ישנן גישות שונות לגבי דרך ההתמודדות הנכונה עם תופעת הפייק ניוז, לנוכח החשש לפגוע בחופש הביטוי, שמהווה את אחת מזכויות האדם והאזרח החשובות ביותר ועיקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי, בדומה לזכות לשוויון.

אחת המחלוקות המרכזיות היא בשאלה אם המגבלות על הפצת פייק ניוז צריכות גם להיות מעוגנות בחוק. יש הטוענים שצריך לעגן בחוק סמכויות לרשויות המדינה להגביל הפצה של פייק ניוז. לעומתם, יש הטוענים כי כל מגבלה בחוק על חופש הביטוי היא מדרון חלקלק וכי הפתרון צריך להימצא בחינוך הציבור לזיהוי פייק ניוז ולהתמודדות אישית איתו, או בדיאלוג עם חברות הענק של הרשתות החברתיות, שהפלטפורמות שלהן משמשות להפצתו מהירה.

במחלוקת לגבי עיגון בחוק של המגבלות על הפצת פייק ניוז, יש הטוענים שצריך לעגן בחוק סמכויות כאלה לרשויות המדינה, ולעומתם, יש הטוענים כי כל מגבלה בחוק על חופש הביטוי היא מדרון חלקלק

אבל בין שני הקצוות, ישנם גם פתרונות ביניים, כגון השארת החופש להפיץ פייק ניוז למעט במקרים הקיצוניים ביותר, כאשר הפייק ניוז עלולות לפגוע בזכויות אדם ואזרח.

העמדה המתנגדת באופן מוחלט לתיקוני חוק, נראה שתקועה בעבר – לפני שהרשתות החברתיות השתלטו על החיים של כולנו; לפני שהעיתונות הממוסדת עברה שינוי דרמטי במעמדה הציבורי, חוסנה הכלכלי וערכיה; לפני שהבנו כיצד נעשה שימוש מסיבי בפייק ניוז במערכות הבחירות בישראל ובארה"ב ובמאבק על הברקזיט בבריטניה במטרה להטעות ולהטות את דעת הקהל; לפני שהבנו כיצד נעשה שימוש מכוון ומסיבי בפייק ניוז בישראל ובארה"ב כדי להסית נגד מיעוטים, במדינות מזרח אירופה לצורך הפצת אנטישמיות ובמקרה של בורמה לצורך עידוד קבוצת הרוב לתמוך בג'נוסייד של מיעוט הרוהינגה; לפני שהבנו כי הפייק ניוז לא בהכרח מופץ ונוצר על ידי משתמשים אקראיים ברשתות החברתיות אלא גם על ידי אלגוריתמים ובאופן מאורגן על ידי חברות מסחריות והתארגנויות אידיאולוגיות, אשר פוליטיקאים ומפלגות רוכשים שירותים מהם או מבטיחים לקדם את האג'נדה המשותפת להם; ולפני שהבנו את הקושי להשתלט על מגפה עולמית, בעת שישנם רבים שמוכנים למות או לסכן אחרים על מזבח תיאוריות הקונספירציה.

בשביל שבכלל יהיה ניתן לקיים דיון ענייני על דרך ההתמודדות המיטבית עם פייק ניוז, צריך קודם לבחון את נקודת המוצא.

דוח חדש של מכון "זולת"- לשוויון וזכויות אדם "פייק ניוז והפגיעה בזכויות אדם : אתגרים ודרכי התמודדות" מזהה ומאפיין את הזכויות שנפגעות מהפייק ניוז בישראל ומציע דרכי התמודדות עם התופעה.

דוח חדש של מכון "זולת"- לשוויון וזכויות אדם "פייק ניוז והפגיעה בזכויות אדם : אתגרים ודרכי התמודדות" מזהה ומאפיין את הזכויות שנפגעות מהפייק ניוז בישראל ומציע דרכי התמודדות עם התופעה

הטענה שניתן לפעול רק במישור החינוכי ואולי ללמד בבתי הספר מגיל צעיר כיצד לזהות שקרים, מזכירה את ההצעה של הנשיא טראמפ להזריק חומרי חיטוי לגוף כדי להתמודד עם נגיף הקורונה, הצעה שהובילה אזרחים אמריקאים לשטוף את הפה עם אקונומיקה.

טראמפ קרא הלילה לבחון הזרקת חומרי חיטוי לטיפול בקורונה. "זה מסיר את העניין בדקה" אמר והוסיף "אנחנו יכולים לעשות הזרקה פנימה או ניקוי כלשהו." ד"ר דברה בריקס, המתאמת בכוח המשימה של הבית הלבן נותרה אילמת. שימוש בחומרי חיטוי עלולה להביא לזיהומים ואף מוות. https://t.co/cyF2cOaUZJ

— Ben Yaniv | בן יניב (@BenYaniv1) April 24, 2020

נראה לא מציאותי לצפות מכל אזרח להיות מסוגל להתמודד בכוחות עצמו מול המכונה המשומנת של הפייק ניוז. מאז ומעולם נעשה שימוש בשקרים כדי לקדם מטרות פוליטיות ואחרות, אך במאה ה-21, בגלל צמיחת הרשתות החברתיות, התפוצה של הפייק ניוז מהירה ובהיקף חסרי תקדים היסטורי ובהתאם השפעתן השלילית האדירה על זכויות אדם ואזרח.

לכן, מכון זולת, בחרדת קודש לחופש הביטוי, מציע לבצע תיקוני חקיקה בהיבטים של תופעת הפייק ניוז שנראים הכי דחופים בשנים האחרונות, שהתאפיינו במשבר פוליטי ובריאותי בעולם ובישראל. הכוונה למניעת הפצת פייק ניוז במטרה להפריע לקיום בחירות דמוקרטיות וחופשיות, הפצת פייק ניוז שעלול לסכן את בריאות הציבור, הפצת פייק ניוז באמצעות זהות בדויה, אתרי אינטרנט שעיקר פעילותם בהפצת פייק ניוז והפעילות של קבוצות שפועלות באופן מואגד או בלתי מואגד להפצת פייק ניוז.

לא מציאותי לצפות מכל אזרח להתמודד בכוחות עצמו מול מכונת הפייק ניוז המשומנת. מאז ומתמיד נעשה שימוש בשקרים לקידום מטרות פוליטיות ואחרות, אך במאה ה-21 תפוצתם חסרת תקדים

כבר כיום בישראל, ההחלטות לפתוח בחקירה פלילית ולהעמיד לדין בעברות המשיקות לתחום חופש הביטוי דורשות אישורים מיוחדים. אישורים מיוחדים כאלה כמובן יידרשו גם ביישום הצעות החקיקה בתחום הפייק ניוז ככול שיעברו בכנסת. כך גם, על פי הנחיית פרקליט המדינה מנובמבר 2016 בעניין מדיניות האכיפה על עברה של הפצת מידע כוזב לפי חוק המחשבים, יש לשקול את היקף תפוצת המידע, מידת הנזק שנגרם או עלול להיגרם, וקורבנות העברה.

מן הסתם, כשם שלא כל ילד שגונב מסטיק מהקיוסק השכונתי נחקר ועומד לדין, אם פלוני יפיץ שקר באופן אקראי – אין אינטרס ציבורי לחקור אותו. הצעות החוק של זולת לא נועדו למקרים כאלה, אלא נועדו לחזק ולשדרג את ארגז הכלים בחוקים הקיימים להתמודדות עם אותם מקרי הקצה הברורים, בהם יש ארגון, קבוצה או אדם שמפיצים פייק ניוז בהיקף ועם פוטנציאל ממשי לסכן את הציבור ואת סדרן התקין של הבחירות.

גם סביב התיקון לחוק העונשין שהחמיר את הענישה על ביצוע עברה מתוך מניע של גזענות או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטיה מינית או היותם עובדים זרים, היו שטענו שהמשפט הפלילי לא ייתן מענה והמיקוד צריך להיות בתחום החינוך.

אמנם פשעי השנאה והפשעים על רקע לאומני בתוך ישראל ובגדה המערבית לא פסקו, ובשנים האחרונות עשרות מסגדים, כנסיות ומנזרים הוצתו או ניזוקו בדרכים אחרות, אך התיקון הוסיף כלי חשוב למערכת אכיפת החוק, שלמרבה הצער לא נעשה בו שימוש מספיק, במיוחד כאשר הנפגעים הם פלסטינים. האם באמת ניתן היה להסתפק בסדרת חינוך לנוער הגבעות?

אכן לא פשוט להתמודד עם התופעה, במיוחד כאשר גורמים רשמיים במדינה מפיצים בעצמם פייק ניוז. כגון ממשלות ישראל הקודמות שהפיצו פייק ניוז על מבקשי המקלט וארגוני זכויות האדם והשמאל, מסכת הפייק ניוז של המשרד לנושאים אסטרטגיים על פעילי תנועת ה-BDS ומבקרי מדיניות הכיבוש כי כולם אנטישמים, הפייק ניוז שמפיצים דוברי צה"ל לדורותיהם שזוכים להדהוד על ידי עיתונאים ישראלים נלהבים, והפייק ניוז שמשרד הביטחון מפיץ כיום על ארגוני זכויות האדם הפלסטינים שהוכרזו כארגוני טרור.

הצעות החוק נועדו לחזק ולשדרג את ארגז הכלים בחוקים הקיימים, להתמודדות עם מקרי הקצה בהם יש ארגון, קבוצה או אדם שמפיצים פייק ניוז בהיקף רחב ועם פוטנציאל ממשי לסכן את הציבור ואת הבחירות

ברור שתופעת הפייק ניוז הולכת להמשיך ללוות את חיינו ואין פתרון "זבנג וגמרנו". אין פתרונות אידיאליים ולגבי כל אחת מהצעות החקיקה אפשר וצריך לדון בבעיות שלה ולשפר אותן, אך המחשבה שנותר רק להרים ידיים ולוותר היא בעצמה פייק ניוז.

לדוח המלא שלנו, "פייק ניוז והפגיעה בזכויות אדם – אתגרים ודרכי התמודדות" >> https://t.co/604dYTvBNL

— Zulat זולת (@ZulatEquality) December 12, 2021

עו"ד איתי מק הוא פעיל ועורך דין לזכויות אדם, שימש כיועץ המשפטי לכתיבת דוח "פייק ניוז והפגיעה בזכויות אדם: אתגרים והתמודדות" של מכון "זולת לשוויון וזכויות אדם".