כשהרבנים עוברים מ"אחיזת חנק" לסחיטת ממאמיניהם

מורה חרדי מחזיק במכשיר טלפון סלולרי "כשר" (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
נתי שוחט/פלאש90
מורה חרדי מחזיק במכשיר טלפון סלולרי "כשר"

בפרק א' הראנו את הכפייה הרבנית בתחום הסלולר. הפעם נראה איך מפלצת דרקונית ששולטת בנתיניה בציפורני ברזל, משתלטת על חייהם האישיים של החרדים ועושקת מהם עשרות מיליונים מדי שנה, כשהחוק והממסד צופים מהצד. פרק ב'

את היצירה של ועדת הרבנים לענייני תקשורת, עוד ילמדו בהכשרות של משמרות המהפכה והצניעות בטהרן. ועדה זו, שנוסדה על ידי גדולי הרבנים מכל החוגים והעדות, נשלטת בלעדית על ידי קומץ עסקנים קיצוניים. 'הרבנים הגדולים', שלכאורה עומדים בראש, אינם נספרים כלל.

בפרק א' ראינו כיצד הוועדה מאלצת את 'לקוחותיה' להשתמש במערכת שבפיקוחה בלבד. לחרדי אין אפשרות להשתמש בשרות שאינה שלה (גם משום שמחלות, מוות, פיגועים – הכול קורה באשמתו. ראה התמונה כאן), רבנים אחרים אינם יכולים להקים ועדה מתחרה כי חברות הסלולר מנועות, חוזית, מלהתקשר לוועדת כשרות נוספת (כמקובל בענף המזון, למשל).

שליטתה המוחלטת של הוועדה בחברות הסלולר מתבטאת גם באיסור הוועדה על חברות הסלולר לנייד מספרים לחברה שאין לה קומה תחת שליטת הוועדה. איסור זה אינו חוקי ומבקר המדינה העיר על כך פעמיים.

שליטתה המוחלטת של הוועדה בחברות הסלולר מתבטאת גם באיסור הוועדה על חברות הסלולר לנייד מספרים לחברה שאין לה קומה תחת שליטת הוועדה. איסור זה אינו חוקי ומבקר המדינה העיר על כך פעמיים

שליטת הרבנים במערכות הסלולר היא אבסולוטית. הם הקובעים לאילו מספרים יורשו החרדים להתקשר ולאילו לא. הוועדה חסמה חצי מיליון מספרים ביום אחד. למה? כי הם יכולים. החסימות השרירותיות של ועדת הרבנים כללו גם קווי חירום, בתי חולים וקווי עזרה לנפגעות אונס (מה פתאום שחרדית תשמע על מילה כזו בכלל! יש לה בעיה? קרה משהו 'לא צנוע'? שתפנה לרבנים, הם יודעים יותר טוב מכולם איך מטפלים בכול).

במגזר החרדי, לכל מפלגה/סיעה יש עיתון משלה, בו יכולים הקוראים גם לקרוא מה קורה וגם להבין למה זה קורה (בגלל חילולי שבת, האינטרנט הארור). שם גם ייווכח החרדי עד כמה נפלאה וצודקת החצר שלו. חצרות קטנות, שאין להן היכולת להדפיס עיתון, למדו לשדר את החדשות שלהן דרך 'קווי נייעס' (נייעס = חדשות, ביידיש).

קווים אלה גם נושאים רווחים כספיים ניכרים (בשל 'דמי הקישוריות' המשולמים להן) והדבר עורר את חושיהם העסקיים של חברי הוועדה. 'אם אני יכול לחסום קווים, למה שלא אנתב את החדשות לקווים של חברים?' לבני משפחתו של חה"כ ליצמן יש חברה כזאת ("קול כשר") ואיכשהו הקווים של החברות המתחרות נחסמים כל הזמן.

מעולם לא הוכח, שהחסימות נעשות משיקולים כספיים, אבל בציבור החרדי זו אמת שאינה זקוקה להוכחה. החברות הנחסמות והנעשקות הגישו אלפי קובלנות ועתירות לחברות הסלולר, למשרד התקשורת, לבד"צים. אז הגישו.

הראש החרדי ממציא פטנטים

במקום לפרסם מספר טלפון להאזנה (מספר שהוועדה תחסום מיד, במשחק אין-סופי של חתול ועכבר) התפתחה טכניקה ייחודית למגזר: מתקשרים אל המנוי ומנתקים מייד ('צינתוק'). כך יודע החרדי שהגיעה ידיעה 'מחתרתית' והוא מתקשר בחזרה ושומע את ההודעה.

בטכניקה זו לוקח לוועדה זמן לקלוט מאיזה מספר התקשרו והחצר יכולה להחליף מספר משדר בכל עת. צריכת חדשות הפנים באמצעות הצינתוקים כה רווחת, עד שהחרדים כבר מותנים להתקשר בחזרה לכל צינתוק. בהתאם, גם קמפיינים שיווקיים מבוססים על צינתוק.

עד שנת 2007 הייתה הוועדה מפעילה מוקד חסימות וגובה מחברות הסלולר סכומים בהיקפים של מאות אלפי שקלים. מאותה שנה נעלמו כמעט לחלוטין הכנסות הוועדה. באורח פלא, בדיוק אז החלה חברה פרטית לתת שרות זהה לחברות (באישור הוועדה). מאז, הכסף אינו זורם לוועדה אלא לחברה פרטית שהקים אחד ממנהליה. שאלות רשם העמותות הכיצד ומדוע מוותרת הוועדה על הכנסותיה – ועוד ללא קבלת כל תמורה – נענו בתשובות מתחמקות ובית המשפט הורה על פירוק העמותה.

מאותה שנה נעלמו כמעט לחלוטין הכנסות הוועדה. באורח פלא, בדיוק אז החלה חברה פרטית לתת שרות זהה לחברות (באישור הוועדה). מאז, הכסף אינו זורם לוועדה אלא לחברה פרטית שהקים אחד ממנהליה

אבל, גם אם מדובר במיליונים, עדיין מדובר בכסף הקטן שבסיפור.

הכסף הגדול נמצא בתחום אחר, במכשירים. בתחילה, הוועדה הייתה מאשרת מכשירים שיובאו ושווקו בשוק הפרטי. משגילו היבואנים שהוועדה גובה מהלקוחות מחירי-עושק על מכשיריהם החלו לשווק מכשירים 'תואמי כשר' (אותו המכשיר, אבל בלי החותמת – ותוספת המחיר – של הוועדה). שוב מיהרו הרבנים להוציא 'פסק הלכה' שחייבים לרכוש מכשירים אך ורק דרכם.

הוועדה מאשרת כיום רק חברה משווקת אחת. את רווחיה ניתן לאמוד לפי המכפלות שהתפרסמו בעיתונות: החרדים צורכים 250,000 מכשירים בשנה, כפולת 'תוספת החותמת' בסך 150 שקל למכשיר תביא לתוצאה של 37.5 מיליון שקל הכנסה שנתית! סכום לא מבוטל עבור משפחת דוויק (שיהודה, הבעל, בכובעו בוועדת הרבנים, מאשר בלעדיות לחברת השיווק 'שפי' – של אשתו).

המעניין הוא, שההתנגדות העממית לוועדת הרבנים לא קמה בשל העושק הגלוי הזה – הגם שהנעשקים הינם מעניי המדינה – אלא בשל העובדה שהוועדה חוסמת את קווי הנייעס שלהם.

לו חברי הוועדה היו מסתפקים בעושק לבדו, כנראה שהייתם ממשיכים לא לשמוע על כך לעולם. רק חסימת הקווים קוממה את הציבור. 52,000 חתימות נאספו והוגשו למשרד התקשורת, בעצומה הדורשת להשתחרר מעולה של ועדת הרבנים. אז הוגשה.

המאבק העממי של החרדים להשתחררות מעול הרבנים, הגיע לתודעת הציבור הכללי רק לאחרונה, כאשר אחיזת החנק של הוועדה הגיעה לחנויות הסלולר במגזר והטענות ל'פרוטקשן' יצאו החוצה. בכאן 11 ובערוץ 13 שידרו כיצד 'רבנים נחמדים' מסבירים לבעל חנות סלולר ש'עדיף לך בטוב', 'אם אתה רוצה דרך אחרת, גם זה אנחנו יודעים לעשות'.

זה מה שכתב בזמנו עיתונאי ופרשן בכיר מאוד במגזר:

אז כתב.

* * *

בפרק הבא: מה קרה שהמאפיה הפנים-חרדית נחשפת פתאום? רבנים שאינם מבינים את הנושא עליו הם חתומים. יחסם האמיתי של הרבנים לקהל מאמיניהם. שר תקשורת שמבין שמדינת ישראל חייבת לאכוף את חוקיה. רבנים ללא מסכות וללא פילטרים. ומי לא מכבד את מי.

נמרוד חי על התפר שבין שסעי החברה הישראלית, רגל פה רגל שם. משמש כיועץ, ועוסק בגישור תוך אישי ובינאישי. חי את השסעים בחברה הישראלית מזה שנים רבות. לא ימין ולא שמאל (=נגד כולם)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 833 מילים
סגירה