1
נחוצים מתדלקים
בכתבה שהתפרסה השבוע בזמן ישראל, שלום ירושלמי ואמיר בר־שלום מתארים כיצד תיראה התקפה צבאית על מתקני הגרעין של איראן, על פי ספר שכתב השר יועז הנדל לפני כעשור. הנדל סקר שלושה נתיבי טיסה אפשריים אל מתקני הגרעין האיראני הבנויים כ־60–70 מטרים מתחת לאדמה. כמו כן מתאר הנדל את האפשרות של תקיפת המתקנים באמצעות מטוסים של חיל האוויר הישראלי.
הנדל טוען בספרו כי אפשר להגדיל את טווח הטיסה של המטוסים הישראלים על ידי שימוש בצי מטוסי התדלוק האווירי מדגם בואינג 707 של צה"ל. מקובל להניח שחיל האוויר מסוגל לשגר ולתדלק שתיים ואף שלוש טייסות שלמות של מטוסי קרב בגיחה אחת של הפצצות על איראן.
את המטוסים הללו צפויים ללוות מטוסים נוספים כדי להפיל מטוסי אויב וכדי להפעיל את מערכות הלוחמה האלקטרוניות המשוכללות שבידי ישראל. מערכות אלה צפויות לשבש את ההגנה האווירית האיראנית.
צי מטוסי התדלוק של ישראל הוא מיושן מאוד, בן יותר מ־50 שנה. כבר לפני מספר שנים ישראל אמרה לארה"ב כי היא רוצה לרכוש מטוסי תדלוק חדשים מסוג פגסוס KC-46
אולם צי מטוסי התדלוק של ישראל הוא מיושן מאוד, בן יותר מ־50 שנה. כבר לפני מספר שנים ישראל אמרה לארה"ב כי היא רוצה לרכוש מטוסי תדלוק חדשים מסוג פגסוס KC-46 המיוצרים על ידי בואינג. חיל האוויר האמריקאי הזמין 179 מטוסים כאלה והם אמורים להיות מוכנים עד 2027.
מטוסי התדלוק הראשונים נמסרו לחיל האוויר האמריקאי לפני פחות משנתיים. הראשונים לקבל אותם היו יפן ועסקאות נוספות עומדות על הפרק. משנת 2019 גם ניתן לתדלק איתם באוויר מטוסי F-35, אותו צי של מטוסי חמקן שישראל רכשה מהאמריקאים לפני כמה שנים.
במרץ 2020 אישרה מחלקת המדינה האמריקאית למכור שמונה מטוסי תדלוק מסוג KC-46 לישראל. שווי העסקה תומחר באתר מחלקת המדינה בכ־2.4 מיליארד דולרים ומימונה הגיע מכספי הסיוע – החבילה שהורכבה של ידי הנשיא לשעבר ברק אובמה.
בוועדת שרים להצטיידות שהתכנסה בכנסת בפברואר 2021 אושרה רכישה של ארבעה מטוסי תדלוק בלבד. אולם הייצור בארה"ב מתעכב.
לפני שבועיים אמר גורם ביטחוני כי ישראל מבקשת שניים עד ארבעה מתדלקים. "מה שאנחנו יכולים לעשות במבצע צבאי, האמריקאים יכולים לעשות בתקיפה. מה שעבורנו יצריך מלחמה שלמה, עבורם זה ניתן לביצוע במבצע צבאי מהיר. לאמריקאים יש 180 מתדלקים. אנחנו צריכים בין שניים לארבעה".
"מה שאנחנו יכולים לעשות במבצע צבאי, האמריקאים יכולים לעשות בתקיפה. מה שעבורנו יצריך מלחמה שלמה, עבורם זה ניתן לביצוע במבצע צבאי מהיר"
כעבור כמה ימים פורסם בידיעות אחרונות שישראל ביקשה להקדים את המסירה של לפחות שני מטוסי תדלוק – ושהאמריקאים סירבו. הבקשה הוגשה על ידי שר הביטחון בני גנץ במהלך ביקורו בוושינגטון ב־10 בדצמבר. הסיבה לסירוב האמריקאי – עיכוב בייצור של המתדלקים בארה"ב. המטוסים הראשונים היו אמורים להגיע לישראל ב־2024. ספק אם יגיעו במועד זה.
בתוך כך, ישראלים רבים לא הבינו את הנזק שנגרם למדינה בכך שלא אושר בזמן התקציב לשנים 2020 ו־2021 (כפי שהחוק מחייב). אותה ועדת שרים להצטיידות שהתכנסה רק בפברואר 2021 – צריכה הייתה לעשות זאת שנתיים קודם לכן.
רכש מטוסי התדלוק כבר אושר לפני כמה שנים על ידי הרמטכ"ל הקודם גדי אייזנקוט. הרמטכ"ל הנוכחי, אביב כוכבי, כבר קרוב לסיום הקדנציה שלו – ורק כעת מתחיל הליך הרכש מול האמריקאים, וגם זה ייקח שנים.
2
לאן עפים המתדלקים? לגואם
למה חיל האוויר האמריקאי מעכב את מכירת מטוסי הדלוק למדינות ידידותיות כמו ישראל? התשובה היא, כמובן – סין. האמריקאים מרחיבים (מאוד) את הנוכחות הצבאית שלהם באזורים שמהם ניתן יהיה להתמודד עם האיום הסיני, בתוך כך גם תוכניות החזקת מטוסי התדלוק – בין שאר האמצעים הצבאיים – משתנות, והם לא ממהרים למכור.
האי גואם הוא אחד המקומות בהם נבנה בסיס חיל נחתים אמריקאי משמעותי. זו הפעם הראשונה אחרי 70 שנה, שהחיל מקים בסיס צבאי בתוך או מחוץ לארה"ב. 5,000 חיילים מועברים בימים אלה מהבסיס האמריקאי באוקינאווה שביפן לגואם. לא מדובר רק בחיילי מארינס אלא בחיילים מיחידות צבאיות נוספות.
כמובן שיש גם קשר ישראלי. האמריקאים רכשו שתי סוללות של כיפת ברזל מרפא"ל. אחת הסוללות הוצבה בחודש שעבר באי גואם, כפתרון הגנה זמני מפני מתקפת טילים אווירית. היחידה שמתפעלת את סוללות כיפת ברזל היא יחידת הגנה אווירית ולא יחידה של חיל הנחתים.
הקמת עיר בסיסים אמריקאית בגואם היא מהלך עצום. נבנים שם מטווחים, אתר אימונים ללוחמה בשטח בנוי, תחנת עגינה לנושאת מטוסים, וכאמור, סוללת כיפת ברזל.
שמו של הבסיס הענק החדש הוא "Marine Corps Base Camp Blaz", ולפי אתרי הצבא האמריקאי מדובר בעיר – לא עיר קטנה, אלא עיר בינונית. טקס הפתיחה הרשמי של בלאז מתוכנן לתחילת שנת 2022.
גואם הוא אי במערב האוקיינוס השקט ומוגדר כשטח חסות של ארצות הברית מאז 1898. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה גואם על ידי היפנים, ובאוגוסט 1944, בקרב גואם, האמריקאים כבשו בחזרה את האי.
האמריקאים הקימו באי בסיס חיל אוויר גדול שנקרא היום בסיס חיל האוויר אנדרסון. האוכלוסייה המקומית –פחות מ־200 אלף איש – היא בעלת אזרחות אמריקאית אך ללא זכות הצבעה בבחירות לנשיאות. עם זאת הם רשאים להשתתף בפריימריז של המפלגות.
רבע מהשטח של האי משמש את הכוחות האמריקאים. על השטח הוקמו כמה בסיסים ומשרתים בו 22 אלף חיילים. בסיס חיל הנחתים בלאז צפוי להגדיל את נוכחות הצבא באופן משמעותי
רבע מהשטח של האי משמש את הכוחות האמריקאים. על השטח הוקמו כמה בסיסים ומשרתים בו 22 אלף חיילים. בסיס חיל הנחתים בלאז צפוי להגדיל את נוכחות הצבא באופן משמעותי. אגב, בניית הבסיס החדש התעכבה בשנים האחרונות משום שהתגלו בשטח קברים קדומים וממצאים ארכיאולוגיים.
התוכנית האסטרטגית הצבאית האמריקאית, כולל הרחבת הכוחות האמריקאים באזור הפסיפי ואוסטרליה, התפרסמה באתר משרד הביטחון האמריקאי, תחת השם "global posture "Review. פרטים קונקרטיים הודלפו לעיתונות האמריקאית. מעניין לקרוא את התוכניות האלה שנה וקצת אחרי מערכת הבחירות.
אחת הטענות המשמעותיות של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בקמפיין 2020 הייתה שממשל ביידן עומד להיות רכרוכי בנוגע לסין. "הוא יהיה מתנה עבור הסינים", אמר טראמפ בנאום במהלך הקמפיין.
כעבור כמעט שנה מכניסתו של ביידן לבית הלבן, ניכר שהנשיא הרחיב את כל המהלכים שנקט בהם טראמפ, המשיך את הכיוון הכלכלי אבל הוסיף ציר ביטחוני־צבאי משמעותי ביותר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם