ראש המוסד לשעבר יוסי כהן בעין הסערה

בנימין נתניהו וראש המוסד, יוסי כהן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
בנימין נתניהו וראש המוסד, יוסי כהן

המרגל מספר אחת של ישראל נתפס עם המכנסיים למטה בפרשה מביכה שעלולה לפגוע במרוץ שלו לראשות הממשלה. ראש המוסד החדש דוד ברנע יפיק את הלקחים הדרושים מהפרשה בכל הקשור לאבטחת בכירים והקפדה על ביטחון שדה.

לפני כמה ימים התקשר אלי גורם בכיר יודע דבר לשוחח על פרשת ה"מאהבת-הדיילת" לכאורה של ראש המוסד לשעבר יוסי כהן שנחשפה בתוכנית "המקור". "מדוע התלבשו רק על יוסי כהן?" הוא תמה, "הוא לא ראש המוסד היחיד שהייתה לו מאהבת. היה לפחות עוד ראש מוסד אחד שהייתה לו מאהבת והייתה שערורייה גדולה שקשורה אליה" טען הבכיר.

"מדוע התלבשו רק על יוסי כהן?" תמה גורם בכיר שהתקשר אלי, "הוא לא ראש המוסד היחיד שהייתה לו מאהבת. היה לפחות עוד ראש מוסד אחד שהייתה לו מאהבת והייתה שערורייה גדולה שקשורה אליה"

הבנתי מייד למי הוא התכוון. אני מכיר את האיש שבו מדובר ואת הפרשה, אך אין זה המקום להיכנס לפרטים ולעסוק ברכילויות מפאת צנעת הפרט. האדם שבו מדובר אינו מתכוון להשתלב במערכת הפוליטית והוא בסוף הקריירה שלו.

אותו גורם בכיר טען באוזניי שהחשיפה ב"המקור" היא "סיכול ממוקד פוליטי", בגלל קרבתו של יוסי כהן לראש הממשלה בנימין נתניהו וכוונתו להיכנס בעתיד לפוליטיקה ולהתמודד על תפקיד ראש הממשלה.

אינני בוחן כליות ולב לגבי המניעים של השידור ב"המקור", אך ברור שזכות הציבור לדעת כל דבר שקשור לדמויות בכירות, במיוחד אם יש בו סכנה לפגיעה בביטחון המדינה.

יוסי כהן היה ראש מוסד מצויין, על פי עדות אנשי מודיעין בכירים, אבל לקראת סוף הכהונה שלו הוא נדבק בחיידק הפוליטי, יצר קשר עם כמה "שופרות" בתקשורת שהחלו לייחצן אותו, כנראה בתמורה להדלפות על פעילות המוסד. בעודו בתפקיד הוא החל בקמפיין הפוליטי שלו, בדומה לכמה גנרלים בצה"ל. הוא לא המציא את השיטה.

יוסי כהן אינו מסתיר את רצונו להפוך בעתיד לראש ממשלה בישראל ולכן אם הוא פגע בביטחון המדינה באופן כלשהו או הפר הוראות ביטחון שדה של המוסד, זכותו וחובתו של הציבור לדעת. השאלה הנשאלת היא מדוע לא צומצם השידור ב"המקור" לכתבה מתומצתת שתתמקד בהיבטים הביטחוניים שלכאורה נחשפו. מדוע היה צריך למרוח אותה על פני שבועיים ימים, כשרק צד אחד בסכסוך המשפחתי-משפטי מדבר בה?

אותו גורם בכיר טען באוזניי שהחשיפה ב"המקור" היא "סיכול ממוקד פוליטי", בגלל קרבתו של יוסי כהן לראש הממשלה בנימין נתניהו וכוונתו להיכנס בעתיד לפוליטיקה ולהתמודד על תפקיד ראש הממשלה

ברור שהשידור פגע במשפחת שיקר, ברעייה לשעבר ובילדיה וגם בגברת כהן וילדיה. האם זה היה הכרחי? האם ננקטו כל הצעדים הדרושים לצמצם למינימום את הפגיעה או ששיקול הרייטינג היה השיקול המוביל?

בימים אלה מתחולל ברשתות החברתיות קמפיין שיימינג נגד הגברת שיקר ויוסי כהן. תמונותיהם מופצות לכל עבר בצירוף הערות מביכות. זו אחת התוצאות של השידור ב"המקור". הרושם הוא כי מחול השדים הזה לא עומד להסתיים בקרוב. חומר נוסף על מעלליו של יוסי כהן ממשיך לזרום לעיתונאים. הרבה ממנו הוא חומר "צהוב", אבל הוא כבר נמצא על הכוונת של אויביו.

ב-25 ביולי השנה, הרבה לפני תוכנית "המקור", פירסמתי באתר "זמן ישראל" רשומה תחת הכותרת "עצה לראש המוסד לשעבר יוסי כהן". שם יעצתי לו להודיע כי אין לו שום כוונה להיכנס למערכת הפוליטית באף שלב, מכיוון שהוא נמצא על הכוונת של יריביו וכי עדיף שיתמקד בעשייה לביתו.

יוסי כהן אכן פרש כדי לעשות לביתו אך המשיך למשוך מאחורי הקלעים בחוטים התקשורתיים והפוליטיים, כששופרותיו בתקשורת ממשיכים להלל ולשבח אותו למרות שסיים את תפקידו כראש המוסד. מדי פעם ניתן היה לראות את "טביעות האצבע" שלו בפרסום כזה או אחר. הוא אפילו לא טרח לעשות זאת בתחכום. שופרותיו בתקשורת מוכרים וזו הייתה "תקיעת אצבע" בעיניהם של שונאיו ויריביו, שגמרו אומר לחסל עמו את החשבון.

הרושם הוא כי מחול השדים הזה לא עומד להסתיים בקרוב. חומר נוסף על מעלליו של יוסי כהן ממשיך לזרום לעיתונאים. הרבה ממנו הוא חומר "צהוב", אבל הוא כבר נמצא על הכוונת של אויביו

פרשת מעלליו של יוסי כהן היא שיחת היום במערכת המודיעין הישראלית. גורמים ביטחוניים אומרים שראש המוסד החדש דוד ברנע יפיק ממנה את המסקנות בהיבטים הביטחוניים הנדרשים. במיוחד אלה הקשורים לביטחון שדה וההיבטים הקשורים לאבטחתו של ראש המוסד ובכירים אחרים בארגון בארץ ובעת נסיעותיהם לחו"ל.

נראה לי שהנושא הזה מחייב הסדרה מיוחדת ומערכת פיקוח הדוקה. לפני כמה שנים פגשתי אחד מראשי המוסד המוכרים היטב, בעת שהיה בתפקיד, באחת מחנויות ה"דיוטי פרי" בנתב"ג, כשהוא במסע קניות ראוותני לעיני כל והוא אינו מלווה במאבטחים.

בכירים במוסד ובשב"כ שצפו בשידור הכתבה ב"המקור" היה מוטרדים מאוד מהמחדלים הביטחוניים, לכאורה, שנחשפו בכל הקשור לאבטחתו של יוסי כהן בעת שהיה ראש המוסד והפרות הנוהלים מצידו, לכאורה, בכל הקשור לתנועותיו בחו"ל.

כמה ימים לאחר שיוסי כהן סיים את תפקידו כראש המוסד אמר לי גורם בכיר המכיר אותו היטב, כי הוא חושש לחייו בגלל התנהלותו האישית ובגלל שלהערכתו "האיראנים מחפשים אותו בכל העולם על כל מה שהוא עולל להם, במיוחד בנושא החיסולים של מדעני הגרעין ובראשם מוחסן פח'רי זאדה, אבי תוכנית הגרעין האיראנית".

הגיע הזמן גם שאמצעי התקשורת בישראל, ובמיוחד כמה שופרות של יוסי כהן, יפסיקו עם תופעת הגלוריפיקציה של האיש. נכון שהוא היה ראש מוסד מוכשר ובעל הישגים שתרם רבות לביטחון ישראל, אבל הוא איננו "ג'יימס בונד" ישראלי או גיבור הביון הבריטי קאלאן, כינוי שהדביקו לו במוסד. כך לא מתנהלים סוכני ריגול מיומנים ומקצועיים.

בתור מגייס סוכנים מוכשר, גייס יוסי כהן גם כתבים וכתבות, פרשנים ופרשניות בתקשורת הישראלית כדי שייחצנו אותו, והם נרתמו למשימה בשקיקה רבה.

בתור מגייס סוכנים מוכשר, גייס יוסי כהן גם כתבים וכתבות, פרשנים ופרשניות בתקשורת הישראלית כדי שייחצנו אותו, והם נרתמו למשימה בשקיקה רבה

צריך להפסיק את התופעה הזו של ההתפעלות הבלתי פוסקת ממנו. יכולותיו האישיות ביחסי אנוש והתחבבותו המהירה על אנשים היא חלק מהמשחק המודיעיני של כל קצ"א (קצין איסוף ומגייס סוכנים במוסד). יש עוד לא מעט מפעילי סוכנים טובים לא פחות ממנו. אסור לשכוח את הצד הנהנתני שבו, את הנרקיסיזם, הגנדרנות המוגזמת, הרברבנות, רדיפת הפרסום ואהבת המתנות. כל אלה מורידים הרבה מאוד מהתדמית שהוא מנסה לשוות לעצמו.

אלה שאוהבים את יוסי כהן טוענים כי "מעז ייצא מתוק" וכי התחושה שרוצים לחסל אותו פוליטית דווקא תגביר את התמיכה בו ברגע שייכנס רשמית למערכת הפוליטית, אבל אני חייב להזהיר כי הסיפור לא תם. הם בטוחים שעד אז הפרשה הנוכחית תשכח, אולם הם טועים. כבר בסוף השבוע ב"אולפן שישי" בערוץ 12 שודרה כתבה על תופעת ההתאבדויות במוסד, שבה הוטחו האשמות נגד יוסי כהן.

מידע חדש על מעלליו של יוסי כהן כראש המוסד ממשיך לזרום לתקשורת. מי שחושב שפרשת המאהבת הדיילת היא סוף פסוק – טועה. אנו רק בתחילתו של הסרט.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 982 מילים
סגירה