"התרחיש הקיצוני של ניסיון להקים בית מקדש שלישי הולך ומתקרב"

על רקע המהומות בהר הבית, אומר הארכאולוג הפלסטיני יוסף נאטשה, המקורב לוואקף: "ישראל משנה את המצב לרעתנו כל הזמן" ● "מעולם לא אישרו ליהודים להיכנס למסגדים בחג מוסלמי" ● "יישפך דם כי המסגדים הם יותר מרק אבנים"

עימותים במסגד אל-אקצא (צילום: Mahmoud Illean, AP)
Mahmoud Illean, AP
עימותים במסגד אל-אקצא

תשעה באב, שחל היום, מצטלב השנה באופן נדיר עם עיד אל אדחה, חג הקורבן המוסלמי, שחל מהיום ועד יום חמישי השבוע. בין השאר עורר צירוף המקרים הזה מהומות בהר הבית, שבהן נפצעו ארבעה שוטרים ועשרות מתפללים.

בבוקר החליטה המשטרה לסגור את הכניסה להר לכ-600 יהודים שביקשו לבקר בו. בתגובה מחו פעילי ימין נגד ההחלטה, כולל השרים בצלאל סמוטריץ' ורפי פרץ.

אבל בשעה 11:00 הפכה המשטרה את החלטתה ואפשרה ליהודים להיכנס, מה שהביא מיד לעימותים אלימים בין המשטרה למתפללים ולמפגינים מוסלמים.

בעקבות המהומות, סגרה המשטרה את הכניסה למתחם לעשרות אלפי מתפללים מוסלמים, ולאחר מכן שוב פתחה את הכניסה למוסלמים וסגרה אותה ליהודים.

"היום הוא חג מוסלמי, תשעה באב לא מעניין אותנו"

הארכאולוג הפלסטיני מוחמד נאטשה, איסלמיסט המקורב לוואקף (אף שאינו איש ואקף בעצמו) מנסה להסביר לזמן ישראל את עמדתם של המוסלמים הקיצונים ביחס לנעשה בהר הבית, או, ב"מתחם חראם אל שריף", כהגדרתם.

"העמדה הישראלית בקשר למתחם המסגדים הולכת ומקצינה וזה מאיים עלינו", אומר נאטשה, "היום זוהי הפעם הראשונה שבה ישראל מרשה לאנשים שאינם מוסלמים להיכנס למתחם המסגדים בחג הקרבן (המוסלמי, עיד אל אדחא, ת.ג.).

"קודם כל זה לא 'ההר', אלא מתחם המסגדים. הטרמינולוגיה כאן חשובה ביותר והטרמינולוגיה שלנו היא זאת שמתארת את המציאות האמיתית של המתחם, כפי שהיא מתקיימת ברציפות כבר 1,300 שנה"

"זה מעולם לא קרה, מאז הכיבוש הישראלי ב-1967. חלק מהמתפללים היהודים הם קיצונים ופרובוקטורים וחלקם לא, אבל זה לא משנה, יש כאן שינוי במדיניות".

היום חל גם תשעה באב, ומתפללים יהודים רואים במועד זה סיבה לעלות להר, ובזמן עיד אל פיטר האחרון צוין בישראל יום ירושלים.

"קודם כל זה לא 'ההר', אלא מתחם המסגדים. הטרמינולוגיה כאן חשובה ביותר והטרמינולוגיה שלנו היא זאת שמתארת את המציאות האמיתית של המתחם, כפי שהיא מתקיימת ברציפות כבר 1300 שנה"

"שנית, זה לא משנה. זה חג מוסלמי ולא-מוסלמים לא אמורים להיכנס למסגדים בזמן חג, ולא נכנסו עד כה, גם ב-52 שנות כיבוש".

האם היה כבר צירוף מקרים כזה שבו תשעה באב מצטלב עם עיד אל אדחא?

"אני לא זוכר, וזה לא משנה. זה חג מוסלמי ו'תשעה באב' לא מעניין אותנו". (מבדיקה שערכנו עולה שהייתה הצטלבות כזאת, בשנות ה-80 למאה ה-20, וככל הידוע יהודים לא ביקרו בה בהר הבית, ת.ג).

אתה טוען שישראל משנה את המציאות במתחם, וזאת טענה שמוסלמים ופלסטינים מרבים להשמיע. יש לך דוגמאות לכך?

"חד משמעית כן. עד לפני חמש שנים, למשל, ליהודים היו שעות כניסה נפרדות בזמן הרמדאן, באופן שיאפשר למוסלמים להתפלל בלא הפרעה. בשנים האחרונות הם מרחיבים מדי שנה את השעות ומגיעים מאות מתפללים יהודים".

"השינויים העיקריים הם לא במתחם, אלא מסביבו. כל הטופוגרפיה של המקום הזה השתנתה לבלי היכר מ-1967. רחבת הכותל, המנהרות, מבנה שטראוס, מבנה גבעתי, בונים בלי סוף מבנים שמשנים את המציאות מסביב למתחם".

מסגד אל אקצה בהר הבית בירושלים צילם יונתן סינדל פלאש 90 (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
מסגד אל אקצה בהר הבית בירושלים צילם יונתן סינדל פלאש 90 (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

המדיניות הישראלית הרשמית והעקבית מתנגדת לכל פגיעה במסגדים ובתפילה והקדושה המוסלמית במתחם. כל עוד המדיניות נשמרת, גם אם נעשים שינויים מסביב למתחם ובכניסת יהודים, למה זה משנה משהו מבחינת המוסלמים?

"כי מדובר במאבק שליטה. יש לא פחות מ-20 עמותות יהודיות, ישראליות ואמריקאיות שעוסקות ב"הר הבית" ובבית המקדש. אתה חושב שהן משקיעות את כל הכסף והמאמצים האלה בשביל הכיף, האסתטיקה או המחקר ההיסטורי?

"חלק מהעמותות הללו עוסקות בפיתוח של כל המבנים החדשים מסביב וחלקן, המסוכנות יותר, עוסקות בשינוי התודעה של הישראלים ובהכנה שלה לחזון שלהן. וההשפעה שלהן הולכת וגדלה. התרחיש הקיצוני של ניסיון להקים את בית המקדש השלישי תוך פגיעה במסגדים הולך ומתקרב".

אתה באמת רואה אפשרות במציאות הראלית שממשלה ישראלית בראשות נתניהו, גלעד ארדן, גנץ, איילת שקד תחולל מהלך אפוקליפטי כזה?

"אני מתפלל שלא יקרה דבר כזה, אבל אני מודאג. נתניהו לא קובע את המדיניות לבדו, הוא כלי, הוא מייצג את החברה הישראלית, והחברה הישראלית היא חברה אחת והיא הולכת בכיוון אחד, של הקצנה".

הרב הספרדי הראשי לישראל אמר היום שההלכה היהודית אוסרת על יהודים לעלות למתחם וקרא ליהודים שלא לעלות אליו. הרבה יותר מאמינים מקשיבים לו מאשר לנאמני הר הבית ורבנים קיצוניים למיניהם. בנוסף לחלק גדול מהחברה הישראלית שכלל אינו דתי. אתה בטוח שהקיצונים הם אלה שקובעים? האם הוואקף מקיים דיאלוג עם גופים יהודיים מתונים, כמו הרבנות הראשית, רבני צהר או נשות הכותל ומתפללי המתחם המעורב, כדי לנסות למנוע הסלמה?

"לא מתקיים דיאלוג כזה. אני מודע לקיומם של קולות חיוביים כאלה, אבל הם אורות בודדים באפלה. הפלסטינים בקושי נתקלים בהם. במציאות אנו נתקלים כמעט רק בקיצונים, בעמותות שלהם ובכוחות הביטחון והממסד שתומכים בהם".

ערב הסעודית מרחיבה בשנים האחרונות את ההשפעה שלה במסגדים ובוחשת שם. הייתכן שהוואקף מקצין את העמדות שלו גם מתוך תחרות עם הסעודים?

"אני מודע למעורבות הסעודית וגם הוואקף מודע לה, כמובן, אבל היא לא מעניינת אותנו. מה שמעניין אותנו היא ישראל והשינויים ההיסטוריים שהיא עושה, ההשתלטות שלה והחשש הגובר שלנו מהאפשרות לניסיון להקים את בית המקדש, שעלול להביא להתנגשות בין מעצמות ולשפיכות דמים גדולה מאוד".

האם אתה תומך באפשרות שאנשים יסכנו את עצמם וזולתם, יהרגו וייהרגו למען אבנים, קדושות ככל שיהיו?

"המסגדים הם לא אבנים אלא חלק מרכזי בלבה ונשמתה של המסורת המוסלמית. הם חלק מהחיים שלנו והאיום עליהם הוא איום על הקיום שלנו. כל פלסטיני, כל מוסלמי וכל אדם צריך להבין שלא מדובר באבנים אלא באיום קיומי".

מבקרים יהודים במחסום הכניסה להר הבית בתשעה באב (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
יהודים ומוסלמים במחסום בעיר העתיקה בתשעה באב שהוא גם עיד אל אדחא (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

"הפלסטינים פוגשים את הקיצוניים"

"לא צריך להסכים עם הקיצונים המוסלמים, אבל הטענה שלהם – שישראל משנה את המצב בשטח לרעתם – נכונה בחלקה הגדול וזה מה שמטריף אותם", אומר הארכאולוג יונתן מזרחי, מנכ"ל ארגון "עמק שווה", הפועל לשמירה על אתרי העתיקות של כל העמים והדתות ונגד השימוש הפוליטי בהם להסלמת הסכסוך.

לדברי מזרחי, שנמצא בקשר גם עם רשות העתיקות והממסד הישראלי וגם עם הוואקף: "חלק מטענות המוסלמים לא נכונות, כמו הטענה שישראל חופרת מנהרות מתחת להר הבית. חופרים מסביב אבל לא מתחת, פרט לפעם אחת ב-1981 שבה הגיעו לשם בטעות ומיד הפסיקו לחפור".

"אבל בשנים האחרונות המוסדות הישראליים בירושלים נגררים יותר ויותר אחרי עמותות קיצוניות שעושות בעיר העתיקה, בסילואן, הר הזיתים וכל המרחב שמסביב להר הבית כבשלהן", מציין מזרחי.

מנכ"ל ארגון "עמק שווה", יוני מזרחי (צילום: באדיבות המרואיין)
מנכ"ל ארגון "עמק שווה", יוני מזרחי (צילום: באדיבות המרואיין)

"הפלסטינים שומעים את הרעש ולא את השקט. הם לא פוגשים את 98% היהודים והישראלים הנורמליים, אלא את האחוז או שניים שפיתחו אובססיה להר הבית, וזה מקצין את העמדה של המוסלמים וחוזר חלילה"

"המדיניות היא לשמר, לפתח ולפרסם בהבלטה גילויים היסטורי שקשורים ביהדות על חשבון המון גילויים אחרים שלא קשורים ביהדות ומוצנעים. וזה גורם למוסלמים להרגיש מאוימים".

"עשו עבודות פיתוח מאוד יפות, למשל, בשביל מקוואות הטהרה, שהצניעו את הארמונות מתקופת ח'ליפות אומיה שנמצאים בסמוך. למי שמחובר להיסטוריה היהודית זה נשמע נכון ולמי שלא מתעניין בהיסטוריה כל העניין נשמע לא מעניין, אבל מי שחי את ההיסטוריה המוסלמית תופש את זה כאיום".

"גם טענת המוסלמים שמספר המבקרים היהודים בהר הבית גדל והולך כל הזמן נכונה", אומר מזרחי. "למעשה מדובר במספרים קטנים. בהר הבית יש 15 או 20 אלף מבקרים יהודים בשנה".

"יחסית לאתרים היסטוריים אחרים בישראל זה כלום. בתל דן, למשל, מבקרים יותר מ-100 אלף ולפעמים 200 אלף איש בשנה, ומבחינת החשיבות שלו ליהדות איפה הוא ואיפה הר הבית. זה לא מקרי: 98% או 99% מהיהודים, דתיים וחילונים, נרתעים מהעיסוק בהר הבית ובורחים ממנו".

"אבל הבעיה היא שהפלסטינים שומעים את הרעש ולא את השקט. הם לא פוגשים את 98% היהודים והישראלים הנורמליים, אלא את האחוז או שניים שפיתחו אובססיה להר הבית, וזה מקצין את העמדה של המוסלמים וחוזר חלילה. והאחוז או שניים הללו, בשנים האחרונות ובחסות ממשלת נתניהו, מגדיל את התיאבון ומקצין ומרחיב את הפעילות שלו".

עימותים בין יהודים למוסלמים סמוך לשער הכניסה להר הבית (צילום: Hadas Parush/Flash90)
מתפללים יהודים ומוסלמים סמוך לשער הכניסה להר הבית (צילום: Hadas Parush/Flash90)

בעבר הייתה הידברות ישירה בין גורמים דתיים ישראלים, כולל הרבנות הראשית, לבין גורמים דתיים מוסלמיים, כולל הוואקף, בניסיון לשמור על המודוס-ויוונדי בין הדתות ועל השקט. זה כבר לא קיים?

"למיטב ידיעתי, ההידברות הברוכה הזאת כמעט לא קיימת ב-15 או 16 שנה האחרונות. הגוף הישראלי היחיד שהוואקף מדבר איתו היא המשטרה, וגם איתם השיח הולך ונעשה קשה ופחות מוצלח. המצב הולך ומידרדר ואני בעיקר מקווה שלא ידרדר עוד יותר".

עוד 1,171 מילים
סגירה