לא ייבחר יועמ"ש חדש בזמן להחליף את מנדלבליט; ימונה לו ממלא מקום

אביחי מנדלבליט מסיים את כהונתו בעוד חודש וחצי, ורק השבוע החלה ועדת האיתור למינוי היועמ"ש את עבודתה ● בישיבתה הראשונה הבהירו חברי הוועדה כי אין סיכוי לעמוד בלו"ז הנדרש ● במקרה שכזה, ניתן על פי חוק להאריך את כהונת מנדלבליט עד שישה חודשים ● אולם היועמ"ש הנוכחי פסל את האפשרות: "אפילו לא דקה אחת נוספת" ● המ"מ שייבחר לא יהיה מבין המועמדים הסופיים לתפקיד

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בוועידה של חדשות 13 בירושלים, 3 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יונתן זינדל, פלאש 90
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בוועידה של חדשות 13 בירושלים, 3 ביוני 2021

ועדת האיתור למינוי היועץ המשפטי לממשלה לא תסיים את עבודתה עד לסוף חודש ינואר 2022 – מועד סיום כהונתו של אביחי מנדלבליט בתפקיד היועץ. כך התברר ביום ראשון בישיבתה הראשונה של הוועדה, שבראשה מכהן, זו הפעם השנייה ברציפות, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס.

נוכח המועד המאוחר מאוד שבו מתחילה הוועדה את עבודתה – כחודש וחצי בלבד לפני תום כהונת היועץ היוצא – הובהר בין חברי הוועדה כי אין סיכוי לעמוד בלוחות הזמנים הנדרשים על מנת שיועץ חדש יתחיל בתפקידו ב-1 בפברואר 2022. יש לזכור כי אחרי שהוועדה תסיים את תפקידה ותמליץ לשר המשפטים גדעון סער על שלושה מועמדים סופיים, נדרש סער לבחור את המועמד הסופי מביניהם ולהביאו לאישור הממשלה.

נוכח המועד המאוחר מאוד שבו מתחילה הוועדה את עבודתה, הובהר בין חברי הוועדה כי אין סיכוי לעמוד בלוחות הזמנים הנדרשים על מנת שיועץ חדש יתחיל בתפקידו ב-1 בפברואר 2022.

כללי מינוי היועץ המשפטי לממשלה, שעוגנו בהחלטת ממשלה בשנת 2000, קובעים שבמצב כזה עומדות בפני הממשלה שתי אפשרויות: או להאריך את כהונתו של היועץ היוצא בפרק זמן של עד שישה חודשים; או למנות ממלא מקום ליועץ המשפטי לממשלה, לפרק זמן של עד שלושה חודשים, עד שימונה יועץ קבוע.

לזמן ישראל נודע כי מנדלבליט כבר פסל את האפשרות שיסכים להאריך את כהונתו. "אפילו לא דקה אחת נוספת", הוא הודיע נחרצות לפי יודעי דבר, ועניין זה ירד מהפרק. לכן תיאלץ הממשלה למנות ממלא מקום ליועץ המשפטי לממשלה.

היועמ"ש אביחי מנדלבליט ושר המשפטים גדעון סער, 28 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
היועמ"ש אביחי מנדלבליט ושר המשפטים גדעון סער, 28 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

זה מצב נדיר אך לא חסר תקדים: לאחר שאליקים רובינשטיין סיים את כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה בשלהי 2003, ובטרם נכנס לתפקידו מני מזוז ב-2004, מינתה ממשלת אריאל שרון את פרקליטת המדינה עדנה ארבל, שהייתה אף היא על סף סיום כהונתה, גם כממלאת-מקום היועץ המשפטי לממשלה. ארבל ניצלה את פרק הזמן הזה כדי להניח על שולחנו של היועץ הנכנס את טיוטת כתב האישום בפרשת האי היווני.

מאחר שגם מינוי ממלא מקום כרוך בהיוועצות של הממשלה עם ועדת האיתור, נערכים בוועדת האיתור לצורך לבחון ולהמליץ על מועמדים לממלא מקום, במקביל להליכי הבחינה של המועמדים לתפקיד היועץ הקבוע.

ממלא המקום יצטרך, מן הסתם, להיות גורם מתוך המערכת ולא מועמד חיצוני. עם זאת, יש להניח שממלא המקום לא יהיה אחד מבין המועמדים לתפקיד הקבע – מה שמצמצם את האפשרויות.

ממלא המקום יצטרך להיות גורם מתוך המערכת ולא מועמד חיצוני. עם זאת, יש להניח שהמ"מ לא יהיה אחד מהמועמדים לתפקיד – מה שמצמצם את האפשרויות

עמלים על טפסי המועמדות

כללי עבודתה של הוועדה קובעים שבשלב הראשון מגבשים רשימת מועמדים "מלאה", המורכבת מהמועמדים שמציעים לוועדה ראש הממשלה, שר המשפטים וכן כל אחד מחברי הוועדה. השמות המועברים לוועדה לא נכנסים לרשימה המלאה באופן אוטומטי: לוועדה יש שיקול דעת לכלול בה רק את אלה שהוועדה רואה בהם "ראויים לכאורה" למינוי.

הוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה‎ מתכנסת לראשונה ב-11 בדצמבר, 2021. מימין: ח"כ צבי האוזר, השר לשעבר דן מרידור, השופט בדימוס אשר גרוניס, עו"ד תמי אולמן ופרופ' רון שפירא (צילום: משרד המשפטים)
הוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה‎ מתכנסת לראשונה ב-11 בדצמבר, 2021. מימין: ח"כ צבי האוזר, השר לשעבר דן מרידור, השופט בדימוס אשר גרוניס, עו"ד תמי אולמן ופרופ' רון שפירא (צילום: משרד המשפטים)

בשלב השני מתפרסמת רשימת המועמדים המלאה, והציבור נקרא לפנות לוועדה על מנת להשמיע התנגדויות ולמסור כל מידע רלוונטי בנוגע למועמדים, שעשוי להשפיע על שיקולי הוועדה.

בין שלב פרסום הרשימה המלאה ועד שהוועדה מסיימת את עבודתה, בהמלצה לשר המשפטים על המועמד או המועמדים הסופיים, צריכים לחלוף לפחות 21 ימים. בזמן הזה הוועדה תצטרך לזמן את המועמדים לפחות לראיון אחד בפניה, ואולי אף לראיון נוסף אם יעלה הצורך להתייחס להתנגדויות שיוגשו.

סער כבר הנחה רשמית את הוועדה למסור לו שלושה שמות של מומלצים שיגיעו לקו הסיום, ולא להסתפק במועמד אחד. עם זאת, תמיד יש מקום לשינוי עמדה בהקשר הזה.

סער כבר הנחה רשמית את הוועדה למסור לו שלושה שמות של מומלצים שיגיעו לקו הסיום, ולא להסתפק במועמד אחד. עם זאת, תמיד יש מקום לשינוי עמדה בהקשר הזה

גם בסיבוב הקודם של מינוי יועץ, בשלהי שנת 2015, הנחתה שרת המשפטים דאז איילת שקד את ועדת האיתור להביא בפניה שלושה מועמדים סופיים. לאחר שהוועדה "המרתה את פיה" והמליצה רק על מנדלבליט, היחיד שזכה לתמיכה של ארבעה מחמשת חברי הוועדה, שקד חזרה בה מעמדתה והסכימה להסתפק במועמד יחיד – שהיה המועדף עליה ועל ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו. בג"ץ לא מצא כל פגם בעמדתה זו של שקד.

איילת שקד ואביחי מנדלבליט בטקס הפרידה משקד במשרד המשפטים, 12 ביוני 2020 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
איילת שקד ואביחי מנדלבליט בטקס הפרידה משקד במשרד המשפטים, 12 ביוני 2020 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

בישיבה שלשום הסכימה הוועדה, על פי הצעתו של גרוניס, לקיים הליך מקדים ובלתי פורמלי שבו כל אחד מחברי הוועדה יעלה שמות של מועמדים אפשריים, ורק לאחר דיון מקדמי בוועדה שבו יוסרו שמותיהם של מועמדים לא ריאליים תיעשה פנייה לכלל המועמדים לצורך בחינת הסכמתם להתמודד.

הסכמה כזו כרוכה גם במילוי טפסי מועמדות מפורטים, לרבות שאלון ניגוד עניינים, שבוועדה עמלים כעת על גיבושם.

סער ובנט מתואמים

אתמול (שני) הודיע סער לוועדת האיתור כי מועמדיו לתפקיד היועץ הם עו"ד גלי בהרב-מיארה, ששימשה עד 2015 פרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי) וכיום יועצת במשרדו של עו"ד דודי תדמור; המשנה ליועמ"ש (חוקתי) עו"ד רז נזרי; והמשנה ליועמ"ש (בינלאומי) ד"ר רועי שיינדורף. סער הוסיף וציין כי הוא עשוי לנקוב בשמם של מועמדים נוספים במהלך השבוע הקרוב, עד למועד האחרון להצעת מועמדים – 20 בדצמבר.

שמות נוספים, שפורסמו בשבועות האחרונים מטעם גורמים עלומים כבעלי סיכויים בהתמודדות, אינם מופיעים ברשימה של סער: כך לגבי הפצ"ר לשעבר, האלוף (מיל') שרון אפק; וכך לגבי הפרופ' הוותיק למשפט חוקתי ולמשפט פלילי, אריאל בנדור מאוניברסיטת בר-אילן (גילוי נאות: הח"מ כותב עבודת מחקר אקדמית בהדרכתו של פרופ' בנדור).

המועמדים שהציג גדעון סער לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה: גלי בהרב-מיארה, רועי שיינדורף ורז נזרי (צילום: דוברות משרד המשפטים, תומר יעקובסון)
המועמדים שהציג גדעון סער לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה: גלי בהרב-מיארה, רועי שיינדורף ורז נזרי (צילום: דוברות משרד המשפטים, תומר יעקובסון)

אין פירוש הדבר בהכרח שמועמדתם ירדה מהפרק: בהתאם לכללים, גם ראש הממשלה וגם כל אחד מחברי ועדת האיתור מוסמכים לצרף מועמדים לרשימה המלאה.

סער אמר אתמול בישיבת סיעת תקווה חדשה כי הוא "מתואם בנושא הזה עם ראש הממשלה באופן מלא ואנו מתקדמים במהלך הזה".

גם מטעמו של ראש הממשלה נמסר לזמן ישראל כי "ראש הממשלה ושר המשפטים מתואמים בצורה מלאה על כלל התהליכים והפעולות בעניין מינוי היועץ המשפטי לממשלה". נוכח חופש הפעולה היחסי שבנט נותן לשריו, בנט לא יעביר לוועדת האיתור שמות נוספים.

מטעמו של ראש הממשלה נמסר לזמן ישראל כי "ראש הממשלה ושר המשפטים מתואמים בצורה מלאה על כלל התהליכים והפעולות בעניין מינוי היועץ המשפטי לממשלה"

יש להניח שגם ועדת האיתור עצמה מסיקה את המסקנה המתבקשת מרשימת המועמדים שהגיש סער לוועדה: המהלך של שר המשפטים הוא לקדם את פרויקט פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, גם על בסיס הכישורים המקצועיים הקונקרטיים של מי שייבחר לתפקיד.

ראש הממשלה נפתלע בנט במליאה לצד שר המשפטים גדעון סער, 16 ביוני 2021 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
ראש הממשלה נפתלע בנט במליאה לצד שר המשפטים גדעון סער, 16 ביוני 2021 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

ובעברית פשוטה יותר: סער דוחף (בין היתר) מועמדים שאינם מצוידים בניסיון הנדרש בתחום הפלילי. מינוי יועמ"ש בעל פרופיל מקצועי כזה, יקל על סער לדחוף את העברת הסמכויות הפליליות של היועץ המשפטי לגורם אחר, שישמש ראש התביעה הכללית.

סער דוחף מועמדים ללא ניסיון הנדרש בתחום הפלילי. מינוי יועמ"ש בעל פרופיל מקצועי כזה, יקל על סער לדחוף את העברת הסמכויות הפליליות של היועץ המשפטי לגורם אחר, שישמש ראש התביעה הכללית

כך, שיינדורף הוא משפטן המומחה כמעט אך ורק בתחום המשפט הבינלאומי; ומיארה נחשבת לבעלת ניסיון רב מאוד במשפט אזרחי – אך נעדרת ניסיון כלשהו בתחום הפלילי או החוקתי. המוטיבציה להצבת מועמדים כאלה, החסרים ניסיון רלוונטי מרכזי, אינה ברורה עדיין.

אך בכל מקרה, ועדת האיתור מתכוונת לבחור מועמד שלו הכישורים והניסיון בכל תחומי המשפט הרלוונטיים למבנה הנוכחי של תפקיד היועץ.

עוד 1,036 מילים
סגירה