מאז הפרסומים באוקטובר 2020 על חתימת הסכם קצא"א רד-מד, ולמעשה עד היום, הדיון על ההסכם, כולל דוחות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ואחרים, יוצא מהנחה שמטרת ההסכם היא שינוע נפט גולמי בצינור מאילת לאשקלון ובכיוון ההפוך, בתחרות עם תעלת סואץ וצינור הנפט 'סומד' במצרים, לביסוס גשר יבשתי בין הים התיכון לים סוף.

לדוגמה מאתר חברת קצא"א:

"ב- 19 אוקטובר 2020, בנוכחות שר האוצר של ארה"ב, נחתם באבו דאבי הסכם הבנות בין קצא"א לחברת ,RED-MED חברה בבעלות משותפת של חברה פרטית ישראלית ושל אחת החברות הגדולות באמירויות בתחום האנרגיה. שיתוף פעולה אסטרטגי זה יביא לביסוס הגשר היבשתי בין הים התיכון לים סוף, על ידי אחסון והעברת נפט ומוצרי דלק מהמפרץ הערבי ושווקים אחרים, למרכזי צריכה במערב ובמזרח הרחוק."

חלק מהתמיהות שעלו בדיונים על ההסכם הן: שאין כדאיות כלכלית בשינוע הנפט בדרך זו, הפגיעה בכלכלה ובאינטרסים של מצרים באם המיזם ימומש, ולא פחות חשובה היא הפגיעה הברורה באינטרסים של סעודיה המשקיעה סכומי עתק בהקמת עיר סופר מודרנית בשם ניאום, המשתרעת מצפון ומדרום למיצרי טיראן בחופי ים סוף ומפרץ אילת.

אלא שקיימת אפשרות אחרת והיא שהמטרה הראשית של ההסכם היא אחסון דלק גולמי במיכלי אחסון הנפט של קצא"א באילת ובאשקלון. וזה מעורר שאלות רבות, מעבר לאלו שנידונו עד היום.

מסמך עמדת משרד האוצר בנוגע להסכם קצא"א – MED-RED מ-28 באוקטובר 2021, מגדיר את המטרה המרכזית של ההסכם, "השירות המרכזי בהסכם הינו אחסון דלק גולמי באשקלון ובאילת". לא שינוע הנפט אלא אחסון דלק גולמי באשקלון ובאילת.

החברה ביצעה פעילות שיווק מאומצת למימוש הפוטנציאל הטמון בשימוש בקו "42 מאילת לאשקלון ובנפחי האחסון של החברה, בדגש על נפחי האחסון באילת, לאיתור לקוחות שיעשו שימוש ביכולת הזרמה בקו בשני הכיוונים, הן כתחליף לתעלת סואץ והן לצרכים תפעוליים נוספים.

במסגרת מאמצים אלו חתמה החברה על הסכם עם חברת MED-RED ,חברה בבעלות משותפת של חברה פרטית ישראלית ושל אחת החברות הגדולות באיחוד האמירויות בתחום האנרגיה.

במסגרת ההסכם, החברה תספק לחברת MED-RED שירותי אחסון דלק גולמי באשקלון ובאילת, כמפורט להלן:

א. ההסכם נחתם לתקופה של עשר שנים, החל מיום 1 באפריל 2021 ועד ליום 31 במרץ 2031 .במסגרת ההסכם ניתנה לחברת MED-RED אופציה להאריך את תוקף ההסכם ל- 10 שנים נוספות, בתנאים מסוימים
ב. השירות המרכזי בהסכם הינו אחסון דלק גולמי באשקלון ובאילת. בתוך כך, נכללות גם פריקה וטעינה של מכליות בנמלים. היקפי הטעינה והפריקה צפויים לגדול במהלך חמש השנים הראשונות של ההסכם עד שיתייצבו בשנה השישית.
ג. תבוצע הולכת דלק בקו "42 בהתאם לצורכי האחסון והשינוע.

(ההדגשים שלי)

לפי האתר של קצא"א, לחברה יש יכולת לאחסן 3.2 מיליון מ"ק נפט גולמי, שהם כ-2.75 מיליון טון נפט גולמי. באילת יש לקצא"א אתר אכסון באתר החוף – שקולט נפט ממכליות שפוקדות את הנמל. נפח האחסון הכללי הוא 200 אלף מ"ק. מאתר זה נשאב הנפט לחוות המכלים העיקרית ברמת יותם בנפח כולל של 1.1 מיליון מ"ק, כ-0.95 מיליון טון נפט גולמי.

באשקלון ישנם 24 מכלי אחסון לנפט גולמי שהנפח הכולל שלהם 1.9 מיליון מ"ק, כ-1.6 מיליון טון נפט גולמי, והם יכולים להיות מוזנים הן מרמת יותם והן ממכליות הפורקות בנמל הנפט של אשקלון.

ענת רואה כתבה על כך ב"כלכליסט" ב-16 בנובמבר 2021:

"הכסף מהסכם קצא"א מסתתר במכלי האחסון של החברה. כך תעקוף החברה את המגבלות של המשרד להגנת הסביבה וגם תעשה כסף: לא העברת נפט במכליות, אלא אחסונו במכלי החברה באילת ובאשקלון. האחסון מלווה בסיכונים וישנם סימני שאלה על מצב המכלים."

המשמעות של שירותי אחסון דלק גולמי באשקלון ובאילת, היא השכרה ארוכת טווח של יכולת האחסון של קצא"א ל-10 שנים עם אופציה להארכה ל- 10 שנים נוספות.

המשמעות של שירותי אחסון דלק גולמי באשקלון ובאילת, היא השכרה ארוכת טווח של יכולת האחסון של קצא"א ל-10 שנים עם אופציה להארכה ל- 10 שנים נוספות

ואכן, קצא"א כותבת בסעיף 84 לתגובה המקדמית לעתירה מ-19 ליולי 2021 כי "בהסכמים אלה יש מנגנונים מקובלים של מתן זכות לאחסן בנפח אחסון המוקצה ללקוח לתקופת ההסכם, עם התחייבויות שונות."

נשאלת אם כך השאלה שלא נשאלה: מה ההיקף של הזכות לאחסן נפט גולמי במכלי קצא"א בהסכם, מכלל יכולת האחסון של קצא"א?

לפי המאמר ב"כלכליסט", "במסגרת ההסכם בין קצא"א לבין MRLB, החברה מהאמירויות ששותפים בה גם שני היזמים הישראליים יונה פוגל ומלאכי אלפר (שכיום הוא גם מנכ"ל בזן), החברה שוכרת מקצא"א שטחי אחסון והזרמה בצנרת קצא"א בהיקפים משמעותיים ולמשך מספר שנים".

ממקור מהימן נמסר כי במסגרת ההסכם, מד-רד שכרה כשני שלישים מנפח האחסון של קצא"א. גם אם נניח שהנתון מוגזם, נראה שרד-מד שכרה חלק ניכר מיכולת האחסון של קצא"א, אחרת לא תהיה לה אפשרות לפעילות שוטפת, למימוש ההסכם.

מעבר לאיומים ולנזקים הקטסטרופליים הפוטנציאליים הטמונים בהסכם שאין להם מענה ביטוחי נאות, וסיכוני השמדת שוניות האלמוגים באילת, עולות שאלות נוספות בעניין אחסון הדלק גולמי באשקלון ובאילת.

סיכונים מאחסון נפט

לפי המשרד להגנת הסביבה, "גורמי סיכון מרכזיים לפריצה של דלק ממכלים ומקווי הולכה כוללים קורוזיה, שחיקה, טיפול ותחזוקה לקויים, (למשל, במכלים – מילוי יתר), פגיעה של צד שלישי (למשל, דחפורים שפוגעים בקו), וסיכונים הנובעים מפעולות יזומות, למשל – הזזת קו הצנרת".

ענת רואה במאמרה, מצטטת את שלמה שניידר, בכיר לשעבר בשירותי הכבאות והצלה וכיום יועץ לבטיחות במתקני חומרים מסוכנים, המתריע כי "מרבית מכלי איחסון הדלק שקיימים בארץ – ובכללם המכלים של חברת קצא"א – נבנו לפני שנים רבות והם אינם עונים על הדרישות העדכניות לבטיחות ולהגנה על הסביבה ובתקנים המקובלים באירופה ובארה"ב".

לדברי שניידר, מכלים מודרניים צריכים להיות בעלי דופן כפולה, מצוידים במערכת למניעת מילוי יתר, פורקי לחץ, הגנה נגד קורוזיה, מערכת למניעת פגיעות ברק, וכן צריכים לכלול מערכת כיבוי שתאפשר כיבוי מהיר ועוד.

יתרה מזאת, מדובר על פעילות בהיקף גדול פי כמה ממה שהיה ידוע עד היום, הכרוכה בפריקה וטעינה של מכלי אחסון הנפט הגולמי עשרות פעמים בשנה. לא ברור אם מכלי אחסון הדלק הישנים של קצא"א יוכלו לעמוד בעומסים אלו.

מדובר על פעילות בהיקף גדול פי כמה ממה שהיה ידוע עד היום, הכרוכה בפריקה וטעינה של מכלי אחסון הנפט הגולמי עשרות פעמים בשנה. לא ברור אם מכלי אחסון הדלק הישנים של קצא"א יוכלו לעמוד בעומסים אלו

קצא"א, במצגת לוועדת הפנים ואיכות הסביבה טוענת שהצנרת נבדקה וכשירה, אולם במצגת היא כלל לא מתייחסת למצב המכלים.

בכל מקרה, אין להכנס לוויכוח טכני עם קצא"א. במקום זה יש לדרוש מקצא"א להביא פוליסת ביטוח מחברה רצינית, המגובה בלוידס, על סכום של 12 מיליארד דולר ואף יותר, המשקפת את הנזקים הצפויים לאילת ולמדינה במקרה של דליפה ממערכות קצא"א.

הקצאה, השכרה או 'שריון' של חלק גדול מיכולת האחסון של הנפט מקצא"א היא בעייתית מאוד, ועולות מספר שאלות, ביניהן:

• האם סביר שחברה ממשלתית שקבלה זכיון בלעדי מהמדינה תעביר, למעשה, חלק ניכר ממנו, לחברה פרטית, ועוד בלי מכרז? קצא"א טוענת שהכל נעשה כחוק. שזה במסגרת פעילות החברה, שההסכם אינו שונה במהותו מכל אותם הסכמים שערכה ועורכת קצא"א. נשאלת השאלה, האם קצא"א יכולה להשכיר את כל, או 90% מיכולת האחסון שלה?, האם גם אז היא הייתה טוענת שזה עסקים כרגיל?
• איך תהיה לקצא"א שליטה על הנפט שיאוחסן במכלים שלה? איך היא תדע אם הנפט בא או מיועד למדינה שיש עליה סנקציות בינלאומיות בתחום הנפט? האם אז קצא"א תאמר לא ידעתי, אני לא אחראית לכך, 'ידינו לא שפכו את הנפט הזה'?
• סגירת או הקטנה משמעותית של האפשרות לתחרות. וזה ענין לרשות התחרות.
• פגיעה בחברות ישראליות הזקוקות ומשתמשות בתשתיות של קצא"א, כמו בתי הזיקוק.
• האם רד-מד שילמה עבור האופציה, וכמה?

עד שיתקבלו תשובות טובות לשאלות אלו אין לאשר את ההסכם, ויש לאסור על קצא"א לממש אותו. או כפי שאמר שר הבטחון בני גנץ, להקפיא את ההסכם.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.