המלכה שושנה דמארי והאגדה אריק אינשטיין

שושנה דמארי, צילום מסך מהסרט "המלכה שושנה"
שושנה דמארי, צילום מסך מהסרט "המלכה שושנה"

מלכת הזמר העברי שושנה דמארי באמת התייחסה אל עצמה כאל מלכה גדולה מהחיים. סרט התעודה "המלכה שושנה"- שהוקרן השבוע בהוט, בערוץ 8, חושף זאת בהבלטה. הזמרת נראית שם כליידי, כדיווה גדולה. עם שפת גוף הדורה ומפוארת וגינוני מלכות. במאי הסרט הם קובי פרג" ומוריס בן-מיור.

מלכת הזמר העברי שושנה דמארי התייחסה אל עצמה כאל מלכה גדולה מהחיים. סרט התעודה "המלכה שושנה" חושף זאת בהבלטה. הזמרת נראית שם כליידי, דיווה גדולה עם שפת גוף הדורה ומפוארת וגינוני מלכות

קולה של שושנה דמארי היה חד-פעמי. מתי כספי מדבר על "הצבע המתכתי של הקול", על "העוצמה והאהבה". "מגיע גם לנו שתהיה לנו מלכה", הייתה הזמרת אומרת ומלווה את האמירה בצחוק מתגלגל, עמוק.

בהשראת הסרט שוב חזרתי אל זיכרונות ילדות ראשונים, אל הקיבוץ של שנות הארבעים במאה הקודמת. לא היו אז מקלטי רדיו ב"חדרים" של הורינו (דירות החדר הקיבוציות כונו "חדרים". הכינוי הזה שרד עשרות שנים, גם לאחר שהדירות הורחבו ושופצו). מקלטי הרדיו הבודדים הוצבו במקומות ציבוריים, כמו בית התרבות.

מדי פעם הלכתי לשם כדי לשמוע רדיו, והייתה לי תקווה כמוסה: אולי הזמרת המופלאה של ילדותנו תגיח אלי מתוך התיבה ואז אוכל לדעת איך באמת היא נראית (ולא רק בצילומי סטילס). אז עדיין לא ידענו על קיומה של טלוויזיה, אותה תיבת פלאים שמאפשרת לכולנו לראות את הקולות.

ועוד זיכרון ילדות שנקשר בדמותה של הזמרת הפלאית. עד היום איני יודעת האם אותו זיכרון קסום אבל עמום נסמך על פנטזיה שלי כילדה בגיל הגן או על עובדה ברורה. שושנה דמארי באה אלינו לקיבוץ וזיכתה אותנו, הילדים, במופע!

"הלוקיישן" היה אחד מבתי-הילדים. ההיית או חלמתי חלום? לימים שאלתי כמה חברי ילדות האם אירוע כזה אכן התקיים בקיבוצנו. הם ענו שאינם זוכרים. שאולי זה היה באמת ואולי אני מפנטזת.

עד היום איני יודעת האם זיכרון ילדות קסום אך עמום שנקשר בדמות הזמרת הפלאית נסמך על פנטזיה שלי כילדה או על עובדה. דמארי באה לקיבוץ וזיכתה אותנו, הילדים, במופע באחד מבתי-הילדים

שושנה דמארי הלכה לעולמה בשנת 2006, בגיל 82. בסרט "המלכה שושנה" רואים את חיים יבין מכריז, בהגישו את מהדורת "מבט לחדשות" בערוץ הראשון המנוח: "הנה סיפור אהבה חדש- עידן רייכל ושושנה דמארי!". קשר מיוחד, מקצועי וגם אישי ואנושי, נרקם בין המלחין והזמר הצעיר לבין הזמרת הקשישה שחצתה כבר את גיל שמונים.

רייכל היה המוזיקאי האחרון שזכה לעבוד עם דמארי לפני מותה. באלבום "מעמקים", שהופק במסגרת "הפרוייקט של עידן רייכל" נכללו שני שירים בביצוע שושנה דמארי, והיא גם שותפה במספר הופעות של רייכל וחבריו שהתקיימו במסגרת "הפרוייקט".

מכרה ותיקה של שושנה דמארי מספרת בסרט ש"בחברתו של רייכל שושנה נהייתה שוב קוקטית". ואני נזכרת בדברים שכתב מנחם בן ז"ל עם מותה של הזמרת. בן היה מחסידיה הגדולים. בכתיבתו הוא הביע בדרך-כלל רתיעה מההתרפטות ומפגעי הזמן הנלווים לזיקנה. אבל הוא האמין, כדבריו ברשימה על שושנה דמארי, שישנן נשים נדירות אשר בורכו בעושר פנימי ובחום, והן קורנות ומקרינות ומפיצות אור וחום גם בזקנתן. רובן נשים יוצרות, שגם לעת זיקנה הן עדיין מושכות.

נעמי שמר לכדה כמדומה את סוד הקסם הזה בשיר "אור" שכתבה והלחינה ב-1988 לאלבומה האחרון של שושנה דמארי. לפי הפרשנים יש בשיר הזה ניחוח אוטוביוגרפי של נעמי שמר עצמה. האור האמתי, לפי השיר המרהיב, הוא האור שבתוכנו. ושושנה דמארי שרה בגאון:

"עוצמת את עיני
אבל השמש היא בפנים".

גם דמותו של אריק איינשטיין הייתה לאגדה. הוא עדיין לא הפציע בשנות ילדותי הרחוקות. שמעתי אותו לראשונה בנעורי. נדמה לי ששירו הראשון הזכור לי היה "רוח סתיו", עם המילים מאת יחיאל מוהר והלחן של יוחנן זראי. המילים, הלחן וגם קולו המלטף של איינשטיין היו ממיסי לב, כמעט מדמיעים.

גם דמותו של אריק איינשטיין הייתה לאגדה. שמעתי אותו לראשונה בנעורי. שירו הראשון הזכור לי היה "רוח סתיו". המילים, הלחן וקולו המלטף של איינשטיין היו ממיסי לב, כמעט מדמיעים

וככה השיר הזה מתחיל:

"אל תתבייש, היה עצוב
אל תצטער אם תצטער
זאת היא עונה כזאת, חבוב
זה רק הסתיו וזה עובר
…מותר גם לצעיר
להיות טיפה זקן בסתיו".

אריק איינשטיין מת לפני כשמונה שנים, בנובמבר 2013, ועדיין נוכחותו כאן עוצמתית, הוא הנעדר הנוכח. קשה לדמות את הארצישראליות בלי שיריו. הגעגועים אליו נמהלים בגעגוע אל "ארץ-ישראל היפה".

במשפחתנו מעורבת בהם גם נקודה משפחתית: אחיין שלי, נועם טבת, הוא חברו הטוב מילדות של דניאל שיסל, הבן של צבי שיסל ז"ל שהיה חבר של איינשטיין וכן שותף צמוד ליצירתו, להפקת סרטי קולנוע ואלבומים, למשחק וחיבור תסריטים. השניים היו צמודים במשך עשרות שנים. צבי שיסל הלך לעולמו לפני חודשים אחדים.

שיסל ג'וניור, דניאל, הדביק גם את נועם בזיקה העמוקה, המיוחדת, לאריק איינשטיין, לדמותו ולשיריו. נועם קרא לבנו בכורו, כיום בן שנתיים וחצי, בשם כפול: קאי אריה. השם מבטא גם את החיבור אל הזמר.

הקסם האיינשטייני הנונשלנטי, החף משמץ פוזה, ניכר גם בתמלילי השירים שחיבר הזמר.

אהוב עלי במיוחד (כמו גם על המוני אחרים) הוא השיר "סע לאט" שחובר ב-1974 (מיקי גבריאלוב הפליא להלחין). איינשטיין "הנציח" בשיר הזה את צבי שיסל, ידידו-שותפו. השם צבי נזכר בשיר לא פחות מחמש פעמים.

איינשטיין מת לפני כ-8 שנים, בנובמבר 2013, ועדיין נוכחותו כאן עוצמתית. הוא הנעדר הנוכח. קשה לדמות את הארצישראליות בלי שיריו. הגעגועים אליו נמהלים בגעגוע לארץ ישראל היפה

כמעט כולם ודאי מכירים את השורות הפותחות:

"נוסעים במכונית הישנה
לתוך הלילה הרטוב
הגשם שוב נהייה כבד
ולא רואים ממטר, סע לאט"

צבי שיסל ואריק איינשטיין, צילום מסך מכתבה ב"כאן חדשות"
צבי שיסל ואריק איינשטיין, צילום מסך מכתבה ב"כאן חדשות"

המחבר והמפיק (הלוא הוא צבי שיסל) נוסעים ברכב ישן, באמצע לילה קר ורטוב ובתנאים של ראות לקויה, להופעה בדרום הארץ. במהלך השיר (והדרך) מתקיים מעין דיאלוג בין מחבר השיר לבין הנהג, צבי. הנסיעה מתנהלת במקביל לשטף מחשבותיו של המחבר שיש בהן חמלה ודאגה לזולת (לחיילים המסכנים בלילה הגשום, לאוהדי קבוצת הכדורגל ששוב הפסידה) וכן געגועים לאהובה המפנקת שנשארה בבית החם.

"צבי אומר שקשה לו לנשום ונגמרו לו הטיפות
ואני חושב, אני חושב עליך,
ואיך שאת יודעת לפנק".

בשיר הזה מתגלמות בעיני מיטב הסגולות של אריק איינשטיין כמחבר תמלילים. לשון הדיבור הפשוטה, הישירה, פיוטית אבל חפה ממליצות. הפרטים הממחישים מקום ואווירה ומשרטטים באופן כמעט אגבי אבני יסוד בעולמו של המחבר: אהבת הכדורגל, החמלה. גם אימי המלחמה נרמזים (עזה הסמוכה נזכרת בשירו). ונזכרים גם הגעגועים לאישה ולבית החם. ואריק איינשטיין חוזר ופונה אל צבי ידידו הנוהג במכונית: "סע לאט, סע לאט. תן למחשבות לרוץ לכל הכיוונים".

בשיר הזה מתגלמות מיטב הסגולות של איינשטיין כמחבר תמלילים. לשון הדיבור הפשוטה, הישירה, פיוטית אבל חפה ממליצות. הפרטים משרטטים באופן כמעט אגבי אבני יסוד בעולמו: אהבת הכדורגל, החמלה

לפני כשמונה שנים, בלילה צונן של סוף הסתיו, קטע את שידורי הטלוויזיה מבזק חדשות מיוחד, מרעיש: הזמר אריק איינשטיין הובהל לבית-החולים איכילוב. מצבו אנוש.

התקשרתי מיד, באופן אוטומטי, אל האחיין שלי, נועם, כדי לעדכן אותו. כעבור זמן לא רב נחתה עלינו הבשורה הצפויה, החותכת: "אין יותר מי שישיר לנו" אמר הפרופסור גבי ברבש, מנכ"ל איכילוב דאז, בהודיעו לאומה על מות הזמר האגדי.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
פוסט נהדר שולמית טנא כול הכבוד חבל ש"על המשמר ז"ל "חבל שהלינה המשותפת ז"ל וחבל על הקיבוץ החדש רק עם ערכים של כסף ,וקינא בלי סולידריות, איש ,איש נמדד לפי הכסף .בושה .אני עוזב קיבוץ של ה... המשך קריאה

פוסט נהדר שולמית טנא כול הכבוד חבל ש"על המשמר ז"ל "חבל שהלינה המשותפת ז"ל וחבל על הקיבוץ החדש רק עם ערכים של כסף ,וקינא בלי סולידריות, איש ,איש נמדד לפי הכסף .בושה .אני עוזב קיבוץ של השומר הצעיר .יודע שזאת האמת

עוד 1,013 מילים ו-2 תגובות
סגירה