נמצאה לנו תרופה: במקום אנרגיה פוסילית מזהמת, ובמקום אנרגיה סולארית שצורכת שטח, נייצר חשמל באמצעות כורים גרעיניים. מה, לא?
נראה שפתרון חדש-ישן מהלך קסם על חלקים מהתנועה הסביבתית בישראל: אנרגיה גרעינית. דברים ברוח זו ביטא מנכ"ל רשות הטבע והגנים היוצא, שאול גולדשטיין, כשאמר: "אם אתה רוצה אנרגיה נקייה באמת – זה גרעין".
נראה שפתרון חדש-ישן מהלך קסם על חלקים מהתנועה הסביבתית בישראל: אנרגיה גרעינית. דברים ברוח זו ביטא מנכ"ל רט"ג היוצא, שאול גולדשטיין, כשאמר: "אם אתה רוצה אנרגיה נקייה באמת – זה גרעין"
תומכי האנרגיה הגרעינית מבקשים להרגיע את החוששים – "זה לא צ'רנוביל". כורים בימינו הם קטנים, יעילים ובטוחים, הם מבטיחים. אני לא מתכוון להתווכח עמם, בהזדמנות זו, על סוגיות של בטיחות. אבל חשוב להבהיר שההבטחה הגרעינית לפתרון משבר האקלים היא כוזבת. התוצאה היחידה שתושג, אם נטיל את יהבנו על אנרגיה גרעינית, היא העמקת ההתמכרות שלנו כחברה לאנרגיה פוסילית. דברים אלו נכונים לכל העולם, וביתר שאת לישראל.
גבולות הגזרה של הוויכוח
ראשית, יש לשים את הרעיון הגרעיני בהקשרו הנכון. יש לי חבר מארגון סביבתי גדול, ואנחנו בני פלוגתא מזה שנים. הוא טוען שהמשך שימוש בגז כמקור אנרגיה משלים לאנרגיה הסולארית הוא הפתרון עבור ישראל. רק כך, לדעתו, ניתן יהיה לשמור על שטחים פתוחים, לשמר את המגוון הביולוגי וממילא, הוא אומר, הפליטות של ישראל בטלות בשישים.
אני טוען שיש לעבור להפקת אנרגיה סולארית, וכי ניתן, על ידי תכנון ופעולה מתואמת של כלל המשרדים והרשויות, לעבור לאנרגיה סולארית המיוצרת רובה ככולה בשטחים מבונים מגוונים ובדו-שימוש על חקלאות, ומיעוטה על שטחים פתוחים. בצורה זו, ניתן יהיה לטפח את הערכים הסביבתיים החיוניים לישראל ולעולם, ולהימנע גם מפליטות גזי החממה של תעשיית הגז. תכנית כזו הציג צוות NZO של מרכז השל.
ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות לא רק מפחית את הפגיעה בסביבה ובבריאות, אלא גם זול יותר מייצור חשמל מפחם/גז. משרד האנרגיה מציע להגדיל את יעדי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ל-30% בשנת 2030. זה צעד בכיוון הנכון אבל זה לא מספיק. לפי עבודה של פרויקט NZO מבית מכון השל, אפשר להגיע ל-50% >> pic.twitter.com/1WmGQ3GLsS
— לובי 99 הלובי של הציבור (@lobbying99) October 18, 2020
הוויכוח שלנו נע בגבולות הגזרה של כל אנשי המעשה והתנועה הסביבתית שעוסקים במשק האנרגיה בישראל. אלו החלופות, וביניהן צריך לבחור.
הרעיון הגרעיני מספק דרך שלישית כביכול, מוצא פלאי מגבולות אלו. אם קיים פתרון קסם שעשוי להפיק את האנרגיה שאנחנו צריכים, כמעט ללא זיהום, ובצריכת שטח מועטה, איזו סיבה יש לא לממשו? אלא שכמו שכבר אמרתי, זו אחיזת עיניים, המאפשרת לדחות את ההכרעה על עתיד האנרגטי ונטישת היצור בגז.
הרעיון הגרעיני מספק דרך שלישית כביכול. אם קיים פתרון קסם להפקת האנרגיה שאנו צריכים, כמעט ללא זיהום ובצריכת שטח מועטה, איזו סיבה יש לא לממשו? אלא שזו אחיזת עיניים
ישראל וה-NPT
כידוע, ישראל אינה חתומה על האמנה הבינלאומית לאי-הפצת נשק גרעיני (ה-NPT). ישראל לא מצטרפת לאמנה, עליה חתומות 191 מדינות, וכך נמנעת מפיקוח בין לאומי על מתקניה הגרעיניים, לרבות מפעל הטקסטיל בדימונה. כך משמרת ישראל את מדיניות העמימות הגרעינית, או במילים אחרות את האופציה הגרעינית הצבאית.
אבל ללא פיקוח בינלאומי לא ניתן יהיה לפתח תעשיה גרעינית אזרחית. אם יש מי שמקווה שישראל תוחרג מהאמנה (כמו הודו, בעבר) ותוכל לפתח כורים אזרחיים בלי פיקוח בינלאומי, הוא כנראה לא גר במזרח התיכון. ומהצד השני, אם יש מי שמקווה שישראל תוותר על העמימות ועל האופציה הגרעינית הצבאית ותצטרף ל-NPT כדי להקים כורים אזרחיים, הוא כנראה לא מכיר את הפוליטיקה הישראלית. אין פוליטיקאי ישראלי שיציע הצעה שכזו לדיון.
הגרעין נמצא בפרטים הקטנים
מעבר לאי ההתכנות של ההצעה מסיבות גיאו-פוליטיות, כדאי להעמיק במשמעות של הפעלת כור גרעיני לצרכי הפקת חשמל. כור גרעיני חייב לעבוד באופן רציף לאורך כל היום וכל השנה. בעגה המקצועית זה נקרא Must Run. כור גרעיני גם מפיק כמויות גדולות מאד של אנרגיה. כך שאין מדובר בפתרון משלים לאנרגיה מתחדשת, שמיועד להפעלה בנקודות השפל של יצור החשמל הסולארי. מצדדי האנרגיה הגרעינית מציעים למעשה ביסוס משק החשמל על גרעין והפיכת האופציה הסולארית לאזוטרית.
כור גרעיני חייב לעבוד ברציפות כל הזמן ומפיק כמויות גדולות של אנרגיה, כך שאינו פתרון משלים לאנרגיה מתחדשת בנקודות השפל שלה, אלא בביסוס משק החשמל עליו והפיכת האופציה הסולארית לאזוטרית
תומכי הגרעין מדברים בדרך כלל על כורי SMR. כורים אלו אמורים להיות קטנים ובטוחים יותר מהמוכר. אך חשוב לדעת שנכון לסוף 2021 כורים אלו עדיין אינם מסחריים. ההערכות הן כי רק באמצע שנות ה-30' של המאה הנוכחית כורים כאלו יהפכו מסחריים, ולכך יש להוסיף פרק זמן ממושך של הקמת הכור, תכנון, תהליך אישור מורכב ובנייה. כך שברור שזהו איננו פתרון אם אנחנו מתייחסים ללוחות הזמנים של משבר האקלים, שמחייב הפחתה דרמטית בפליטות הפחמן כבר בעשור הנוכחי ובבאים אחריו.
נקודה נוספת: מיקום כור גרעיני בישראל הצפופה צפוי להיות כמעט בלתי אפשרי. מי יסכים להקמת כור בסמיכות למקום מגוריו? דחיקת הכור לשטח אליו המדינה מתייחס כפח האשפה הלאומי, הנגב המזרחי הריק-כביכול, תקרב אותו קירבה מסוכנת לשבר הסורי אפריקאי ולרעידות האדמה הפוקדות אותו – סיכון בטיחותי משמעותי.
ריכוז גרעיני מול ביזור סולארי
לאנרגיה סולארית יש פוטנציאל אדיר לשינוי חברתי. זאת בשל האופי המבוזר והשוויוני של יצור האנרגיה. אופי זה מעודד התארגנות קהילתית, בעיר ובמרחב הכפרי, אשר עשויה להפוך את יצור האנרגיה זמין לכל, וליצור מקורות הכנסה וביטחון אנרגטי לקהילות שונות.
אנרגיה גרעינית תסיג פוטנציאל זה לאחור. החלופה הגרעינית היא יקרה מאד ומחייבת ריכוזיות הולכת וגדלה, בהקמה, ברכישת חומרי הגלם, וביצור. ריכוזיות זו עלולה לשמר את חלוקת העושר הבלתי שוויונית המאפיינת את החברה הישראלית, ולהקצינה.
לאנרגיה סולארית יש פוטנציאל אדיר לשינוי חברתי. האופי המבוזר והשוויוני של יצור האנרגיה מעודד התארגנות קהילתית, שעשויה להפוך את יצור האנרגיה זמין ומספק מקורות הכנסה וביטחון אנרגטי לכל
לא רק שאלת התכנות, אלא החמצת הזדמנות לשינוי עמוק
מעבר לסיבות שתוארו עד כה, ישנו ממד עמוק ומהותי יותר לחשיבות ההימנעות מהחלופה הגרעינית. משבר האקלים הוא רק אחד מהמשברים אליהם הובילה עצמה החברה האנושית במאות האחרונות. למנהיגי העולם לקח כשלושה עשורים להבין שאופן ההתנהלות של החברה האנושית מוליך לאסון אקלימי. לא ניתן להעלות על הדעת שמניעת אסון אקלימי אחד תעשה באמצעות התעלמות ממשברים סביבתיים אחרים, כמו קריסת המגוון הביולוגי והצפת הסביבה בחומרים סינתטיים כמו פלסטיק, דשנים חקלאים ועוד.
המשבר האקלימי הוא תמרור אזהרה במסלול ההתרסקות שהחברה האנושית דוהרת בו. פתרון בעיית פליטות גזי החממה עשוי לאפשר לחברה האנושית להמשיך את אורח החיים הבלתי אפשרי שלה. אך זהו פתרון קצר מועד, שלא ימנע את המשבר הבא. רק שינוי עמוק באורח החיים, היצור והצריכה שלנו, שילווה בשינוי חלוקת העושר עשוי להוביל לפתרון המשבר עמוק שהחברה האנושית נקלעה אליו.
לכן יש לנטוש את המסלול הגרעיני המאפשר להתחמק מהכרעה, ולבחון את כלל הצעדים שעל ישראל לעשות בכל הערוצים כדי לעבור לאנרגיה סולארית. יש להכין תוכנית פעולה לאומית דחופה ולגשת למימושה בלי דחיות נוספות.
רן רביב חבר בצוות NZO תוכנית לאומית לאנרגיה מתחדשת. אוהב מדבר וג'אז. תושב בית שמש, נשוי ואב ל-3.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
1. אנרגיה סולארית ורוח (אני לא נגד) אינם פתרון כול זמן שלא פותרים את בעיית האגירה. כרגע האגירה מבזבזת % 25 – % 50 מהאנרגיה. אין פתרון טוב באופק. מי משלם?
2. המדינות מחזיקות תחנות כוח מזהמות על מנת להשלים צריכה בימים ללא רוח ושמש. יש הרבה. מי משלם? ניראה את כול הגיבורים המייצרים אנרגיה נקייה מוכנים להתנתק מתחנות כוח מזהמות!!! ולהיות עצמאים. ניראה אותם קופאים בחורף בעולם מתחמם. בגרמניה מחיר החשמל עלה פי 3 ב- 20 שנים האחרונות.
3. כורים גרעיניים נקיים ומשוכללים. עובדים על הספק קבוע, אבל בזמן של חוסר צריכה יכולים להפיק מימן בחום השיורי ולהשתמש בו להנעת מכוניות במקום בחשמל. זה מה שיהיה בעתיד. היום המכונית החשמלית פופלרית, אבל זה חוסר יעילות להפיק חשמל מגז או פחם ולהטעין מכוניות. עדיף שמכוניות ייסעו על גז.
4. שמש ורוח בקושי % 12 מייצור אנרגיה, גודל ב- % 1 בשנה – פחות מהגידול בצריכה העולמית. לאן זה מוביל?
5. צריכה בפחם כבר 20 שנה לא קטנה. למתי להחכות? רק אנרגייה גרעינית מסוגלת לדחוק פחם.
6. יש משהו שהסינים יודעים ואתה לא מבין? בעוד מדינות ( אנגליה, הולנד) הולכים על כורים גרעיניים. בצרפת זה % 70. הם לא מבינים עניין? יש בישראל 2 כורים גרעיניים ואף אחד לא חושש. למה לחשוש מכור לייצור חשמל? מה ההיגיון?
7.
China ramps up nuclear plans amid power shortage threat
Chinese authorities have responded to rising energy shortages caused by Russia's invasion of Ukraine with an announcement that China will ramp up its nuclear energy capacity, with the goal of reaching 70 gigawatts by 2025. The plan will see two third-generation reactors in Shidaowan connected to the national power grid by 2025 and will promote the country's fourth-generation reactor and the value of nuclear power.
Full Story: South China Morning Post (Hong Kong)
רון שרצר