מנכ"ל קצא"א איציק לוי והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, במקום הדליפה של צינור קצא"א שנפער בשדה במושב משען, 31 באוגוסט 2021 (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
המשרד להגנת הסביבה

הממשלה הותירה את זנדברג לבד במלחמה נגד הסכם קצא"א

למרות שכמעט כל שרי הממשלה מתנגדים להסכם הובלת הנפט בין קצא"א לאמירויות, התשובה שהגישה המדינה לבג"ץ היא מופת של לוליינות משפטית שאיפשרה לכל צד להכריז על עצמו כמנצח ● הממשלה החליטה לחמוק מהאירוע הדיפלומטי ולהפוך אותו לאירוע סביבתי, שיוכרע במאבק ישיר בין המשרד להגנת הסביבה לקצא"א ● פרשנות

כתב התשובה של הממשלה לעתירה שהגישו ארגוני הסביבה נגד הסכם הובלת הנפט בין קצא"א לחברת MRLB מהאמירויות (שבין בעליה גם כמה ישראלים), הוא מופת של לוליינות משפטית שאפילו לינוי אשרם עלולה לחטוף ממנה סחרחורת.

למעשה, לא הוצגה לבג"ץ עמדת הממשלה – ממשלת ישראל החליטה לא להיכנס לדיון המהותי, ובמקום זאת שלחה את הפרקליטות לנסח עמדה שנצמדת להיבטים המשפטיים הצרים בלבד.

התוצאה: שפגאט מילולי שמאפשר לכל צד ללוש אותו כרצונו ולהכריז על עצמו כמנצח.

וזה בדיוק מה שקרה ביום חמישי בערב, חמש דקות אחרי שעמדת המדינה פורסמה (רגע לפני הדדליין שקצב לה בית המשפט): השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג חגגה את הצלתם של מפרץ אילת ושונית האלמוגים מציפורני חברות הנפט, ואילו בקצ"א, הפלא ופלא, ניסו לשכנע שגם אצלם פחות או יותר פותחים בקבוקי שמפניה.

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג חגגה את הצלתם של מפרץ אילת ושונית האלמוגים מציפורני חברות הנפט, ואילו בקצ"א, הפלא ופלא, ניסו לשכנע שגם אצלם פחות או יותר פותחים בקבוקי שמפניה

רק פעילי הסביבה נותרו מבולבלים: תקופה ארוכה הכינו אותם לכך שתשובת המדינה תהיה רגע השיא במאבק נגד הפיכת מפרץ אילת לתחנה מרכזית לנפט, והנה מתברר שהסיפור לא תם – הוא רק מתחיל.

"Faithful Warrior", מכלית נפט, במזח של קצא"א באילת ב-8 בינואר 2021 (צילום: מור חן)
"Faithful Warrior", מכלית נפט, במזח של קצא"א באילת ב-8 בינואר 2021 (צילום: מור חן)

בשבועות שקדמו להגשת התשובה לבג"ץ קרה דבר מעניין, ובמידה רבה גם לא צפוי: שרי הממשלה התייצבו בזה אחר זה לצד המתנגדים להסכם. חוץ מהשרה להגנת הסביבה, כמובן, דאגו גם שרי האנרגיה, התיירות, הביטחון והחוץ להבהיר שההסכם אינו טוב לישראל, שהסיכון בו גובר על התועלת ושהם תומכים בביטולו.

משרד האוצר נותר היחיד שתומך בהסכם, על אף שככל הידוע הוא עתיד להעשיר את קופת המדינה בסכום זניח ברמה כלכלית – כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה. נראה שמה שבאמת מעניין את האוצר זה שלא ייקבע תקדים, שבו המדינה מתערבת ומבטלת מהלך עסקי של חברה ממשלתית. זה משדר מסר לא בריא לגבי העצמאות של החברות הממשלתיות והיכולת שלהן לעשות עסקים.

רק שדבר מתוך ההתרחשות בשדה הפוליטי לא זלג אל עמדת המדינה שהוצגה לבית המשפט. כפי שזנדברג חזתה כבר לפני שבועות אחדים, הממשלה החליטה שלא להחליט ולהשאיר את גורל מפרץ אילת להכרעה בדו-קרב ישיר בין המשרד להגנת הסביבה לקצא"א.

כפי שזנדברג חזתה כבר לפני שבועות אחדים, הממשלה החליטה שלא להחליט ולהשאיר את גורל מפרץ אילת להכרעה בדו-קרב ישיר בין המשרד להגנת הסביבה לקצא"א

אי לכך, תשובת המדינה לעתירה כלל לא עוסקת בהיבטים הסביבתיים, בסכנות ובהשלכות של שינוע עשרות מכליות ענק מדי שנה דרך ישראל, אלא אך ורק בצד המשפטי שלו.

מנכ"ל קצא"א איציק לוי והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג באזור שבו דלף הדלק מצינור קצא"א, 30 באוגוסט 2021 (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
מנכ"ל קצא"א איציק לוי והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג באזור שבו דלף הדלק מצינור קצא"א, 30 באוגוסט 2021 (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

מצד אחד, כותבים עורכי הדין אודי איתן ויובל שפיצר ממחלקת הבג"צים בפרקליטות, קצא"א חתמה על ההסכם במסגרת סמכותה כחברה ממשלתית ולא הייתה צריכה לבקש אישור מהממשלה; מצד שני, למשרד להגנת הסביבה יש סמכויות רגולטוריות שהוא רשאי להפעיל כדי להגביל את פעילותה של קצא"א ואת כמויות הנפט שחוצות את ישראל.

בשבועות האחרונים דובר רבות על האינטרסים של איחוד האמירויות (שלפחות באופן פומבי ורשמי נציגיה הבהירו כמה פעמים שאין להם בעיה אם ההסכם יבוטל), אבל נשכח בצד עניינה של מדינה אחרת, חשובה לא פחות לישראל: מצרים. שהרי כל מכלית נוספת שעוברת דרך מפרץ אילת, היא מכלית אחת פחות שעוברת דרך תעלת סואץ ומשלמת לממשלת מצרים תמורת שירותיה הטובים.

עושה רושם שבממשלת בנט-לפיד עשו הכול כדי לחמוק מהזירה הנפיצה הזו ומהכרעה פומבית בין שתי ידידות אסטרטגיות של ישראל.

"הממשלה החליטה שגורל ההסכם לא יוכרע בשדה הדיפלומטי", אומר גורם שמקורב לתהליך קבלת ההחלטות, "אלא רק בשדה הסביבתי. התשובה של המשפטנים היא הדרך להעביר את תפוח האדמה הלוהט הזה מהזירה של השרים וראש הממשלה, אל הדרג המקצועי של המשרד להגנת הסביבה מול אנשי קצא"א".

"הממשלה החליטה שגורל ההסכם לא יוכרע בשדה הדיפלומטי אלא רק בשדה הסביבתי.  מעבירים את תפוח האדמה הלוהט הזה מהזירה של השרים ורה"מ אל הדרג המקצועי של המשרד להגנת הסביבה מול קצא"א"

נקודת עגינה של מכליות קצא"א במפרץ אילת (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)
נקודת עגינה של מכליות קצא"א במפרץ אילת (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

אז מה הלאה? לכאורה, ברגע שההכרעה עברה למגרש של הרגולטור – המשרד להגנת הסביבה – ההסכם חוסל והמפרץ ניצל: שהרי המשרד להגנת הסביבה הוא זה שחותם על רישיון העסק והיתר הרעלים של קצא"א.

על פי ההיתר הנוכחי, לקצא"א מותר להעביר לכל היותר 2 מיליון ליטר נפט בשנה דרך מפרץ אילת. במסגרת ההסכם עם האמירתים, קצא"א אמורה להעביר הרבה יותר – ומכיוון שלמשרד אין שום כוונה להרחיב את ההיתר, לקצא"א יש בעיה.

אבל זו תהיה תמימות לחשוב שזה כל כך פשוט: גם משום שקרוב לוודאי שקצא"א, במוקדם או במאוחר, תנסה לתקוף בבית המשפט את המגבלות שמטיל עליה המשרד להגנת הסביבה, וגם משום שבקצא"א משחקים, כמו קבוצת כדורגל ישראלית ממוצעת, על זמן: ההסכם ממילא מדבר על גידול הדרגתי בכמויות הנפט שעוברות דרך ישראל.

בשנים האחרונות פקדו מעט מאוד מכליות את נמל אילת, הרבה מתחת למה שהרישיון מתיר, כך שקצא"א יכולה בשלב זה להגדיל את נפח הפעילות בלי שהיא חוצה את רף ההיתר הקיים. וחוץ מזה פוליטיקאים, כידוע, לא מכהנים לנצח. מי יודע כמה זמן תחזיק מעמד הממשלה הנוכחית, ומי יכול לערוב לכך שהשר/ה שיחליפו את זנדברג יהיו נחושים כמוה לצמצם את זרימת הנפט דרך מפרץ אילת?

ראש המממשלה נפתלי בנט והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג במליאת הכנסת, 4 בנובמבר 2021 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
ראש המממשלה נפתלי בנט והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג במליאת הכנסת, 4 בנובמבר 2021 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

בעוד כשלושה חודשים מסתיים תוקף ההיתר הנוכחי של קצא"א. האם המשרד להגנת הסביבה יחדש אותו? יצמצם אותו? ינסה לבטל אותו לחלוטין? הערכה כמעט וודאית: מתישהו כל השחקנים ישובו ויתכנסו בבית המשפט.

"כשהגשנו את העתירה", משחזר גורם בתנועה הסביבתית, "חשבנו שהסיכוי שלנו לעצור את ההסכם קלוש. חצי שנה אחרי, כמעט כל משרדי הממשלה מתנגדים והמשרד להגנת הסביבה מקבל כרטיס חופשי להגביל את קצא"א. היינו חותמים על זה בשתי ידיים".

"כשהגשנו את העתירה, חשבנו שהסיכוי שלנו לעצור את ההסכם קלוש. חצי שנה אחרי, כמעט כל משרדי הממשלה מתנגדים והמשרד להגנת הסביבה מקבל כרטיס חופשי להגביל את קצא"א. היינו חותמים על זה בשתי ידיים"

מותר לירוקים להביט לאחור בסיפוק על מה שכבר הושג במאבק הזה, ובכל זאת, לא יזיק להתפלל לשלום מפרץ אילת ולקוות שגורלו לא יהיה כשל נחל צין ושמורת עברונה, שבהם תאונות הנפט של קצא"א כבר הטביעו את חותמן לעד.

עוד 880 מילים
סגירה