נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן החל בנקיטת מדיניות אזורית חדשה של צמצום החיכוכים של ארצו עם מדינות האזור כדי לשפר את מצבה הכלכלי ומעמדה האזורי. ארודאן כבר התפייס עם איחוד האמירויות ופתח במגעי פיוס עם מצרים וישראל, פרשת "סוכני המוסד" נותרה מאחור וישראל מוכנה כעת לשדרג עמו את היחסים, כולל החזרת שגרירים.

טורקיה החלה בנקיטת מדיניות אזורית חדשה שבאה לידי ביטוי בהפשרת המתיחות בינה לבין כמה מדינות באזור כמו מצרים, ישראל ואיחוד האמירויות.

ב-24 בנובמבר הגיע יורש העצר של אבו דאבי, השייח' מוחמד בן זאיד, לביקור בטורקיה ונועד עם הנשיא ארדואן. במהלך הביקור נחתמו הסכמים כלכליים חשובים שכללו השקעות בסך 10 מיליארד דולר בטורקיה. הנשיא ארדואן ייצא בחודש פברואר הקרוב, בראש משלחת כלכלית גדולה, לביקור גומלין באבו דאבי.

בין טורקיה לאיחוד האמירויות הייתה מתיחות גדולה על רקע המאבק על המים הכלכליים בים התיכון, התמיכה של איחוד האמירויות במשטרו של הנשיא המצרי א-סיסי והניסיון של הנשיא ארדואן לקדם את ההשתלטות של תנועת "האחים המוסלמים" על מצרים.

בנוסף לכך, טורקיה פועלת בנחישות נגד מוחמד דחלאן, היועץ הביטחוני של השייח' מוחמד בן זאיד, שאותו הוא מאשימה במעורבות בפרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י באיסטנבול והפעלת חוליית ריגול של איחוד האמירויות בשטח טורקיה. טורקיה אף הגישה בקשה לאינטרפול להסגיר את דחלאן לידיה לצורך העמדתו לדין.

עד עתה לא ידוע כיצד התגברו הנשיא ארודאן והשייח' בן זאיד בפגישה ביניהם על סוגיית דחלאן.

הנשיא ארדואן החליט לשנות את המדיניות הלעומתית שלו כלפי כמה מדיניות באזור. מי שמסייע לו ומהווה את חוד החנית של המאמץ המדיני הזה, הוא ראש המודיעין הטורקי הקאן פידאן, שמחשיב את עצמו כיורש פוטנציאלי של ארדואן ברגע שהוא ירד מהבמה הפוליטית.

הנשיא ארדואן החליט לשנות את המדיניות הלעומתית שלו כלפי כמה מדיניות באזור. מי שמסייע לו ומהווה את חוד החנית של המאמץ המדיני הזה, הוא ראש המודיעין הטורקי

ארדואן החליט על מדיניותו החדשה מכמה סיבות:

• שיקולים פנימיים של המצב בטורקיה, בעיקר המשבר העמוק בכלכלה הטורקית, התרסקות הלירה הטורקית והניסיון לשפר את המצב הכלכלי לקראת הבחירות ב-2023.
• השינויים הבינלאומיים, בעיקר בגלל חילופי הממשל בארה"ב וכניסתו של הנשיא ג'ו ביידן לבית הלבן. ארדואן רוצה לשאת חן בעיניו של הנשיא האמריקאי החדש ולהראות כי הוא שוחר פיוס ושלום, לכן החל בצעדים מכינים של פיוס מול מצרים, איחוד האמירויות וישראל וגם בפתיחת דיאלוג עם יוון.
• לטורקיה יש בעיות באזור הקווקז והבלקן, יש לה סכסוכים בסוריה ובעיראק וגם בעיות עם איראן ולוב והיא מרגישה מבודדת.

לטורקיה יש אינטרסים באזור הים התיכון וזה מחייב אותה להיות ביחסים טובים עם מצרים ועם ישראל.

המדיניות הטורקית החדשה גורסת שיש להקטין את החיכוך של טורקיה עם מדינות האזור ולהשיג רגיעה ביחסים. המניע העיקרי של המדיניות הזה הוא לשמור על האינטרסים הכלכלים של טורקיה ומעמדה האזורי.

לאחר שהנשיא ארדואן חזר מביקור בקטאר בשבוע שעבר הוא אמר לעיתונאים: "אנחנו מוכנים לעשות את הדרוש כדי להפסיק את המתיחות באזור. טורקיה מתייחסת לביטחון וליציבות באזור המפרץ כמו לביטחון וליציבות של טורקיה. אנו תמיד רוצים שישרור שלום וביטחון באזור".

היחס למצרים וישראל

הנשיא ארדואן מייחס חשיבות רבה לדיאלוג עם מצרים, שהיא המדינה הערבית הגדולה באזור. שתי המדינות ניתקו את היחסים הדיפלומטיים ביניהן לאחר עלייתו של הנשיא א-סיסי לשלטון. ארדואן הוא אחד ממנהיגי תנועת "האחים המוסלמים" העולמית שתמך בשלטונו של הנשיא המודח מוחמד מורסי.

ראש המודיעין הטורקי הקאן פידאן הוביל את מהלך הפיוס בין טורקיה למצרים בחודשים האחרונים. עד כה היו שני מפגשים בין נציגים של שתי המדינות שלא הובילו עדיין להחזרת השגרירים.

ראש המודיעין הטורקי הוביל את מהלך הפיוס בין טורקיה למצרים בחודשים האחרונים. עד כה היו שני מפגשים בין נציגים של שתי המדינות שלא הובילו עדיין להחזרת השגרירים

טורקיה מצידה נקטה בצעדים בוני אמון כלפי מצרים: כמה ממנהיגי "האחים המוסלמים" שנמלטו ממצרים וקיבלו מקלט מדיני בטורקיה נאלצו לעזוב אותה ולעבור למדינות מוסלמיות אחרות כמו מלזיה ואינדונזיה; והשלטון הטורקי הורה להפסיק את ההסתה בשידורים של ערוצי הטלוויזיה בשפה הערבית נגד הנשיא א-סיסי.

תנועת "האחים המוסלמים" מפעילה מטורקיה שני ערוצי טלוויזיה בשפה הערבית – "א-שרק" ו"מכמלין" – שעד לא מזמן עיקר עיסוקם היה לתקוף בשידוריהם את המשטר המצרי.

גורמים טורקים מעריכים כי באביב הקרוב אפשר יהיה כבר לדבר על חילופי שגרירים בין טורקיה למצרים. לגבי ישראל, זה עדיין מוקדם מדי, אך הדבר אולי יקרה בקיץ הבא.

הכול כמובן תלוי בכך שלא יקרה שום דבר חריג באזור שיגרום לארדואן לשנות את המדיניות החדשה שבה החל לנקוט.

בשבוע שעבר התייחס ארדואן ליחסים עם ישראל בשיחה עם עיתונאים ואמר:

"ישראל צריכה להתנהל ברגישות גבוהה עם הבעיה הפלסטינית. כשנראה את הרגישות הדרושה מצידה של ישראל, נעשה את מה שצריך". הוא הוסיף עוד: "אפשר למנות את השגרירים של טורקיה וישראל תוך התחשבות ברגישות הדרושה".

הרצון של ארדואן להתקרב לישראל היה כנראה הסיבה לשחרורם של בני הזוג אוקנין הישראלים, לאחר שנעצרו בחשד לריגול. ארודאן חיפש מנופי לחץ על ישראל כדי שהיא תתייחס אליו ברצינות ותענה לחיזוריו.

הרצון של ארדואן להתקרב לישראל היה כנראה הסיבה לשחרורם של בני הזוג אוקנין הישראלים, לאחר שנעצרו בחשד לריגול. ארודאן חיפש מנופי לחץ על ישראל כדי שהיא תתייחס אליו ברצינות ותענה לחיזוריו

הוא ממשיך בקו אנטי-ישראלי וחי בחד גיסא, בקונפליקט של רצון להתקרב לישראל בגלל האנטרסים של טורקיה, ומאידך גיסא הוא לא מוכן לוותר על תחושותיו האסלאמיות העוינות.

כך, למשל, ב-4 בדצמבר נפתח בטורקיה משפטם של 16 ערבים הנאשמים ב"ריגול עבור המוסד הישראלי" והתובע הטורקי דרש להטיל עליהם עונש של עד 20 שנות מאסר, למרות שברור לשתי המדינות כי לישראל אין שום קשר לפרשה.

גם הצהרות אנטי ישראליות לא חסרות מצידו של ארדואן מאז ששוחררו בני הזוג הישראלים ממעצרם בטורקיה.

ב-24 בנובמבר אמר ארדואן: "נגן על פלסטין עד הסוף" בהתבטאות ראשונה לאחר שחרורם של בני הזוג אוקנין. בנאום שנשא בשבוע שעבר בפני ועידת איחוד הפרלמנטים של  הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, ארדואן השתלח בישראל ואמר:

"אנחנו רואים שפלסטינים נרצחים באמצע הרחוב, שקוראים לילדים פלסטינים תמימים טרוריסטים, הודות להתנגדות של אחינו הפלסטינים,מדיניות זו שניסתה להרתיע את פלסטין ממטרתה הראויה לא הצליחה להגיע למטרתה,תודה לאל,בשל מדיניות זו, מאמצי הנורמליזציה באזור תמיד כשלו".

ישראל מתאפקת ואינה מגיבה על ההשתלחויות של ארדואן. היא איננה מעוניינת בהחרפת היחסים, אבל ברור שהנשיא הטורקי מושפע מאוד ממה שמתרחש בשטחים וקשה לצפות את תגובותיו.

למרות זאת, על פי גורמים מדיניים בירושלים, יש לדרג המדיני בישראל כוונה לשדרג בהדרגה את היחסים עם טורקיה ולחזור במהלך הזמן ליחסים דיפלומטיים מלאים שיכללו גם החלפת שגרירים.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)