחמת עולם נגד כל סוגי התקשורת המודרנית. לדעת הרבנים, מי שמשוטט באינטרנט, בוודאי יגיע לדברים הנוראיים ביותר (מבחינה דתית, משפחתית ומוסרית). מסע חורמה מתמשך מתנהל נגד האינטרנט, ומבצעי "ניתוק מהאינטרנט", המתקיימים חדשות לבקרים, מלמדים שהמלחמה עדיין באיבה.

בין המיתוסים שמחזיקים את המגזר החרדי מבודד שוכן בלוף התקשורת. החברה החרדית יצאה למלחמת עולם נגד כל סוגי התקשורת המודרנית. לדעת הרבנים, מי שמשוטט באינטרנט, בוודאי יגיע לדברים הנוראיים ביותר

השוט העיקרי בידי הרבנים לאלץ את צאן מרעיתם לשמוע בקולם, הוא האיום שמוסדות החינוך לא יקבלו תלמידים שלהוריהם יש אינטרנט.

למרות זאת מפרסומי הלמ"ס עולה שרוב החרדים כן נמצאים באינטרנט ונראה שהרבנים נלחמים מלחמה אבודה (אולי בשל העובדה שהם עצמם משתמשים באינטרנט יותר מהשימוש המצוי בקהילותיהם).

בתחום הסלולר הקדימו הרבנים לפעול, ועוד כאשר היו טלפונים "טפשים" בלבד התחילו הרבנים להקים חומות סביב ציבור מאמיניהם. הקימו "וועדת רבנים לענייני תקשורת", אשר מרכזת בלעדית את כל הטיפול החרדי מול בעיות התקשורת. הוועדה הוקמה ע"י רבנים מכל החוגים והזרמים, אבל בפועל נשלטת בידי הקיצוניים ביותר (חסידי גור והפלג הירושלמי). משום כך, אוסרת הוועדה על שימוש במכשירים שיש בהם מוזיקה, רדיו, מצלמה, משחקים וכדו', הגם שלא כל הרבנים רואים אסון בצילום או שמיעת מוזיקה.

כיצד פועלת השיטה לאחיזה בגרונם של החרדים?

תחילת פעילותם של הרבנים נגד "סכנות הסלולר" היתה ברכישת 30,000 מכשירים וקווים מחברת מירס. בזמנו, סיפרו השמועות שהרבי מגור בעצמו עומד מאחורי העסקה (הרבי הוא גם איש עסקים ונמנה על עשירי ישראל). החל מסע פרסום אגרסיבי בעיתונות החרדית להניע את החרדים לעבור למכשירים שבעסקה. הפרסום כשל והציבור לא נענה לקריאות.

השוט העיקרי בידי הרבנים לאילוץ צאן מרעיתם לשמוע בקולם, הוא האיום שמוסדות החינוך לא יקבלו תלמידים שלהוריהם יש אינטרנט. למרות זאת מפרסומי הלמ"ס עולה שרוב החרדים כן נמצאים באינטרנט

משכך, החלו הרבנים להשתמש באמצעי כפייה. תחילה הורו לעיתוניהם שלא לקבל מודעות אם המספר במודעה אינו "מספר כשר", בכך אילצו את המגזר העסקי החרדי לרכוש קווים "כשרים". משהצליח מהלך זה, הורו למוסדות החרדיים שלא לקבל עובדים, אם מספר הטלפון שלהם אינו כשר. בכך השתלטו גם על השכירים.

מירס היתה חברה קטנה ומספר כזה של לקוחות היה משמעותי בשבילה. חברות הסלולר האחרות לא הסכימו להכנע לתכתיבי הרבנים והרבנים העלו הילוך גם מולן. הם הורו לעיתונים החרדיים שלא לקבל מודעות פרסום של חברות הסלולר, עד אשר יכנעו ויסכימו להקים "קומה כשרה".

סלקום היתה הראשונה להכנע והרבנים, לא זו בלבד שהתירו להם לפרסם בעיתונים, אלא גם יצאו ב"קריאת קודש" לרכוש מנוי בסלקום. החברות האחרות ראו כיצד פורחים עסקיה של סלקום והצטרפו לעגלת ה"טלפון הכשר".

כאן בא לעזרת הרבנים עו"ד יעקב ויינרוט ז"ל ,שניסח עבורם חוזה דרקוני, שמאז ועד היום מחזיק את החברות במקום רגיש. החברות חייבות לאפשר לוועדה לחסום כל מספר כפי ראות עיניה, החברות אינן מורשות לחתום על הסכם עם וועדת כשרות נוספת בלי אישורה של וועדת הרבנים, והחברות מחויבות שלא להעביר לקוח מהקומה הכשרה לקומה או לחברה אחרת ללא אישור הרבנים (זאת, בניגוד לחוק).

כך נוצר מצב, שמי שרכש קו טלפון "כשר" הינו לקוח שבוי של הוועדה – גם אם לא של החברה. כלומר, הלקוח יכול אמנם לנייד את מספרו לחברה אחרת, אבל רק לחברה וקומה אותה יאשרו הרבנים (שלא מאשרים מעבר אל מחוץ לשליטתם, כמובן).

כך נסגרה המלכודת סביב הצרכן החרדי. הוא נאלץ לרכוש מכשיר כשר – שאם לא כן, יוצאו ילדיו ממסגרות החינוך החרדי – והוא אינו יכול לנייד את מספרו מחוץ לשליטת וועדת הרבנים.

כך נסגרה המלכודת סביב הצרכן החרדי. הוא נאלץ לרכוש מכשיר כשר – שאם לא כן, יוצאו ילדיו ממסגרות החינוך החרדי – והוא אינו יכול לנייד את מספרו מחוץ לשליטת וועדת הרבנים

בפרקים הבאים: הרבנים מגלים את ערכה העיסקי של הוועדה ואת פוטנציאל הרווחים מלקוחותיהם השבויים. הרבנים מנצלים את כוחם לניתוק מתחרים אידיאולוגיים ועסקיים. מהו צינתוק וכיצד רכש מקום של כבוד מפוקפק בציבוריות החרדית. העברות על החוק, השחיתות ורווחי המיליונים שבחסות הוועדה. המאבק הציבורי בניסיון להשתחרר מעול הרבנים. האלימות החרדית פורצת לתחום הסלולר ולתודעת הציבור החילוני והמפגש ההזוי עם שר התקשורת.

נמרוד חי על התפר שבין שסעי החברה הישראלית, רגל פה רגל שם. משמש כיועץ, ועוסק בגישור תוך אישי ובינאישי. חי את השסעים בחברה הישראלית מזה שנים רבות. לא ימין ולא שמאל (=נגד כולם)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 839 מילים
סגירה