המחלקה לחקירות שוטרים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יונתן זינדל, פלאש 90

במח"ש טוענים שיש "נוהל קבוע" לחקור שוטרים בארועי ירי - אבל מסרבים לחשוף אותו

בעקבות הביקורת על חקירתם באזהרה של שוטרי מג"ב שחיסלו בשבת מחבל בירושלים, טענו במח"ש כי "מדובר בנוהל קבוע ושגרתי" ● מח"ש אכן בודקת אירועים שבהם שוטרים פוגעים באזרחים מאז פסק דין חמדאן, אבל השוטרים לא תמיד נחקרים באזהרה ופרטי הנוהל אינם ברורים ● קצין משטרה בדימוס: "במח"ש ממציאים. אני לא מאמין שהנוהל הזה קיים" ● בדיקת זמן ישראל

במוצאי שבת השבוע נלקחו לחקירה באזהרה במחלקה לחקירות שוטרים שוטרי מג"ב בשירות צבאי סדיר כשעה לאחר שחיסלו מחבל שנפל פצוע לקרקע, שניות אחדות אחרי שניסה לרצוח אזרח, ואחר כך לתקוף אותם, בפיגוע בירושלים.

החקירה עוררה סערה ציבורית, ושרי הממשלה מיהרו לגבות את השוטרים ברומזם שאין צורך לחקור אותם. בעקבות זאת, הוציאה מח"ש הודעה לפיה כאשר אזרח נהרג מירי שוטרים "מחש מקיימת הליך בדיקה/חקירה בהתאם לנסיבות. מדובר בנוהל קבוע ושגרתי". לכן, הבהירו במח"ש, אין לראות בחקירה משום הטלת דופי בשוטרים.

השר לביטחון פנים עומר בר-לב והמפכ"ל קובי שבתאי יישרו קו עם מח"ש ואמרו דברים דומים, תוך כדי שהם ממשיכים לגבות את השוטרים.

בר-לב אמר בראיון לזמן ישראל שלשום: "בכל ירי של שוטר בתוך תחומי הקו הירוק בו יש נפגע ללא קשר לסוג הארוע, על מח"ש לפתוח בבדיקה. מכאן שאין לראש מח"ש שיקול דעת האם לפתוח בבדיקה". השר הודה עוד: "לא הכרתי קביעה זו (לפני השבוע, ת.ג) זו ולכן ניתן היה להבין מדברים שאמרתי שאני מבקר את מח"ש – ולא כך הוא".

אלא שהודעת מח"ש ודברי בר לב והמפכ"ל בעקבותיה לא תואמים את העובדות.

מפקדת מח"ש, קרן בן מנחם (צילום: יונת זינדל, פלאש 90)
מפקדת מח"ש, קרן בן מנחם (צילום: יונת זינדל, פלאש 90)

מבדיקת זמן ישראל עולה שמאז פסק דין חמדאן, מח"ש אכן נוהגת לבצע בדיקה בעקבות אירועים שמתרחשים בתוך גבולות ישראל, שבהם שוטרים ממשטרת ישראל וממג"ב הורגים אזרחים ומחבלים – גם באירועים שבהם אין כל חשד שהשוטרים לא פעלו כשורה. במסגרת הבדיקות הללו מח"ש גובה עדות מהשוטרים, לפעמים מזמנת אותם לתחנה לשם כך, אבל לא תמיד תחת אזהרה.

יתרה מזאת: לא ברור אם הנוהל שמח"ש מדווחת על קיומו בכלל קיים – ואם הוא קיים, האם הוא אושר על ידי שרי המשפטים ו/או על ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, והאם מדובר בנוהל כתוב ומסודר או בנוהל מאולתר שנוצר מפקודות והוראות שהועברו בעל-פה. במח"ש מתחמקים מלהשיב על כך או להראות מסמכים בנושא ומסבירים זאת בעובדה שמדובר ב"נוהל פנימי".

עד פסק דין חמדאן ב-2019 מח"ש חקרה רק אירועים חריגים של הרג אזרחים שבהם היה ברור שהתנהלות המשטרה מעלה שאלות קשות. מח"ש פתחה בחקירה, למשל, של הרג המורה יעקוב אבו-אלקיאן בידי שוטרים בעת פינוי היישוב אום אל-חיראן כבר ביום האירוע. בעקבות המקרה בו נהרג סלומון טקה מירי של שוטר, מח"ש פתחה בחקירה כבר בערב שבו טקה נהרג.

נראה כי בעבר, באירועים שבהם חוסלו מחבלים במהלך פיגועים בתוך הקו הירוק, איש לא העלה על דעתו שמח"ש תפתח בחקירה, גם כאשר חיסולים כאלה התבצעו כעניין שבשגרה, בגל פיגועי הסכינים של 2015-2016. כאמור, בדיקות מח"ש החלו להיערך באופן קבוע רק אחרי פסק דין חמדאן כלקח מפסק הדין.

תיעוד הירי למוות של חיר חמדאן בכפר כנא ב-8 בנובמבר 2014 (צילום: צילום מסך/כאן 11)
תיעוד הירי למוות של חיר חמדאן בכפר כנא ב-8 בנובמבר 2014 (צילום: צילום מסך/כאן 11)

חיר חמדאן, צעיר ערבי ישראלי בן 22 מכפר כנא, התפרץ ב-2014 לעבר שוטרים, דפק על חלונות הניידת שלהם, נופף בסכין וקרא "אללה הו אכבר". לאחר שהשוטרים צעקו לו שיתרחק וירו באוויר, אחד מהם ירה בחמדאן וזה נפצע ומת באותו ערב.

מח"ש פתחה בחקירה, שבה השוטרים המעורבים העידו, אך לא תחת אזהרה, ולכן לא נחשבו לחשודים בהריגת חמדאן. מח"ש ופרקליט המדינה דאז שי ניצן החליטו לסגור את התיק. אביו של חמדאן ערער על סגירת התיק ליועמ"ש ולאחר מכן לבג"ץ.

בג"ץ קיבל את עתירת האב והורה לפרקליטות להעמיד את השוטר היורה לדין. הפרשן המשפטי של זמן ישראל, יובל יועז, כתב על כך כי מדובר באחד האירועים הבודדים בתולדות המדינה שבהם בג"ץ הופך החלטה של התביעה לסגור תיק, והראשון שבו אדם שלא נחקר תחת אזהרה כחשוד בהרג יעמוד עליו לדין.

השופט עופר גרוסקופף, שהיה שותף לדעת הרוב לטובת העמדת השוטר היורה לדין וביטול החלטת מח"ש, כתב בהחלטתו:

"נטילת חיי אדם כתוצאה מפעילות משטרתית, אף אם מדובר בפעילות שיטור הנדרשת לקיום הסדר הציבורי ולתפיסת עבריינים, היא התרחשות המעוררת דאבון לב ותמיהת הדעת ומחייבת חשבון נפש מצד כל המעורבים, בראשם פיקוד המשטרה והשוטרים שנטלו חיים".

מהמידע שבידי זמן ישראל עולה כי מאז פס"ד חמדאן, באוקטובר 2019, אכן מתקיימת בדיקה של מח"ש ונגבות עדויות מהשוטרים במקרים שבהם נהרגים אזרחים בתוך הקו הירוק, גם כאשר ההרג מתבצע במהלך פיגוע או אירוע פלילי. ואולם, במקרים שבהם אין שום חשד נגד השוטרים, הם אינם נחקרים באזהרה.

כך, למשל, מח"ש פתחה בבדיקה מהירה בעקבות הפיגוע שהתרחש לפני כשבועיים בעיר העתיקה בירושלים, שבו נרצח האזרח היהודי אלי קיי ז"ל, והמשטרה חיסלה את המחבל תוך חצי דקה מהרגע שהחל לתקוף את קיי. השוטרים נקראו להעיד על האירוע אך לא נחקרו עליו באזהרה.

גורם שבקיא בפרטי המקרה סיפר כי "החבר'ה שחיסלו את המחבל שרצח את אלי קיי הגיעו למגרש הרוסים ושם שאלו אותם מה היה, על כוס קפה. הבהירו להם היטב שאין איתם שום בעיה, זה היה שונה מהחקירה של המג"בניקים השבוע".

"החבר'ה שחיסלו את רוצח אלי קיי הגיעו למגרש הרוסים ושם שאלו אותם על כוס קפה. הבהירו להם שאין איתם שום בעיה, זה היה שונה מהחקירה של המג"בניקים השבוע"

גורם ממשלתי המעורה בפרטים טוען כי השבוע, שוטרי מג"ב שחיסלו את המחבל בשער שכם נחקרו תחת אזהרה כדי לאפשר להם להגיע לחקירה עם עורך דין ולנקות אותם לחלוטין, ציבורית ומשפטית, מכל אשמה עתידית – דבר שלטענתו אינו נחוץ במקרים שבהם התנהלותם כלל אינה מעלה שאלות, כמו בפיגוע שבו נרצח אלי קיי.

שלטים הקוראים לצדק עבור איאד אל חלאק הודבקו בכניסה למח"ש, ב-9 ביוני 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שלטים הקוראים לצדק עבור איאד אל חלאק הודבקו בכניסה למח"ש, ב-9 ביוני 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גם לאחר פסק דין חמדאן, המקרים הקודמים שבהם מח"ש חקרה באזהרה היו מקרים שבהם התנהלות השוטרים העלתה לכל הפחות סימני שאלה קשים.

כך קרה, למשל, בעקבות הריגתו של איאד אל חאלק – שבעקבותיה השוטר הואשם בהמתה בקלות דעת. כך אירע גם במרץ השנה, כאשר שוטרים ירו למוות במוניר ענבאווי, צעיר ערבי חיפאי בעל עבר פסיכיאטרי, שניסה לדקור שוטרים שהגיעו לעצור אותו כאשר תקף את אמו במה שהאם תיארה כהתקף פסיכוטי.

עורך הדין פיני פישלר, ששימש בעבר כקצין חקירות במשטרה, אומר לזמן ישראל: "נוהל שאומר שמח"ש צריכה לחקור כל אירוע ששוטר הרג בנאדם? אני לא מאמין שיש נוהל כזה. מח"ש ממציאים נוהל שלא היה ולא נברא.

"אם מח"ש אומרים שיש נוהל כזה, שהוא קיים בכלל, הם צריכים להתכבד ולחשוף אותו. תבקש מהם לראות אותו. מה זה, פרטי שלהם? זה עניין ציבורי ולציבור יש זכות לראות אותו.

"נוהל שאומר שמח"ש צריכה לחקור כל אירוע ששוטר הרג בנאדם?  אם מח"ש אומרים שיש נוהל כזה, שהוא קיים בכלל, הם צריכים להתכבד ולחשוף אותו. תבקש מהם לראות אותו. לציבור יש זכות לראות אותו"

עורך הדין פיני פישלר (צילום: באדיבות המרואיין)
עורך הדין פיני פישלר (צילום: באדיבות המרואיין)

"גם אם נניח שאני טועה וקיים נוהל כתוב שאומר שצריך לבדוק כל אירוע כזה, הוא לא מיושם. ובכל מקרה – לא כל בדיקה זה חקירה באזהרה. מה פתאום חוקרים פתאום שוטר באזהרה?"

בלי קשר לשאלה אם הנוהל קיים, אתה חושב שצריך לחקור כל מקרה של הרג אדם בידי שוטר?
"מה פתאום? בשום פנים ואופן לא. אני כועס מאוד. זה פוגע בשוטרים והופך אותם לחשודים. השוטרים הצילו חיים של אנשים חפים מפשע כשהם לקחו את החיים של המחבל הזה.

"במקרה הזה עוד יש סרטון שבו רואים בבירור שהבחור מנסה לקום אחרי שהפילו אותו, הוא היה סכנה מיידית, אז בשביל מה לחקור? בשביל ששוטרים יפחדו אחר כך לפעול ולהציל חיים?"

במח"ש טוענים שמטרת החקירה הייתה להוציא את האמת החוצה ולנקות את השוטרים מכל אשם.
"לא מקבל את ההסבר הזה, הוא לא מניח את הדעת. חקירה תחת אזהרה מעמידה אותם במקום של חשודים, רגשית, תקשורתית, ואי אפשר לנקות את זה. גם אם הם יזוכו המשפחה תוכל לערער אחר כך אז לזיכוי הזה אין משמעות. אם אתם לא חושדים שהשוטרים עשו משהו לא בסדר, למה בכלל לחקור באזהרה".

ממח"ש מסרו בתגובה את הודעת המחלקה שכבר נמסרה לתקשורת שלשום בעקבות הביקורת על חקירת השוטרים: "נבהיר כי מקום בו אזרח נהרג כתוצאה מירי שוטרים, מח"ש מקיימת הליך בדיקה/חקירה בהתאם לנסיבות. מדובר בנוהל קבוע ושגרתי, ולכן אין בקיומה של החקירה כדי להטיל דופי בהתנהלות השוטרים באירוע".

עוד נמסר בהודעה: "חובתה של מח"ש באירועים מעין אלה לשמור בקפידה על דרישות החוק והצורך החיוני להגן על חיי אדם באשר הוא אדם ובין החובה לאפשר ללוחמי המשטרה להגן באופן אפקטיבי, ללא מורא, על חיי הציבור מפני גורמים עוינים, מתוך הכרה בכך שהשוטר הנקלע לאירוע פיגוע או אירוע מסכן חיים, מפעיל שיקול דעת ומקבל החלטות בד"כ תוך שניות ספורות, בעיצומו של אירוע מסעיר מתוך תחושת חירום.

"גם במקרה זה מבצעים חוקרי מח"ש את תפקידם במקצועיות וברגישות המתבקשת והחלטה תתקבל בסיום החקירה ולאחר בחינת מכלול הנסיבות."

עוד 1,219 מילים
סגירה