האמריקאים משנים את הטון במו"מ מול איראן – ולא בגלל הלחץ מישראל

איראן השאירה את המעצמות בוינה חסרות מילים, תרתי משמע ● הציוצים של השליח הרוסי לשיחות פסקו בדיוק כשהונחו שני ניירות העמדה שהכינו האיראנים – לא מתחילים במו"מ עד שכל הסנקציות יוסרו – מה שהביא לשינוי הטון, גם של האמריקאים ● השבוע השני למו"מ ייפתח על רקע הפיצוץ בנתנז, שעשוי לסמל גם את עתיד השיחות ● פרשנות

שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן נפגש עם ראש הממשלה נפתלי בנט בוושינגטון, 25 באוגוסט 2021 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)
אבי אוחיון/לע"מ
שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן נפגש עם ראש הממשלה נפתלי בנט בוושינגטון, 25 באוגוסט 2021

איראן והמעצמות ניצלו את סוף השבוע האחרון לחישוב מסלול מחדש. שני ניירות העבודה שהניחו האיראנים על שולחן המשא והמתן בוינה ביום שני שעבר הדהימו את הנוכחים, איראן למעשה דרשה כמעט הכול בלי לתת דבר.

ייאמר לשבחו של עמיתי (ומורי בתחילת הדרך)  אהוד יערי, הפרשן לענייני ערבים של ערוץ 12, שהיה "הראשון שזיהה" את עומק התעוזה האיראנית בהכרזה כי כל מה שהוסכם עד כה, כולל הסכם הגרעין עצמו מ־2015, אינו תקף יותר.

חוסר ההתייחסות לנושא בחשבון הטוויטר של השליח הרוסי לשיחות בוינה, מיכאיל אוליינוב, הייתה סימן נוסף לאותה מבוכה. באמצע יום הדיונים השני אוליינוב הפסיק לעדכן את הנעשה בשיחות ונדם.

כמה שעות לפני כן, באותו הבוקר, הונחו שני ניירות העבודה שהכינו האיראנים בפני שתי הוועדות הנפרדות – זו העוסקת בסנקציות וזו העוסקת בנושא הגרעין. לנוכחים לקח זמן להבין את עומק התהום שנפערה.

ראש סבא"א רפאל גרוסי (מימין) בפגישה עם עם סגן ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית של איראן, 22 בנובמבר 2021 (צילום: Atomic Energy Organization of Iran via AP)
ראש סבא"א רפאל גרוסי בפגישה עם עם סגן ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית של איראן, 22 בנובמבר 2021 (צילום: Atomic Energy Organization of Iran via AP)

בתדרוך לכתבים המדיניים הישראליים שנערך במוצאי שבת על ידי בכיר אמריקאי נחשף כי גם רוסיה וגם סין הוכו בתדהמה נוכח קשיחות העמדות האיראניות. שתי האחרונות הגיעו לשיחות כשושבינות לחתונה ועכשיו נראה שהן עומדות להיות עדות בהליך גירושין.

עתה נשאלת השאלה מה יעשו המעצמות, שאולי בלי שהתכוונו לכך, הפכו להיות שוב חזית אחידה נגד איראן, בדיוק כמו במגעים לפני ההסכם ב־2015.

אף שסין ורוסיה נמצאות כיום במקום אחר מול טהרן – הראשונה עם הסכם כלכלי־אסטרטגי והשנייה עם מגעים לעסקאות נשק ושיתוף פעולה בסוריה – אי הגעה להסכם היא בבחינת מתכון לחוסר יציבות. מצב כזה מסכן את האינטרס האסטרטגי, ולזה מוסקבה ובייג'ין לא מוכנות.

בינתיים ממשיך גל השמועות על מה שקרה שלשום בלילה במתקן ההעשרה בנתנז. הדיווחים הראשונים דיברו על פיצוץ אדיר שלווה בכדור אש. כשעתיים לאחר מכן הגיעה הודעה רשמית איראנית, לפיה מדובר בתרגיל של מערכות הנ"מ המוצבות מסביב למתקן הרגיש. אלא שמאז מתרבים סימני השאלה.

מכונות צנטריפוגה במתקן להעשרת אורניום בנתנז במרכז איראן, ב-5 בנובמבר 2019 (צילום: הארגון לאנרגיה אטומית של איראן באמצעות AP)
מכונות צנטריפוגה במתקן להעשרת אורניום בנתנז במרכז איראן, 5 בנובמבר 2019 (צילום: הארגון לאנרגיה אטומית של איראן באמצעות AP)

על פי דיווחים ברשתות החברתיות, כל אזור המתקן נסגר לתנועה ברדיוס של עשרות קילומטרים, בחלק מהכפרים התבקשו התושבים לא לחזור לבתיהם, והשתיקה האיראנית אחרי ההודעה אמש רועמת.

האם המתקן הותקף מהאוויר? האם אירעה בו תקלה שגרמה לפיצוץ גדול? או שאולי נוצר במקום ענן רדיואקטיבי? כל השאלות הללו נותרו ללא תשובה

העולם לא צריך יותר מזה כדי לעבור לשלב הספקולציות. האם המתקן הותקף מהאוויר? האם אירעה בו תקלה שגרמה לפיצוץ גדול? או שאולי נוצר במקום ענן רדיואקטיבי? כל השאלות הללו נותרו ללא תשובה.

נתנז הוא המתקן המרכזי בו מבצעת איראן את העשרת האורניום שלה. הוא נמצא ברובו מעל פני האדמה, החלקים החדשים שלו כבר בנויים תחתיה.

בחזרה לשיחות שאמורות להתחדש השבוע: מעניין לא פחות יהיה לראות את תגובת מנהיגי המערב. הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון, שהיה הצלע השמאלית הרכה כלפי איראן, הודה בסוף השבוע כי ללא התגמשות איראנית אין סיכוי להגיע להסכם כלשהו.

נשיא צרפת עמנואל מקרון, ספטמבר 2021 (צילום: AP Photo/Francois Mori)
נשיא צרפת עמנואל מקרון, ספטמבר 2021 (צילום: AP Photo/Francois Mori)

העמדה הצרפתית בהקשר הזה מעניינת. קודמיו של מקרון, פרנסואה הולנד וניקולא סרקוזי, היו קשוחים מאוד כלפי האיראנים וקשובים מאוד לישראלים. במהלך המגעים לפני הסכם הגרעין ב־2015 פגשתי את הנציג הצרפתי לשיחות. על ארוחת צוהריים במשרד החוץ הצרפתי הוא תיאר סצנה שבקלות ניתן היה לקחת למחזה. סצנה אחת שמספרת סיפור שלם.

הנציג האירני היה נכנס לחדר, ובעזרת מתורגמן היה פותח בשלל ברכות עד כמה אללה אוהב את בני האדם. לשאלות הקשות שהוצגו לו אחר כך, עם פרטי מודיעין עדכניים לגבי המסלול הצבאי של פרויקט הגרעין, הייתה לו תשובה אחידה: "המנהיג העליון אוסר על פיתוח נשק להשמדה המונית".

בכל הבירורים שעשיתי לא הצלחתי להבין האם אותו נציג, שנחשב לפקיד בכיר ומקצועי, עדיין חבר בצוות המשא ומתן או לפחות מייעץ לנשיא מקרון. הרי הניסיון שצבר יכול להיות מורה נבוכים במגעים הנוכחיים ובשיטות של טהרן. העיקרית, במקרה הנוכחי, היא משיכת זמן והצבת דרישות ביניים במהלך המשא ומתן, לפני שמתקדמים הלאה.

כך, למשל, איראן סירבה להגיע לוינה עד שקוריאה הדרומית הפשירה, בהסכמה אמריקאית, את הכספים שהוקפאו במסגרת הסנקציות. האיראנים דורשים להסיר את כל הסנקציות לפני שמתחילים לדון מחדש על הגרעין.

מצלמות מול הכניסה למלון גרנד הוטל וינה, לקראת פתיחת השיחות על הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן, 20 ביוני 2021 (צילום: AP Photo/Florian Schroetter)
מצלמות מול הכניסה למלון גרנד הוטל וינה, שם נערכות השיחות על הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן, 20 ביוני 2021 (צילום: AP Photo/Florian Schroetter)

איראן קבעה בשבוע האחרון במה, מתי ואיך דנים. בהקשר הזה הכול פתוח מבחינתה למשא ומתן, ואף הסכמה שהושגה בעבר לא תקפה

המעצמות מנסות לצייר תמונה שונה, אבל זה המצב במדויק. איראן קבעה בשבוע האחרון במה, מתי ואיך דנים. בהקשר הזה הכול פתוח מבחינתה למשא ומתן, ואף הסכמה שהושגה בעבר לא תקפה: לא כמויות ואיכות האורניום שהיא רשאית להחזיק, לא צמצום האתרים המפוקחים ולא מנגנון הפיקוח בהפתעה.

על רקע הדברים הללו ניתן להבין את האמירה הנחרצת של מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן: "יש לנו אפשרויות אחרות אם הדיפלומטיה תיכשל". האם שינוי הטון הגיע בעקבות השיחה עם ראש הממשלה נפתלי בנט או בגלל ההצהרה של ראש המוסד דוד ברנע? סביר להניח שלא.

אבל, נראה שהשבוע האחרון הוא בסימן התפכחות אמריקאית. איראן השתנתה, מאוד, מה שכנראה מצריך שימוש בשפה חדשה, אחרת מזו שדוברה עד כה, קרובה יותר לזו הישראלית, ועדיין כזו שנמנעת להזכיר אופציה צבאית.

עוד 714 מילים
סגירה