מרים מריזן העבירה לא מזמן ארבע שעות של צילומים, בהן היא נראית מחויכת על רקע פרחים בבוקר קר. היא עשתה את זה כדי להעביר מסר נגד מחיקת נשים חרדיות מהמרחב הציבורי.
עד כמה שהיה חשוב לה אישית להשתתף בפרויקט – היה חשובה לה יותר שבנותיה ייחשפו אליו. "אני לא רוצה שהן יגדלו בעולם שדורש מהן להיעלם", אומרת מריזן. "אני רוצה שהן יוכלו לראות נשים חרדיות ולא לתהות למה אין ילדות ו/או נשים מעל גיל שש או שבע בתמונות".
מריזן, תושבת בולטימור, היא אחת ממאות הנשים החרדיות שהשתתפו ביצירת מאגר צילומים חדש של האישה הדתית. המאגר נוצר ביוזמת עמותת חוכמת נשים – עמותה שפועלת למען קידום זכויות נשים חרדיות – ומטרתו ליצור ספריה דיגיטלית של צילומים שבהם מתועדות נשים חרדיות בשגרת היומיום שלהן. מעבר לאופיו המעשי של הפרויקט, הוא יוצא נגד מחיקת הנשים מהמרחב.
על אף שזרמים חרדיים מסוימים בישראל ומחוצה לה מקבלים בברכה תמונות של נשים, חלק גדול מהציבור החרדי אוסר על ייצוגי נשים בתקשורת החדשותית, בפרסומות ובאומנות
על אף שזרמים חרדיים מסוימים בישראל ומחוצה לה מקבלים בברכה תמונות של נשים, חלק גדול מהציבור החרדי אוסר על ייצוגי נשים בתקשורת החדשותית, בפרסומות ובאומנות. אפילו קנצלרית גרמניה לשעבר אנגלה מרקל והמועמדת הדמוקרטית לשעבר לנשיאות ארצות הברית הילרי קלינטון לא היו חסינות לצנזורה החרדית הקיצונית, ונמחקו מסיקורים תקשורתיים.
"המנהג הקיצוני של מחיקת נשים הפך לשגרה ויש לו השלכות ממשיות", אומרת שושנה קיטס ג'סקול, שותפה מייסדת של "חכמת נשים", בשיחה עם זמן ישראל. "מרפאות לא מציגות תמונות של נשים. בנקים ומודעות לנוזלי כביסה לא מציגים נשים. ספרי בישול לשבת לא מציגים אימהות ובנות. אז אנחנו מתחילות להחזיר את הנשים לתמונה".
"מרפאות לא מציגות תמונות של נשים. בנקים ומודעות לנוזלי כביסה לא מציגים נשים. ספרי בישול לשבת לא מציגים אימהות ובנות. אז אנחנו מתחילות להחזיר את הנשים לתמונה"
הפרויקט עלה לאוויר לפני מספר שבועות. עד כה קיימים בו יותר מ־600 תמונות בכ־30 קטגוריות, ביניהן עבודה, גינון, לימוד תורה, החלפת צמיגים, קריאה עם המשפחה, ימי הולדת וחתונות.
הרעיון להקמת המאגר עלה ב־2019 בעקבות פוסט בקבוצת פייסבוק, שם טענו נשות מקצוע מתחום השיווק והתקשורת כי קיים מחסור של צילומי נשים חרדיות מודרניות, מכוסות שיער, כשהן עוסקות בפעילויות שגרה יומיומיות.
חיפושים של תמונות כאלה העלו לרוב תמונות של גברים חסידיים, נשים מוסלמיות, חולות סרטן עם פאה או נזירות. בעוד שהיהדות המודרנית לא אוסרת על פרסום תמונות נשים, נדמה שמעטים טרחו ליזום או לצלם תמונות כאלה.
"הבנתי שלהמשיך ולבקש מההנהגה היהודית לשנות את המדיניות זה רק בזבוז זמן. הגיע הזמן לעשות את מה שצריך לעשות", אומרת קיטס ג'סקול. "אני לא מבקשת יותר שום דבר. אני עושה".
"הבנתי שלהמשיך ולבקש מההנהגה היהודית לשנות את המדיניות זה רק בזבוז זמן. הגיע הזמן לעשות את מה שצריך לעשות"
תפיסת הצניעות הקיצונית, "שמירת עיניים", שאמורה למנוע מאנשים – בעיקר גברים – לראות דברים שעשויים לפתות אותם לחטוא, התחילה במעגלים דתיים קיצוניים, אומרת קיטס ג'סקול. עם הזמן זה הפך לחלק מהנורמה, עד לנקודה שבה עסקים או מפרסמים חרדיים התחילו לסרב להציג תמונות של נשים.
"אבל זה חורג מגבולות הפרסומים החרדיים. אם תחפשי בגוגל 'חרדים', תקבלי צילומים של גברים חסידים עם פאות. כמעט כל התמונות הן של גברים. אם תגללי ממש למטה, אולי תמצאי נשים", אומרת ד"ר לסלי גינספרג קליין, אשת הוראה מבולטימור שחקרה את הנושא. "אז רשת האינטרנט כולה, בעצם, מוחקת את הנשים מהשיח".
קליין אומרת שקיבלה לאחרונה בקשה לתרומה עבור ילדים חולי סרטן, שבה הופיעו רק בנים. מוסדות דתיים מבקשים מנשים לכבות את המצלמות בפגישות זום, בעלונים מחליפים צילומים של נואמות בתמונות של צמחים, ובשכונה של קיטס ג'סקול בישראל, מישהו טרח להשחית פרסומים שעליהם הופיעו נשים.
יונה אופנדן, מתאמת הצילומים למאגר החדש, אומרת שההתנגדות לצילומי נשים וילדות מקורה בהבנה שגויה של חוקי הצניעות. "אנחנו תמיד אומרים שתמונה שווה אלף מילים. אני תוהה כמה אלפי מילים נעלמות כשמדירים נשים", אומרת אופנדן.
"אני מבינה אם מישהי אישית מעדיפה שלא להצטלם, אבל ההחלטה הזאת לא יכולה לנבוע מהבנה שגויה של מהי צניעות. הפנים והתמונות שלנו הם לא בלתי צנועים מעצם הגדרתם".
"אני מבינה אם מישהי אישית מעדיפה שלא להצטלם, אבל ההחלטה הזאת לא יכולה לנבוע מהבנה שגויה של מהי צניעות. הפנים והתמונות שלנו הם לא בלתי צנועים מעצם הגדרתם"
אף שהנשים שהצטלמו למאגר הן נשים דתיות, לפי שעה עדיין לא הגיעו להצטלם אותן נשים מהקהילות הקיצוניות – אלה שזקוקות לתמונות יותר מכולן. אופנדן, שגרה בבולטימור, הפיקה עד כה שני ימי צילום. ימי צילום התקיימו גם בלונג איילנד, ריברדייל ובניו יורק. בישראל התאספו למעלה מ־200 נשים לשני אירועים בירושלים, אחד בתלפיות ואחד מחוץ לעיר העתיקה.
נשים העמידו פנים שהן קוראות לילדים שלהן, עובדות על המחשב ומתאמנות. חלקן לבשו שמלות חתונה או ביגוד רשמי. הן השתמשו בכלי עבודה או בישלו, כמו חנה ברנשטיין ארנולד. "אין הרבה תמונות שמראות נשים וגברים מבשלים ביחד. לרוב האישה מבקשת והגבר מסתובב. אז חשבתי שצריך לחקות את החיים, והבאתי את בעלי לצילומים", אומרת ברנשטיין ארנולד.
![חנה ברנשטיין ארנולד ובעלה שמואל "מבשלים" ביום צילומים (צילום: באדיבות מאגר צילומי החיים היהודיים)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/12/DSC02380-scaled-1-1024x640.jpg "חנה ברנשטיין ארנולד ובעלה שמואל "מבשלים" ביום צילומים (צילום: באדיבות מאגר צילומי החיים היהודיים)")
הזוג, שאוהב להכין קארי בחיים האמיתיים, בילה את הבוקר בהעמדת פני מבשלים. ברנשטיין ארנולד אומרת שהשתתפה בצילומים בגלל שבנות ובנים, נשים וגברים, צריכים לראות נשים חרדיות במגוון תפקידים.
"מה אנחנו מלמדות את הבנות שלנו אם הן לא יכולות לראות נשים? אם לא נראה תמונות של ילדות ושל נשים, אנחנו מראות שאין מקום לנשים. ויש לזה השלכות לא בריאות"
"מה אנחנו מלמדות את הבנות שלנו אם הן לא יכולות לראות נשים? אם לא נראה תמונות של ילדות ושל נשים, אנחנו מראות שאין מקום לנשים. ויש לזה השלכות לא בריאות גם על האופן שבו ילדים קטנים לומדים להתייחס לנשים", אומרת ברנשטיין ארנולד.
זה, בין היתר, מה שהוביל את ייצי דיסקינג להצטלם עם אשתו ושתי בנותיו בגן שעשועים ובבית הכנסת בריברדייל, ברונקס. "שנינו מסכימים שאסור למחוק נשים מהחיים החרדיים. ואם את מנסה למצוא צילומים של נשים, תמצאי רק סטריאוטיפיים. ככל שיהיה יותר ייצוג כך ייטב", הוא אמר.
מדי יום עולות למאגר תמונות חדשות והמבקרים יכולים להגיש בקשות לצילומים שהם רוצים שייכללו בו. צלמים ואנשים פרטיים יכולים לתרום תמונות ברזולוציה גבוהה. ניתן להוריד תמונות מהאתר תמורת חמישה דולרים או לרכוש מנוי שנתי ב־125 דולר.
"אנחנו צריכים ייצוג בריא של חיי משפחה וקהילה חרדים. אם אין לנו תמונות של נשים חרדיות אז אין לנו מודלים לחיקוי. את לא יכולה להיות מה שאת לא רואה", אומרת קליין.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם