טלפונים סלולריים. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock

היצרנים עושים הכול כדי שנקנה מוצרים חדשים. בעולם החלו להילחם בתופעה

מקרטל יצרני הנורות במאה הקודמת ועד ענקיות האלקטרוניקה כיום, "השבתה מתוכננת" היא פרקטיקה מקובלת כמעט בכל חברה גדולה ● התוצאה היא שהפסולת האלקטרונית הולכת ונערמת, הרעלים המסוכנים מסכנים את בריאות הילדים והסביבה - ורק בישראל עוסקים בינתיים במיחזור ולא במניעה ● ערן הילדסהיים בסך הכול רצה להאזין לשיר של "סימפלי רד" ופתח תיבת פנדורה

אוזניות הבלוטות' הראשונות שלי מתוצרת שיאומי סוף סוף הגיעו בדואר. בעדינות שלפתי את הזוג המלכותי בצבע שחור מתוך הקופסה, מיקמתי אותן עמוק בכל אוזן, ביצעתי חיבור ראשון לסמארטפון, בחרתי שיר אהוב של "סימפלי רד", ולחצתי על פליי. רגע האמת הגיע.

לאכזבתי, דווקא ברגע הזה רק אוזנייה אחת עבדה. ניסיתי ללחוץ על הכפתור של האוזנייה התקולה, להחזיר להטענה, להוציא מהטענה להטעין שוב ולהוציא שוב. נאדה. האוזנייה מושבתת.

בעודי מאוכזב מהמפגש המפוקפק הראשון שלי עם האוזניות, פניתי לשירות הלקוחות של חנות XIStore בישראל שסיפקה לי אותן. איש השירות הפנה אותי לסרטון הדרכה של איזה משתמש אנונימי מיוטיוב. המשתמש הסביר, על מה שנראה כמו אבן שיש של מטבח או משהו כזה, איך לפתור את הבעיה בעזרת שתי פעולות פשוטות.

הסרטון כבר נצפה כמעט 100 אלף פעמים, קיבל למעלה מ-3,000 לייקים ולמעלה מאלף תגובות תודה. כלומר, אפשר להגיד שהסרטון פתר לאלפים רבים בעולם את התקלה. קצת מופתע ומבולבל שאלתי את איש השירות אם אין לשיאומי סרטון הדרכה רשמי משלהם לתיקון התקלה והוא ענה לי שלא.

קחו רגע אחד כדי להבין את הסיטואציה: לשיאומי, מחברות האלקטרוניקה הגדולות בעולם – שרק בשנה שעברה עקפה את אפל בקצב מכירת הסמארטפונים – אין סרטון הדרכה לתיקון פשוט של תקלה די שכיחה במוצר שלה, מה שמאלץ את התומכים של המוצרים שלה ברחבי העולם לשלוח את המשתמשים לסרטונים של אנשים פרטיים.

כאן נשאלת השאלה האם במקרה הזה אולי אותו יוטיובר בעצם הצליח לפצח תקלה שמאות ממומחי החברה לא הצליחו? ברור לכול מי ששכלו בראשו שזה לא הגיוני. האפשרות השנייה היותר הגיונית היא שפשוט שיאומי לא מעוניינת לשתף את מיליוני לקוחותיה בסרטון משלה לפתרון התקלה.

בבדיקה יותר מעמיקה, מתברר שהתופעה הזו לא ייחודית לשיאומי ובטח שלא רק לאוזניות בלוטות'. עבור כמעט כל תקלת תוכנה נפוצה (שלא מצריכה החלפת חלקים) במכשיר האלקטרוני שלכם תוכלו למצוא סרטוני הדרכה לתיקון מטעם משתמשים פרטיים מכל רחבי העולם.

מתברר שהתופעה לא ייחודית לשיאומי ובטח שלא רק לאוזניות בלוטות'. עבור כמעט כל תקלת תוכנה נפוצה במכשיר האלקטרוני שלכם תוכלו למצוא סרטוני הדרכה לתיקון מטעם משתמשים פרטיים מרחבי העולם

בדרך כלל ההדרכה לצורך התיקון כוללת כמה פעולות פשוטות ופתאום כבמגע קסם – אין תקלה. אם תחפשו במקביל סרטון רשמי מטעם היצרנית של אותו מוצר תקול – רוב הסיכויים שתתקלו באפס תוצאות חיפוש.

אולם גם אם הלקוח רוצה לוותר על התיקון העצמי או שהוא חייב תיקון פיזי של חלקים במעבדה, הוא עלול לגלות שלפחות חלק, אם לא רוב החברות, דורשות סכומים אסטרונומיים עבור התיקון (אם בכלל טרחו לייצר חלקי חילוף מקוריים למוצר) או שהן מטילות קשיים על תיקון זול יותר של המוצר על ידי צד שלישי.

כך למשל יו ג'פריס, יוטיובר מפורסם המתמחה בניתוח מכשירים אלקטרוניים,  מצא בשנה שעברה שכל מי שמנסה לתקן את האייפון 12 שלא דרך המעבדות הרשמיות של אפל, צריך לקחת בחשבון שפעילות המצלמה, הסוללה, יכולת זיהוי הפנים והמסך של המכשיר יפגעו.

"נורמות מסחריות פסולות"

התופעה הזו היא רק סימפטום של תופעה גדולה בהרבה שנקראת "השבתה מתוכננת" או "התיישנות מכוונת". התופעה כוללת בתוכה שיטות שונות ומשונות של היצרניות שגורמות לנו בדרכים די ברוטליות לרכוש עוד ועוד מהמוצרים שלהם.

כך, למשל, באוקטובר 2018 רשות ההגבלים העסקיים באיטליה קבעה כי אפל וסמסונג השתמשו בעדכוני תוכנה על מנת להאט את הסמארטפונים הישנים שלהם. בהצהרה של הרשות נמסר כי "אפל וסמסונג נהגו בנורמות מסחריות פסולות". זאת, מאחר שעדכוני מערכות ההפעלה שלהן "גרמו לתקלות חמורות והפחיתו משמעותית את הביצועים של הטלפונים בהן בוצע העדכון".

הרעיון הבזבזני הזה שגורם לנו לרוץ ולקנות את המוצר הבא צץ הרבה לפני העשור הנוכחי, עוד בתקופת השפל הגדול ב-1929. באותה שנה הציע יזם הנדל"ן ברנארד לונדון לכפות על ציבור הצרכנים את ההשבתה המתוכננת כחלק מחוק ממשלתי. מטרתו הייתה לסייע בהורדת כמות המובטלים העצומה ששררה באותה תקופה.

לונדון טען כי יש לחייב בהתוויית תאריך תפוגה על מוצרים, שלאחריו השימוש בהם ייחשב ללא חוקי. הצרכנים יאלצו באותו תאריך למסור את המוצרים לסוכנות מרכזית שתשמיד אותם. האזרחים יאלצו מנגד לקנות את אותם מוצרים שוב ובכך יניעו את גלגלי הכלכלה התקועים. ההצעה לא זכתה להתייחסות רצינית מצד הממשל.

הראשונים שדווקא אימצו את השיטה בדרך קצת יותר מתוחכמת היו קרטל יצרני הנורות. מסמכים שנחשפו עם נפילת החומות בברלין, חשפו פגישה שנערכה בשנת 1924 בג'נבה. בפגישה נכחו נציגים של חברות ייצור הנורות הגדולות בעולם. באותה פגישה סוכם שמשך חיי נורת הליבון הפשוטה, שעמד אז על אלפי שעות, יוגבל לעד 1,000 שעות בלבד. ההסכם הזה קוים כ-80 שנה והופר רק עם כניסתם של נורות הלד לחיינו.

הראשונים שדווקא אימצו את השיטה היו קרטל יצרני הנורות. בפגישה של נציגי חברות ייצור הנורות הגדולות בעולם סוכם שמשך חיי נורת הליבון הפשוטה, שעמד אז על אלפי שעות, יוגבל לעד 1,000 שעות בלבד

מפעל אוסרם בגרמניה לייצור נורות לפני מלחמת העולם השנייה (צילום: ארכיון סימנס)
מפעל אוסרם בגרמניה לייצור נורות לפני מלחמת העולם השנייה (צילום: ארכיון סימנס)

בשנות ה-40 הייתה זו תעשיית האופנה שהבינה את הפוטנציאל הגלום ב"השבתה המתוכננת". באותן שנים הכריזה חברת דו-פונט כי הכימאים שלה הצליחו לייצר סיב טקסטיל חזק במיוחד. בתקשורת כונה הסיב כ"סיב נצחי". הגרביונים שיוצרו מאותו סיב היו נטולי "רכבות" ובעל עמידות שהיום נשים רק יכולות לחלום עליו.

כשבדופונט הבינו את הנזק הגדול ביצירת מוצר כל כך עמיד, הורו לכימאים שלה לחזור למעבדה ולהחליש את אותו סיב. כך נוצר הגרביון הלא עמיד בעליל שהוא בעצם סטנדרט בתעשייה עד עצם היום.

איום על בריאות הילדים

כיום "השבתה מתוכננת" היא פרקטיקה מקובלת כמעט בכל חברה גדולה. ממכונות הכביסה שפעם החזיקו עשרות שנים והיום שנים בודדות, דרך טלוויזיות שפתאום מפסיקות לעבוד, דרך מדפסות שתוכנתו להפסיק להדפיס אחרי כמות הדפסות מסוימת – ועד יצרניות המכוניות שדואגות לעיתים שסך עלות כל חלקי החילוף יהיה גבוה מעלות רכישת מכונית חדשה.

בניגוד לעבר, בכל המקרים האלו, היום כבר "לא שווה" לתקן כי התיקון עלול לעלות כמעט כמו מכשיר חדש או אפילו יותר.

מעבר לנזק הכספי לצרכנים לאורך זמן, לפרקטיקה הזו השלכות סביבתיות חמורות. לפי דוח של האו"ם מיולי 2020, כמות הפסולת האלקטרונית זינקה ב-20% בכל העולם בתוך חמש שנים בלבד.  אמנם מדובר באחוז קטן ביחס לכלל הפסולת שמצטברת, אבל בעלת פוטנציאל נזק אדיר – שכן פסולת זו מכילה את רוב הרעלים הכי מסוכנים כמו כספית, עופרת וניקל.

מעבר לנזק הכספי לצרכנים לאורך זמן, לפרקטיקה הזו השלכות סביבתיות חמורות. לפי דוח של האו"ם מיולי 2020, כמות הפסולת האלקטרונית זינקה ב-20% בכל העולם בתוך חמש שנים בלבד

פסולת אלקרטונית. אילוסטרציה (צילום: iStock)
פסולת אלקרטונית. אילוסטרציה (צילום: iStock)

מחקר של סוכנות הבריאות של האו"ם מהשנה מצא כי "אתרי פסולת דיגיטליים" מגבירים את האיום על בריאות הילדים בכל העולם. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס אדהנום גברייסוס, אמר כי "באותו אופן שבו העולם התעורר כדי להגן על הים ועל המערכות האקולוגיות שלו מפני זיהום פלסטיק ומיקרופלסטיק, עלינו להתלכד כדי להגן על המשאב היקר ביותר שלנו – בריאות ילדינו – מפני האיום הגובר של פסולת אלקטרונית".

אף על פי שהנושא לא תופס את מרב תשומת לב הצרכנים, שכבר התרגלו להחליף את המוצרים החדשים שלהם בכל כמה שנים, ממשלות במקומות שונים בעולם כבר החלו בהעברת חוקים וצווים כדי להילחם בתופעה. בשנת 2017 שוודיה הציגה הקלות מס עבור תיקונים של פריטים גדולים כמו מקררים. על פי הרפורמה, צרכנים יקבלו מחצית מעלות התיקון בחזרה בצורת הנחה במס הכנסה.

בשנת 2017 שוודיה הציגה הקלות מס עבור תיקונים של פריטים גדולים כמו מקררים. על פי הרפורמה, צרכנים יקבלו מחצית מעלות התיקון בחזרה בצורת הנחה במס הכנסה

בצרפת נוסף השנה מדד חדש שמדרג מוצרים לפי הקלות שבה ניתן לתקנם. בנוסף אמור להיכנס "מדד העמידות" שאמור עד 2024 לפרסם את אורך החיים הממוצע של כל מוצר הנמצא במדד. המטרה בפרסום המדדים היא להגיע לשיעור תיקון של 60% למכשירים אלקטרוניים בתוך חמש שנים.

ביולי השנה הוציא נשיא ארה"ב ג'ו ביידן צו ביצוע של זכות לתיקון, הקורא לנציבות הסחר הפדרלית לאכוף כללים ליצרנים שיאפשרו לצרכנים לתקן את הסחורה שלהם ולהקל על אספקת חלקי חילוף לאותם מוצרים.

מיחזור ולא מניעה

ומה בישראל? על פי המשרד לאיכות הסביבה, הם עסוקים בעיקר במזעור הנזקים – בעיקר דרך מיחזור – ולא במניעתם.

נקודת החזרת מוצרים אלקטרוניים והשתתפות בהגרלה של "המרוץ למיחזור" של אקומיוניטי בקניון עזריאלי בתל אביב (צילום: עמוד הפייסבוק של אקומיוניטי)
נקודת החזרת מוצרים אלקטרוניים והשתתפות בהגרלה של "המרוץ למיחזור" של אקומיוניטי בקניון עזריאלי בתל אביב (צילום: עמוד הפייסבוק של אקומיוניטי)

ב-2012 יצא לדרך חוק להסדרת הטיפול בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות במסגרתו הועברו לידי גופי יישום מוכרים סמכויות לקבל דמי טיפול מיצרנים ומיבואנים המוכרים בישראל ציוד וסוללות ולממן באמצעותם את הפינוי, האיסוף והטיפול של פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות מהציבור, בהתאם ליעדי המחזור שנקבעו בחקיקה.

במשרד מודים כי הם מכירים את החקיקה בתחום באירופה ובארה"ב, אבל בשלב זה אפילו לא מצאו זמן לבחון אותו לעומק פה בישראל.

ואם שאלתם לסיום מה עלה בגורל אוזניות הבלוטות' החדשות שלי? אז במקרה שלי אפילו סרטון ההדרכה לתיקון של אותו איש אנונימי לא עזר. שלחתי אותן לתיקון במעבדות XIStore בישראל. אבל מאז עברו כבר כמעט חודשיים ולא היה שום צפי למפגש השני שלי עם הצמד השחור.

ההסבר היחיד שקיבלתי היה הסבר לא רשמי מצד אחד המוכרים בחנות שאמר לי: "שמע… אין לנו את האוזניות האלה יותר אז אני לא יודע כמה זמן זה ייקח". במילים פשוטות: אם ארצה לשמוע מוזיקה באוזניות בלוטות' בקרוב, אצטרך לקנות חדשות. כמו כולם.

רק כשנחשף שאני עיתונאי, ברגע שביקשתי תגובה על המקרה, פתאם נפתרה התקלה והודיעו לי כי האזניות נשלחו אל יעדם.

צעד קטן לעיתונאי. נפילה גדולה לאנושות.

עוד 1,352 מילים ו-1 תגובות
סגירה