קפיטליזם ואקו קפיטליזם – הרווח הכספי בכלכלה ידידותית לסביבה

ראש הממשלה נפתלי בנט, ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון ומזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש בטקס קבלת הפנים של ועידת האקלים של האו"ם בגלזגו, 1 בנובמבר 2021 (צילום: חיים צח, לע"מ)
חיים צח, לע"מ
ראש הממשלה נפתלי בנט, ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון ומזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש בטקס קבלת הפנים של ועידת האקלים של האו"ם בגלזגו, 1 בנובמבר 2021

האחריות התאגידית הפכה מובנית בניהול חברות כלכליות ומייצגת התנהלות אחראית של הארגון כלפי בעלי המניות, העובדים, הלקוחות והסביבה (ESG).

לצד מגמות חדשות של התנהלות ארגונית, לא ניתן להתעלם מהתגמול הכלכלי שיהיה לארגונים שיעסקו בנושאים סביבתיים-חברתיים באופן ישיר, בפן המוצרי-שירותי: טכנולוגיות ידידותיות לסביבה אינן נובעות כיום רק מאידיאולוגיה, אלא מתאחדות עם זיהוי הזדמנות עסקית.

האחריות התאגידית היום מובנית בניהול חברות כלכליות ומייצגת התנהלות אחראית של הארגון. גם טכנולוגיות ידידותיות לסביבה אינן נובעות כיום רק מאידיאולוגיה, אלא מתאחדות עם הזדמנות עסקית

לאורך ההיסטוריה, עסקים קמו ונוסדו מזיהוי הזדמנויות וצרכים והיכולת לעשות מכך הון. בשנים האחרונות, עם העלייה במודעות הסביבתית, לעסקים בעלי ערך מוסף לחברה ולסביבה יש גם ערך כלכלי.

עתידנו הלא ברור בעולם שאנו מזיקים לו במו ידינו, הפך כבר מזמן להיות נחלת התודעה הבינלאומית הרחבה. הדורות העכשוויים של יזמים רבים מבינים, מרצונם או תחת אילוצים שונים, את התפיסה ההוליסטית של מרחב המציאות בה הם פועלים ומתאימים עצמם למציאות שהשתנתה.

אם תפיסה קפיטליסטית טהורה אפשרה למנהלי חברות לפעול בתפיסת תועלתנות גרידא, אין כעת די בפעולות למראית עין של גרין ווש. השוק החופשי משפיע על התפיסה הקפיטליסטית הטהורה ואומר: השוק מתגמל על תיקון עולם.

שנים רבות לפני המושגים האופנתיים של אחריות תאגידית, פעלו בעולם העסקי גם כמה חברות יוצאות דופן בהתנהלותן מתוך אמונה, תחושת שליחות אישית וחזון, כי בכוחן ליזום ולהקים עסק ריווחי וחדשני אשר יכול להיות מחולל שינוי רחב יותר. עסקים כגון אלו היו חדשנים, יחידים ופורצי דרך:

חברת לוז קמה בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת כדי להפיק חשמל מאנרגיה תרמו-סולארית.

סודה קלאב החלה את פעילותה בישראל ב-1991 עם שימוש בבקבוקי פלסטיק קשיח ומים מוגזים במכשיר שהפך ללהיט בינלאומי וחוסך שימוש בבקבוקים חד פעמיים. החברה צמחה מרעיון בנאלי למדי אולם השכילה לקדם אג׳נדה וחקיקה חברתית וסביבתית של מחזור בקבוקי הפלסטיק. משמעות המסר של סודה קלאב: חיסכון בחומרי גלם, פחות פלסטיק ופחות טביעת רגל פחמנית.

אם תפיסה קפיטליסטית טהורה אפשרה בעבר למנהלי חברות לפעול מתוך תועלתנות גרידא, אין כעת די בפעולות למראית עין של גרין ווש. השוק החופשי משפיע ומתגמל על תיקון עולם

האקו קפיטליזם הנוכחי קם לאור הבנת ההשלכות של המציאות הקיימת, חיפוש אחר אלטרנטיבות, וכך לעשות טוב בשילוב עם עשיית כסף – doing well while doing good.

פיתוחים טכנולוגיים מאפשרים ניצול לבישול של מתאן משאריות מזון, צואת בע"ח ובני אדם, פתרונות לתעשיית הטקסטיל בצביעה, אשפרה או אריגים חדשניים, צמצום צריכת מים לתעשייה ולמזון ועוד – כולם משתייכים למגמה הזו.

בפריפריה הצפונית בישראל הוקם פודטק ענק של אראל מרגלית העוסק בחלופה לחלבון מן החי ופתרונות למזון בעולם כתחליף לזיהום קשה הנגרם בתעשיית המזון מן החי.

בעידוד ממשלתי ומתוך מודעות סביבתית גוברת אזרחים, עסקים וחקלאים מתקינים לוחות סולאריים ומייצרים תעשייה כלכלית שלמה סביב אנרגיות מתחדשות. והנה הגענו עד כאן בלי להזכיר את מהפכת הרכבים החשמליים המתחוללת מול עינינו ממש שתקטין את הזיהום בערים.

מיצגים פוליטיים וממשלתיים כמו כנס גלזגו הם חיזוקה של המגמה שתהפוך להיות הטריגר היזמי להקמת עסקים: אנו עומדים לראות יותר ויותר חברות אשר יקומו על פי תפיסה של תיקון עולם סביבתי וחברתי כבסיס שווה ערך של רווח כספי בתכנית העיסקית.

הסביבה העסקית ברבע השני של המאה ה-21 תתגמל עשיה למען הסביבה לצד התנהלות הוגנת: "סביבה, חברה ומשילות" (ESG) לצד "השקעות אחריות חברתית" (SRI). הגדלת הביקוש לחברות העוסקות בתחומי הסביבה יכולה להיות אחת ההשלכות המעשיות להחלטות ועידת האקלים בגלזגו כבר בטווח הקצר.

מיצגים ממשלתיים ככנס גלזגו יחזקו את הטריגר היזמי להקמת עסקים: יותר חברות יקומו עפ"י תפיסת תיקון עולם סביבתי וחברתי כבסיס שווה ערך של רווח כספי

מי שלא הפנימו זאת, מנגנוני השוק יזכירו להם באופן הכי נחרץ, שהם לא בוואקום אלא באקו סיסטם בו הם חייבים לחשוב על הכלל ולא רק על רווחיהם הפרטיים. המציאות מוכיחה שאפשר גם וגם. הסביבה העסקית ברבע השני של המאה ה-21 תתגמל עשייה למען הסביבה לצד התנהלות הוגנת.

דני עבודי הוא מנהל מרכז ק.מ.ה באורנים. הוא בוגר תכנית מנדל למנהיגות חינוכית במסגרתה חקר את נושא המצויינות כערך ופיתוח אישי כמנוף לשינוי חברתי. הקים וניהל את חברת ההייטק "שארפ מינד סולושנס" לפיתוח יכולות חשיבה. בהמשך פנה לחינוך, והקים מיזמים חינוכיים וטכנולוגיים לקידום החינוך הציבורי על בסיס מקומי. עבודי בוגר הפקולטה להנדסה, בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. מתגורר באבן יהודה, נשוי ואב לשניים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 577 מילים
סגירה